חיים
הזז נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה. משפחתו השתייכה לחסידי ברצלב, שהיו
מפורסמים באדיקותם ובנטיות מיסטיות. אמו, צביה, מתה בהיותו ילד קטן. אביו
אריה, סוכן מכירות של עצים היה לוקח אתו, לעתים קרובות, את בנו הקטן
לנסיעות אל היערות. בצעירותו נדד ברחבי אוקראינה, מוסקבה
וקרים. בימי המהפכה הסוביטית עבד במוסקבה בעיתון "העם" וב-1920 שהה בקושטא.
ב-1921 נסע לברלין וכעבור שנה עבר
לפאריס והתפרנס בה מעבודות ספרותיות בהוצאת "שטיבל". בשנת 1931 עלה ארצה והתיישב בירושלים.
מסתו הראשונה, "כבוא השמש" התפרסמה ב"השילוח" ב-1908 (חתום: ח. צבי). לאחר
זמן יצאו לאור סיפורים ראשונים, שכתב בזמן המהפכה: "פרקי מהפכה", "מזה
ומזה", "שמואל פרנקפורטר" ואחרים, שהתפרסמו ב"התקופה" מ-1924 ואילך. לאחר
עלייתו ארצה החל מתרכז בעדות ישראל וכתב אפוס על חיי התימנים: היושבת
בגנים ויעיש. כתב כמה מחזות, ביניהם "בקץ הימים". בשנת 1942 זכה ספרו
ריחיים שבורים בפרס ביאליק. ב-1950 זכה הנוסח השני של המחזה "בקץ
הדמים" בפרס אוסישקין וב-1953 זכה בפרס ישראל על הרומן יעיש.
ב-1966 זכה הזז בפרס ע"ש ישראל ובלהה ניומן לסופרים עבריים מטעם אוניברסיטת
ניו-יורק. הזז היה גם ממייסדי האקדמיה ללשון העברית וחבר כבוד בה (1961).
הוא כיהן גם כנשיא אגודת הסופרים העברים והיה מחברי התנועה למען ארץ-ישראל
השלמה. ספריו הרבים קובצו בכל כתבי פעמים מספר, וב-1977
הופיעה המהדורה האחרונה לכתביו בארבעה-עשר כרכים, כולל יצירות מן העזבון.
סיפוריו תורגמו ללשונות רבות וזכו לפרסים ולתהילה
בישראל ובעולם. חיים הזז היה בעלה של המשוררת
יוכבד בת-מרים. בנם, נחום (זוזיק) נפל בקרבות מלחמת השחרור בירושלים.
חיים הזז נפטר בירושלים בכ' באדר ב' תשל"ג, 24 במארס 1973 ונטמן בהר
הזיתים.
[מקורות: אדיר כהן, קרסל,
ויקיפדיה]
אביזמר, שמעון. דמותה של בת-תימן בספרות העברית החדשה.
מאזנים, כרך ס"ח, גל' 3 (כסלו תשנ"ד, דצמבר 1993), עמ' 8־14.
אונגרפלד, משה. בין
ח. נ. ביאליק לבין חיים הזז.
הדואר, שנה 58, גל' י"ז (ג' באדר תשל"ט, 2
במארס 1979), עמ'
269־270.
אורן, יוסף.שלולית גנוזה ותיקוניו של הזז.
מאזנים,
כרך ל', גל' 1 (1969), עמ' 68־73 <חזר ונדפס בספרו שבבים(תל אביב : יחדיו, תשמ"א 1981),
עמ' 213־223> <על התיקונים שהכניס הזז בסיפורו "שלולית גנוזה" לקראת ההוצאה החדשה של כתביו>
אלחנני, א"ח. במחיצתו
של חיים הזז. דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ"ו בתשרי
תשי"ט, 10 באוקטובר 1958, עמ' 5,
6.
ארן, זלמן. על חיים הזז. בתוך: חלוץ ומעש :
קובץ מחקרים ומאמרים, מוגש לפרופ' א"י כץ ביובלו / עורך, יעקב בן-יוסף (תל
אביב : אבוקה, תשל"ו 1975), עמ' 286 <דברים על הסופר בעקבות הענקת פרס ע"ש
ישראל ובלהה ניומן לא"צ גרינברג, תמוז תשכ"ו, יולי 1966>
בלאט, אברהם. העיירה של ח. הזז בעידן המהפכה. בספרו: בנתיב סופרים
(תל-אביב : המנורה, תשכ"ז 1967), עמ' 59־63.
בן-ישי, אהרן זאב.
תחנות בביוגרפיה של חיים הזז : ליובלו הכפול בתשי"ח. דבר,
ל' בתשרי תשי"ח, 25 באוקטובר 1957, עמ' 5,
6;
<המשך> ז' בחשון תשי"ח, 1 בנובמבר 1957, עמ' 5
<המשך> י"ד בחשון תשי"ח, 8 בנובמבר 1957, עמ' 5,
6.
בנארי, נחום.
חיים הזז. בספרו: ערכי
רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י
מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל,
תשי"ד), עמ' 109־110.
בנשלום, בנציון.
לדתם של כפרים : על "אופק נטוי" לחיים הזז. בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים
העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 120־132 <נחתם: 1958>
ברזילי, יצחק. נוסח האמת בספרותנו החדשה: גרשון שופמן,
שלמה צמח וחיים הזז. הדאר, שנה 77, גל' כ"ג (ג' בחשון תשנ"ט,
23 באוקטובר 1998), עמ' 12־14;
ברזל, הלל. מבוא לסיפורי חיים הזז. בתוך:
חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש"ל 1970), עמ' 13־24 <דיון בסיפורים "הדרשה", "שלולית גנוזה" ו"רחמים">
גולד, א. חיים הזז, 60 שנות חיים, 40 שנות יצירה. קול
העם, כ"ח בחשון תשי"ח, 22 בנובמבר 1957, עמ' 4.
דלמצקי-פישלר, ברכה. שלילת הבינוני—ארכאיזם בלשונם של
עגנון והזז.
מחקרי ירושלים בספרות עברית,
כרך י"ח (תשס"א 2001), עמ' 187־204.
דלמצקי-פישלר, ברכה. שובו של הרכיב העברי - כיצד? על פי
הרומן בישוב של יער מאת חיים הזז. בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים בעקבות כנס אורנים תשס"ד / עורכים, רינה בן-שחר וגדעון טורי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר – אוניברסיטת תל-אביב), כרך ד' (2006), עמ' 365־390.
דלמצקי-פישלר, ברכה. שלושה מטביעין זה על גב זה : בין מובאה
לבבואה בלשון מאפו, מנדלי והזז. בתוך: מאתיים וחמישים שנות
עברית חדשה / עורך - חיים א' כהן (ירושלים : האקדמיה ללשון העברית,
תשס"ט 2009), עמ' 65־104.
הזז, אביבה. סופר בדור גדול. ירושלים:
מאסף לדברי ספרות, כרך כ'-כ"א (תשס"ד 2004), עמ' 12-14 <דברים בערב
הפתיחה בבית הנשיא לציון שלושים שנה לפטירתו של חיים הזז, כ"א בתמוז
תשס"ג, 21 ביולי 2003>
ווזנר, מיכל. זה כן לפרוטוקול : 'הדרשה' מאת חיים הזז כטקסט פרוטוקולי.
מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס"ח), עמ' 42־56.
ורסס, שמואל. מחבר יהודי
בגלגוליו : עיון ב"דורות הראשונים" לחיים הזז. הדואר, שנה 57,
גל' כ"ד (י"ד בניסן תשל"ח, 21 באפריל 1978), עמ' 395־396; גל' כ"ה (כ"ח
בניסן תשל"ח, 5 במאי 1978), עמ' 415.
כהן, ישראל. ספורי הזז. מאזנים, כרך א,
גל' א (י"ב בתשרי תש"ח, 26 בספטמבר 1947), עמ' 16־18; גל' ב (כ"ה
בתשרי תש"ח, 9 באוקטובר 1947), עמ' 36־40.
כהן, ישראל. מורשת הזז.
בספרו פסקי טעם : מסות על ספרות וסופרים (תל אביב : עקד, תשמ"ב 1982),
עמ' 95־103 <נחתם: 1981>
כץ, אברהם יצחק. חיים הזז. בתוך: חלוץ ומעש
: קובץ מחקרים ומאמרים, מוגש לפרופ' א"י כץ ביובלו / עורך, יעקב בן-יוסף
(תל אביב : אבוקה, תשל"ו 1975), עמ' 288־289
<דברים בעת הענקת פרס ע"ש ישראל ובלהה ניומן לא"צ גרינברג, תמוז תשכ"ו,
יולי 1966>
כץ, שרה. ירושלים ביצירת חיים הזז - "עיר של הוזים ומבקשי
גאולה". בספרה: ירושלים כמבע אומנותי ביצירות הזז ושחר
(ירושלים : הוצאה עצמית, תשל"ח), עמ' 21־131.
לאור, דן. העלייה ההמונית כ"תוכן ונושא" בספרות העברית בשנות המדינה הראשונות.
הציונות, כרך י"ד (1989), עמ' 161־175 <דיון, בין היתר, ביצירתם של
נתן אלתרמן, חיים הזז, חנוך ברטוב ואפרים קישון>
לאור, דן. "הדרשה" אחרי חמישים שנה.
הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשנ"ד, 29 בספטמבר 1993, עמ' ב 12־13.
לאור, דן. מ"הדרשה" ל"כתב אל הנוער העברי": הערות למושג "שלילת הגולה".
אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, גל' 21 (תשס"א, 2001), עמ' 171־186 <על המנשר "כתב אל הנוער העברי" שהופיע ב-1943 מטעמם של "העברים הצעירים" שהציג לראשונה את עיקריה של האידיאולוגיה הכנענית ושלל את תופעת הגולה> <חזר ונדפס בספרו
המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 233־249>
ליפשיץ, אריה.בבת-העין של הזמן בסיפורי חיים הזז.
בספרו:
הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה
השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש"ם 1980), עמ' 85־92.
לפידוס, רינה. האמת המוחלטת, האפוקליפסה והאדם החדש – "שמואל פרנקפורטר" לחיים הזז וזיקתו ל'מלחמה ושלום' לל"נ טולסטוי. בספרה:
בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס"ט 2009), עמ' 158־186.
לפידוס, רינה. "נבנה עולם משלנו, חדש" – הזיקה של 'נהר שוטף' לחיים הזז ללשון ולספרות הרוסית לצורותיהן. בספרה:
בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס"ט 2009), עמ' 187־210.
נגב, אילת. אדם שידע אהבה, חי אחרת.
ידיעות אחרונות, 7 ימים, י"ד בניסן תשנ"ב, 17 באפריל 1992, עמ' 68־73, 84
<חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ'
55־64<מזכרונותיה של אביבה הזז, אלמנתו של הסופר חיים הזז>
סדן, דב. עם י"ב ספרי חיים הזז :
דברים בבית הנשיא בירושלים.
הפועל הצעיר, שנה ס"א, גל' 18 (ז' בשבט תשכ"ח, 6 בפברואר 1968),
עמ' 24 <חזר ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 98־99, בשם: עם י"ב ספריו; נעתק ל'תרבות',
אוגוסט 1968, עמ' 56־58 בשם: חיים הזז: דברים בבית הנשיא בירושלים>
סדן, דב. בין סב לנכדו.
מאזנים, כרך ל"ה, חוב' 2 (תמוז תשל"ב, יולי 1972), עמ' 104־106 <דברים
לכבודו של חיים הזז לרגל קבלת פרס מטעם האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות על
ח' הזז ומנדלי מוכר ספרים. חזר ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 106־110, נחתם: ב' באייר תשל"ב>
סדן, דב. דברים לזכר חיים הזז
ז"ל.
זכרונות האקדמיה ללשון העברית , כרך י"ט-כ', תשל"ב-תשל"ג (ירושלים,
תשל"ה), עמ' 143־145 <דברים בישיבתה המאה ושלוש עשרה של מליאת האקדמיה
ללשון העברית שנתקיימה ביום כ"ח באייר תשל"ג. נדפס לראשונה ב'ידיעות
אחרונות' (במוסף לתרבות, ספרות ואמנות), כ"ט באלול תשל"ג, 26 בספטמבר 1973,
עמ' 2 ; חזר ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 114־118, בשם: בין מצע ללשון (נחתם: תשל"ד)>
סדן, דב. גרם המעלות.
משא (מצורף ל'דבר'), גל' 39 (95) (כ"ט באלול תשל"ג, 26 בספטמבר 1973),
עמ' 2 <דברים על חיים הזז ז"ל בעצרת סופרים בירושלים במלאות 75 שנים
להולדתו. חזר ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 110־114>
סדן, דב. זימוני שבטים : דברים
על חיים הזז בעצרת האוניברסיטה העברית בירושלים.
מבפנים, כרך ל"ו, חוב' 1־2 (חורף תשל"ד, מארס 1974), עמ' 138־142 <חזר ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 99־106>
פיינגולד, בן-עמי. חיים הזז - "רחמים". בספרו:
הוראת הסיפור הקצר : פרקי מבוא והדרכה (תל אביב : הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ט 1989), עמ'
199־211.
פלדמן, יעל. "נאה דורש - נאה מקיים" : על אמנות
ואידיאולוגיה ב'הדרשה' לחיים הזז. הדואר, שנה 58, גל' ל"ו (כ"ב
באלול תשל"ט, 4 בספטמבר 1979), עמ' 606־607.
צימרמן, בארי. החוט המשולש.
ארץ אחרת, גל'
35 (אב-אלול תשס"ו, אוגוסט-ספטמבר 2006), עמ' 52־54 <דיון ב"הדרשה">
קרמר, שלום. חיים הזז. בספרו:
ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ' 149־173 <א. סימניו כסופר קלאסי (עמ' 149־155); ב. על גבול הגרוטסקי והטראגי (עמ' 155־167); ג. בין האקטואלי להיסטורי (עמ' 167־173)>
קשת, ישורון. פרקי הזז.
בספרו: הבדלות
(תל אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ"ב 1962), עמ'
170־232.
התוכן: א. קווים כלליים (עמ' 170־174)
ב. אהבת-ישראל סאטירית (עמ' 175־190)
ג. בקץ הימים (עמ' 191־198)
ד. צפונות תימן (עמ' 198־216)
ה. מפלשי "אופק נטוי" (עמ' 216־232)
רצהבי, יהודה. עיונים ב"בעלי תריסין" לחיים הזז.
עלי שיח, חוב' 9 (אלול תש"ם, ספטמבר 1980), עמ' 50־60.
שביד, אלי. מן הטרגדיה אל הגרוטסקה : על סיפורי ח. הזז.
בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד 1964), עמ' 71־89.
שטיינר, משה. ייחודו של חיים הזז. בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ'ריקובר, 1982), עמ' 179־182
<פורסם לראשונה בכתב-העת 'בארץ ישראל'>
שקד, גרשון. "בקץ
הימים" והמחזה האקספרסיוניסטי. בספרועל
שלושה מחזות : פרקים ביסודות המחזה (ירושלים :הוצאת
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה,
תשכ"ח), עמ' מא-פח <חזר ונדפס בספרו: על סיפורים ומחזות
: פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ' 129־156>
Nash, Stanley L. Hazaz's "Aristotle".
Modern Hebrew Literature, vol. 10, no. 1/2 (1984), pp. 20-23.
על "דלתות נחשת"
כהן, אברהם. בין מהפכה של חורבן למהפכה של תחייה : עיון
ברומן "דלתות נחושת" לחיים הזז. החינוך וסביבו, כרך ל"ב (תש"ע
2010), עמ' 349־371.
קצנלסון, גדעון. עולם בפירוקו. מולד, כרך י"ד (תשט"ז), עמ' 121־125.
על "יעיש"
בנארי, נחום. הספר "יעיש". בספרו: ערכי
רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י
מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל,
תשי"ד), עמ' 110־113.
ברזל, הלל. המיטאריאלי ב"יעיש" של
הזז. בספרו: סיפורת עברית
מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת
מסדה, תשל"ד 1974), עמ' 47־49.
הלוי, יוסף. הזז - מספרם של תימנים? : הליכות ומנהגי צנעא
ב'יעיש'. בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל אביב : עמותת 'אעלה בתמר', תשנ"ה
1995), עמ' 69־81.
טבעוני, שלמה. "יעיש" מאת חיים הזז. במעלה,
כרך י"ח, גל' 7 (407) (כ"ב באדר ב' תש"ח, 2 באפריל 1948), עמ' 133
כצנלסון-שזר, רחל.חיים הזז: יעיש מעיר צנעה. בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב :
עם עובד, תשכ"ו 1966), עמ' 154־158 <נחתם: תשי"ב
1952>
בנארי, נחום. הזז בספרו "היושבת
בגנים" בספרו: ערכי
רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י
מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל,
תשי"ד), עמ' 113־116.
ברש, דוד. היושבת בגנים. בספרו: כתבים
נבחרים (תל-אביב : תנועת המושבים בישראל, תשל"ז 1977), עמ' 298־301
<נדפס לראשונה ב'תלמים', תש"ד 1944>
גילעת, יעל. רומיה, היכן תכשיטייך? : תכשיטי בת תימן בירושלים בעקבות
היושבת בגנים של חיים הזז. מותר, גל' 13 (תשס"ו 2005), עמ' 43־48.
כהן, אברהם. השיבה אל המיתוס או השורשים הארכאיים של
האתוס הלאומי : עיון בין-תחומי ב"חתן דמים" לחיים הזז. החינוך
וסביבו, כרך ל' (תשס"ח 2008), עמ' 359־376.
על "פרקי מהפכה"
כצנלסון-שזר, רחל.חיים הזז: סיפורי המהפכה. בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב :
עם עובד, תשכ"ו 1966), עמ' 158־166 <נחתם: תשט"ז
1956>
לפידוס, רינה. 'פרקי מהפכה' לחיים הזז כפארודיה על הספרות האידאולוגית הרוסית והסובייטית. ביקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 33 (1998), עמ' 49־59.
שפירא, זושא. "פרקי מהפכה" : על יסוד אחד בלשונו של הזז. גזית,
כרך י"ח, גל' יא-יב (שבט-אדר תשכ"א, פברואר-מארס 1961), עמ' 15־16.
הלוי, יוסף. משפט הגאולה : הצלע החסרה במעגל
היהודי-ביקורתי ביצירת הזז. בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל אביב : עמותת 'אעלה בתמר', תשנ"ה
1995), עמ' 83־95.