דוד שמעוני (שמעונוביץ) נולד בבוברויסק,
בלארוס, בכ"א באב תרמ"ו, 22 באוגוסט 1886, בה קיבל חינוך עברי וכללי.
ב-1908 עבר לסט. פטרבורג ובה עמד בבחינת הבגרות. ב-1909 עלה ארצה ועשה בה
כשנה. בתקופה זו עבד כשומר וכפועל חקלאי ברחובות ובפתח תקווה. חזר לאירופה
ולמד בלשנות המזרח ופילוסופיה באוניברסיטאות ברלין, היידלברג ווירצבורג
שבגרמניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא את גרמניה דרך הארצות
הסקנדינביות וחזר לרוסיה. את שנות המלחמה בילה לסירוגין בעיר מולדתו, בסט.
פטרבורג, בה נבחן במחלקה ללשונות המזרח של האוניברסיטה וכן הירצה על הספרות
העברית החדשה בשיעורים לספרות עברית. עם ראשית המהפכה הבולשביסטית עבר
למוסקבה והיה מזכיר מערכת העיתון "העם" אולם המהפכה סיכלה את תוכניותיו
והוא חזר לבוברויסק ולאחר מאמצים מרובים עלה בידו לצאת את רוסיה ודרך פולין
חזר בסוכות תרפ"א לארץ. התיישב ברחובות ובראשית תרפ"ה השתקע בתל-אביב כמורה
לתנ"ך ולספרות עברית בגימנסיה "הרצליה". הוא גם עסק בעסקנות ספרותית
וציבורית (באגודת הסופרים כיושב-ראש, יושב-ראש "גנזים", ועד הלשון, יו"ר
אגודת שוחרי האוניברסיטה ועוד), כמו כן עסק בכתיבה בעיתון "דבר" והוא נחשב
כמשורר העלייה השנייה והשלישית.
סוגי יצירותיו: שירים ליריים, שירי טבע ונוף, אידיליות, משלים סאטיריים
ומאמרי הגות. נושאי משליו לקוחים בעיקרם מתקופת מאבק היישוב היהודי עם
השלטון הבריטי בתקופת המנדט. על האידיאליה "מצבה" ניתן לו פרס ביאליק בשנת
תרצ"ו. דוד שמעוני נפטר בתל אביב בו' בטבת תשי"ז, 10 בדצמבר 1956.
אסיף : מבחר דברי שירה ופרוזה לבית-הספר (תל-אביב : מסדה, תשי"א)
<הובא לדפוס ע"י צ' ירדני ומ' רבינוביץ>
חבלו של משיח : שירים ופואימות (תל-אביב : י' שמעוני, תשי"ב)
ספר הפואמות (תל אביב : מסדה, תשי"ב)
פרקי זכרונות (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי"ג
1953)
מעל הדוכן : נאומים והרצאות (תל-אביב : מסדה, תשי"ז) <2 כר'. חלק א: מאורעות -- חלק ב: אנשים>
מבחר כתבים (תל אביב : דביר, תש"ך) <"מבחר כתבים זה נעשה מתוך מהדורת הכתבים בעשרה כרכים שיצאה בהוצאת מסדה"; התוכן: ספר 1. אידיליות, פואימות, בלדות. -- ספר 2. משלים וסאטירות, שירים ליריים מן הסנה, פזמוני עם, בחשאי>
ילקוט שירים (תל אביב : יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בישראל, תשכ"ה)
<ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים משה גיל; כולל ביבליוגרפיה של כתבי שמעוני, ושל דברים עליו>
שמעוני, שמואל.עשר שנים : אהבת דינה ודוד (ירושלים : כרמל, תשס"ב 2002) <אסופת מכתבים בין דוד שמעוני ודינה פפירמייסטר, בין השנים 1910־1920>
על הספר:
אלמוג, רות. דף יומן, יוני 2002.
הארץ, תרבות וספרות, י' באב תשס"ב, 19 ביולי 2002, עמ' ה 2 <רשמים מסיור בגרמניה, וסקירה אודות ספרו של שמואל שמעוני "עשר שנים: אהבת דינה ודוד">
אלמוג, רות. כחכות דינה.
הארץ, תרבות וספרות, י"ז באב תשס"ב, 26 ביולי 2002, עמ' ה 2.
רונן-גרץ, מירב. היבוא פעם אביב בחיי? הארץ, מוסף
ספרים, גל' 518 (כ"ו בשבט תשס"ג, 29 בינואר 2003), עמ' 11, 13.
גיל, משה.על דרכו
של דוד שמעוני : שנה לפטירתו. מאזנים, כרך
ו' (כ"ט), גל' ב' (טבת
תשי"ח, ינואר 1958), עמ' 114-117 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה
אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 118־123>
גיל, משה.דוד
שמעוני ושירתו הלירית. בתוך: ילקוט שירים / מאת דוד שמעוני ;
ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים משה גיל (תל אביב : יחדיו בשיתוף עם אגודת
הסופרים העברים בישראל, תשכ"ה), עמ' 7-20 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה
אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 123־130>
הלוי, יוסף. פעמי משיח : היהודי מתימן ותורת ארץ ישראל
נוסח ד' שמעוני. בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל אביב : עמותת 'אעלה בתמר', תשנ"ה
1995), עמ' 37־56.
זמורה, ישראל.
המשורר : לזכר דוד שמעוני. דבר, י"ז בטבת תשי"ז, 21
בדצמבר 1956, עמ' 5.
חבר, חנן. ייצוג ואידיאולוגיה באידיליה הארצישראלית של ימי העלייה השנייה.
תיאוריה וביקורת, חוב' 2 (1992), עמ' 53־68 <בעיקר על דוד שמעוני>
כצנלסון-שזר, רחל.
דויד שמעוני. בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב :
עם עובד, תשכ"ו 1966), עמ' 139־143 <נחתם: תשכ"א
1961>
לאור, דן. הופעתו של דוד שמעוני על רקע תקופת העלייה השנייה (מסת מבוא).
דפים למחקר בספרות, כרך 8 (תשנ"ב 1991/92), עמ' 253־270 <חזר ונדפס בספרו
המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 15־33>
לוז, צבי. האדם ועץ השדה : עיון בשירי אילנות ליעקב שטיינברג ולדוד שמעוני. בספרו
משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל אביב : עקד, תשמ"א 1981), עמ' 53־63 <על שיר ד' מתוך מחזור השירים "חרוזים" ליעקב שטיינברג ו"לא עץ אנחנו" לדוד שמעוני>
מיכלי, ב. י. על דוד שמעוני :
האידיליקן ואיש ההגות. גזית, כרך י"ג, גל' ו-י (אדר-סיון
תשי"ד, פברואר-יוני 1954), עמ' 99־100.
מירון, דן. עם שירי דוד שמעוני.
זמנים, מוסף לשבת, כ"ה באייר תשי"ד, 28 במאי
1954, עמ' 5.
עובדיהו, מרדכי.
משורר האידיליות וההגיונות : דוד שמעוני. בספרו:
נדבכים: עם סופרי דורי: מסות ורישומים
(תל אביב : הוצאת אל"ף, תשל"ו 1975), עמ' 31־38.
פיכמן, יעקב.
לזכרו : מבוא למסה. דבר, ט' בשבט תשי"ז, 11 בינואר
1957, עמ' 5.
פרנקל-מדן, רחל. "מכתב לאי-שם" מאת דוד
שמעוני (שמעונוביץ').
בספרה: שמחות קטנות של יום חולין : האידיליה בראייה רב-תחומית /
רחל פרנקל-מדן (תל-אביב :מכון מופ"ת, תשס"ג 2003), עמ'
79־150.
שטיינר, משה. תחושת המולדת וכיסופי הגאולה בשירתו
של דוד שמעוני : עשר שנים לפטירתו. בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל
אביב : צ'ריקובר, 1982), עמ' 96־101 <פורסם לראשונה ב'הדואר'>
שטראוס, אריה ל. 'העציץ' לדויד שמעוני. בספרו: בדרכי הספרות : עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים (ירושלים :
מוסד ביאליק, תשי"ט 1959), עמ' 317־319.
שמעוני, שמואל. מי אמר שהוא נשכח. מאזנים,
כרך פ', גל' 5־6 (תשרי תשס"ז, ספטמבר 2006), עמ' 6־8 <הבן כותב על אביו>
על "יובל העגלונים"
טרסי-גיא, אסתר. "יובל העגלונים". בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט),
עמ' 191־192.
על "ספר האידיליות"
גיל, משה. שירת הארץ. גליונות, כרך
י"ט, גל' ה'-ו' (אב-אלול תש"ו), עמ' 191-194 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה
אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 112־116>
על "בשבילי הביבר"
גיל, משה. בשבילי הביבר. גליונות, כרך
י"ט, גל' ב'-ג' (ניסן-אייר תש"ו), עמ' 111-113 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה
אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 109־112>
על "מולדת"
גיל, משה.מולדת. גליונות, כרך
כ', גל' ח' (כסלו-טבת תש"ז), עמ'
95-96 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה
אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 116־118>
דוד שמעוני (שמעונוביץ) נולד בבוברויסק,
בלארוס, בכ"א באב תרמ"ו, 22 באוגוסט 1886, בה קיבל חינוך עברי וכללי.
ב-1908 עבר לסט. פטרבורג ובה עמד בבחינת הבגרות. ב-1909 עלה ארצה ועשה בה
כשנה. בתקופה זו עבד כשומר וכפועל חקלאי ברחובות ובפתח תקווה. חזר לאירופה
ולמד בלשנות המזרח ופילוסופיה באוניברסיטאות ברלין, היידלברג ווירצבורג
שבגרמניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא את גרמניה דרך הארצות
הסקנדינביות וחזר לרוסיה. את שנות המלחמה בילה לסירוגין בעיר מולדתו, בסט.
פטרבורג, בה נבחן במחלקה ללשונות המזרח של האוניברסיטה וכן הירצה על הספרות
העברית החדשה בשיעורים לספרות עברית. עם ראשית המהפכה הבולשביסטית עבר
למוסקבה והיה מזכיר מערכת העיתון "העם" אולם המהפכה סיכלה את תוכניותיו
והוא חזר לבוברויסק ולאחר מאמצים מרובים עלה בידו לצאת את רוסיה ודרך פולין
חזר בסוכות תרפ"א לארץ. התיישב ברחובות ובראשית תרפ"ה השתקע בתל-אביב כמורה
לתנ"ך ולספרות עברית בגימנסיה "הרצליה". הוא גם עסק בעסקנות ספרותית
וציבורית (באגודת הסופרים כיושב-ראש, יושב-ראש "גנזים", ועד הלשון, יו"ר
אגודת שוחרי האוניברסיטה ועוד), כמו כן עסק בכתיבה בעיתון "דבר" והוא נחשב
כמשורר העלייה השנייה והשלישית. 