חיים נחמן ביאליק (1873־1934)

<בהכנה>

Hayyim Nahman Bialik

חיים נחמן ביאליק, – גדול המשוררים העברים בעת החדשה. ביאליק נולד בינואר 1873 בכפר רַאדִי, סמוך לעיר ז'יטומיר שבאוקראינה. לאחר שנכשלו עסקי היערות של אביו עקרה משפחתו לז'יטומיר בהיותו כבן שש, והאב פתח שם בית מרזח באחד הפרברים, אך כעבור כשנה מת. מחמת המצוקה מסרה אותו אמו לסבו האמיד כדי שיגדלוֹ. בתקופת חייו אצל הסב שקע ביאליק בלימודים בחדר ובבית המדרש, וטעם גם מספרות ההשכלה. תשוקתו ללימודים הביאה אותו לצאת בגיל שבע-עשרה לישיבת וולוז'ין, בה קיווה לשלב השכלה תורנית עם השכלה כללית. בצד ההתמסרות ללימוד הגמרא החל לקרוא בספרות הרוסית והתלהב במיוחד משירתו של המשורר היהודי-רוסי שמעון פרוג. השירים המוקדמים ביותר מפרי-עטו ששרדו נכתבו בוולוז'ין ב-1890. בתקופת שהותו בישיבה היה חבר באגודת-סתרים של "חובבי-ציון". רשימה שחיבר על פעילות האגודה ונדפסה ב"המליץ" באפריל 1891 היתה חיבורו הראשון שראה אור.
    בסוף 1891 יצא ביאליק מוולוז'ין לאודסה מתוך שאיפה להתוודע אל סופריה הנערצים עליו, ולנסות לפרסם משיריו. שירו "אל הציפור", שנכתב בוולוז'ין, מצא חן בעיני מ"ל ליליינבלום ואחד-העם. ביאליק מסרוֹ בהמלצתם לי"ח רבניצקי, וזה פרסם אותו ב-1892 בקובץ "פרדס" שערך. השיר עורר תשומת-לב רבה, ומכאן החל הקשר הרצוף בין ביאליק לבין סופרי אודסה, שקיבלו בסבר פנים יפות שירים נוספים מפרי עטו. בינתיים חזר ביאליק לז'יטומיר, וב-1893 נשא אשה, עבר לעיירה קורוסטישוב והחל לעבוד בעסקי העצים של חותנו. כארבע שנים התלבט בין שירה למסחר עד שהתמוטטו עסקיו. ב-1897 קיבל משרת הוראה בסוסנוביץ שבדרום פולין, ובה ישב כשלוש שנים. כל אותו הזמן נדפסו שיריו בכתבי-העת, ופרסומו גבר והלך, בעיקר בזכות השתתפותו הרצופה בירחון "השילוח" של אחד-העם, הנכבד בכתבי-העת העבריים של התקופה. מאמצע שנות התשעים ביטא במכתביו את רצונו לחרוג מגבולות השיר הלירי הקצר אל קומפוזיציות רחבות יותר, ופרייה הראשון של שאיפה זו הייתה הפואמה "המתמיד" (נוסח ראשון ב-1898), המבוססת על חייהם של תלמידי הישיבה. ב-1899 ניסה כוחו לראשונה בתחום הפרוזה ופרסם את סיפורו "אריה בעל-גוף". באותה שנה החל לפרסם גם שירים ביידיש. ב-1900 עבר לאודסה כמורה ב"חדר המתוקן" שנוסד על ידי ועד של סופרים ועסקנים.
    השנים הראשונות של המאה העשרים היו תקופת הזוהר של שירתו בכמות ובאיכות. בסוף 1901 הופיע ספר שיריו הראשון, וב-1902 ייסד את הוצאת הספרים "מוריה" והחל בפעילות מו"לית אינטנסיבית שנמשכה עד סוף ימיו. ב-1903 נקרא להשתתף בחקירת הפרעות בקישינוב, ומתוך כך צמחה הפואמה "בעיר ההריגה", שזעזעה את קוראיה בעוצמת הקיטרוג על התנהגותם של היהודים קורבנות הפוגרום. מקובל לראות בפואמה זו את הכוח המניע להיווצרותה של תנועת ההגנה העצמית בקרב יהודי רוסיה, וכן את אחד הגורמים שהולידו את תנועת "העלייה השנייה" לארץ-ישראל. בתחילת 1904 קיבל עליו את עריכת החלק הספרותי של "השילוח", וישב לצורך זה כשנה בווארשה. עם שובו לאודסה החל עם ידידו רבניצקי במימוש תוכניתם לאסוף, לתרגם ולסדר את אגדות התלמוד מתוך מגמות חינוכיות-לאומיות. התוצאה היתה "ספר האגדה", שהכרך הראשון שלו הופיע ב-1908, וביאליק המשיך לעסוק בו ולהרחיבו עד סוף ימיו. "ספר האגדה" מילא אכן תפקיד חשוב בקירוב דורות של קוראים חילונים אל אוצרות הספרות היהודית המסורתית. ב-1908 גם הופיע ספר שיריו השני, שזכה להדפסות רבות, ובו מיטב שירתו. הספר אויר בידי הציירת אירה יאן, עמה קיים ביאליק מ-1903 קשר אינטימי בן שנים אחדות, שנחשף ברבים רק עשרות שנים אחרי מותו.
    פעילותו הספרותית התרחבה והתגוונה מתחילת העשור הראשון של המאה העשרים. היא כללה כתיבת שירים ליריים ופואמות בנושאים אישיים וציבוריים, פזמונים ושירי-עם מעובדים, שירים לילדים, שירה-בפרוזה ("מגילת האש"), שירים ביידיש, סיפורים, מסות ומאמרי ביקורת, תרגומים, פירוש למשנה, ספרי לימוד – כל זאת בצד פעילותו הענפה כעורך וכמו"ל. בשנים אלה התבסס מעמדו כבחיר המשוררים בתודעת העם, והוא נעשה דמות של פטרון ספרותי לצעירי הסופרים שהגיעו לאודסה וחיפשו את קירבתו, או שביקשו ממנו "הסכמות" לביכורי יצירתם. מחוץ לתחומי התרבות היהודית החל שמו להיוודע בזכות תרגומי שיריו לרוסית, בעיקר על-ידי זאב ז'בוטינסקי. ב-1909 ביקר לראשונה בארץ-ישראל והתקבל בה בכבוד רב. באותה שנה פרש מעריכת "השילוח" ובשנים הבאות, כולל תקופת מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית, התרכז בפעילותו כמו"ל, וביחוד בפיתוח תוכנית "הכינוס" שהתווה ב-1913. במסגרת תוכנית זו ביקש להוציא לאור את מיטב נכסי הרוח של ספרות עם ישראל לדורותיה, והתמסר במיוחד לטיפול בשירת תור-הזהב בספרד (שלמה אבן-גבירול, משה אבן-עזרא). בעשור השני של המאה התמעטה שירתו שלו והלכה, ושוב לא חזר לכתוב שירים אלא בהזדמנויות נדירות.
    ב-1921 השיג ביאליק מן השלטונות הסובייטיים, בעזרת מוקירו הסופר מקסים גורקי, רשיון-יציאה מרוסיה לקבוצה של משפחות סופרים עברים. באותו קיץ הפליגו מאודסה לאיסטנבול ובזה ירד, למעשה, המסך, על המרכז הספרותי העברי החשוב שהתקיים באודסה עשרות שנים. משם המשיך לגרמניה, ועשה בה כשלוש שנים בהקמתה ובביסוסה של הוצאת "דביר" ובהכנות להעתיק את מרכז פעילותו לארץ-ישראל. בתקופת שבתו בגרמניה נחוג יום הולדתו החמישים בהבלטה רבה בכל רחבי העולם היהודי. מהדורת-יובל מפוארת של כתביו הופיעה בארבעה כרכים, וכללה את שיריו, סיפוריו ומסותיו וכן את תרגומיו ל"דון קיחוטה" של סרוונטס ולמחזה "וילהלם טל" של שילר. בצידה הופיע כרך מסכם של שירתו ביידיש. ב-1924 עלה לארץ-ישראל ובנה לו בית בתל-אביב, ברחוב שנקרא על שמו עוד בחייו. עד מהרה נעשה לדמות המרכזית בחיי הציבור והתרבות בתל-אביב וביישוב העברי כולו. לעיתים מזומנות היה יוצא לאירופה, ופעם אחת (ב-1926) לארה"ב, בשליחויות ציבוריות, בענייני הוצאת "דביר" ולשם טיפולים רפואיים. ראוי לציון מיוחד הסיור המקיף שקיים בשלהי 1931 בעשרות ערים בפולין, בליטא, בלטביה ובאסטוניה בשליחות למען הפצת הספר העברי. ביקורו נעשה לחוויה עמוקה להמונים שקיבלוהו בהתרגשות בכל מקום. לו עצמו שימש הסיור הזדמנות להתרשם ממצבם של יהודי מזרח אירופה, ומסקנותיו היו קודרות לנוכח השפל החברתי והכלכלי שנגלה לעיניו.
    בשנים אלה עסק בעיקר בכינוס שירת ספרד, בהרחבת "ספר האגדה", בעיבודים מקוריים של האגדות הקשורות בדוד ובשלמה, בכתיבה לילדים, בפעילות מו"לית וציבורית ענפה וכן בהקמתה ובביסוסה של אגודת הסופרים העברים. בין השירים הסְפוּרים שחיבר בתקופת שבתו בארץ-ישראל בולט המחזור האוטוביוגרפי "יתמות", שפורסם בשנתו האחרונה. משלהי שנות העשרים נעשה מוקד להתקפה מצד קבוצת משוררים צעירים בראשותו של אברהם שלונסקי, כחלק מחתירתם לבסס את הפואטיקה המודרניסטית הפוסט-רומנטית שלהם. ב-1933 צוין יום הולדתו הששים כחג לאומי, והופיעה מהדורה מסכמת של כתביו בשירה ובפרוזה. לאחר שהתגברה מחלתו יצא לניתוח בווינה, שבעקבותיו נפטר שם ב-4 ביולי 1934. כתביו הופיעו אחרי מותו במהדורות רבות, בתוכן מהדורה אקדמית מקיפה של כל שיריו (1983־2000). ביתו בתל-אביב נמסר לציבור ומשמש כיום מוזיאון המוקדש לחייו וליצירתו.
    ראשיתה של שירת ביאליק נטועה בנורמות של שירת דור "חיבת ציון" בעלת התימטיקה הלאומית ודרכי ההבעה הסנטימנטליות; אך מלכתחילה ניכר מאבקו להשתחרר מן הנורמות האלה. כך, למשל, המיר את ים הדמעות הספרותיות השחוקות בדמעת-אמת כבדה אחת הנובעת מחוויית סבל אותנטית ונושאת עמה כוח הרשמה חווייתי. בשירתו התגבשה בפעם הראשונה בעברית פואטיקה רומנטית של ממש, המבוססת על הצבתו של הדובר השירי בזמן ובמרחב קונקרטיים כבסיס לצלילה אל מעמקי הנפש או להמראה אל מחוזות הדמיון והמיתוס. ההתרפקות הרומנטית הטיפוסית על שלמות אבודה או נכספת מתגלמת בשירתו, למשל, במקום הנכבד המוקצה לעולם הילדות; אך עולם זה מעוצב בכפל פנים: כגן-עדן מואר ומאושר בחיק הטבע מזה, וכעידן קודר של השפלה ומצוקה מחמת חוויות של יתמות, עוני ועזובה מזה. אותה עמדה אמביוולנטית מאפיינת, למעשה, את יחסו של ביאליק לכל עניין. מצד אחד חיבר המנוני תהילה ועידוד לתנועה הציונית הצעירה ולמתיישבים הראשונים בארץ-ישראל, אך בה בעת כתב שירים המבטאים רצון לפרישה מן הציבור ולהתכנסות ברשות היחיד. מצד אחד ביטא תחושות של עוצמה גופנית חושנית אדירה המבקשת להסתער על החיים ולבלוע אותם, ומצד שני הירבה לגלגל בכוחו המפתה של המוות המבטיח מנוחת חידלון שלמה. מצד אחד ביטא כיסופים נואשים לאהבת אשה, ומנגד חשף רתיעות עמוקות ממימושה המלא של האהבה הארוטית ורגשי חרטה וסלידה לאחר מעשה. הוא חיבר שירי תהילה לבית המדרש בבחינת המבצר האוצר את רוח האומה, אך בעת ובעונה אחת תיאר אותו כבית כלא המצמית ומאבן את רוחם של הצעירים שנלכדו תחת כנפי השכינה. כל אלה מסימני החידוש הגדול המתגלם בדמות הדובר השירי הנבנה בשירת ביאליק: בפעם הראשונה יכלו קוראי השירה העברית לחוש כי ה"אני" המדבר אליהם מתוך השירים הוא איש חי, מורכב, חם, מלא סתירות חד-פעמיות, מרגיש, מתלבט ומתייסר. אין זה "אני" לאומי אליגורי בלבד, לא שליח ציבור בלבד, לא מקונן סנטימנטלי, לא שופר של השקפות או צרור של נוסחאות אידיאולוגיות, אלא אדם בעל ביוגרפיה קונקרטית ורגישויות ייחודיות, יצרים ותסביכי נפש, אנרגיות פנימיות ומועקות, עוצמות וחולשות.
    תכנים אלה נוצקו לתוך ז'אנרים שיריים, שאף בהם שיקע ביאליק חידושים מפליגים. הוא שיכלל את השיר הלירי הקצר (ה-lied), העומד על סידרת רגעים חווייתיים מרוכזים, לכדי שלמות פיגורטיבית, מוסיקלית וריתמית. בד בבד הכניס אל השירה העברית את השיר הלירי-ההרהוּרִי הארוך ("רזי לילה") – ז'אנר נכבד בשירה הרומנטית האירופית – העוקב אחר ההתבוננות של דובר רגיש בעצמו ובעולם ופיתוחה לכדי הגות קיומית. הוא שינה את פני הפואמה העברית בהמירו את הדגם המסורתי של שיר-עלילה דרמטי בדגם חדש של שיר תיאורי הממוקד בהתבוננות סטאטית-מחזורית באובייקט חידתי ("מֵתֵי מִדְבָּר", "הבריכה"). הוא יצר את שיר-הזעם הנבואי העשוי כמונולוג דרמטי עז של יחיד המוכיח את הציבור על חטאיו ומשוגותיו. מנגד פיתח את שיר-העם האמנותי, המטמיע בתוכו מוטיבים מן הפולקלור היהודי ומציג בחיבה ובאירוניה דמויות עממיות השקועות במאווייהן התמימים.
    לשון התיאור בשירת ביאליק מעמידה מראות חסרי-תקדים במוחשיותם, ובמיוחד השתאו בני זמנו לנוכח תיאורי הטבע רבי החיוניות, המשמשים גם אספקלריה דינמית להלכי רוחו של הדובר. המִנְעַד התמונתי והפיגורטיבי בשיריו רחב מאוד – החל בתיאורי אווירה רכים וקסומים ("ים הדממה פולט סודות") וכלה בתמונות גרוטסקיות ובחזיונות דמוניים אקספרסיביים עזים ("גבעולי אשתקד", "על לבבכם ששמם"). השורה השירית הביאליקאית מצטיינת לעתים קרובות באופיה המכתמי המגובש, ורבות משורות אלה נטמעו בתודעה ובעולם האסוציאציות של דוברי העברית לדורותיהם. עוצמת הלשון בשירתו נובעת במידה רבה גם מן המשחק האינטרטקסטואלי המורכב עם ספרות הקודש היהודית, ובמיוחד עם המקרא. מראשית דרכו עשה ביאליק גדולות גם בתחום הפרוזודי (משקל, מצלול וחריזה), הן בשכללו את אפשרויות השימוש בשיטת המשקל הטונית-סילאבית שאך זה נקלטה בשירה העברית, והן בטביעת ריתמוס חופשי כמו-מקראי האופייני בעיקר לשירתו המאוחרת.
    הקורפוס הקאנוני של שירת ביאליק העברית מכיל מאה ושלושים שירים בלבד, אך הוא יסודה של השירה העברית המודרנית והיה לחלק בלתי נפרד מעולמם של קוראי הספרות העברית בדורות האחרונים. האוסף הקאנוני של שיריו לילדים מכיל שבעים ותשעה שירים, מהם שזכו לפופולריות רבה, והוא נקודת המוצא המשמעותית ביותר לשירת הילדים העברית. פחות משמעותית היא שירתו ביידיש, אך גם בה יימצאו יצירות רבות עניין, כגון המקבילות שהעמיד לשירי הזעם העבריים "בעיר ההריגה" ("אין שחיטה-שטאָט") ו"דבר" (דאָס לעצטע וואָרט").
    הפרוזה של ביאליק לא זכתה, אמנם, למעמד מרכזי כשירתו, אך היא אחד הגילויים הבשלים והמשוכללים של הנוסח הלשוני-תיאורי שטבע מנדלי מוכר ספרים בסיפורת העברית. על-פני השטח אלה סיפורים ריאליסטיים-חברתיים, שרבים בהם תיאורי ההווי השורשיים, ואשר דמויותיהם מוּנָעות על-ידי שילוב של יצרים אישיים ותהליכים היסטוריים. נושאי הסיפורים אופייניים לתימטיקה של הדור, כגון: דיוקנו של היהודי הארצי, בעל היצרים ("אריה בעל גוף"); הימשכותו של יהודי צעיר אחר נערה נוצרייה ("מאחורי הגדר"); התבוננות רב-צדדית בעולם הילדות הכפרי מזווית-ראייתו של מספר שהתבגר ("ספיח", "החצוצרה נתביישה"). עם זאת, עיקר ייחודם של הסיפורים מצוי בלשונם המרובדת והאקספרסיבית, רבת ההדהודים והרמיזות אל כל מרחבי התרבות היהודית. מערכת הציורים הסמליים המשוקעת בסיפורים – חלקם סמלי-יסוד אישיים המופיעים גם בשירתו של ביאליק – מפקיעה אותם מן הריאליה ומעבירה אותם אל תחומו של המיתוס.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

[מקורות נוספים: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия]

ביבליוגרפיה:
אוריאל אופק, גומות ח"ן: פועלו של ביאליק בספרות הילדים, הוצאת דביר, תל-אביב 1984.
שמואל ורסס, בין גילוי לכיסוי: ביאליק בסיפור ובמסה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב 1984.
פ' לחובר, ביאליק: חייו ויצירותיו, א-ג, הוצאת דביר, תל-אביב 1944-1948.
דן מירון, בואה, לילה: עיונים ביצירת ח"נ ביאליק ומ"י ברדיצ'בסקי, הוצאת דביר, תל-אביב 1987.
דן מירון, "ללא מראי מקומות: הקדמה 'תמימה' לשירת ביאליק", חדשות מאזור הקוטב, זמורה-ביתן מוציאים לאור, תל-אביב 1994, עמ' 443-534.
אסתר נתן, בדרך למתי מדבר: על פואמה של ביאליק והשירה הרוסית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב 1993.
יעקב פיכמן, שירת ביאליק, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1946.
עדי צמח, הלביא המסתתר: עיונים ביצירתו של ח.נ. ביאליק, הוצאת קרית ספר, ירושלים 1966. [מהדורה מורחבת ב-1976].
עוזי שביט, חבלי ניגון, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון כץ, אוניברסיטת תל-אביב 1988.
זיוה שמיר, השירה מאַין תימָצא: "ארס פואטיקה" ביצירת ביאליק, הוצאת פפירוס, תל-אביב 1988.
David Aberbach, Bialik, P. Halban, London 1988.

ספריו:

  • התרנגולים והשועל (פרנקפורט ע"נ מיין : אמנות, תרפ"ב)
  • ספר הדברים : ששה עשר שירים מאת ח.נ. ביאליק וששה עשר ציורים מאת תום זידמן-פרויד (ירושלים/ברלין : אופיר, תרפ"ב 1922) <מהדורה חדשה יצאה לאור בהוצאת אבן-חושן בתשס"ז 2007>
  • כתבי ח. נ. ביאליק ומבחר תרגומיו (תל-אביב : דביר, תרפ"ו)  4 כר'.
    ספר ראשון. שירים
    ספר שני. ספורים. דברי ספרות
    ספר שלישי. תרגום מקוצר של 'דון קישוט איש למנשא' למיגואל די סרונטס
    ספר רביעי. תרגום 'וילהלם טל' לפרידריך שילר.
  • שירים ופזמונות לילדים (תל אביב : דביר, תרצ"ג 1933) <ציורים של נחום גוטמן>
  • דברים שבעל-פה (תל-אביב : דביר, תרצ"ה 1935) 2 כר'.
    ספר ראשון: על היהדות, התרבות, הלשון והספרות העברית 
    ספר שני:  על השירה העברית החדשה, הלכה ואגדה, באוניברסיטה העברית, התיאטרון העברי וה"בימה", לשון וספר, מוסדות ואישים.
  • אגרות חיים נחמן ביאליק / מכונסות ומסודרות, בצרוף הערות על-ידי פ. לחובר (תל-אביב : דביר, תרצ"ח-תרצ"ט, 1938־1939) <ב-5 כרכים>
  • פרקי חיים בארבע גרסאות (ירושלים : מוסד ביאליק : ספרי תרשיש, תש"ד)
  • שריפטן (דעטרויט : ארויסגעגעבן פון אידיש-נאציאָנאלן ארבעטער-פארבאנד, דיסטריקט זעקס, 1946) <יידיש, י. י. שווארץ ; אריינפיר, חיים גרינבערג> <מבחר ממאמרי, נאומי, מכתבי וסיפורי ח"נ ביאליק מתורגמים ליידיש>
  • כתבים גנוזים של חיים נחמן ביאליק : מתוך העזבון / הביא לבית הדפוס משה אונגרפלד (תל-אביב : הוצאת בית ביאליק על-ידי דביר, תשל"א) <כולל שירים, פרוזה: סיפורים ודברי ספרות>
  • חיים נחמן ביאליק - שירים / ערך והוסיף מבוא דן מירון ; עורכי משנה – עוזי שביט, שמואל טרטנר, זיוה שמיר, רות שנפלד. – מהד' מדעית בלווית מבואות וחילופי נוסח. - תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב ; דביר, תשמ"ג 1983-תשס"א 2000. 3 כר'.
    כרך ראשון. תר"ן-תרנ"ח. (תשמ"ג 1983) 428 עמ'. כולל מבוא ונספחים.
    כרך שני: תרנ"ט-תרצ"ד. (תש"ן 1990) 470 עמ'.
    כרך שלישי: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה / ערכו דן מירון, אוריאל אופק, חיה הופמן, שמואל טרטנר, זיוה שמיר, חנא שמרוק, רות שנפלד (תשס"א 2000) 720 עמ'.
  • מסכת גלוי וכסוי בלשון / עם פירוש עלי-באר מאת עלי אלון ויריב בן-אהרון (קרית-טבעון : המדרשה אורנים, 1997)
  • רוץ בן סוסי : ביאליק לילדים (אור יהודה : דביר, תשס"ג 2003) <שירי הילדים של ח"נ ביאליק> <בחרה וקבצה שרי גוטמן ; איורים, בתיה קולטון>
  • השירים / ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים - אבנר הולצמן (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2004) <"המהדורה המלאה והמעודכנת">
  • היצירות הגדולות ביותר / ליקטה וערכה נעמי מורדוך (חיפה : רקפת, 2004)
  • היא יושבה לחלון : כל שירי האהבה (אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004) <עם ציורים של דני קרמן; עם הקדמות מאת דני קרמן ומאת חיים באר>
  • התרנגולים והשועל (תל-אביב : ציבלין, 2005) <איורים, עפרה עמית>
  • מאיירים שרים ביאליק : מיטב שיריו לילדים (תל אביב : ציבלין, 2005) <עורכת - יעל אורנן>
  • גבעולי אשתקד : אסופת שירים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשס"ד [צ"ל תשס"ה] 2005) <עריכה - ענת לויט>
  • התרנגולים והשועל (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 2005) <איורים, יוסי אבולעפיה>
  • שירים לפעוטות (קרית גת : קוראים, 2006) <איורים - שולמית צרפתי>
  • ביאליק לפעוטות / איורים – אלונה פרנקל (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
  • הנער ביער : מעשה נורא בנער שברח מבית-הספר ליער (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 2007) <עם נוסח חדש מאת אפרים סידון ; איורים - דני קרמן>
  • קן לצפור : שירים ופזמונות לילדים (ירושלים : כרמל, תשס"ז 2007) <מצוירים בידי אורה איתן>
  • סיפורים, מסות, שירים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד : עם הספר, תשס"ח 2008)
  • הסיפורים / ערך והוסיף מבואות, ביאורים ונספחים - אבנר הולצמן (אור יהודה : דביר, תשס"ח 2008) <"המהדורה המלאה והמעודכנת">
תרגומים לאנגלית:
  • Random harvest : the novellas of Bialik / translated by David Patterson, Ezra Spicehandler (Boulder, Colo. : Westview Press, 1999) <Contents: Random harvest -- Behind the fence -- The shamed trumpet -- Big Harry -- The legend of three and four>
  • Songs from Bialik : selected poems of Hayim Nahman Bialik / edited and translated from the Hebrew by Atar Hadari ; with an introduction by Dan Miron, translated and adapted from the Hebrew by Atar Hadari (Syracuse, N.Y. : Syracuse University Press, 2000)
  • Selected poems / edited and translated by David Aberbach (New York : Woodstock : London : Overlook Duckworth in association with the European Jewish Publication Society, 2004) <Hebrew and English on opposite pages>
עריכה:
  • כנסת : דברי-ספרות / העורך - ח. נ. ביאליק (אודיסה : בהוצאת הקרן לתמיכת סופרים מיסודו של הלל זלטופולסקי, תרע"ז)
    תוכן העניינים
  • ספר המשלים והפתגמים : מלוקטים מתוך המקרא, התלמוד והמדרשים והספרות שלאחריהם / סדורים, מנוקדים ומבוארים על-ידי י"ח רבניצקי וח"נ ביאליק (ברלין ; תל-אביב : דביר, תרפ"ד)
תרגום:
  • מסע הדג / כתוב גרמנית ומציר בידי תום זידמן-פרויד ; ומתרגם עברית (בידי העורך ח. נ. ביאליק) (ירושלם : אופיר על יד מוריה, תרפ"ה) <נדפס מחדש בתש"א בהוצאת למען הילד ובהוצאת אבן חושן בשנת 2002)

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיות:
  • אונגרפלד, משה. ח. נ. ביאליק ויצירותיו : ביבליוגרפיה לבתי הספר (תל אביב : דביר, תש"ך)
  • מלאכי, א. ר.  ביבליוגרפיה (יצירות ביאליק). בתוך:  ספר ביאליק / ערוך בידי יעקב פיכמן (תל אביב : הוצאת ועד היובל בהשתתפות הוצאת "אמנות", תרצ"ד 1934), חטיבה ראשונה, עמ' 159־162.
  • עציוני, משה.  הספרות על חיים נחמן ביאליק בלשון העברית : ביבליוגרפיה (ירושלים : ששר, תשנ"ז 1997)
ספרים:
  • ספר ביאליק / ערוך בידי יעקב פיכמן (תל אביב : הוצאת ועד היובל בהשתתפות הוצאת "אמנות", תרצ"ד 1934).
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • קרוא, ברוך [קרופניק].  ספר ביאליק. הארץ, כ' בניסן תרצ"ד, 5 באפריל 1934, עמ' 5.
  • ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד 1974)  454 עמ'.
    <מהדורה שניה ומורחבת הופיעה בתשנ"ב 1992 - ראה להלן>
    תוכן העניינים 
  • ביאליק וסופרי דורו : דברים בין ביאליק לסופרי דורו לציון יובל המאה להולדתו וארבעים שנה לפטירתו / בעריכת משה אונגרפלד (תל אביב : עם הספר, תשל"ד)
    על הספר:
    • אורלן, חיים.  ביאליק מתכתב עם בני זמנו.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באלול תשל"ד, 13 בספטמבר 1974, עמ' 19.
  • מאסף י : מוקדש ליצירת חיים נחמן ביאליק / בעריכת הלל ברזל (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל"ה 1975)
    תוכן העניינים
  • הלל לביאליק : עיונים ומחקרים ביצירת ח"נ ביאליק : מוגש לפרופ' הלל ברזל / בעריכת הלל ויס וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט 1989)
    תוכן העניינים
  • ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד. – מהדורה שנייה מורחבת. – (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ב 1992) 550 עמ'.
    מאמרים שנוספו במהדורה זו אשר לא כונסו במהדורה הראשונה (תשל"ד 1974):
    • שקד, גרשון. - למה ביאליק עדיין עמנו כאן ועכשיו?
    • ריבנר, טוביה. - "תיקון חצות".
    • שמיר, זיוה. - "צפרירים" : להבהרת המושג בשירי ביאליק ולחשיפת מקורותיו הפיוטיים והאידיאיים.
    • שקד, מלכה. - לשאלת המסר השירי ב'לבדי' וב'לפני ארון הספרים'.
    • נתן, אסתר. - ענקים מאובנים מקיצים : על הקבלה בין שיר של סולוביוב לפואמה 'מתי מדבר'.
    • זנדבנק, שמעון. - שתי ברכות ביער : ביאליק, רילקה.
  • על שפת הבריכה : הפואמה של ביאליק בראי הביקורת / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995)
    התוכן:
    • יעקב פיכמן: - "הבריכה" ונסיבות כתיבתה (עמ' 9־15)
    • פ. לחובר: - הבריכה הרוגעת (עמ' 16־28)
    • ישעיה רבינוביץ: - ביאליק והסימבוליזם: נרקיס בראי הבריכה (עמ' 29־33)
    • עדי צמח: - ארבעה מראות וארבע פגישות ב"הבריכה" (עמ' 34־46)
    • ברוך קורצווייל: - יחסי אני-עולם בפואמה 'הבריכה' (עמ' 47־57)
    • יוסף האפרתי: - הבריכה ולשון המראות (עמ' 58־89)
    • א. הראל-פיש: - התבנית הרומאנטית של "הבריכה" (עמ' 90־99)
    • הלל ברזל: - ה"שירה" כז'אנר - מבט חדש על "הבריכה" (עמ' 100־122)
    • שמעון זנדבנק: - שתי בריכות ביער - ביאליק, רילקה (עמ' 123־154)
    • הלל ויס: - קנאת גבר - הארה ל"הבריכה" (עמ' 155־164)
    • דן מירון: - המרחב - כשפה - 'הבריכה' כשלב בלשני בהפרדה בין ה'אני' לעולם (עמ' 165־175)
    • שמואל טרטנר: - "מי משניהם קודם" - היחס בין יצירת האמנות לעולם החיצוני (עמ' 176־195)
    • זיוה שמיר: - כי אין יודע נתיב הרוח - 'הבריכה' כפואמה היסטוריוסופית (עמ' 196־231)
    • ביבליוגרפיה נבחרת (עמ' 233־236)
  • אביטל (טאובנפליגל), א.  שירת ביאליק והתנ"ך (תל-אביב : דביר, תשי"ב 1952) <על הביטויים התנ"כיים שבשירת ביאליק ומקורם בתנ"ך>
    על הספר:
    • קרוא, ברוך. 'שירת ביאליק והתנ"ך'.  הבוקר, י"ח בתמוז תשי"ב, 11 ביולי 1952, עמ' 6.
  • אבן-שושן, אברהם ויוסף סגל.  קונקורדאנציה לשירת ח"נ ביאליק (ירושלים : קרית-ספר, תש"ך)
  • אדר צבי.  ביאליק בשירתו (ירושלים ותל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ז)
  • ביאליק, מאניה.  פרקי זכרונות  (תל אביב : דביר, תשכ"ג 1963)
  • ברזל, הלל.  חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986)
    תוכן העניינים:
    על הספר:
    • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח' בטבת תשמ"ז, 9 בינואר 1987, עמ' 21־22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת-ימינו (תל-אביב אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 261־267>
    • לוז, צבי. חידוש מושג בביקורת. מעריב, מדור ספרות, ספרים, סופרים, ה' באדר תשמ"ז, 6 במארס 1987, עמ' 6.
    • ש. יהושע. ביאליק ועגנון - מחקר ופירוש. הצופה, 26 בספטמבר 1986, עמ' 7.
    • שמיר, זיוה. חיים נחמן ביאליק - מבט חדש. עתון 77, גל' 80־81 (תשרי-חשון תשמ"ז, ספטמבר-אוקטובר 1986), עמ' 12־13.
  • גורן, נתן [גרינבלאט].  פרקי ביאליק : כנס מסות ורשימות (תל-אביב : נ' טברסקי, תש"ט 1949)
    תוכן העניינים
  • גליקסברג, חיים. ביאליק יום-יום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ה 1945)
  • הולצמן, אבנר.  חיים נחמן ביאליק (ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט 2009)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • בן-דוד, יערה.  מוזר היה אורח חיי ופליאה נתיבתם.  מאזנים, כרך פ"ג, גל' 2 (סיון-תמוז תשס"ט, יוני 2009), עמ' 51־53.
    • גוברין, נורית.  ביאליק של אבנר הולצמן.  עתון 77, גל' 337־338 (אדר-ניסן תשס"ט, מארס-אפריל 2009), עמ' 22־25.
    • חובב, ימימה. עדיין רלוונטי.  נקודה, גל' 321 (אייר תשס"ט, מאי 2009), עמ' 50־52.
    • צימרמן, עקיבא.  היה איש ואיננו עוד.  מקור ראשון, שבת, ח' באלול תשס"ט, 28 באוגוסט 2009, עמ' 18.
  • הירשפלד, אריאל. כינור ערוך : לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק (תל אביב : עם עובד, תשע"א 2011)
    תוכן העניינים:
    על הספר:
  • טרטנר, שמואל.  מכל העמים : עיונים בשירה הלאומית של ח"נ ביאליק ונתן אלתרמן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד בשיתוף יד יצחק בן-צבי : ספריית הילל בן חיים, תשע"א 2010)
  • לוז, צבי. תשתיות שירה : עיקרים בפואטיקה של ביאליק (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ"ה 1984)
    התוכן:
    • חלק ראשון: גילוי וכיסוי:
      דמעת הלביא
      פואטיקת הדמעה
      לשאת דומם במעמקיו
      גילוי וכיסוי
    • חלק שני: אמצעים
      אמצעי גילוי ואמצעי כיסוי
      מונולוג דראמטי
      דו-שיח והעברה מטונימית
      שאלות ריטוריות
      "מי יודע" - ניב סגולי
    • חלק שלישי: תשתיות תבניתיות
      תשתיות תבניתיות
      הדרגה
      מעלות
      עולים ויורדים
      מעגלים
      הפנמה
      סוף טוב
      סיכום
  • מירון, דן.  הפרידה מן האני העני : מהלך בהתפתחות שירתו המוקדמת של חיים נחמן ביאליק, 1891־1901 (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ו 1986) <איורים,  משה גרשוני>
    תוכן העניינים.
    על הספר:
    • בלאט, אברהם. ביאליק ופרשניו. הצופה, י"ד בתשרי תשמ"ז, 17 באוקטובר 1986, עמ' 12.
    • בר-אל, יהודית. החוקר והמאתר: הלאומי והאישי. מאזנים, כרך ס"א, גל' 1 (סיון תשמ"ז, מאי 1987), עמ' 59־62 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ט 2009), עמ' 204־215>
    • ברונובסקי, יורם. השירה שלא רצתה להיות לאומית. הארץ, י"ב בחשון תשמ"ז, 14 בנובמבר 1986, עמ' ב 6-ב 7.
    • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח' בטבת תשמ"ז, 9 בינואר 1987, עמ' 21־22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת-ימינו (תל-אביב אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 261־267>
    • הירשפלד, אריאל. ביאליק: אדם - אמן – משל. ידיעות אחרונות, י"ח בתמוז תשמ"ו, 25 ביולי 1986, במוסף לשבת, עמ' 20.
    • יצחקי, ידידיה. השירה מאין תמצא : על עיונים בשירתו המוקדמת של ביאליק. עתון 77, גל' 80־81 (1986), עמ' 14.
    • לובין, אורלי. דרמת התודעה של האני. הדואר, שנה 66, גל' כד (ט"ז באייר תשמ"ז, 15 במאי 1987), עמ' 18־19.
    • מגד, אהרן. ה'אני העני' מול 'האני הלאומי'. הארץ, כ' בתמוז תשמ"ז, 17 ביולי 1987, עמ' א 10־א 11.
    • פז, מירי. ראש בהיר ונפש עכורה. דבר, י"ח בתמוז תשמ"ז, 25 ביולי 1986, עמ' 22.
    • ציפר, בני. שבוע של ספרים. הארץ, 15 באוגוסט 1986, עמ' ב 7.
    • שמיר, זיוה. ביאליק: ביוגרפיה או לא? מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, א' באלול תשמ"ו, 5 בספטמבר 1986, עמ' 26.
  • מלאכי, אליעזר רפאל.  חיים נחמן ביאליק : תולדות ימי חייו לבני הנעורים (ניו יורק : ההסתדרות העברית באמריקה, תרפ"ו)
  • מעפיל, אבי.  הדוכיפת, הנערה והגן : להוראת "שירי העם" של ח"נ ביאליק (תל אביב : מכון מופ"ת, תשס"ד 2004)
  • סדן, דב.  חיים נחמן ביאליק ודרכו בלשונו ולשונותיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1989)
    תוכן העניינים.
    על הספר:
    • ברונובסקי, יורם. האיש שלא היתה לו שכחה. הארץ, י"ד בשבט תש"ן, 9 בפברואר 1990, עמ' ב 8.
    • ורסס, שמואל. סדן מפענח צפונותיו של ביאליק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז' בתשרי תש"ן, 6 באוקטובר 1989, עמ' 24, 28.
    • רצבי, שלום. דב סדן: דרכו בלשונו. מאזנים, כרך ס"ד, גל' 5 (1990), עמ' 61־62.
    • שמיר, זיוה. מסכת ביאליק במשנת סדן. מעריב, ספרות, כ"א בתשרי תש"ן, 20 באוקטובר 1989, עמ' 5.
    • שנפלד, רות. סדן על ביאליק. דבר, י"ט בחשון תש"ן, 17 בנובמבר 1989, עמ' 19.
  • עובדיהו, מרדכי.  מפי ביאליק : דברים מפי המשורר, תגים לדמותו (תל אביב : מסדה, תש"ה) <מהדורה מורחבת הופיעה בתש"ל 1969>
  • עובדיהו, מרדכי.  מפי ביאליק : דברים מפי המשורר, תגים לדיוקנו (תל אביב : אל"ף, תש"ל 1969) <מהדורה מורחבת של הספר אשר הופיע לראשונה בתש"ה>
    על הספר:
    • גרנך, יוחנן. ביאליק שבעל-פה. על המשמר, כ"ד בטבת תש"ל, 2 בינואר 1970, עמ' 7.
  • פרי, מנחם.  המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק : תרומה לתיאוריה של פיתוח משמעויות ברצף הטקסט הספרותי (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים, תשל"ח 1977)
    על הספר:
    • ברשאי, אבינועם.  במסלול השיר ומעבר לו.  מאזנים, כרך מ"ו, גל' 1 (כסלו תשל"ח, דצמבר 1977), עמ' 70־72.
  • צורף, אפרים.  חיי ביאליק (תל-אביב : יזרעאל, תש"ב 1942) <איורים, אריה אלואיל> <מנוקד. לבני נוער>
  • צימרמן, שושנה.  ממך אליך : על העיקרון המכונן בשירת ח"נ ביאליק (תל אביב : תג, תשנ"ט 1998)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • ויס, הלל. שושנת המעמקים.  עמודים, גל' 630 (1999), עמ' 25־29.
  • קורצווייל, ברוך. ביאליק וטשרניחובסקי : מחקרים בשירתם (ירושלים ; תל-אביב : שוקן, תשכ"א) <מהדורות מורחבות יצאו לאור בתשכ"ג ובתשכ"ח>
    על הספר:
    • אבינור, גיטה.  ברוך קורצויל על ביאליק וטשרניחובסקי.  משא (מצורף ל'למרחב'), כ"ג בתמוז תשכ"א, 7 ביולי 1960.
    • בר-יעקב, מ.  ביאליק וטשרניחובסקי - מחקרים בשירתם.  מעריב, כ"ז בכסלו תשכ"א, 16 בדצמבר 1960, עמ' 14.
    • מירון, דן.  ביאליק וטשרניחובסקי לאור בקורתו של ב. קורצווייל.  הארץ,תרבות וספרות, ח' באדר תשכ"א, 24 בפברואר 1961, עמ' 10, 13.
  • קריץ, ראובן.  על מבנה הסיפור "מאחורי הגדר" (קרית מוצקין : פורה, התשכ"ח 1968)
  • רוזנברג, מיכל.  תאומים מתרוצצים : ביצירותיו של ח"נ ביאליק לילדים ולאחרים (תל אביב : מכון מופ"ת, תשס"ח 2008)
    תוכן העניינים
  • רון-פדר - עמית, גלילה.  אומרים אהבה יש : סיפורו של חיים נחמן ביאליק (מושב בן-שמן : מודן, 2012)
  • שמיר, זיוה.  הצרצר משורר הגלות : על היסוד העממי ביצירת ביאליק (תל אביב : פפירוס, תשמ"ו 1986)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • אופק, אוריאל. "מה אני וחיי מה?". מעריב, י"ח בתמוז תשמ"ו, 25 ביולי 1986, עמ' 25.
    • בצרון. ביאליק בראי כפול: קסמי ילדותו ועממיותו. בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, כרך ט', חוב' 37־38 (1988), עמ' 102־110.
    • ברונובסקי, יורם. השירה שלא רצתה להיות לאומית. הארץ, תרבות וספרות, י"ב בחשון תשמ"ז, 14 בנובמבר 1986, עמ' ב' 6- ב' 7
    • הגורני, אברהם. לגלות את המגולה? דבר, ח' בטבת תשמ"ז, 9 בינואר 1987, עמ' 21־22 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת-ימינו (תל-אביב אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 261־267>
    • טוקר, נפתלי. [ביקורת]. זהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך ד' (1987), עמ' 115־116.
    • יצחקי, ידידיה. השירה מאין תמצא: על עיונים בשירתו המוקדמת של ביאליק. עתון 77, גל' 80־81 (1986), עמ' 14.
    • נש, שלמה (סטנלי).  ביאליק בראי כפול : קסמי ילדותו ועממיותו.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ט', גל' 37־38 (367־368) (חורף-אביב תשמ"ח 1988), עמ' 100־102.
    • שנהר, עליזה. קן לפולקלור. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, א' באלול תשמ"ו, 5 בספטמבר 1986, עמ' 21.
  • שמיר, זיוה.  באין עלילה : סיפורי ביאליק במעגלותיהם (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998)
    התוכן:
    • מבוא (עמ' 7־38)
      חלק א: הסיפורים
    • פרק ראשון: יש לי גן - דיוקנו של "היהודי החדש" בסיפור 'אריה בעל גוף' (עמ' 39־71)
    • פרק שני: 'מאחורי הגדר': עולם הפוך - "מעשי ילדות" בתחום הפרט ובענייני הכלל (עמ' 72־103)
    • פרק שלישי: לא זה הדרך! - התנפצות סיסמאות ההשכלה בסיפור 'החצוצרה נתביישה' (עמ' 104־137)
    • פרק רביעי: 'ספיח' - שורשיו וספיחיו: על תהליך הבשלתו הממושך של הסיפור 'ספיח' ועל ייחוריה המאוחרים של היצירה המוגמרת (עמ' 138־170)
      חלק ב: ה"רשימות כלאחר יד"
    • פרק חמישי: משורר סוחר הקנני אלי - עיון ברשימה 'סוחר' (עמ' 171־193)
    • פרק שישי: דמות אדם הדומה לצלו של מת - עיון ברשימה 'מעוות לא יוכל לתקון' (עמ' 194־219)
    • פרק שביעי: על קוצה של אות - הגות פואטית ופוליטית ברשימה 'איש הסיפון' (עמ' 220־256)
    • פרק שמיני: לא הרחק מן ההמון הסואן - על החיים והספרות בעתות מלחמה לפי הרשימה 'לממשלת המארש' (עמ' 257־287)
  • שמיר, זיוה.  לנתיבה הנעלם : עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ס 2000)
    על הספר:
    • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. הציירת והמשורר. הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תש"ס, 8 בספטמבר 2000, עמ' ב 15.
    • נגב, אילת. הציירת והמשורר. סיפור אהבה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"א בתמוז תש"ס, 14 ביולי 2000, עמ' 26.
  • שמיר, זיוה.  הניגון שבלבבו : השיר הלירי הקצר של ח"נ ביאליק (תל אביב : ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011)
    תוכן העניינים
    על הספר
  • שמיר, זיוה.  מִיָם ומִקדם : עיון באגדות "ויהי היום" מאת ח"נ ביאליק (ירושלים : עמותת "הילל בן חיים" ; בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"ב 2012)
    תוכן העניינים
  • Feinstein, Sara. Sunshine, blossoms and blood : H. N. Bialik in his time : a literary biography (Lanham, MD : University Press of America, 2005)
מאמרים:
  • ביאליק משורר לאומי - אגדה ומציאות : דיון בהשתתפות פרופ' גרשון שקד, פרופ' דן מירון ומנחם פרי. ידיעות אחרונות, כ"ב בתמוז תשל"ד, 12 ביולי 1974, במדור לתרבות, ספרות ואמנות, עמ' 1 <על פי שידור בגלי צה"ל>
  • אבן, יוסף.  מראות הטבע כ"לשון חשאים" - בתמונות הנוף שבסיפורי ביאליק.  בקורת ופרשנות, חוב' 19 (כסלו תשמ"ד, דצמבר 1983), עמ' 5־34.
  • אבינרי, יצחק. ביאליק לאור משיגיו. על המשמר, כ"א בסיון תשל"ד, עמ' 6, 7.
  • אבנרי, שמואל. האם "סלד" ביאליק מפורצי-דרך בסגנון? עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 159 (1993), עמ' 16־18.
  • אבנרי, שמואל. אליהו מידניק וביאליק: מסביב להתאבדות. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בניסן תשנ"ט, 31 במארס 1999, עמ' ד 7-ד 8 <המניעים האפשריים להתאבדות הסופר הצעיר בצירוף חליפת מכתבים בינו לבין המשורר חיים נחמן ביאליק>
  • אבנרי, שמואל. צליל-התמיד של ביאליק: דברים על קברו של המשורר במלאות שישים וחמש שנים למותו. הארץ, תרבות וספרות, כ"ה בתמוז תשנ"ט, 9 ביולי 1999, עמ' ב 14.
  • אבנרי, שמואל. שיר סוף המאה של ביאליק: קינה גנוזה על גלות הדורות שחוברה בקץ המאה שעברה - המקור היידי, שלושה תרגומים ומסת רקע. הארץ, תרבות וספרות, כ"ט באלול תשנ"ט, 10 בספטמבר 1999, עמ' ד 8.
  • אבנרי, שמואל. לפשר השנים "הקשות והאכזריות" של ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, י"ד באדר תשס"א, 9 במארס 2001, עמ' ב 13 <כפי שהדברים באים לידי ביטוי במכתביו לש"י עגנון וליהושע חנא רבניצקי>
  • אבנרי, שמואל. השבת של ביאליק: "קומדיה" או נדבך בתרבות יהודית חילונית?   הארץ, תרבות וספרות, ט"ו בתמוז תשס"א, 6 ביולי 2001, עמ' ב 13 <על הניסיון לעצב תרבות יהודית חילונית ולכונן מחדש את "ארון הספרים" היהודי ע"י המשורר ח"נ ביאליק ובני דורו, כפי שניתן ללמוד מתוך רשימה גנוזה המתפרסמת לראשונה>
  • אבנרי, שמואל. ביאליק באודסה - מ"החדר המתוקן" ל"מוריה": לצעדיו הראשונים של המשורר בשדה החינוך והמו"לות בעקבות ריכוז ממצאים מגנזי בית ביאליק ומאוספים נוספים בתערוכת "נוסח אודסה" בבית התפוצות. הארץ, תרבות וספרות, ו' בטבת תשס"ב, 21 בדצמבר 2001, עמ' ב 13.
  • אבנרי, שמואל. ביאליק באספקלריה צילומית. ביקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 35־36 (2002), עמ' 67־72 <על תצלומי המחבר על פי שירי ביאליק, ועל יחסו של המשורר לאיורים לספריו>
  • אבנרי, שמואל.  אהרן מירסקי אל ביאליק ועליו: שירה, אמונה, פרשנות.  הארץ, תרבות וספרות, ז' באייר תשס"ב, 19 באפריל 2002, עמ' ה 2 <מכתב ושלושה שירים גנוזים (בצירוף מסת רקע), שנשלחו מאת חוקר הפיוט, כשהיה בן שבע-עשרה, אל המשורר הלאומי>
  • אבנרי, שמואל. ה"נאמת", "הסגנון האמריקני" ו"הקלקול החינוכי" של ביאליק: לפשר כעסו של המשורר הלאומי על התלמידה נעמי לוקשטיין ועל מוריה בעת ביקורו בארצות הברית בשנת 1926. הארץ, תרבות וספרות, י"ח בתמוז תשס"ב, 28 ביוני 2002, עמ' ה 1 <בצירוף מודעות ברכה לרגל בוא המשורר ומכתבי המשורר לתלמידה>
  • אבנרי, שמואל. ביאליק ו"האספקלריה המטושטשת": על הגיגי המשורר ופועלו בשדה התרגום. הארץ, תרבות וספרות, כ"ט באלול תשס"ב, 6 בספטמבר 2002, עמ' ה 4 <בצירוף לקט אמרותיו מתוך אגרות, מסמכים ומכתבים, שנמצאו בארכיון "בית ביאליק">
  • אבנרי, שמואל. שברי מציאות והחלל האלוהי: משא ההרגה של ביאליק: בין תיעוד לשירה. הארץ, תרבות וספרות, כ' בניסן תשס"ג, 22 באפריל 2003, עמ' ה 1 <אודות דפי עדות אבודים מפוגרום קישינוב, שנאספו ע"י המשורר חיים נחמן ביאליק>
  • אבנרי, שמואל. חצר ההרגה של דוד חצקלביץ': דפי עדות אבודים על פרעות קישינוב, שנתלשו ממחברות חיים נחמן ביאליק ופסח אוירבך, נגנזו בארכיון בית ביאליק ורואים כאן אור לראשונה. הארץ, תרבות וספרות, כ' בניסן תשס"ג, 22 באפריל 2003, עמ' ה 1־2.
  • אבנרי, שמואל. לפתרון חידת מועד הולדתו של ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, ה' בסיוון תשס"ג, 5 ביוני 2003, עמ' ה 1.
  • אבנרי, שמואל. איך לצייר שאר-רוח: על דיוקנו של ביאליק כאתגר אמנותי. עמדה: ביטאון לספרות, גל' 12־13 (2004), עמ' 109־113.
  • אבנרי, שמואל. ביאליק ועדות המזרח: אנטומיה של עלילה ועלבון שווא. הארץ, תרבות וספרות, ח' בטבת תשס"ד, 2 בינואר 2004, עמ' ה 1, ה 4.
  • אבנרי, שמואל. המבוע הנסתר: רבניצקי שבביאליק. הארץ, תרבות וספרות, ט"ז באייר תשס"ד, 7 במאי 2004, עמ' ה 1-ה 2 <על דמותו ופועלו של יהושע חנא רבניצקי, ועל תרומתו של רבניצקי להתפתחותו המוקדמת של המשורר חיים נחמן ביאליק>
  • אבנרי, שמואל. כרוניקה של הכשה: מנהל ארכיון ביאליק מספר על השתלשלות העניינים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"ג בתמוז תשס"ד, 2 ביולי 2004, עמ' 26 <אודות גילוי כתב-היד של הסיפור "שליחות הנחש" מאת חיים נחמן ביאליק>
  • אבנרי, שמואל. ביאליק ו"עקת הריקנות התרבותית והדתית" בארץ-ישראל. הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תשס"ד, 9 ביולי 2004, עמ' ה 6, ה 8 <לקט מכתבים בסוגייה זו, שנשלחו אל המשורר חיים נחמן ביאליק>
  • אבנרי, שמואל. מחוקר סוד ובלש ועד משורר הולנדי נרצח: ביאליק בראי הקדשות מקורביו. הארץ, תרבות וספרות, י"ב בטבת תשס"ה, 24 בדצמבר 2004, עמ' ה 1, ה 4 <הגיבו בעניין יעקב ישראל דה-האן - שלמה נקדימון ושאול מייזליש במכתב למערכת 'הארץ', תרבות וספרות, י"ח בטבת תשס"ה, 31 בדצמבר 2004, עמ' ה1. ענה על כך שמואל אבינרי ברשימתו 'האומנם החזיר ביאליק לדי-האן את ספרו?' - להלן>
  • אבנרי, שמואל. האומנם החזיר ביאליק לדי-האן את ספרו? הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בטבת תשס"ה, 7 בינואר 2005, עמ' ה2 <תגובה למאמרם של שלמה נקדימון ושאול מיזליש "ביאליק לא הכחיש" מיום ה- 31.12.2004>
  • אבנרי, שמואל.  מה הוא כתב? - האיגרת המהופכת של עגנון לביאליק.  הליקון, גל' 67 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 104־105.
  • אבנרי, שמואל.  ביאליק ו"אש הרחמים האנושיים" : על רגישותו הסוציאלית של המשורר הלאומי - לאור עדויות מארכיון בית ביאליק, במלאות 71 שנה למותו.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בתמוז תשס"ה, 29 ביולי 2005, עמ'  ה 2, ה 4.
  • אבנרי, שמואל.  כל אחד וביאליק שלו. מקור ראשון, שבת, כ' בטבת תשס"ו, 20 בינואר 2006, עמ' 6־7.
  • אבנרי, שמואל. "הרוג על קוץ ודגש" : על המערכה של ביאליק לעיצובו הטיפוגרפי של הספר העברי, עם צאת מחקרו של אליק מישורי "לצייר בעברית".  הארץ, תרבות וספרות, י"ח בתמוז תשס"ו, 14 ביולי 2006, עמ' ה 1.
  • אבנרי, שמואל.  איך חישמל 'עונג שבת' את היישוב : ציפור הנפש של ביאליק: 80 שנה למפעלו השלישי של המשורר הלאומי.  מקור ראשון, שבת, ט"ו בטבת תשס"ז, 5 בינואר 2007, עמ' 4־6 <נוסח מורחב נדפס ב"מים מדליו": ביטאון המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ, כרך 18 (תשס"ז 2007), עמ' 357־370> <הגיב על כך חיים שלם במכתב למערכת ''עונג שבת' - האמנם לכל היישוב?', מקור ראשון, שבת, ז' בשבט תשס"ז, 26 בינואר 2007, עמ' 10־11 - כולל תשובתו של שמואל אבנרי>
  • אבנרי, שמואל.  אפלפלד - ביאליק: במאבק לטוהר הביטוי : עם צאת "חיים שלמים" לאהרן אפלפלד ובמלאות תשעים שנה להדפסת השיר "חלפה על פני" והמסה "גילוי וכיסוי בלשון" לביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תשס"ז, 6 ביולי 2007, עמ' 1, 4.
  • אבנרי, שמואל.  "למי אפנה אם לא לכבודו" : ביאליק ככתובת עליונה לתהיות, לבקשות ולאיומים.  הארץ, תרבות וספרות, ה' בטבת תשס"ח, 14 בדצמבר 2007, עמ' 1, 4.
  • אבנרי, שמואל.  'נכספתי היחשב הדום לרגליך': למקומו של ביאליק בקהילות המזרח.   פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח, גל' 119 (2009), עמ' 181־199 <מחבר המאמר, המופקד על ארכיון כתבי-היד והמחקר בבית-ביאליק, מציג שתי תעודות: שיר הלל לביאליק שכתב המורה הבגדאדי יצחק טוב-עלם (בונפיס) במלאות למשורר שישים, ונאום שנשא ישראל ישעיהו בכנסת במלאות מאה להולדתו של ביאליק. המחבר עוסק בהתקבלותו של חיים נחמן ביאליק בקהילות הספרדים - מצפון אפריקה, יון, בולגריה ועד עיראק. בנספח לדברים מובא מאמרו של שמואל אבנרי 'ביאליק ועדות המזרח: אנטומיה של עלילה ועלבון שוא', שראה אור במוסף לתרבות וספרות של עיתון הארץ ב-2 בינואר 2004, יחד עם רשימה של אבנרי על התגובות שקיבל על מאמר זה>
  • אבנרי, שמואל.  האומנם התעלל ביאליק בברנר.  הארץ, תרבות וספרות, ו' בטבת תשס"ט, 2 בינואר 2009, עמ' 4 <ביקורת על ספרה של אניטה שפירא ברנר: סיפור חיים>
  • אבנרי, שמואל.  "כשנבוא לארץ ישראל נכתוב ביחד את הדרמה הזאת".  הארץ, תרבות וספרות, י"ח בתמוז תשס"ט, 10 ביולי 2009, עמ' 1 <מחזה של ביאליק שנעלמו עקבותיו, אגדה שביקש להעלות כסרט: על חלומותיו הבלתי ממומשים במלאות 75 שנה למות המשורר הלאומי>
  • אבנרי, שמואל. "הלא דם כבודו החם שותת על דם אהובו" – רבניצקי כאלמנתו של ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, ט"ו באלול תשס"ט, 4 בספטמבר 2009, עמ' 4.
  • אבנרי, שמואל.  "המעשה הנעלה ביותר על ידי השמאליים נעשה": ביאליק ותנועת הפועלים.  הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תש"ע, 2 ביולי 2010, עמ' 4.
  • אבנרי, שמואל.  ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תשע"א, 22 ביולי 2011, עמ'
  • אבנרי, שמואל.  דרך הייסורים של ביאליק להצלת הספר העברי.  הארץ, תרבות וספרות, ט"ז בתמוז תשע"ב, 6 ביולי 2012, עמ' 1, 3.
  • אבנרי, שמואל ויהודית דנון.  "מאניה, הצלת אותי! עתה אוכל לגמור את האגדה".  הארץ, תרבות וספרות, ה' בתשרי תשע"ג, 21 בספטמבר 2012, עמ' 1 <על מאניה ביאליק במלאת 40 שנה למותה. הגיבה על כך זיוה שמיר ברשימתה "מה זאת אהבה" - להלן>
  • אברבך, דוד.  וורדזוורת וביאליק : שירת הילדות.  מאזנים, כרך מ"ה, גל' 2 (תמוז תשל"ז, יולי 1977), עמ' 102־112.
  • אהרונסון, שלמה.  ביאליק ובן-גוריון: בין מלים לפוליטיקה.  בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ' 26־44.
  • אוכמני, עזריאל.  על שלושה שירי ביאליק ומסביב להםעל המשמר, דף לספרות, י"ח בתמוז תשט"ו, 8 ביולי 1955, עמ' 5, 6 <המשך>; <המשך> כ"ה בתמוז תשט"ו, 15 ביולי 1955, עמ' 5, 8 <סוף> <על השירים "על השחיטה", "עם שמש" ו"בעיר ההרגה"> *
  • אונגרפלד, משה.  ביאליק בוינא.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, שנה 14, גל' 13 (ט"ו בטבת תרצ"ט, 6 בינואר 1939), עמ' 4; גל' 14 (כ"ב בטבת תרצ"ט, 13 בינואר 1939), עמ' 4 <המשך>
  • אונגרפלד, משה.  בימי צוקה.  על המשמר, דף לספרות, כ"ג בתמוז תשי"א, 27 ביולי 1951, עמ' 5 <"מתוך החוברת 'ביאליק בקונגרסים', אשר בכתובים">
  • אונגרפלד, משה.  בין ביאליק לברנר.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ' 7.
  • אונגרפלד, משה.  בין ביאליק לרודין ולנסקי.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ט בחשון תשכ"ג, 16 בנובמבר 1962, עמ' 7. 
  • אונגרפלד, משה.  מדרש חדש לביאליק.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ב באב תשכ"ז, 18 באוגוסט 1967, עמ' 8.
  • אונגרפלד, משה.  על אי הבנה אחת בין טשרניחובסקי לביאליק.  דבר, לספרות ולאמנות, י"ד בתשרי תשכ"ט, 6 באוקטובר 1968, עמ' 7, 8.
  • אונגרפלד, משה.  עגנון וביאליק : איגרות ידידות - בחרוזים. דבר, לספרות ולאמנות, י"א באדר א' תש"ל, 20 בפברואר 1970, עמ' 8, 9 <המשך>
  • אונגרפלד, משה.  חמש אגרות חדשות של ח. נ. ביאליק.  מאזנים, כרך ל"ו, גל' 1 (טבת תשל"ג, דצמבר 1972), עמ' 5־10 <אגרות לאסתר סליפיאן, היא אירה יאן. תרגום מרוסית - ברוך קרוא>
  • אונגרפלד, משה.  בין ח. נ. ביאליק לבין חיים הזזהדואר, שנה 58, גל' י"ז (ג' באדר תשל"ט, 2 במארס 1979), עמ' 269־270.
  • אופנהיימר, יוחאי.  דמעתו של ביאליק.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד' (תש"ס 2000), עמ' 113־130.
  • אופנהיימר, יוחאי.  הפרודיה המזרחית וביאליק.  כתובת: כתב עת לשירה וביקורת, גל' 2 (דצמבר 2009), עמ' 107־120.
  • אופק, אוריאל.  "מיטב שירי וספירי ושהמי" : דרכו הארוכה של ביאליק לקראת כינוס יצירתו הפיוטית לילדים.  מעגלי קריאה, גל' 17 (אדר תשמ"ח, מארס 1988), עמ' 7־15 <סקירה מפורטת על דרכו של ביאליק בפרסום שיריו לילדים, החל מפרסום שיריו הראשונים ב"הזמיר" של נח פינס (מוריה, תרס"ג), ועד פרסום "שירים ופזמונות לילדים">
  • אורלן, חיים.  מקור ועריכה ב"ביום קיץ יום חום".  הדואר, שנה 60, גל' ל"ב (כ"ב בתמוז תשמ"א, 24 ביולי 1981), עמ' 513.
  • אורלן, חיים. ח. נ. ביאליק - משורר העלומים והתלמידים.  הדואר, שנה 63, גל' ל"א (י"ג בתמוז תשמ"ד, 13 ביולי 1984), עמ' 504־505.
  • אורן, גל.  מנוסה מן האישיות : בין ת.ס. אליוט לח.נ. ביאליק.  עתון 77, גל' 353 (ניסן תשע"א, אפריל 2011), עמ' 32־33.
  • אורן, יוסף. הרשות לחדשנות ולהתהפכות. מאזנים, כרך ל', גל' 5־6 (1970), עמ' 459־464 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ"א 1981), עמ' 159־169 <ביקורת על מאמרם של מנחם פרי ויוסף האפרתי על ביאליק שהתפרסם ב"עכשיו", גל' 17־18 (1966), עמ' 43־77 – להלן>
  • אורן, יוסף.  שליחות האלם בשירת ביאליק.  בספרו: שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ"א 1981), עמ' 136־145.
  • אלבוים, דב. תנו לחיים נחמן לחיות. במחנה, גל' 10 (13 בנובמבר 1991), עמ' 16־19.
  • אָלגין, מ. [=משה-יוסף נאָוואָמיסקי]. חיים נחום ביאליק. די צוקונפט, בד. 20, נומ. 12 (דצמבר 1915), זז. 1145־1150. <ביידיש>
  • אלמגור, דן. אי מזלי, מזל רע! על מקורות ומקבילות לפזמון "תאמר אהיה רב" לח"נ ביאליק. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, י"ח בתמוז תשל"ט, 13 ביולי 1979, עמ' 21,22.
  • אלקד-להמן, אילנה.  עדיין מתדפקים על דלת השער : עיון בשיר "מאחורי השער" מאת חיים נחמן ביאליק, ובדרכים להוראתו.  עיונים בספרות ילדים, גל' 9 (תשנ"ח), עמ' 39־58.
  • אלקד-להמן, אילנה ויצחק גילת.  קנון ושינויים בו במערכת החינוך בישראל מקרה מבחן: יצירתו של חיים נחמן ביאליק בתכניות הלימודים.  הלכה ומעשה בתכנון לימודים, כרך 20 (תשס"ט 2009), עמ' 9־52.
  • אפשטיין, אברהם. על ביאליק - גילוי וכיסוי ביצירתו : נסיון של בחינה פסיכולוגית.  בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו-יורק : עוגן, תרצ"ה 1934), עמ' מו-נח <נחתם: תרצ"ג; נדפס לראשונה ב'הדואר'>
  • אפשטיין, אברהם.  ביאליק בפרוזה.  בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו-יורק : עוגן, תרצ"ה 1934), עמ' נט-סו.
  • אפשטיין, זלמן.  מהותו של ביאליק.  הארץ, ח' בטבת תרצ"ג, 6 בינואר 1933, עמ'  <חזר ונדפס בספרו: כתבי זלמן אפשטיין / בצירוף מבוא מאת יעקב פיכמן (תל-אביב : אגודת "עונג-שבת" - אהל שם, תרצ"ח), עמ' 210־213>
  • אפשטיין, זלמן.  להערכתו של ביאליק.  הארץ, אדר תרצ"ה,  <חזר ונדפס בספרו: כתבי זלמן אפשטיין / בצירוף מבוא מאת יעקב פיכמן (תל-אביב : אגודת "עונג-שבת" - אהל שם, תרצ"ח), עמ' 214־217>
  • ארליך, מאיר.  מבית לפרוכת : הערות למבנה הפואימה  הברכה.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך ב' (תשכ"ג), עמ' 142־150.
  • ארליך, צור.  צנח לו.  מקור ראשון, דיוקן, ב' באדר א' תשס"ח, 8 בפברואר 2008, עמ' 30־33 <על ח"נ ביאליק כמשורר לאומי> <נוסח מורחב פורסם באתרו של צור ארליך>
  • ארן, דוד.  שלושה שירים של ח. נ. ביאליק באספקלריות שונות.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, ט' באייר תשט"ז, 20 באפריל 1956, עמ' 1, 2 <על מאמרו של עזריאל אוכמני "שלושה שירים של ביאליק וסביב להם" ('על המשמר', 8 ו-15 ביולי 1955) ומאמרו של אריה ל. שטראוס ב'אורלוגין', כרך ט בדיון על "על השחיטה", "בעיר ההריגה" ו"עם שמש" לחיים נחמן ביאליק>
  • בבלי, הלל.  לזכר ביאליק.  בתוך: מסד : מאסף לדברי ספרות, ספר שני / ערוך על ידי הלל בבלי (תל אביב : הוצאת "חברים", אמריקה והוצאת "מצפה", תרצ"ו), עמ' 354־356 <דברים שנאמרו באספת האזכרה לביאליק שנערכה על ידי ההסתדרות העברית באמריקה, כ"ד תמוז, תרצ"ה>
  • בהט, יעקב.  עיוני מקרא ב"מתי מדבר".  בתוך: מאסף חיים נחמן ביאליק / בעריכת הלל ברזל (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975), עמ' 113-144.
  • בוגר, עורית.  "זוהר" ו"בגורן" – זיכרון מן הילדות : עיון סמנטי בשני שירים מאת ביאליק וטשרניחובסקי.  בלשנות עברית, גל' 67 (אדר תשע"ג, מארס 2013), עמ' 69־86.
  • בוסאק, מאיר.  סביבי זאבים שוקקים ...  דבר, כ' בתמוז תשי"ז, 19 ביולי 1957, עמ' 5.
  • בוסאק, מאיר.  תסביך העץ הכרות.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ'  6.
  • בוסאק, מאיר.  "אגדת שלשה וארבעה" ו"שלמה ובת שלמה".  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, א' באלול תשי"ט, 4 בספטמבר 1959, עמ' 5.
  • בוסאק, מאיר.  "מתי מדבר" ופרומתיאוס.  משא (מצורף ל'למרחב'), שנה 12, גל' 29 (כ' בתמוז תשכ"ג, 12 ביולי 1963), עמ' א.
  • בוסאק, מאיר.  בין העץ והספר.  דבר, לספרות ולאמנות, כ' באלול תשכ"ח, 13 בספטמבר 1968, עמ' 8 <על "העץ" ו"הספר" ביצירת ביאליק ובעיקר ב"מאחורי הגדר">
  • בוסאק, מאיר. "מתי מדבר" - נסיון לאינטרפרטאציה אחרת. מאזנים, כרך מ"ח, גל' 2 (תשל"ט 1979), עמ' 114־118.
  • ביאליק, מאניה.  ביאליק באודיסה.  משא (מצורף ל'למרחב'), שנה 12, גל' 29 (כ' בתמוז תשכ"ג, 12 ביולי 1963), עמ' א, ב <"מתוך ספר הזכרונות שהופיע עתה בהוצאת 'דביר'">
  • בלייכר, טלי.  בדמי כוכבים נופלים וברעש אורים : מבט פרשני על מטפורות של עירוב החושים בשירת ביאליק.  בלשנות עברית, גל' 67 (אדר תשע"ג, מארס 2013), עמ' 37־49.
  • בן, מנחם.  ביאליק: מוגבל על ידי זמנו.  מעריב, מוסף שבת, כ"ד בסיון תשס"ה, 1 ביולי 2005, עמ'  27 <נוסח מורחב נדפס בספרו: משלמה המלך עד שלמה ארצי, מיונה הנביא עד יונה וולך : שיחות על שירה (תל אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשס"ז 2006), עמ' 91־98>
  • בן ישורון, יעקב.  השפעת השירה הרוסית על ח. נ. ביאליק.  אורלוגין,  חוב' 8 (מאי 1953), עמ' 216־222.
  • בן-ישי, אהרן זאב [אהרן בר-שמואל].  בשבילי הפנתיאון : גלגוליו של "שנורר" (שיחה על מלה לועזית אחת בשירי ביאליק)  על המשמר, דף לספרות, כ"ג בתמוז תשי"א, 27 ביולי 1951, עמ' 5, 6 <המשך> ; <המשך> על המשמר, דף  לספרות, א' באב תשי"א, 3 באוגוסט 1951, עמ' 5, 6 <המשך>
  • בן-ישי, אהרן זאב [אהרן בר-שמואל].  בשבילי הפנתיאון :   כיצד תרגמו את ביאליק לעברית. על המשמר, דף לספרות, י"ט באב תשי"ג, 31 ביולי 1953, עמ' 10 ; <המשך> על המשמר, דף לספרות, כ"ו באב תשי"ג, 7 באוגוסט 1953, עמ' 5, 6 <המשך> <המשך> <השיר המהפכני "ערב פריהלינג" [מאת ח"נ ביאליק] ותרגומו העברי "אור לאביב" בתרגום א. לוינסון> ; כיצד תרגמו את ביאליק לעברית. על המשמר, דף לספרות, י' באלול תשי"ג, 21 באוגוסט 1953, עמ' 5 <שירו של ביאליק "אונטער די גרינינקע בוימעלעך" ותרגומיו לעברית מאת אהרן אשמן ומאת שלמה סקולסקי>
  • בן-מנחם, משה [משה שלנגר].  ביאליק והנוער.  בדרך (ורשה), י"ד בטבת תרצ"ג, 12 בינואר 1933, עמ' 3.
  • בן-מנחם, משה.   האם בשירת ביאליק.  עתידות, חוב' ב (תש"ד), עמ' 82־85.
  • בן-מנחם, משה.  לביאליק. דבר השבוע, גל' 1 (133) (ה' בטבת תש"ט, 6 בינואר 1949), עמ' 9 * <שיר. חזר ונדפס בספרו חסד ערבים : שירים ופואמות (ירושלים : חבורת סופרים אנך ע"י אחיאסף, תשי"א 1951), עמ' 115>
  • בן-מנחם, משה.  לאור הנר המתמיד.  הפועל הצעיר, שנה מ"ט, גל' 15 (י"ב בטבת תשט"ז, 27 בדצמבר 1955), עמ' 13־14 <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 21־23>
  • בן-מנחם, משה.  ראיית הטבע בשירת ביאליק.  הפועל הצעיר, שנה מ"ט, גל' 41 (י"ז בתמוז תשט"ז, 26 ביוני 1956), עמ' 11־12.
  • בן-מנחם, משה.  באור פני האם.  הבוקר, י' בטבת תשי"ז, 14 בדצמבר 1956, עמ' 5 <על דמות האם בשירת ביאליק> <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 17־21>
  • בן-מנחם, משה.  באור פני הענוה.  מאזנים, כרך ג' (כ"ו) (תשי"ז), עמ' 182־183  <על מוטיב הענווה בשירת ביאליק, "יהי חלקי עמכם", ועוד> <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 13־14, בשם "בין ענוה לגאוה">
  • בן-מנחם, משה.  הילד האמן ביצירת ביאליק.  החינוך: במה לדברי פדגוגיה ופסיכולוגיה, כרך ל"ב, גל' ה (אלול תש"ך), עמ' 417־418 <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 29־32, בשם "הילד כאמן">
  • בן-מנחם, משה.  גאווה וענווה בשירת ביאליק.  אורים, כרך כ', גל' ד' (טבת תשכ"ג), עמ' 146־148 <על העוז והגאווה שבשירת הטבע של ביאליק, לעומת זאת שולט מוטיב הענווה בשירתו והוא מיטב האישי של ביאליק>
  • בן-מנחם, משה.  בעקבות הילד והגדי : עיון בשירי הילדים של ביאליק.  מאזנים, כרך ט"ז (ל"ט) (תשכ"ג), עמ' 132־136  <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 23־28>
  • בן-מנחם, משה.  פני העיירה בשירי העם של ביאליק.  הפועל הצעיר, שנה נ"ז, גל' 40 (י"ג בתמוז תשכ"ד, 23 ביוני 1964), עמ' 20־21 ; גל' 41 (    ), עמ' 21־22 <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב : יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 32־42>
  • בן-עמרם, פסח.  נביא האחרית וחוזה הגאולה.  דבר השבוע, גל' 29 (76) (כ"ב בתמוז תשי"א, 26 ביולי 1951), עמ' 7.
  • בנד, אברהם.   הגילוי בכיסוי—תפקיד המטפורה במסות ביאליק.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י'-י"א (תשמ"ז-תשמ"ח 1988), עמ' 189־199.
  • בנשלום, בנציון.  עיונים ביצירת ח"נ ביאליק.  גזית, כרך י"ז, גל' א-ב (סיון-תמוז תשי"ט, יוני-יולי 1959), עמ' 10 <חזר ונדפס בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 66־67 <א. לענין ה"פרש עז-הנפש" שב"מתי מדבר" (נחתם: 1957); ב. כדרך בני ליטא (נחתם: 1958)>
  • בנשלום, בנציון.  שיר-הטבע הראשון של ח. נ. ביאליק.  הפועל הצעיר, שנה נ"ב, גל' 43 (ט"ז בתמוז תשי"ט, 21 ביולי 1959), עמ' 19־21 <חזר ונדפס בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 27־33> <על השיר "על איילת השחר">
  • בנשלום, בנציון.  "נקודת השחר" : על תיאורי השחר של חיים נחמן ביאליק.  כנסת (סדרה חדשה), תש"ך 1960, עמ' 156־176 <חזר ונדפס בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 44־65>
  • בנשלום, בנציון.  שני פרחי-שירה והסוניטה.  הפועל הצעיר, שנה נ"ה, גל' 14 (ה' בטבת תשכ"ב, 12 בדצמבר 1961), עמ' 18־19 <חזר ונדפס בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 68־74> <דיון ביחסם של ביאליק וטשרניחובסקי הצעירים אל הסוניטה - על "השירה מאין תמצא?" (סוניט דלא כגרדון) לח"נ ביאליק>
  • בנשלום, בנציון.  הפריצה : על "בשדה" לח. נ. ביאליק.  הפועל הצעיר, שנה נ"ז, גל' 40 (י"ג בתמוז תשכ"ד, 23 ביוני 1964), עמ' 18־20 <חזר ונדפס בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 34־43>
  • בקון, יצחק.  על שנים משירי ביאליק: 'צפירים', 'מתי מדבר'.  בתוך: מאסף חיים נחמן ביאליק / בעריכת הלל ברזל (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975), עמ' 196-216.
  • בר-אל, יהודית.  הפואמה העברית בראשית המאה העשרים - כיווני התפתחות מרכזיים.  בספרה: הפואמה העברית מהתהוותה ועד ראשית המאה העשרים : מחקר בתולדות ז'אנר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ה 1995), במיוחד עמ' 159־181 <וכן במפתח>
  • בר-אל, עדינה. גילגולו של סיפור עממי: "אצבעוני" יהודי. מעוף ומעשה במכללת אחוה, כרך 5 (1999), עמ' 171־182 <המאמר דן, בין היתר, ב"אצבעוני" בשירתו של ביאליק>
  • בר-יוסף, חמוטל.  רומאנטיזם ודקאדנס בספרות התחייה העברית.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ג (תשנ"ב 1992), עמ' 170־210 <כולל דיון ביצירותיהם של חיים נחמן ביאליק ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי>
  • בר-יוסף, חמוטל.  משמעותו הפואטית של המכוער והנתעב בשירת ביאליק.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך 1 (תשנ"ד 1994), עמ' 155־171.
  • בר-יוסף, חמוטל.  "הקיץ גווע" של חיים נחמן ביאליק.  בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ' 27־28.
  • בר-יוסף, חמוטל.  הציפור של ביאליק וענף הדקל של לרמונטוב.  משיב הרוח: כתב-עת לשירה יהודית ישראלית, גל' כ"ה (חורף תשס"ח 2007), עמ' 52־57.
  • ברוך, אדם.  בין אצ"ג לביאליק (בית ברמת גן).  בספרו: מה נשמע בבית (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2004), עמ' 113־127.
  • ברונובסקי, יורם. דפים בשולי ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, 15 בדצמבר 1972 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 83־87>
  • ברונובסקי, יורם. למה צריך ללמוד את ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, 21 בפברואר 1973 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 88־90>
  • ברזל, הלל. "צנח לו זלזל" : יחיד ורבים, חולף ונצחי. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ"ט באלול תשל"ה, 5 בספטמבר 1975, עמ' 8, 12 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 120־129>
  • ברזל, הלל. ביאליק וטשרניחובסקי - מסתורין ואוטופיה. בר-אילן: ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן, מדעי היהדות ומדעי הרוח, כרך ט"ז-י"ז (תשל"ט 1979), עמ' 278־299.
  • ברזל, הלל. גילוי - כיסוי – גילוי : על תפיסת השיר של יונתן רטוש בהקבלה לזו של ביאליק. מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ"ב (תשמ"א 1981), עמ' 326־339.
  • ברזל, הלל. "הנביא האחרון" : על שירת ביאליק וזיקתה לתנ"ך. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ"ט באלול תשמ"ב, 17 בספטמבר 1982, עמ' 6; י"ד בתשרי תשמ"ג, 1 באוקטובר 1982, עמ' 4 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 39־53>
  • ברזל, הלל.  חורבן וגאולה בהיסטוריוסופיה של חיים נחמן ביאליק : "מגילת האש" ו"ידעתי בליל ערפל" בהקבלה ל"אגדת שלושה וארבעה" ו"עם השמש".  מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו, כרך ב' (תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ד), עמ' 335־350 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 75־94 ובספרו: המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע"א 2011), עמ' 452־466>
  • ברזל, הלל. שירה ופרוזה אצל ביאליק: מקרא ב"ספיח". עתון 77, גל' 54־55 (סיון-תמוז תשמ"ד, יוני-יולי 1984), עמ' 22־24 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 180־191 ובספרו: המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע"א 2011), עמ' 445־452>
  • ברזל, הלל. "מתי מדבר": אל-זמן, אל-מקום. עתון 77, גל' 58 (חשון תשמ"ה, נובמבר 1984), עמ' 30־33, 43 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 13־38>
  • ברזל, הלל. "הציץ ומת": המשמעות העלומה. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, כרך 22 (1986), עמ' 15־40 <על המילה "בלימה" בשירו של ביאליק, והשוואת שירתו של ביאליק לשירתו של שילר> <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 95־119>
  • ברזל, הלל. הפואטיקה של ח.נ. ביאליק: תמורה וקבע. מאזנים, כרך ס"ד, גל' 1־2 (אלול תשמ"ט-תשרי תש"ן, ספטמבר-אוקטובר 1989), עמ' 28־36.
  • ברזל, הלל. "מקדש מעט" ושומריו הנאמנים : דברים בטקס חנוכת בית ביאליק המחודש. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ו, גל' 1 (1991), עמ' 35.
  • ברזל, הלל. שלונסקי נגד ביאליק – אפילוג. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, כרך 35־36 (2002), עמ' 33־52 <על מערכת היחסים בין שלונסקי וביאליק (בחייו ולאחר מותו): המחלוקת והפיוס>
  • ברזל, הלל. מלשון המראות ללשון האותות: מביאליק לאלתרמן - רציפות וניתוק. מורשת ישראל, חוב' 2 (2005), עמ' 88־106 <על ההבדל בין לשון המראות של ביאליק ללשון האותות של אלתרמן: בלשון המראות הביאליקאית צפונים הרז והחידתיות. באותות האלתרמניים נדחה הנרמז בפני המפורש. לשון המראות מתרוממת מעלה וכורכת גם הוויות ארציות בנשגב המחייב הרמת העין בכיוון מעלה. לא כן לשון האותות שהיא בגובה העיניים>
  • בריינין, ראובן.  חיים נחמן ביאליק.   בספרו:  כתבים נבחרים / המהדירים - דניאל בן-נחום וד' הנגבי (מרחביה : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן וינפר-מורגנשטרן, תשכ"ב 1965), עמ' 164־177 <נחתם: 24 ביולי 1929>
  • ברעלי, גלעד.  ביאליק - גילוי וכיסוי באהבה ובלשון.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט"ו (תשנ"ה 1995), עמ' 137־160.
  • ברקוביץ, י.ד. עם שמש.  התורן, שנה שלישית, גל' ט' (כ"ה בניסן תרע"ו, 28 באפריל 1916), עמ' 15־16 <על שמשו של ביאליק שזרחה לו למחבר>
  • גבריאלית, א.  חיים נחמן ביאליק : 13 שנה למותו.  קול העם, כ"ג בתמוז תש"ז, 11 ביולי 1947, עמ' 4.
  • גוברין, נורית.  ציפור ב"פרדס" : רבניצקי כ"ממציאו" של ביאליק.  האומה, שנה מ"ז, גל' 177 (אביב תש"ע, מארס 2010), עמ' 99־110 <מאמר בעקבות הרצאה בבית ביאליק לציון מלאת 66 שנים לפטירתו של רבניצקי>
  • גוברין, נורית.  ידידות מתוחה בין ש. בן-ציון לביאליק.  האומה, גל' 190 (קיץ תשע"ג, מאי 2013), עמ' 88־99.
  • גוטמן, נחום.  כאשר ביאליק בא לביקורו הראשון בארץ.  הדואר, שנה 60, גל' ל"ב (כ"ב בתמוז תשמ"א, 24 ביולי 1981), עמ' 514־515 <מתוך ספרו בין חולות וכחול שמים>
  • גולצ'ין, משה.  יידיש בין הסעיפים: ביאליק, פרץ וסוצקבר.  בקורת ופרשנות: כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות, חוב' 41 (חורף תשס"ט 2009), עמ' 155־171.
  • גור, ישראל.  ביאליק והתיאטרון העברי.  במה: כתב-עת לאמנות התיאטרון, חוב' 2 (55) (אלול תשי"ט, ספטמבר 1959), עמ' 3־4.
  • גורן, נתן [גרינבלאט].  ח. נ. ביאליק על ספרות וסופרים.  בספרו: מבקרים בספרותנו : קובץ מאמרים ורשימות (תל-אביב : גזית, תש"ד), עמ' 5־23 <סוקר את דעתו של ביאליק על סופרים ומשוררים בני דורו, כפי שהביע זאת באיגרותיו אך רבניצקי, קלוזנר וסופרים אחרים, במסתו "שירתנו הצעירה", במסותיו על מנדלי ובהרמאתו "על הספרות העברית הצעירה"> <חזר ונדפס בספרו פרקי ביאליק, עמ' 152־169>
  • גורן, נתן.  מה היה לנו ביאליק.  דבר השבוע, גל' 27 (209) (כ"א בתמוז תש"י, 6 ביולי 1950), עמ' 11.
  • גורן, נתן.  שיחה שלא נסתיימה.  דבר, כ"ב בתמוז תשי"ד, 23 ביולי 1954, עמ' 6 <מפגש עם ביאליק בליטא>
  • גיל, משה.  ח"נ ביאליק ותלמידיו.  גידולי תרבות : קובץ חד פעמי (פינסק : יצא לאור על-ידי בוגרי הגמנסיה "תרבות", חשון תרצ"ב, אוקטובר 1931), עמ' 3־5.
  • גיל, משה [מגל].  ליובלו של "אל הציפור".  גזית, כרך ד', גל' ב' (ל"ח) (ניסן תש"א), עמ' 30.
  • גיל, משה.  על הוראת יצירתו של ח. נ. ביאליק.  אורים : קובץ לשאלות חינוך והוראה, כרך י', גל' ב (60)  (טבת תשי"ג),  עמ' 118־123 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 265־271>
  • גינוסר, פנחס.  הדרך לעיצומו של הפתוס : קריאה ב"מעוות לא יוכל לתקון".  קול העם, 4 ביולי 1949 <נדפס שנית ב'אגוז', חוב' 2 (תשכ"ט), עמ' 136־138>
  • גינוסר, פנחס. "המלה האחת" שלחש ברדיצ'בסקי לביאליק.  הדואר, שנה נ"ח, גל' י (י"ג בטבת תשל"ט, 12 בינואר 1979), עמ' 157־158 <על השפעת הרשימה "המלה האחת" לברדיצ'בסקי על השיר "אחרי מותי" לביאליק>
  • גינוסר, פנחס.  "הלכה ואגדה" לביאליק ותגובתו של ברנרעתון 77, גל' 54־55 (סיון-תמוז תשמ"ד, יוני-יולי 1984), עמ' 28־29, 31.
  • גינוסר, פנחס.  הדיאלוג בין תנועת הפועלים וסופרי התחיה.  עתון 77, גל' 106־107 (כסלו טבת תשמ"ט, נובמבר-דצמבר 1988), עמ' 26־29, 33 <בתוך המאמר: "ביאליק ופועלי ישראל", בעמ' 28־29>
  • גינוסר, פנחס.  ביאליק, ברל וברנר: 'הלכה ואגדה' ושתי תגובות.  בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ' 54־86.
  • גלוזמן, מיכאל.  לזרוק פחית משקה אל תוך 'הברכה' של ביאליק : אינטרטקסטואליות וזהות פוסט-קולוניאליות ב'ערבסקות' של אנטון שמאס מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ט (תשס"ג 2003), עמ' 327־347 <המאמר מבקש לתאר את האסטרטגיות האינטרטקסטואליות שבאמצעותן יוצר לעצמו שמאס מרחב בשפה שאינה "שלו". המחבר מתמקד בקטע קצר, המופיע לקראת סופו של הרומן "ערבסקות", שבו שמאס עושה שימוש אינטרטקסטואלי מורכב בפואמה של חיים נחמן ביאליק "הברכה", הנחשבת ל"פואמה הארס-פואטית הגדולה והמורכבת בשירה העברית">
  • גרון, רבקה. תבניות-יסוד ארכיטיפליות ב"ספיח" לח"נ ביאליק - עיון בסיפור לאור משנתו של ק"ג יונג. מעגלי קריאה: כתב-עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, חוב' 20 (1991), עמ' 143־148.
  • גרון, רבקה. "עולם, עולם ואורו המיוחד": תפישת עולם הילדות על ידי ביאליק ביצירתו לילדים ולמבוגרים.  מעגלי קריאה: כתב-עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, גל' 30 (אייר תשס"ד, מאי 2004), עמ' 35־44 <על עולם הילדות ביצירתו של ביאליק, כמיהתו אל עולם זה והידיעה כי לא ישוב>
  • דורון, מיכל. נועזות מול שמרנות : חיים נחמן ביאליק על ספת הגרפולוג. מאזנים, כרך פ"ה, גל' 3 (אב תשע"א, אוגוסט 2011), עמ' 46־47.
  • דן, יוסף. עיון ב"הציץ ומת" לביאליק.  בספרו: הנכרי והמנדרין : עיונים בספרות זמננו (רמת-גן : מסדה, 1975), עמ' 160־166.
  • האפרתי, יוסף.  ביאליק: "הקיץ גווע" : עיון בעיצובו של שיר-אוירה.  מולד, גל' ב (7) (תשכ"ח), עמ' 85־93 <חזר ונדפס בתוך ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת (תשל"ד 1974) ובמהד' השניה, המורחבת: "ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת" (תשנ"ב 1992)>
  • האפרתי, יוסף.  "מתי מדבר" - פואמה תיאורית. הספרות, חוב' 1 (1968), עמ' 101־129.
  • האפרתי, יוסף.  דרכי התיאור בשירת ההשכלה: לפואטיקה של השירה העברית בתקופת ההשכלה, בייחוד בהשוואה לשירת דור ביאליק.  הספרות, כרך ב', חוב' 1 (תש"ל 1969), עמ' 26־39 <על עקרונות ייצוג הטבע והנוף בשירת ההשכלה והפונקציה המטאפורית שהם ממלאים, והתפיסה האסתטית בתיאורי הטבע של תקופה זו לעומת התפיסה בשירת הדור שאחריה>
  • האפרתי, יוסף.  "הברכה" לח.נ. ביאליק.  הספרות, כרך ד', חוב' 4 (1973), עמ' 618־635 <המאמר עוסק בפרשנות הסמלית של "הבריכה" לחיים נחמן ביאליק, בדרכי השימוש בהאנשות בחלק הראשון של היצירה ובמשמעותה>
  • האפרתי, יוסף.  בין דשא לאבן.  הספרות, חוב' 17 (1974), עמ' 1־7 <עיון בשיר "מי אני ומה אני" לחיים נחמן ביאליק>
  • האפרתי, יוסף.  תמורות בשירת הטבע כדגם של מעבר מתקופה לתקופה בהיסטוריה של הספרות. הספרות, חוב' 17 (1974), עמ' 50־54 <בין היתר על יצירתם של שאול טשרניחובסקי וח"נ ביאליק>
  • הגורני-גרין, אברהם.  שלונסקי, ביאליק ותסביך האפיגוניות. דבר, 13 במארס 1981, עמ' 18.
  • הגורני-גרין, אברהם.  נוף אדם ואדמה - גישתם של המשוררים המודרנים בשנות ה-30 וה-40 לעומת גישת משוררי דור התחייה : במלאת עשר שנים למותו של אברהם שלונסקי. עתון 77, גל' 42 (תשמ"ג 1983), עמ' 30־31.
  • הגורני-גרין, אברהם.  שלונסקי בעבותות ביאליק : פואמה םםילה" ו"בין נהר פרת ונהר חידקל" לח"נ ביאליק>
  • הולצמן, אבנר.  עלייתו ושקיעתו של המשורר הלאומי.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 21 (תשע"ב 2011), עמ' 1־37.
  • הירשפלד, אריאל.  'הברכה' לח"נ ביאליק - 'אני' כעולם.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ד (תשע"א 2011), עמ' 143־158.
  • הלקין, שמעון. ח.נ. ביאליק.  בספרו: עראי וקבע : עיונים בספרות (ניו-יורק : אוהל, תש"ב 1942), עמ' 81־82.<עם פטירתו>
  • הלקין, שמעון.  החוזה בשירת ביאליק.  בספרו: דרכים וצדי-דרכים בספרות, כרך שני: סופרים עבריים (ירושלים : אקדמון, תש"ל 1969), עמ' 9־17 <הרצאה פומבית באוניברסיטה העברית. נחתם: תשי"ט>
  • הלר, ישראל.  הערות להערכת שירת ביאליק.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, א' באלול תשי"ט, 4 בספטמבר 1959, עמ' 6 <תגובה למאמרו של ישראל כהן "שתי רשויות" על שירת ביאליק - ראה להלן>
  • הראל-פיש, א. התבנית הרומאנטית של "הבריכה" : עיון השוואתי בשירת ח. נ. ביאליק.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ"א, גל' 2 (תמוז תשל"ה, יולי 1975), עמ' 83־89 <חזר ונדפס בקובץ על שפת הבריכה : הפואמה של ביאליק בראי הביקורת / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995), עמ' 90־99>
  • וויינר, חיים.  שיחת חולין של ח. נ. ביאליק : במלאת שתים-עשרה שנה למותו.  בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 79־86 <פורסם לראשונה ב"בצרון", אב-אלול תש"ו, אוגוסט-ספטמבר 1946>
  • וויינר, חיים.  מעזבונו של ח. נ. ביאליק.  בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 87־89 <על "כנסת", דברי סופרים לזכר ח. נ. ביאליק, ספר שני, תרצ"ז> <פורסם לראשונה ב"הדואר", 4 ביוני 1937>
  • ויסמן, חנה.  אבל הקטניםדבר הפועלת, שנה א', מס' 5 (י"ט באב תרצ"ד, 31 ביולי 1934), עמ' 104־105 * <המשך> <על אבל הילדים בגני הילדים על מותו של ח"נ ביאליק>
  • ורסס, שמואל.  גילוי וכיסוי ב"שור אבוס וארוחת ירק" של ביאליק.  מאזנים, כרך מ"ז, חוב' 1 (סיון תשל"ח, יוני 1978), עמ' 11־16.
  • ורסס, שמואל.  'הספר העברי' של ביאליק - שתי גירסאות ומסביב להן.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך א' (תשמ"א 1981), עמ' 29־48.
  • ורסס, שמואל.  לשון יידיש וספרותה בעולמו של חיים נחמן ביאליק.  חוליות: דפים למחקר בספרות יידיש וזיקותיה לספרות העברית, כרך 11 (קיץ 2008), עמ' 9־36.
  • זהרי, מנחם.  תקומת ישראל בשירת ביאליק.  תרבות (לונדון), סיון-תמוז תשט"ו <חזר ונדפס בספרו ביכורי עט : כתבים, חלק שלישי: יוצר ויצירה בנתיב הדורות (ירושלים, תשל"ו 1976), עמ' 76־80; ובספרו פרקי ספרות : מסות ורשימות (ירושלים, תשמ"ה 1985), עמ' 57־61>
  • זהרי, מנחם.  החזון בשירת ביאליק.  בספרו ביכורי עט : כתבים, חלק שלישי: יוצר ויצירה בנתיב הדורות (ירושלים, תשל"ו 1976), עמ' 80־82.
  • זהרי, מנחם.  הדמעה ומשקעיה בשירת ביאליק.   בספרו: פרקי סופר וספר : עיונים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשנ"ח 1998), עמ' 7־55.
  • זוסמן, עזרא.  מאחרי מחיצת האבים.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ' 6, 7 <המשך>
  • זנדבנק, שמעון. שתי ברכות ביער : ביאליק, רילקה. הספרות, כרך ד' (1973), עמ' 636־650 <המאמר עוסק בהשוואת השימוש במוטיב הברכה בשירת ביאליק ובשיר של רילקה "ברכת יער"> <חזר ונדפס בספרו שתי בריכות ביער : קשרים ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976), עמ' 15־45; בקובץ ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד. – מהדורה שנייה מורחבת. – (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ב 1992) ובקובץ על שפת הבריכה : הפואמה של ביאליק בראי הביקורת / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995), עמ' 123־154>
  • זרחי, שי.  הרהורים על תפישת ההלכה של ביאליק : לאור פרקים מכתביו ומדבריו שבעל-פה ועל פי חילופי אגרות שלו עם חלוצים מעמק יזרעאל.  בתוך: מענית הלב : מנחת דברים למוקי צור / עורך - אברהם שפירא (בני ברק : בינ"ה : הקיבוץ המאוחד : יד טבנקין, 2006), עמ' 22־39.
  • חבר, חנן.  גירוש בחג החירות: על 'החצוצרה נתביישה' לח"נ ביאליק.  בספרו: הסיפור והלאום : קריאות ביקורתיות בקאנון הסיפורת העברית (תל-אביב : רסלינג, 2007), עמ' 99־106.
  • חבר, חנן.  אני בוש בעצמי בפני האחר: על "החצוצרה נתביישה" מאת ח"נ ביאליק.  תיאוריה וביקורת, חוב' 32 (אביב 2008), עמ' 129־145.
  • חקק, בלפור.  קלוזנר כותב בכאב למשורר ביאליק (מן הגנזך).  מאזנים, כרך פ"ג, גל' 3  (אב-אלול תשס"ט, אוגוסט 2009), עמ'  24.
  • חקק, בלפור.  "אמי זכרונה לברכה" : שיר פולקלורי או שיר חתרני? מאזנים, כרך פ"ה, גל' 3 (אב תשע"א, אוגוסט 2011), עמ' 44־45.
  • חקק, בלפור.  הקופסה השחורה של ביאליק וטשרניחובסקי בתיווך אונגרפלד. מאזנים, כרך פ"ו, גל' 2 (ניסן-אייר תשע"ב, אפריל 2012), עמ' 28.
  • טרטנר, שמואל.  חמש הפואמות הביאליקאיות במבט כולל - באיזו מידה ניתן לראותן כחטיבה אחת.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד' (תש"ס 2000), עמ'  131־150.
  • טרסי-גיא, אסתר.  "והיה כי תמצאו ... ".  אורים, כרך י"ב, גל' א (תשרי תשט"ו), עמ' 35־36 <כונס בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ' 123־125>
  • יצחקי, ידידיה. "זֶכֶר אבי". עתון 77, גל' 185 (סיון תשנ"ה, יוני 1995), עמ' 28־29 <על האב ביצירתם של ח"נ ביאליק ושל יהודה עמיחי>
  • יציב, יצחק.  ימי ביאליק.  דבר, מוסף לילדים, שנה 4, גל' ט' (מ"ה) (י"ד באייר תרצ"ה, 17 במאי 1935), עמ'  6.
  • כגן, אליעזר.  הכלב בשירת ביאליק.  דבר, משא, ט' בשבט תשל"ג, 12 בינואר 1973, עמ' 2.
  • כגן, אליעזר. הסיפור בשיר הלירי של ביאליק. כרמלית, כרך י"ז-י"ח (תשל"ג-תשל"ד), עמ' 179־187 <דיון בשירים: "חוזה לך ברח", "זריתי לרוח אנחתי", "ידעתי בליל ערפל">
  • כהן, אדיר.  היה או לא היה? : אהבת המשורר - ח.נ. ביאליק ואירה יאן.  בספרו: אדם, חווה והנחש : ריבוי הפנים של פרשות מחוץ לנישואים (אבן יהודה : אמציה, 2011), עמ' 370־381.
  • כהן, ישראל.  שתי רשויות.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ'  6, 7 <המשך> <הגיב על כך ישראל הלר - ראה לעיל>
  • כהן, משה.  ח. נ. ביאליק בקובנה.  דבר, ה' באב תרצ"ט, 21 ביולי 1939, עמ' 8.
  • כץ, שרה. השפעת גבירול על השיר "אבי" לביאליק. מעריב, י"ד בתשרי תשמ"ה, 10 באוקטובר 1984, עמ' 32.
  • כץ, שרה. בין גבירול לביאליק. דבר, ל' בתשרי תשמ"ה, 26 באוקטובר 1984, עמ' 20.
  • כץ, שרה. השפעת גבירול על ביאליק בשיר "על אילת השחר". דברי הקונגרס העולמי התשעי למדעי היהדות, חטיבה ג' (1985), עמ' 131־137.
  • כץ, שרה. רישומי השפעת גבירול בשירת ביאליק. עלי שיח, חוב' 24 (1986), עמ' 69־86.
  • כץ, שרה. "רזי לילה" של ביאליק ו"אני האיש" של אבן-גבירול. עלי שיח, חוב' 29־30 (1991), עמ' 161־168.
  • כץ, שרה. בין שירו של ח"נ ביאליק 'קומי צאי', לשירו של ר' שלמה בן גבירול 'עת נדבו כנד'. עלון למורה לספרות, גל' 13 (תשנ"ב), עמ' 116־129.
  • כצנלסון-שזר, רחל.  אבל ביאליק.  דבר הפועלת, שנה א', מס' 5 (י"ט באב תרצ"ד, 31 ביולי 1934), עמ' 100 * <חזר ונדפס בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ"ו 1966), עמ' 249־250>
  • לב-ארי, נעמה.  גילוי וכיסוי בלשון - הטקסט כאירוע נפשי.  החינוך וסביבו, כרך ל"ג (תשע"א 2011), עמ' 341־356.
  • לוז, צבי. השפעות בין ביאליק לבני דורו. ביקורת ופרשנות, גל' 7־8 (תשל"ו), עמ' 41־44 <חזר ונדפס בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל אביב : עקד, תשמ"א 1981), עמ' 7־18>
  • לוז, צבי. דיוקנאות : שבעים ל"שירתנו הצעירה" לביאליק (אודיסה, כסלו תרס"ז). מאזנים, כרך מ"ד (תשל"ז), עמ' 255־260.
  • לוז, צבי. דמעת הלביא (עוד על "ארס פואטיקה" של ביאליק). זהות, קובץ ב' (תשמ"ב), עמ' 111־119.
  • לוז, צבי. ההדרגה : תבנית יסוד ב"מתי מדבר". מאזנים, כרך נ"ה, גל' 1־2 (תשמ"ב), עמ' 56־60.
  • לוז, צבי. על המונולוג הדראמתי בשירת ביאליק. מאזנים, כרך נ"ו, גל' 2 (טבת תשמ"ג, ינואר 1983), עמ'  30־33.
  • לוז, צבי. בחיפוש האל האבוד ובמציאת העולם : עיון בשירי ח"נ ביאליק. עלי-שיח, גל' 43 (תש"ס), עמ' 94־108.
  • לוז, צבי. קריאה ב"גילוי וכיסוי בלשון" : פירוש צמוד למאמרו של ביאליק.  מעגלי קריאה, גל' 20 (תשנ"א), עמ' 123־133 <חזר ונדפס בקובץ על 'גילוי וכיסוי בלשון' : עיונים במסתו של ביאליק / עריכה ומבוא צבי לוז וזיוה שמיר (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשס"א 2001), עמ'     >
  • לוז, צבי.  הסתר הכיסוי ופני הגילוי : המופת הביאליקאי.  בספרו: מחתרת השיר : מגמות "אחרות" בשירה העברית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006), עמ' 15־75.
  • לוז, צבי. שתי מסות על כפירותיו של "המשורר הלאומי". מראה: כתב עת לספרות, אומנות והגות יהודית, גל' 3 (תשס"ח), עמ' 74־81.
  • לוז, צבי.  שירה פוליטית.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 2 (תשרי-חשון תשס"ט, אוקטובר 2008), עמ' 2־4 <על שירתם הפוליטית של אצ"ג, ח"נ ביאליק ונתן אלתרמן>
  • לוז, צבי.  הישג שיא של שירה אלוזיבית: "הציץ ומת" לביאליק.  בספרו: הזרימה הדו-סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ' 45־55.
  • לוז, צבי.  ביאליק ו"מראות השתייה" שלו.  בספרו: הזרימה הדו-סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ' 121־129.
  • לוין, ישראל.  קולות מן העבר בהווה : לחקר השפעת הכרוניקות והפייטנות האשכנזית מימי הביניים על שירתו של ח"נ ביאליק.  בתוך: מחקרים בספרות העברית בימי הביניים ובתקופת הרנסנס : מוגשים לפרופ' יונה דוד / עורכים טובה רוזן, אבנר הולצמן (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ג 2002) (תעודה ; כרך י"ט), עמ' 233־272 <חזר ונדפס בספרו: שירה ארגוה ידי רעיון : עיונים בשירה העברית בספרד בימי הביניים ובהשפעת הפיוט הקדום על השירה העברית החדשה (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט 2009), עמ' 458־493>
  • לוינסון, אריאל.  הכלים השבורים של ביאליק.  מקור ראשון, שבת, כ"ו בטבת תשס"ח, 4 בינואר 2008, עמ' 6 <"דווקא בפואמה הגדולה 'זהר', הרוויה עד להתפקע בשפה דתית, מבצע ביאליק את מעשה החילון הנועז ביותר שלו. עיון מחודש בקלאסיקה">
  • לויתן, עמוס. האגדה על המצור והחומה.  עתון 77, גל' 349 (תשרי תשע"א, אוגוסט-ספטמבר 2010), עמ' 40 <על "אגדת שלושה וארבעה">
  • לחובר, פישל.  ביאליק וטשרניחובסקי.  הצפירה, ח' בטבת תרע"ב, 29 בדצמבר 1911, עמ'  4; <המשך> י"א בטבת תרע"ב, 1 בינואר 1912, עמ' 1, 2 <המשך> ; <המשך> י"ג בטבת תרע"ב, 3 בינואר 1912, עמ' 1 * <חזר ונדפס בספרו שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 7־20, ובתוך: שאול טשרניחובסקי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה, יוסף האפרתי (תל-אביב : עם עובד, תשל"ו 1976), עמ' 79־88>
  • לחובר, פישל.  ח. נ. ביאליק : פרשת חייו.  2. ימי ההתלבטות. ז'. על סף בית המדרש.  דבר, א' בטבת תרצ"ה, 7 בדצמבר 1934, עמ' 9; ח'. ראשיתו של "המתמיד".  דבר, ח' בטבת תרצ"ה, 14 בדצמבר 1934, עמ' 9־10; ט'. --  י'. המלחמה בסביבה והמלחמה בנפשו.  דבר, כ"ב בטבת תרצ"ה, 28 בדצמבר 1934, עמ' 9; י"א. החתירה אל האמת שבחיים ושבחוויה; לימי הילדות. דבר, כ"ט בטבת תרצ"ה, 4 בינואר 1935, עמ' 3; י"ב. הריאליסמוס השירי והריאליסמוס הרוחני. דבר, ז' בשבט תרצ"ה, 11 בינואר 1935, עמ' 3; י"ג. הנאמנות לטבע ושירי הטבע הראשונים.  דבר, י"ד בשבט תרצ"ה, 18 בינואר 1935, עמ' 3; י"ד. בזיום של אילנות; המשבר המסחרי; לסוסנוביצי.  דבר, כ"א בשבט תרצ"ה, 25 בינואר 1935, עמ' 5; ט"ו. סוסנוביצי ומדת הדין שגברה.  דבר, כ"ח בשבט תרצ"ה, 1 בפברואר 1935, עמ' 9;
  • ליאור, רות.  מהפכת "לשון המראות" של ביאליק : עיון בצירופי לשון בשירת שניאור ופיכמן.  בלשנות עברית, גל' 67 (אדר תשע"ג, מארס 2013), עמ' 51־67.
  • לפידוס, רינה. על מסתו של ח"נ ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון" וזיקתה לתורתו הבלשנית של א' פוטבניה. בתוך: על "גילוי וכיסוי בלשון" : עיונים במסתו של ביאליק / עריכה ומבוא צבי לוז וזיוה שמיר (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"א 2001), עמ' 129־144.
  • לשם, גיורא. קרחתו של ביאליק : במלאות 55 שנה לפטירתו של המשורר בכ"א בתמוז תרצ"ד. על המשמר, י"ח בתמוז תשמ"ט, 21 ביולי 1989, עמ' 18 <חזר ונדפס בספרו מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"א 1991), עמ' 125־128>
  • מאיר, מרדכי.  'ששה סדרי משנה מנוקדים ומפורשים על ידי חיים נחמן ביאליק' : קווים למפעלו הנשכח של ביאליק.  נטועים: ביטאון לענייני תורה שבעל פה, גל' ט"ז (שבט תש"ע, ינואר 2010), עמ' 191־208.
  • מוקד, גבריאל.  ההנחות הרעיוניות ב"שירתנו הצעירה" מאת ח"נ ביאליק.  מאזנים, כרך ע"ב, גל' 1 (תשרי תשנ"ח, אוקטובר 1997), עמ' 13־15.
  • מייטוס, אליהו.  [מפגשים עם ח"נ ביאליק].  בספרו: במחיצתם של סופרים : פרקי זכרונות מימי שחרות (תל אביב : יבנה, תשל"ח 1977), פרקים א, ב, ד, ו, ח, יא, יג, יח, יט, כא.
  • מירון, דן.  דיוקניה של בבואה : עיון בגילגולי מוטיב בשירת ביאליק. על המשמר, דף לספרות ואמנות, י"א בטבת תשי"ח, 3 בינואר 1958, עמ' 6.
  • מירון, דן.  הטובע והניצל.  על המשמר, דף לספרות ואומנות, י"ח בטבת תשי"ח, 10 בינואר 1958, עמ' 5. <מאמר שני על מוטיב נרקיסוס בשירת ביאליק>.
  • מירון, דן.  הערות ל"אגדת שלושה וארבעה". מאזנים, כרך ט (לב), חוב' ב (קפד) (תמוז תשי"ט, יולי 1959), עמ' 85־99; חוב' ג-ד (קפה-קפו) (אב-אלול תשי"ט, אוגוסט-ספטמבר 1959), עמ' 194־200 <חזר ונדפס במאמרים ורשימות על ביאליק (מתוך כתבי-עת ועתונים) / בעריכת דן מירון, לילי רתוק (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1970), עמ' 178־197; ובתוך ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד 1974), עמ' 373־399; ובמהד' השנייה ומורחבת (תשנ"ב 1992), עמ' 421־447>
  • מירון, דן. דמות המתמיד והעולם החוויתי של ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ' 10 <חזר ונדפס במאמרים ורשימות על ביאליק (מתוך כתבי-עת ועתונים) / בעריכת דן מירון, לילי רתוק (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1970), עמ' 172־177; ובתוך ביאליק : יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד 1974), עמ' 221־227; ובמהד' השנייה ומורחבת (תשנ"ב 1992), עמ' 269־275>
  • מירון, דן. על המושג "דורו של ביאליק". מאזנים, כרך י"ג, חוב' 3־4 (אב-אלול תשכ"א, אוגוסט-ספטמבר 1961), עמ' 206־213 <פרק מתוך מסה על הספרות העברית בראשית המאה. נוסח מורחב נדפס בספרו בודדים במועדם : לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים (תל אביב : עם עובד, תשמ"ח 1987), עמ' 115־150>
  • מירון, דן. ביאליק הצעיר וזמנו : פרקי עיון בראשיות השירה העברית המודרנית.  בצרון, שנה לד, כרך סד, חוב' ו (306) (תמוז-אב תשל"ג, יוני 1973), עמ' 270־295.
  • מירון, דן.
  • מירון, דן. מעמדם של הדמיון והמיתוס בשירתו המוקדמת של ח.נ. ביאליק (הערות ל"רזי לילה", לשירים אחרים של ביאליק מן השנים תר"ן-תרנ"ט ולפואטיקה ההיסטורית של השירה העברית בת-הזמן). הספרות, חוב' 33 (1984), עמ' 57־112 <נוסח מורחב נדפס בספרו: בואה, לילה : הספרות העברית בין הגיון לאי-גיון במפנה המאה העשרים : עיונים ביצירות ח"נ ביאליק ומ"י ברדיצ'בסקי (תל-אביב : דביר, תשמ"ז 1987), עמ' 25־124>
  • מירון, דן.  פרדוקס התקשורת בשירת ביאליק : על כפל התדרים של המשורר בקליטת היצירה ובהפצתה.  הו! : כתב עת לספרות, גל' 6 (כסלו תשס"ח, נובמבר 2007), עמ' 164־195.
  • מישורי, אליק.  על הדיוקן המצויר של ח"נ ביאליק במהדורת היובל של כתביו (1923) או, מקס ליברמן מנצח בקרב מוניטין את ליאוניד פסטרנק.  מותר: כתב-עת של הפקולטה לאמנויות (אוניברסיטת תל-אביב), גל' 18 (תשע"א 2011), עמ' 111־116.
  • מר, בני.  מרפסת פתוחה לעולם.  הארץ, תרבות וספרות, י"א בטבת תשע"ב, 6 בינואר 2012, עמ' 2 <על בית ביאליק בתל אביב>
  • מרתאן, אברהם.  הקשר בין "מגילת האש" ו"אגדת שלושה וארבעה".  Gratz College Annual of Jewish Studies, כרך 7 (1978), עמ' טו-כו.
  • נתן, אסתר.  ענקים מאובנים מקיצים : על הקבלה בין שיר של סולוביוב לפואמה 'מתי מדבר'.  דפים למחקר בספרות, כרך 5־6 (תשמ"ט 1989), עמ' 99־114 <חזר ונדפס בקובץ ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד. – מהדורה שנייה מורחבת. – (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ב 1992), עמ' 503־519>
  • סדן, דב.  נגינת-לואי : לדרך החריזה הפנימית בשירת ביאליק.  כנסת: דברי סופרים לזכר ח"נ ביאליק, כרך א' (תרצ"ו), עמ' 111־115.
  • סדן, דב.  בין צור לגל.  דבר, כ"ב בתמוז תשי"ד, 23 ביולי 1954, עמ' 5, 6 <המשך> <על הצירוף ובמיוחד בשירת ביאליק>
  • סדן, דב.  בין הגות וחזון : לבדיקת רישומו של אחד-העם בשירת ביאליק.  מולד, כרך י"ד, חוב' 98־99 (חשון-כסלו תשי"ז, אוקטובר-נובמבר 1956), עמ' 433־438 <חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 9־18 ובתוך: ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת : אנתולוגיה / בעריכת גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד 1974), עמ' 107־116, בשם: בין מעין ליובליו>
  • סדן, דב.  ערבית.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ' 6, 7 <המשך> <על שירו של ביאליק בשם זה>
  • סדן, דב.  בין דינר לפרוטה.  מעריב, כ"ה בתמוז תשי"ט, 31 ביולי 1959, עמ' 13 <על השורה "חיפשתי פרוטתכם ויאבד דינרי" שבשירו של ביאליק "ערבית", ועל שימושה של אמרה זו בעם ואצל משוררים אחרים>
  • סדן, דב.  על המפתן.  מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א' (תש"ך 1960), עמ' 283־295 <על הציפור ביצירתו של ח"נ ביאליק ואחרים>
  • סדן, דב.  לעניני נגינה :  בשולי שיר של ארלוזורוב בתרגומו של ביאליק.  הפועל הצעיר, שנה 56, גל' 36 (י"ט בסיון תשכ"ג, 11 ביוני 1963), עמ' 21־22 <נוסח מורחב נדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 33־45, בשם: בעניני נגינה. נחתם: חשוון תשכ"ט>
  • סדן, דב.  עודפו של ביאליק : למלאות שלושים שנה לפטירתו ביום כ"א בתמוז תשכ"ד.  זכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך י"ב, תשכ"ה (ירושלים, תשכ"ו), עמ' 68־71 <פורסם שנית בהפועל הצעיר, שנה נ"ט, גל' 41 (5 ביולי 1966), עמ' 18־19. חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 19־24>
  • סדן, דב.  עדות משולשת : לזכרו של יום טוב הלמן.  מאזנים, כרך כ"ג (מ"ו), גל' ו (רעב) (חשון תשכ"ז, נובמבר 1966), עמ'  472־476 <בעיקר על דבריו על ביאליק.  חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 25־32>
  • סדן, דב.  מפנקס הימים: בצדי דפים ומעשים.  מאזנים, כרך ל"ו, גל' 2 (שבט תשל"ג, ינואר 1973), עמ' 114־116 <על עשרים שנה לייסודה של הקתדרה ללשון יידיש וספרותה באוניברסיטה העברית בירושלים ועל י"ל פרץ, מנדלי וביאליק כסופרים כפולי-לשון (חזר ונדפס בארחות ושבילים, כרך סופרי יידיש וספרותה, עמ' 255־259, בשם בירור מאוחר יותר, נחתם: כ"ב-כ"ג אייר תשל"ג)>
  • סדן, דב.  בשולי שיריו של ח"נ ביאליק : הערות וציונים.  מולד, כרך ט (לב), חוב' 47 (251) (אביב 1982), עמ' 129־138 <על השירים "אחת שתים שלוש ארבע" ו"ביום קיץ יום חם". חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק ודרכו בלשונו ולשונותיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1989), עמ' 341־347, בשם: "תנודת תיבה קטנה בין לשון מקרא ולשון חכמים">
  • סוברן, תמר.  ניצה, בוסר, הבשלה וקמילה : מבט סמנטי-פואטי על "משירי הקיץ" של ביאליק.  בלשנות עברית, גל' 67 (אדר תשע"ג, מארס 2013), עמ' 109־132.
  • סומק, רוני.  7 תשובות לשאלה: למה אני אוהב את ביאליק.  עתון 77, גל' 337־338 (אדר-ניסן תשס"ט, מארס-אפריל 2009), עמ' 20־21.
  • סמילנסקי, דוד.  ח.נ. ביאליק בתל-אביב.  בספרו: עם בני ארצי ועירי : פרשות אישים ופרקי זכרונות (תל-אביב : הועד הצבורי להוצאת כתביו של דוד סמילנסקי ז"ל והוצאת מסדה, תשי"ח), עמ' 51־64.
  • עובדיהו, מרדכי.  במחיצת ח. נ. ביאליק : המשורר האדם והאזרח בעמו.  בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל אביב : הוצאת אל"ף, תשל"ו 1975), עמ' 9־23.
  • עובדיהו, מרדכי.  "מפי ביאליק" : כיצד נרשם וכונס.  בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל אביב : הוצאת אל"ף, תשל"ו 1975), עמ' 23־26.
  • עטריה, יוחאי.  בין יידיש לעברית: ביאליק כמתווה דרך.  מאזנים, כרך פ"ה, גל' 5 (חשון תשע"ב, נובמבר 2011), עמ' 44־48.
  • ענברי, אסף. המראה והמנורה (מן הסדרה: "הולדת הרומנטיקה: שיחות רדיו עם פרופ' עוזי שביט") מעריב, ספרות, ז' בחשון תשנ"א, 26 באוקטובר 1990, עמ' 6.
  • ענברי, אסף. "בין כיסוי לכיסוי מהבהבת התהום". חדרים, גל' 13 (1999), עמ' 21־32 <על "גילוי וכיסוי בלשון">
  • ענברי, אסף. דון קישוט של ביאליק: במלאת 400 שנה לפרסום "דון קיחוטה" של סרוואנטס. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט"ז בחשוון תשס"ו, 18 בנובמבר 2005, עמ' 27; כ"ג בחשון תשס"ו, 25 בנובמבר 2005, עמ' 27.
  • עקרוני, אביב. הנוף במבע ראשוני בשירת ח.נ. ביאליק. היום, י"ח בתמוז תשכ"ט, 4 ביולי 1969, עמ' 5; כ"ה בתמוז תשכ"ט, 11 ביולי 1969, עמ' 6 <חזר ונדפס ב'מעלות' (ניסן תש"ל, אפריל 1970), עמ' 43־44 ובספרו: על כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל-אביב : עקד, תשס"ז 2007), עמ' 15־23>
  • פדיה, חביבה.  לשון המראות האילמת ודיבור האפלה  : עיון במטה-פואזיס של הקול והתמונה בשירת ביאליק.  בתוך:  מנחה למנחם : קובץ אמרים לכבוד הרב מנחם הכהן / עורכים - חנה עמית, אביעד הכהן, חיים באר (ירושלים : הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2007), עמ' 427־442.
  • פיינגולד, בן-עמי.  ח"נ ביאליק - "מאחורי הגדר".  בספרו: הוראת הסיפור הקצר : פרקי מבוא והדרכה (תל אביב : הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ט 1989), עמ' 131־159.
  • פיכמן, יעקב.  מקרא ואגדה ביצירת ביאליק.  דבר, כ"א בתשרי ת"ש, 4 באוקטובר 1939, עמ' 3, 4 <המשך> <נדפס בהרחבה ב"כנסת, לזכר ח.נ. ביאליק", כרך ה (ת"ש), עמ' 36־49; כונס לספרו שירת ביאליק (תש"ו 1946), עמ' קיא-קלג>
  • פיכמן, יעקב.  שניות בשירת ביאליק. דבר, כ"ב בתמוז תש"י, 7 ביולי 1950, עמ' 3 *
  • פיכמן, יעקב.  טבע ואמנות בשירתו : דברים שנאמרו כ"א בתמוז בבית ביאליק.  דבר, כ"ב בתמוז תשי"ד, 23 ביולי 1954, עמ' 5.
  • פישלוב, דוד.  כשהתוהו מנצנץ: על כמה מגילויי הגרוטסקה בעולמו של ביאליק.  דפים למחקר בספרות, כרך 5־6 (תשמ"ט 1989), עמ' 77־98 <על הגרוטסקה ביצירות ביאליק: "אריה בעל גוף", "יום ששי הקצר", "שור אבוס וארוחת ירק" ובפואמה "בעיר ההרגה">
  • פלס, ידידיה.  אל חופי הכמיהה והכוסף : התבוננות בארבעה שירים.  שדמות: במה לתנועה הקיבוצית, גל' נ"ז (תשל"ה), עמ' 78־96 <דיון ב"הציץ ומת" לח"נ ביאליק; "הלך ערב לשאוב טללים" מאת אברהם שלונסקי; "המערב בכחול" מאת דליה רביקוביץ ו"עולה יורד יורד עולה", שיר מאת יאיר הורביץ>
  • פנואלי, ש"י.  שני הכוחות : פרקי-ביאליק.  מצודה, ספר ג-ד (סיון תש"ה, יוני 1945), עמ' 293־298.
  • פנואלי, ש"י.  פואיטיקה של ח"נ ביאליק.  בספרו:  חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 9־16.
  • פרדקין, נירה.  שלמה ואשמדאי - על הסיפור ומקורותיו : מתוך "ויהי היום" מאת ביאליק.  ספרות ילדים ונוער, ל"ט-מ' (ניסן תשמ"ד, מאי 1984), עמ' 40־46.
  • פרדקין, נירה.  "ויהי היום" מאת ח"נ ביאליק על רקע מקורותיו.  באמת, גל' 2 (חורף תשמ"ח, פברואר 1988), עמ' 51־59.
  • פרדקין, נירה.  דמותו של שלמה המלך בספר "ויהי היום" מאת ביאליק.   ספרות ילדים ונוער, שנה 33, חוב' 2 (126) (תמוז תשס"ז, יולי 2007), עמ' 63־68.
  • פרוכטמן, מאיה.  בין "שתי בנות" לביאליק ל"שלוש" לרטוש : טקסט לילדים כחומר לשוני בתוך טקסט למבוגרים.  עיונים בספרות ילדים, גל' 3 (תשמ"ז 1987), עמ' 5־10.
  • פרי, מנחם ויוסף האפרתי.  על כמה מתכונות אומנות השירה של ביאליק.  עכשיו, גל' 17־18 (תשכ"ו/תשכ"ז), עמ' 43־77 <חזר ונדפס ב"עכשיו", גל' 43־44 (תש"ם 1980), עמ' 70־104 וב"עכשיו", גל' 64 (1996), עמ' 57־84;  ובתוך ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת (תשל"ד 1974) ובמהד' השניה, המורחבת: "ביאליק - יצירתו לסוגיה בראי הביקורת" (תשנ"ב 1992)> <הגיב על כך יוסף אורן ברשימתו "הרשות לחדשנות ולהתהפכות" – לעיל>
  • פריבך-חפץ, דנה.  ילדות של משורר : גלגולן של "ארבע זכוכיות" מביאליק לגולדברג.  בלשנות עברית, גל' 67 (אדר תשע"ג, מארס 2013), עמ' 87־107.
  • פרידמן, דוד אריה.  בצל המות.  דבר, כ"ג בתמוז תשי"א, 27 ביולי 1951, עמ' 3.
  • פרנקל, אהרן.  בכפר, בעיר ובכרך : לתולדותיו של ח"נ ביאליק.  התורן, שנה שלישית, גל' ט' (כ"ה בניסן תרע"ו, 28 באפריל 1916), עמ' 2־4.
  • צור, מוקי.  ביאליק, ברנר ורחל והשפעתם על תודעת תנועת העבודה.  עלי שיח, חוב' 25 (קיץ תשמ"ח 1988), עמ' 171־174.
  • צמח, עדי.  מאהב על מטאטא רכוב.  מאזנים, כרך ס"א, גל' 3־4 (תמוז-אב תשמ"ז, יולי-אוגוסט 1987), עמ' 8־13 <על השיר "בין נהר פרת ונהר חידקל". השיר עצמו בגוף המאמר>
  • צמח, עדי.  "והיה כי תמצאו".  עתון 77, גל' 100 (סיון תשמ"ח, מאי 1988), עמ' 128־130.
  • צמח, שלמה.  המשוררהפועל הצעיר, שנה 16, גל' 10־11 (ו' בשבט תרפ"ג, 23 בינואר 1923), עמ' 14 <חזר ונדפס בספרו ילקוט מסות / ליקט והוסיף מבוא והסברים א. ב. יפה (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, 1966), עמ' 34־35>
  • צמח, שלמה.  השיר החדש של ביאליק.  מאזנים, כרך ד', גל' כ"ח-כ"ט (ז' בטבת תרצ"ג, 5 בינואר 1933), עמ' 21־22 <על השיר "אבי" מאת ח"נ ביאליק> <חזר ונדפס בספרו ילקוט מסות / ליקט והוסיף מבוא והסברים א. ב. יפה (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, 1966), עמ' 41־45>
  • צמח, שלמה.  ח. נ. ביאליק (הספד).  מאזנים, כרך י"א (ת"ש), עמ' 325־327 <חזר ונדפס בספרו ילקוט מסות / ליקט והוסיף מבוא והסברים א. ב. יפה (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, 1966), עמ' 36־40>
  • צמיר, חמוטל.  לילית, חוה והגבר המתאפק: הכלכלה הליבידינאלית של ביאליק ובני דורו.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ג (תש"ע 2009), עמ' 133־182.
  • צמרת, צבי.  ביאליק כמחדש השפה העברית.  כיוונים חדשים, גל' 23 (טבת תשע"א, דצמבר 2010), עמ' 289־296.
  • קבקוב, יעקב.  לעניין ביאליק וקשריו עם אמריקה. בספרו: שוחרים ונאמנים : מסות ומחקרים על הספרות והתרבות העברית באמריקה (ירושלים : ראובן מס, (תשל"ח), עמ' 148־157.
  • קדמון, חיה.  המציאות הכלכלית היהודית בפרוזה של ביאליק.  קול העם, כ' בתמוז תשי"ז, 19 ביולי 1957, עמ' 4, 5.
  • קדמי, יחיאל.  שתי פנים ל"מתי מדבר" אצל ח"נ ביאליק.  בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"א 1981), עמ' 13־24.
  • קורצווייל, ברוך. תנודות בעיצוב הדיוקן העצמי בשירי ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, י"ד בניסן תשכ"ב, 18 באפריל 1962, עמ' 10.
  • קושלבסקי, רלה.  'שמים בקשו רחמים עלי' : מקונוונציה מדרשית לעיצוב ספרותי מודרני.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ז (תשנ"ט 1999), עמ' 59־75 <על "על השחיטה">
  • קינסטלר, עדה. תפיסת הטבע והיצגו בשירת דור ביאליק (ביאליק, טשרניחובסקי ופיכמן). דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, חטיבה ג' (1981), עמ' 265־268.
  • קלדרון, נסים. על חקר ביאליק של דב סדן.  עכשיו, חוב' 64 (1995/1996), עמ' 89־113 <נדפס לראשונה ב'עכשיו' בשנת 1974>
  • קלוזנר, יוסף.  שלושה מכתבי י. קלוזנר אל ח. נ. ביאליק <המביא לבית הדפוס - משה אונגרפלד> מאזנים, כרך פ"ג, גל' 3  (אב-אלול תשס"ט, אוגוסט 2009), עמ'  24־25.
  • קרטון-בלום, רות. דיזנדרוק וביאליק : בין "חיוב ושלילה בביטוי" ל"גילוי וכיסוי בלשון". מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ"א, גל' 2 (תמוז תשל"ה, יולי 1975), עמ' 90־97.
  • קרינסקי, אביבה. טקסט ואידיאולוגיה במרכז ספרות הילדים הישראלית : המקרה של ביאליק <ב"מעשה ילדות" (1933)> וגרוסמן <ב"רותי תישן ותישן" (2004)>  מאזנים, כרך פ"ז, גל' 4 (אלול תשע"ג, אוגוסט 2013), עמ' 54־55.
  • קריץ, ראובן.  עיון בסיפור "מאחורי הגדר" מאת ח"נ ביאליק.  בתוך:  פרקים נבחרים בסיפור העברי הקצר : ראשית המאה העשרים / צוות הקורס: מנוחה גלבוע, רות לורנד (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשל"ט 1979), יחידה 5 (34 עמ')
  • ראבידוביץ, שמעון.  שיחות עם ביאליק.  מאזנים, כרך נ"ד, גל' 2 (תמוז תש"ל, יולי 1970), עמ' 110־112 <נדפס מחדש ב'מאזנים', כרך פ"ב, גל' 1 (אב-אלול תשס"ח, ספטמבר 2008), עמ' 8־10>
  • ראפאלין-ליינער, שרה.  חיים נחמן ביאליק.  בספרה: טעג פון יום-טוב און זכרון (תל-אביב : פארלאג  י.ל. פרץ, תשמ"ח 1988), עמ'  249־267
  • רביד, זבולון.  חיים נחמן ביאליק - 45 שנה למותו.  הדואר, שנה נ"ח, גל' ל"ב (י"ח בתמוז תשל"ט, 13 ביולי 1979), עמ' 527.
  • רבינוביץ, ישעיה.  נצחונו של ח. נ. ביאליק.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, שנה 14, גל' 13 (ט"ו בטבת תרצ"ט, 6 בינואר 1939), עמ' 1־4 <חזר ונדפס בספרו: הספרות במשבר הדור : מסות (ניו-יורק : אוהל, תש"ז 1947), עמ' 126־146>
  • רבינוביץ, ישעיה. על המקבילות בנבואה המקראית וב'שירי הזעם' לח"נ ביאליק. דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות (ירושלים : האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשכ"ט), כרך ב, עמ' 83־85.
  • רגלסון, אברהם.  ערכי ביאליק.  על המשמר, דף לספרות, ח' בטבת תשי"ג, 26 בדצמבר 1926, עמ' 5, 6 <המשך>
  • רובינשטיין, בלהה.  הפואמות של ח"נ ביאליק : שירה של רחבות חובקת-כל : "מתי-מדבר", "הבריכה", "בעיר ההרגה".  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב : עם עובד, תשס"ב 2001), חלק א, עמ' 39־80.
  • רובינשטיין, בלהה.  משירי חיים נחמן ביאליק.   בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב : עם עובד, תשס"ב 2001), חלק א, עמ' 81־130.
        התוכן: שירי אהבה וגעגוע: "ואם ישאל המלאך", "הכניסיני תחת כנפך", "אייך", "ציפורת".
        בית-המדרש: אורות וצללים <דיון ב"לבדי" וב"לפני ארון הספרים">
        המשורר על עצמו ועל שירתו: "לא זכיתי באור מן ההפקר", "חוזה לך ברח", "והיה כי תמצאו".
        הטבע כמשל למצבו של האדם: "צנח לו זלזל", "הקיץ גווע", "גבעולי אשתקד".
        שירים על בעיות הכלל: "על השחיטה", "אכן גם זה מוסר אלוהים", "והיה כי יארכו הימים".
  • רודנר, תמר.  בין ח. נ. ביאליק ליהודה עמיחי : השוואת שירים.  שדמות, גל' ל"ג (אביב תשכ"ט), עמ' 97־103 <על השיר "הלילה ארבתי" לח"נ ביאליק ועל שירו של יהודה עמיחי "לפני קיר המלט ראיתי אותך">
  • רוז, אהרן. "המתמיד", גרסת אלפיים. ארץ אחרת, גל' 47 (תשרי תשס"ט, ספטמבר-אוקטובר 2008), עמ' 24־30 <"מפעלו הספרותי של ביאליק היה ונותר מן העדויות המעמיקות ביותר לנפתוליו של היהודי המודרני עם המודרניות. אהרון רוז, בוגר ישיבת בעלז, טוען כי אנשי ההשכלה וביאליק בתוכם הציבו אתגר אמיתי בפני היהדות החרדית. לדעתו, בתי המדרש החדשים, והווידויים של חוזרים בשאלה שהתפרסמו לאחרונה, אינם מציבים אתגר דומה". (מתוך המאמר)>
  • רוזנסון, ישראל.  עברית, שבת וציונות דתית : על ביקור ביאליק בווילנה בחורף תרצ"ב.  מים מדליו: כתב-עת אקדמי ליהדות ולחינוך, כרך 22־23 (הלשון העברית בהקשריה) (תשע"א-תשע"ב, 2011־2012), עמ' 359־376.
  • רוסקיס, דוד הירש.  ביאליק בגיטאות.  חוליות: דפים למחקר בספרות יידיש וזיקותיה לספרות העברית, כרך 11 (קיץ 2008), עמ' 77־91.
  • רותם, עוזי.  "נימה נעלמה" : שדות סמנטיים ומסגרות תוכן ככלי פרשני בשירת ביאליק.  בלשנות עברית, גל' 67 (אדר תשע"ג, מארס 2013), עמ' 11־35.
  • רייזין, מאקס.  חיים נחמן ביאליק.  בספרו: גרויסע יידן וואָס איך האב געקענט : עסייען (ניו-יאָרק : ציקאָ, 1950), זז. 63־79 <ביידיש>
  • רשף, יעל ונפתלי וגנר. 'ליישר את הדורי המשקל': מהטעמה אשכנזית להטעמה דקדוקית בשירי ביאליק המולחנים לילדים. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 371־406 <על תהליך ההמרה מהטעמה אשכנזית להטעמה דקדוקית בשירי ביאליק המולחנים לילדים>
  • רתוק, לילי.  שיר פיתוי נשכח : עיון בשירו של ח"נ ביאליק "בית עולם".  עלי שיח, חוב' 1 (סיון תשל"ד, יוני 1974), עמ' 71־77.
  • שביד, אלי.  בין שערי הטהרה והטומאה : שירת ביאליק כביטוי של נסיון תשובה.  בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד 1964), עמ'  13־25.
  • שביד, אלי.  גלות וגאולה ביצירת ביאליק.  בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד 1964), עמ'  26־49.
  • שביט, עוזי. בין שורה למשפט : לסוגיית הפסיחה ורושמה בשירי ביאליק. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ח' (תשמ"ה 1985), עמ' 39־49.
  • שהם, ראובן.  מוטיבים ביאליקאיים ב"אורח נטה ללון".  עלי שיח, חוב' 10־11 (ניסן תשמ"א 1981), עמ' 129־140.
  • שהם, ראובן. "ואם ישאל המלאך" - בסימן הרומנטיקה.  בספרו: בדרך הקשה : עיונים בשירה ... (תל אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תש"ן 1990), עמ' 91־108.
  • שהם, ראובן. חידת 'הברכה' : בין פואמה רומנטית לאלגוריה ניאוקלאסית  בספרו: בדרך הקשה : עיונים בשירה ... (תל אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תש"ן 1990), עמ' 109־133.
  • שהם, ראובן. סיפור הלידה הארכיטיפי ומשמעותו הרטורית בספרות העברית החדשה : ביאליק, שלונסקי, גרינברג. עלי שיח, חוב' 36 (1995), עמ' 19־31.
  • שושני, רונית.  מבנים אנפסטיים במקרא, במדרש ובשירת ביאליק.  בלשנות עברית, גל' 60 (כסלו תשס"ח, דצמבר 2007), עמ' 101־121.
  • שזר, זלמן.  ביאליק ומהפכת דורנו : נאום בוועידת ההסתדרות, למלאת ששים שנה לחיי המשורר. בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל"ג 1973), כרך ראשון, עמ' 143־149 <נחתם: אדר תרצ"ג>
  • שזר, זלמן.  משמעותו של יובל : נאום בקונגרס יהודי עולמי בשטוקהולם, במלאת עשרים וחמש שנה לפטירתו של ח. נ. ביאליק. בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל"ג 1973), כרך ראשון, עמ' 150־162 <נחתם: שטוקהולם, תשי"ט>
  • שחם, חיה.  האת כוון מול הישימון.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע"ד, גל' 8 (2000), עמ' 28־35 <הערות אחדות על גלגוליה הפואטיים של הפואמה "מול הישימון" לשלונסקי>
  • שחם, חיה.  "חולות כשנהבים" : בין שלונסקי לביאליק ובין שלונסקי לעצמו : גילגוליה הבין-טקסטואליים והפנים-טקסטואליים של הפואמה 'מול הישימון'.  בספרה: קרובים רחוקים : בין-טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד 2004), עמ' 95־113.
  • שחר, דוד.  [המורשת היהודית ומשמעותה החינוכית] : ח"נ ביאליק: "דרך המסננת של הטעם החדש והרוח החדשה ... לסתום את הגיא שבין הספרות הישנה והחדשה ולגשר על התהום" - גישה אחדותית סינתטית למורשת היהודית.  בספרו: מורשת וחינוך : שאלת המורשת היהודית ומשמעותה החינוכית בדור התחייה (רחובות : עידן, 2007), עמ' 46־79.
  • שטיינברג, יעקב.  לדמותו של ביאליק.  בספרו: דמויות וחזיונות (תל אביב : הוצאת א. י. שטיבל, תרצ"ד), עמ' 185־188.
  • שטיינברג, יעקב.  יובלו של ביאליק.  בספרו: דמויות וחזיונות (תל אביב : הוצאת א. י. שטיבל, תרצ"ד), עמ' 189־191.
  • שטיינמן, אליעזר.  עין העולם.  דבר, ה' באב תרצ"ט, 21 ביולי 1939, עמ' 8 <דיון בשיר "זוהר">
  • שטראוס, אריה ל.  על השחיטה.  אורלוגין, חוב' 9 (נובמבר 1953), עמ' 43־47.
  • שטראוס, אריה ל.  משירת חיים נחמן ביאליק.  בספרו: בדרכי הספרות : עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי"ט 1959), עמ' 105־147 <דיון בשירים "על השחיטה", "לבדי", "הכניסיני תחת כנפך", "עם דמדומי החמה", "על לבבכם ששמם", "זריתי לרוח אנחתי", "שירי החורף", "מתי מדבר", "הברכה", "מגילת האש" ו"מאחורי השער">
  • שימל, הרולד. התנערי מעפר קומי (ראשית דרכו של ביאליק). מאזנים, כרך נ"ז, גל' 7 (1983), עמ' 5־10.
  • שלג, במבי ונעמה צפרוני. לאחר הסגידה לרוח, לאחר הסגידה לכוח.  ארץ אחרת, גל' 54 (כסלו-טבת תש"ע, דצמבר 2009-ינואר 2010), עמ' 34־37 <הקיום הלאומי בגלות הוא קיום ללא גוף. השיבה לארץ היא שיבה אל הגוף, בכל המובנים. שנות הגלות הארוכות הביאו לפרשנות תורנית שמנתקת בין השכל למימד הגופני. האם אנו מצויים בפתחו של מפנה? ראיון עם ארי אלון על ביאליק, ועל הצורך להתאזן מחדש. (מתוך המאמר)>
  • שלום עליכם.  היכרותי עם חיים נחמן ביאליק.  עתון 77, גל' 340 (אב-אלול תשס"ט, יולי-אוגוסט 2009), עמ' 37־39 <תרגם מיידיש - אריה אהרוני>
  • שמואלי, אפרים.  על שלוש פואימות לילדים של ח. נ. ביאליק.  הדואר, שנה נ"ח, גל' י (י"ג בטבת תשל"ט, 12 בינואר 1979), עמ' 158־159.
  • שמיר, זיוה. "חוה והנחש", מחזה אירוטי של ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1 ביולי 1977, עמ' 18.
  • שמיר, זיוה. משורר הדלות וצייר הגלות : לרגל יום השנה ה-46 לפטירתו של ח.נ. ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תש"ם, 4 ביולי 1980, עמ' 18.
  • שמיר, זיוה.  חקרי לשון של ח"נ ביאליק.  ידיעות אחרונות, כ' בתמוז תש"ם, 4 ביולי 1980.
  • שמיר, זיוה. שיר הקונגרס של ביאליק "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" – בין המימסד הפוליטי ומימסד הספרות. בתוך: בין היסטוריה לספרות / הביאה לדפוס – מיכל אורון (תל אביב : דיונון, תשמ"ג 1983), עמ' 112־133.
  • שמיר, זיוה.  'הטיפוס העממי' (Volkstyp) כדובר במונולוגים הדראמאטיים וב'שירי העם' של ביאליק.   מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ו 1986), עמ' 149־164.
  • שמיר, זיוה.  לפתרון חידת השיר 'ראיתיכם שוב בקוצר ידכם'.  בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ' 178־223.
  • שמיר, זיוה. דב סדן חושף אבני ח"ן. לשון ועברית, חוב' 7 (1991), עמ' 71־75.
  • שמיר, זיוה.  "ספיח" - שורשיו וספיחיו : על תהליך הבשלתו הממושך של הסיפור "ספיח" מאת ח"נ ביאליק ועל ייחוריה המאוחרים של היצירה המוגמרת. בתוך: ספר ישראל לוין, כרך ב' : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / [ערכו ראובן צור וטובה רוזן] (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ה 1994), עמ'  247־270 <חזר ונדפס בספרה: באין עלילה : סיפורי ביאליק במעגלותיהם (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ' 138־170>
  • שמיר, זיוה. "ספרות ללא אחים" : 'ספיח' – מודל סיפור הילדים העברי. עתון 77, גל' 185 (סיון תשנ"ה, יוני 1995), עמ' 30־35.
  • שמיר, זיוה.  שירו של ביאליק "רזי לילה" - כוי שחציו פלייטון וחציו ליריקה צרופה.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט"ו (תשנ"ה 1995), עמ' 161־184.
  • שמיר, זיוה.   ללקט ניצוצות מבין שברי כלים : עצת ביאליק ל"צעירים" המתמערבים ב"שירתי" (נוסח "השילוח", 1901).  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד' (תש"ס 2000), עמ'  75־111.
  • שמיר, זיוה. מילים, מילים, מילים.  במה: רבעון לדרמה, גל' 163 (2001), עמ' 41־70 <משקעים שקספיריים ביצירת ביאליק> <חזר ונדפס בספרה  המיית הים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ' 46־84>
  • שמיר, זיוה. פיתויה של נערה פתיה : שירי מערכון ארוטיים של שקספיר, גתה וביאליק.  במה, חוב' 171 (תשס"ד), עמ' 65־78 <כולל דיון על "חוה והנחש", מחזה אירוטי של חיים נחמן ביאליק><חזר ונדפס בספרה  המיית הים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ' 29־45>
  • שמיר, זיוה. על רקבובית פרחי הרוע. שבו: כתב-עת לשירה, גל' 14 (2005), עמ' 168־173 <הערות אחדות על השפעת בודלר על השירה העברית החדשה – מביאליק ועד אלתרמן> <חזר ונדפס בספרה המיית ים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ' 228־244>
  • שמיר, זיוה.  במקלו ובתרמילו : היהודי הנודד ביצירת ביאליק לסוגיה ולתקופותיה.  מסכת, חוב' ד (תשס"ו 2005), עמ' 113־132.
  • שמיר, זיוה.  יחסו האמביוולנטי ורב התהפוכות של ביאליק אל החסידות : על הנסיון הראשון, הכושל, לכתוב שיר ביידיש ועל גלגולי הרעיון האנטי חסידי ביצירה, לסוגיה ולתקופותיה.  חוליות, כרך 10 (סתיו 2006), עמ' 31־58.
  • שמיר, זיוה.  להתחיל מאלף : על האגדה המדרשית "ספר בראשית" מאת ח"נ ביאליק.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 2006), עמ' 357־370.
  • שמיר, זיוה.  מם סגולה, מם סגולה - זוהי כל התורה כולה : על שירו הפסידו-עממי של ביאליק "הגדי בבית המלמד".  עולם קטן, גל' 3 (תשס"ז 2007), עמ' 31־41.
  • שמיר, זיוה.  חזון העתיד של ח"נ ביאליק : או, מה היה המשורר הלאומי אומר על ארגוני הג'יהאד בעידן הגלובליזציה.  כיוונים חדשים, חוב' 15 (טבת תשס"ז, ינואר 2007), עמ' 91־102.
  • שמיר, זיוה. הפתיה והנחש שרווה מדודיה : שירי מערכון ארוטיים של שקספיר ושל ביאליק. גג, גל' 15 (קיץ 2007), עמ' 24־34 <על גלגולו של שיר על נערה פתיה אצל שקספיר (המלט, מערכה רביעית, תמונה חמישית) – כולל תרגום של שלונסקי ותרגום של זיוה שמיר, גתה (ב"פאוסט" במערכה "לילה") וביאליק המושפע מן הספור המקראי על חווה והנחש> <חזר ונדפס בספרה  המיית הים : שירת האהבה האירופית והספרות העברית (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ' 29־45>
  • שמיר, זיוה. שני מסעות לארץ-ישראל : על מחזור שיריו "העממי" של ביאליק ביידיש "ים לידער" ["שירי ים"] ועל שירו "העממי" לילדים "מאחורי השער". מורשת ישראל: כתב-עת ליהדות, לציונות ולארץ ישראל, חוב' 4 (תשרי תשס"ח, אוקטובר 2007), עמ' 87־99.
  • שמיר, זיוה.  האומנם לא הותיר ביקורו של ביאליק בארץ כל הד ביצירתו? : אור חדש על שירו הנבואי "ויהי מי האיש".  מאזנים, כרך פ"א, גל' 1 (טבת תשס"ח, דצמבר 2007), עמ' 2־7.
  • שמיר, זיוה.  מי ענד לדוכיפת ציצת זהב.  גג: כתב-עת לספרות, גל' 18 (2008), עמ' 6־10 <על הדוכיפת ביצירת ביאליק>
  • שמיר, זיוה.  ביאליק, תחיית הלשון והעיר העברית הראשונה : במלאת 100 שנה לתל-אביב.  גג: כתב-עת לספרות, גל' 19 (2009), עמ' 5־14.
  • שמיר, זיוה.  לחדש ימינו כקדם : ביאליק על חג השבועות, על מגילת רות ועל יחסנו כלפי הזר והאחר.  מאזנים, כרך פ"ג, גל' 2 (סיון-תמוז תשס"ט, יוני 2009), עמ' 2־6.
  • שמיר, זיוה.  חוקרים, היזהרו בפסקנותכם! עיוותים בחקר יצירות ביאליק ואלתרמן.   כיוונים חדשים,  גל' 20 (תמוז-אב תשס"ט, יולי-אוגוסט 2009), עמ' 208־222.
  • שמיר, זיוה.  עמדו לרקד כרוב עם כרובית : ביאליק על תחיית הלשון וחידושי מילים.   כיוונים חדשים,  גל' 24 (סיון תשע"א, יוני 2011), עמ' 164־181.
  • שמיר, זיוה.  מה זאת אהבה.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט בתשרי תשע"ג, 5 באוקטובר 2012, עמ' 4 <תגובה לרשימתו של שמואל אבנרי "מאניה, הצלת אותי! עתה אוכל לגמור את האגדה" שפורסמה ב-21 בספטמבר 2012 - לעיל>
  • שמיר, זיוה.  חציו עפר חציו שמים : סיפור יעקב ועשיו בשירי ביאליק ואלתרמן.  מאזנים, כרך פ"ו, גל' 5 (תשרי-חשון תשע"ג, אוקטובר 2012), עמ' 8־13.
  • שמיר, זיוה.  ביאליק משחיז חצי סטירה נגד הרצל וחסידיו "הצעירים" : לאחר עלותו ארצה נאלץ המשורר להודות בהישגיה של הציונות ה"מדינית" מול הציונות ה"רוחנית".  כיוונים חדשים,  גל' 28 (סיון-תמוז תשע"ג, יוני 2011), עמ' 106־118.
  • שמיר, משה.  אהבת ביאליק.   מאזנים, כרך ל"ו, גל' 1 (טבת תשל"ג, דצמבר 1972), עמ' 11־19 <על אהבתו של ביאליק לאירא יאן>
  • שמעוני, דוד.  המשורר הלאומי.  דבר השבוע, גל' 27 (209) (כ"א בתמוז תש"י, 6 ביולי 1950), עמ' 10; [המשך].  דבר השבוע, גל' 28 (210) (כ"ח בתמוז תש"י, 13 ביולי 1950), עמ' 7.
  • שמעוני, דוד.  חיים נחמן ביאליק - עליו ועל שירתו.  דבר, כ"ב בתמוז תשי"ד, 23 ביולי 1954, עמ' 5.
  • שפיגל, ישעיהו.  כיצד יצא ביאליק מרוסיה.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ח בתמוז תשי"ט, 24 ביולי 1959, עמ' 6.
  • שפירא, זושא.  מוטיב האדמה ביצירותיו של ח. נ. ביאליק : 75 שנה להולדתו.  גזית, כרך י, גל' א-ב (תשרי-חשון תש"ח, אוקטובר-נובמבר 1947), עמ' 16־18.
  • שפירא, זושא.  האסוציאציה התנ"כית בשירת ביאליק.  גזית, כרך י"ג, גל' ו-י (אדר-סיון תשי"ד, פברואר-יוני 1954), עמ' 33־35.
  • שפירא, זושא.  "שחה נפשי" : במלאת פ"ה שנה להולדת המשורר.  מאזנים, כרך ו' (כ"ט), גל' ב'  (טבת תשי"ח, ינואר 1958), עמ' 117־119.
  • שקד, גרשון.   "החצוצרה נתביישה", מאת ח.נ. ביאליק. בספרו על ארבעה סיפורים : פרקים ביסודות הסיפור (ירושלים : הוצאת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשכ"ג), עמ' צד-קכא <חזר ונדפס  על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ'  66־80>
  • שקד, גרשון.  הדרמטי, האֶפּי, הלירי: "ספיח", מאת ח.נ. ביאליק בספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ'  81־98.
  • תמוז, בנימין. ביאליק, הגמדים והחנוונים. בתוך:  אהבת סופרים / בעריכת ישראל אלירז (תל-אביב : דביר, תשמ"ד 1984), עמ' 52־69.
  • Aberbach, David. Loss and separation in Bialik and Wordsworth. Prooftexts, vol. 2, no. 2 (May 1982), pp.197-208.
  • Abramson, Glenda. Bialik’s ”Tsafririm”: innocence and experience. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 265-278.
  • Ben-Porat, Ziva. Disguised wrath and hidden heresy: on Bialik’s "Dance of Despair" <"למנצח על-המחולות"> Prooftexts, vol. 6, no. 3 (September 1986), pp.221-237.
  • Breslauer, S. Daniel. Bialik's view of the great Jewish books.  The Solomon Goldman lectures, vol. 7 (1999), pp. 205-223.
  • Dykman, Aminadav A. Poetic commemoration - a comparative study of the cases of Puskin and Bialik. In: Polish and Hebrew literature and national identity / edited by Alina Molisak and Shoshana Ronen (Warsaw : Elipsa, 2010), pp. 27-37.
  • Hirschfeld, Ariel. Bialik - the idea of childhood and the Eros of the poem: a chapter in sentimental education during the revival of Hebrew culture. in: Polish and Hebrew literature and national identity / edited by Alina Molisak and Shoshana Ronen (Warsaw : Elipsa, 2010), pp. 47-53.
  • Holtzman, Avner. The rise and decline of the national poet. In: Polish and Hebrew literature and national identity / edited by Alina Molisak and Shoshana Ronen (Warsaw : Elipsa, 2010), pp. 38-46.
  • Jacobson, David C. The Creative Restoration of Legends in Bialik’s Megillat ha’eshProoftexts, vol. 5, no. 2 (May 1985), pp. 191-199.
  • Kabakoff, Jacob.  Bialik and Tschernikhovsky: their poetic responses to Jewish persecution.  Modern Hebrew literature, vol. 1, nos. 3-4 (Winter 1975), pp. 42-47.
על "ספר הדברים" על "שירים ופזמונות לילדים"
  • טרסי-גיא, אסתר.  "שירים ופזמונות לילדים".  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ' 31־33.
על "גילוי וכיסוי בלשון" לח"נ ביאליק בעריכת יריב בן-אהרון ועלי אלון
  • בורג, אברהם.  היפר-טקסט של יהדות בת זמננו.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 261 (כ"ט בשבט תשנ"ח, 25 בפברואר 1998), עמ' 1, 14.
על "מגילת האש"
  • בוסאק, מאיר.  מעבר למכוון ב"מגילת האש".  דבר, כ"ג בתמוז תשי"א, 27 ביולי 1951, עמ' 3.
  • בוסאק, מאיר.  למשפחת זעום העפעפיים.  על המשמר, 13 ביולי 1979, עמ' 6 <על "מגילת האש">
  • בן-נחום, דניאל.  פתרונים ל"מגילת האש".  משמר, דף לספרות, ט' בתשרי תש"ד, 8 באוקטובר 1943, עמ' 4, 6 <המשך>
  • בן-עמרם, פסח.  גרעינה של "מגילת האש" לח. נ. ביאליק.  דבר, כ"ב בתמוז תש"י, 7 ביולי 1950, עמ' 3 *
  • ויס, הלל. איילת השחר : גלגוליה, תפקודה ומקומה ב'מגילת האש'.  בתוך:  שירה ומסתורין  : עיונים ליובלו של המשורר ש' שלום / עורכים - י' אלשטיין, ח' שוהם (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ו 1985), עמ' 55־66.
  • מזיא, אהרן.  בדרך אל הגאולה : על אחדותה וברירותה של "מגילת האש".  מאזנים, כרך מ"ה, גל' 1 (סיון תשל"ז, יוני 1977), עמ' 30־35; גל' 2 (תמוז תשל"ז, יולי 1977), עמ' 113־117; גל' 3־4 (אב-אלול תשל"ז, אוגוסט-ספטמבר 1977), עמ' 231־235.
  • מירון, דן.  תולדות התלתל.  משא (מצורף ל'למרחב’), שנה ח, גל' 1 (י"א בטבת תשי"ח, 3 בינואר 1958), עמ' א, ב <בירור משמעותו של מוטיב "מגילת האש" על פי הופעותיו בכללות יצירתו של ח"נ ביאליק. הגיבו על כך מתי מגד ברשימתו "המשורר ופרשנו" בגל' 3 (כ"ה בטבת תשי"ח, 17 בינואר 1958), עמ' א; וחנוך ברטוב ברשימתו "מה בין ביקורת לפסיכואנליזה" בגל' 6 (י"ז בשבט תשי"ח, 7 בפברואר 1958), עמ' א', ב. השיב דן מירון לחנוך ברטוב ברשימתו "על פסיכואנליזה וביקורת" (ראה להלן). חזר ונדפס במאמרים ורשימות על ביאליק / בעריכת דן מירון, לילי רתוק (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1970), עמ' 166־171>
  • Spicehandler, Ezra. "The Scroll of Fire" : an interpretation. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 27-40.
על "חיים נחמן ביאליק - שירים" בעריכת דן מירון (תשמ"ג-תשס"א)
  • בר-אל, יהודית.  מהדורה מדעית לשירי ביאליק.  מדעי היהדות, כרך 32 (תשנ"ב 1992), עמ' 110־113 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה : מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ט 2009), עמ' 216־221>
  • ברונובסקי, יורם (יוחנן רשת]. על "ביאליק – שירים". הארץ, תרבות וספרות, כ"ה בניסן תשמ"ג, 8 באפריל 1983, עמ' 19.
  • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. לא משורר לאומי.  הארץ, תרבות וספרות, י' בטבת תשס"א, 5 בינואר 2001, עמ' ב 14. <על הכרך השלישי>
  • ברזל, הלל. "שירי ביאליק: מהדורה מדעית", ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות אמנות, י"ט באדר תשמ"ג, 4 במארס 1983, עמ' 1, 7.
  • דיקמן, עמינדב.  למי תודה למי ברכה על כל העבודה ושפע המלאכה?  הארץ, מוסף ספרים, גל' 428 (ט"ז באייר תשס"א, 9 במאי 2001), עמ'  12 <על הכרך השלישי>
  • שמיר, משה.  תעודת בגרות.  מעריב, א' בסיון תשמ"ג, 13 במאי 1983, עמ' 37
על "Random harvest : the novellas of Bialik"
  • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. סיפורי ביאליק באנגלית. הארץ, תרבות וספרות, י' באדר ב תש"ס, 17 במארס 2000, עמ' ב 14 <ביקורת על הספר "'ספיח': הנובלות של ביאליק" בתרגומם של דיוויד פטרסון ועזרא שפייזהנדלר (לאנגלית)>
על "גבעולי אשתקד" על "השירים" בעריכת אבנר הולצמן
  • בר-יוסף, חמוטל.  "שאהבה אמיתית אין בה".  הארץ, מוסף ספרים, גל' 634 (י"א בניסן תשס"ה, 20 באפריל 2005), עמ'  24.
  • לויתן, עמוס. מהדורה מדליקה. עתון 77, גל' 300 (ניסן תשס"ה, מארס-אפריל 2005), עמ' 51־52.
על "Songs from Bialik"
  • שמיר, זיוה.  ביאליק "משופר" ו"משופץ" בתרגום חדש לאנגלית.  מאזנים, כר' ע"ט, גל' 2 (תמוז תשס"ה, יולי 2005), עמ' 2־5.
על "התרנגולים והשועל"
  • דר, יעל. ביאליק בעיניים של שלושה מאיירים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 682 (כ"ב באדר תשס"ו, 22 במארס 2006), עמ' 15. <על "התרנגולים והשועל" לח"נ ביאליק ואיורים מאת עפרה עמית>
על "שירים לפעוטות"
  • בן, מנחם.  ביאליק ואבירמה ורובינגר גם.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ל' בניסן תשס"ו, 28 באפריל 2006, עמ' 29.
  • בן, מנחם.  ציפורה נחמדת, ביאליקאית.  מעריב, מוסף שבת, ספרות וספרים, ה' באדר תשס"ז, 23 בפברואר 2007, עמ' 29.
על "ביאליק לפעוטות" עם איורים של אלונה פרנקל על "הנער ביער" על "קן לציפור" על "סיפורים, מסות, שירים"
על "הסיפורים" (המהדורה המלאה והמעודכנת בעריכת אבנר הולצמן (תשס"ח 2008)  
על "מסע הדג" לתום זידמן-פרויד
  • דר, יעל. שיתוף פעולה פורה של שני יוצרים מופלאים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 562 (ח' בכסלו תשס"ד, 3 בדצמבר 2003), עמ' 14.
על "ספר האגדה" בעריכת ביאליק ורבניצקי
  • אבנרי, שמואל.  ביקורת "ספר האגדה" ושריפת כתבי ביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תשע"א, 22 ביולי 2011, עמ'
  • גויטיין, ש. ד.  על ספר האגדה.  דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כרך י"א, גל' ל"א (כ"ב מנחם אב תרצ"ד, 3 באוגוסט 1934), עמ' 3־4  * <המשך>
  • היינימן, יוסף.  על דרכו של ביאליק באגדה התלמודית.  מולד, סדרה חדשה, כרך ו' (כ"ט), חוב' 31 (241) (אייר-תמוז תשל"ד, אפריל-יוני 1974), עמ' 83־92.
  • זבה-אלרן, צפי.  'ספר האגדה' לאור חזונו התרבותי של ח"נ ביאליק.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים - אבידב ליפסקר-אלבק, רלה קושלבסקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג 2013), עמ' 85־113.
  • פאוסט, שמואל.  השבת אגדה.  מקור ראשון, שבת, ז' באייר תשס"ט, 1 במאי 2009, עמ' 16.
  • שושני, רונית. על ארבע שורות השיר עומד: הסבר פרוסודי לשנוי נוסח המקורות ב"ספר האגדה" של ביאליק ורבניצקי. בלשנות עברית חפ"שית: כתב-עת לבלשנות עברית חישובית, פורמלית ושימושית ולבעיות העברית החדשה, חוב' 25 (1987), עמ' 71־83.
  • Mintz, Alan. Sefer Ha'aggadah: Triumph or Tragedy? In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 17-26.
  • Sebba-Elran, Tsafi. From Sefer Ha'aggadah  to the Jewish bookcase : dynamics of a cultural change. Jewish studies quarterly, vol. 20, no. 3 (September 2013), pp. 272-295. *
על "בעיר ההריגה"
  • במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק / ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994)
    התוכן:
    • פ' לחובר: - "בעיר ההרגה" - שירה ומציאות (עמ' 9־22)
    • יעקב בהט: - "בעיר ההרגה" ו"הקומדיה האלוהית" (עמ' 23־27)
    • אליעזר שביד: - קיום השליחות וביטולה (עמ' 28־31)
    • מנחם פרי: - תפקידו של הדובר ב"עיר ההרגה": קריאה ברצף הטקסט (עמ' 32־39)
    • שמואל ורסס: - בין תוכחה לאפולוגטיקה: "בעיר ההרגה" ומסביב לה (עמ' 40־70)
    • הלל ברזל: - גאולה דרך תוכחה: אידיאלים והריסתם ב"בעיר ההרגה" (עמ' 71־85)
    • יעקב גורן: - פרעות קישינוב וביאליק: הרקע ההיסטורי-עובדתי (עמ' 86־120)
    • שמואל טרטנר: - "בעיר ההרגה" והז'אנר של המונולוג הדרמאטי (עמ' 121־134)
    • זיוה שמיר: - הגות פואטית ופוליטית בפואמה "בעיר ההרגה" (עמ' 135־159)
    • עוזי שביט: - מודל האינטרטקסטואליות הפארודית כמפתח ל"בעיר ההרגה" (עמ' 160־173)
    • ביבליוגרפיה נבחרת (עמ' 174־175)
  • בעיר ההרגה – ביקור מאוחר : במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק / מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון ; עורך, דן מירון (תל-אביב : רסלינג, 2005)
    התוכן:
    • דן מירון: הקדמה (עמ' 7־11)
    • מיכאל גלוזמן: "חוסר כוח – המחלה המבישה ביותר" : ביאליק והפוגרום בקישינוב   (עמ' 13־35)
    • חנן חבר: קרבנות הציונות : על "בעיר ההרגה" מאת ח"נ ביאליק   (עמ' 37־70)
    • דן מירון: מעיר ההרגה והלאה : הרהורים על הפואמה של ביאליק במלאת מאה להופעתה  (עמ' 71־154)
    • נספחים (עמ' 155־187); הערות (עמ' 189־203)
    על הספר:
    • גלסנר, אריק. כשחוקר ספרות שוכח את הספרות.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ט בתמוז תשס"ה, 5 באוגוסט 2005, עמ' 26 <"דן מירון טוען כי הפואמה "בעיר ההרגה" של ביאליק אינה ראויה לפסגת הקאנון העברי, משום שהיא פוגענית כלפי יהודי הגולה">
  • אבינור, גיטה. "ברוך ממגנצה" ו"בעיר ההריגה".   משא (מצורף ל'למרחב'), י"ט בתשרי תשי"ט, 3 באוקטובר 1958), עמ' א-ב <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות  (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל"ה 1975), עמ' 63־66>
  • אוירבוך, פסח.  ח. נ. ביאליק בעיר ההרגה.  הארץ, כ"א בתמוז תרצ"ה, 22 ביולי 1935, עמ' 2; ח' באב תרצ"ה, 7 באוגוסט 1935, עמ' 3 <על תפקידו של ביאליק בחקירת פרעות קישינוב>
  • אוכמני, עזריאל.  על שלושה שירי ביאליק ומסביב להםעל המשמר, דף לספרות, י"ח בתמוז תשט"ו, 8 ביולי 1955, עמ' 5, 6 <המשך>; <המשך> כ"ה בתמוז תשט"ו, 15 ביולי 1955, עמ' 5, 8 <סוף> <על השירים "על השחיטה", "עם שמש" ו"בעיר ההרגה"> *
  • ארן, דוד.  שלושה שירים של ח. נ. ביאליק באספקלריות שונות.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, ט' באייר תשט"ז, 20 באפריל 1956, עמ' 1, 2 <על מאמרו של עזריאל אוכמני "שלושה שירים של ביאליק וסביב להם" ('על המשמר', 8 ו-15 ביולי 1955) ומאמרו של אריה ל. שטראוס ב'אורלוגין', כרך ט בדיון על "על השחיטה", "בעיר ההריגה" ו"עם שמש" לחיים נחמן ביאליק>
  • ברזל, הלל. שירה והיסטוריה : עיון מדגים : פרעות קישינוב 1903 ("בעיר ההרגה") - תיאורן על-ידי ביאליק ודובנוב. עלי שיח, חוב' 17־18 (תשמ"ג 1983), עמ' 17־31 <חזר ונדפס בספרו: חיים נחמן ביאליק – שמואל יוסף עגנון : מחקר ופירוש (תל-אביב : יחדיו, תשמ"ו 1986), עמ' 54־74>
  • גוברין, נורית.  איך לקרוא בימינו את "בעיר ההרגה".  כיוונים חדשים. כתב-עת לציונות וליהדות, חוב' 10 (ניסן תשס"ד, אפריל 2004), עמ' 168־179 <מבוסס על הרצאה ב"כנס הבינלאומי ע"ש הווארד גילמן" במלאת מאה שנה לשירו של ביאליק; ניו-יורק, 14־16 בספטמבר 2003> <הגיב על כך יעקב גורן - להלן>
  • גורן, יעקב.  תגובה: לא רק 'בעיר ההרגה'. כיוונים חדשים, חוב' 11 (תשרי תשס"ה, ספטמבר 2004), עמ' 206־210.
  • ורסס, שמואל.  בין תוכחה לאפולוגטיקה : 'בעיר ההריגה' של ביאליק ומסביב לה.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט' (תשמ"ו 1986), עמ' 23־54.
  • פישלוב, דוד.  כשהתוהו מנצנץ: על כמה מגילויי הגרוטסקה בעולמו של ביאליק.  דפים למחקר בספרות, כרך 5־6 (תשמ"ט 1989), עמ' 77־98 <על הגרוטסקה ביצירות ביאליק: "אריה בעל גוף", "יום ששי הקצר", "שור אבוס וארוחת ירק" ובפואמה "בעיר ההרגה">
  • רובינשטיין, בלהה.  הפואמות של ח"נ ביאליק : שירה של רחבות חובקת-כל : "מתי-מדבר", "הבריכה", "בעיר ההרגה".  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב : עם עובד, תשס"ב 2001), חלק א, עמ' 39־80.
  • שהם, ראובן.  דיוקנו של אדם כיצור אשם : השתקפות רגש האשמה במקורות המקראיים, ב"בעיר ההרגה" וב"אורח נטה ללון".  עלי שיח, חוב' 25 (תשמ"ח), עמ' 127־135.
  • שמיר, זיוה. בן-אדם, קום ברח המדברה: על תכונת הפיפיות של לשון יידיש לפי שירו של ביאליק "אין שחיטה-שטאָט" (גרסה ביידיש של "בעיר ההרגה").  חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, כרך 9 (2005), עמ' 71־84 <את "אין שחיטה שטאָט", גרסתו ביידיש של ביאליק ל"בעיר ההרגה", ייעד המחבר לשני קהלי יעד שונים בתכלית, המלמדים על "תכונת הפיפיות" של לשון יידיש המודרנית: מצד אחד, הוא ייעדה להמוני בית ישראל, שנותרו הלומי צער לנוכח תיאורי ההרג והחורבן, מצד שני הוא אף ייעדה לאותו קהל משכיל ומחוכם, שאוזנו היתה כרויה לרמיזות אוונגליונים, לדנטה, לשקספיר ולטולסטוי, כלומר, אל אותה אינטליגנציה שהתרחקה מהציונות ונשאה פניה לגאולת המין האנושי כולו באמצעות רעיונות סוציאליסטיים. לשני קהלי היעד רמז ביאליק כי הגלות הגיעה לסוף דרכה. שני הקהלים קלטו את המסרים, ורבים החליטו סמוך לקריאת השיר לשנות את אורחות חייהם מקצה לקצה>
על "אלוף בצלות ואלוף שום"
  • ברֶגמן, דבורה.  יחוס אבות של 'אלוף בצלות ואלוף שום'.  ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ב 1992), עמ' 73־90.
  • שמיר, זיוה.  המקאמה כקנקן ישן-חדש: הנסיבות שעל רקען חיבר ביאליק את "אלוף בצלות ואלוף שום". בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 29 (1993), עמ' 67־74.
  • שמיר, זיוה.  המסכה המבודחת ופניה הרציניים : עיון ב'בדיחה העממית' של ביאליק 'אלוף בצלות ואלוף שום'.  סדן : מחקרים בספרות עברית, כרך 1 (תשנ"ד 1994), עמ' 173־201.
קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף