Solomon (Shalom) Jacob
Abramowitsch (also known as Mendele Mokher Sefarim), a Hebrew and
Yiddish writer; born at Kopyl, Lithuania, in 1836. He studied Talmud at the ḥeder and bet ha-midrash until the death of his father, which occurred in 1849. As a youth he wandered from town to town, visiting Slutsk and
Vilnius, and learning Hebrew literature in the rabbinic colleges of those towns. Early in life the poetic side of his nature asserted itself, and he wrote several Hebrew lyrics, but without much success. Through family circumstances he was compelled to remove from Lithuania and to go to Volhynia and thence to Podolia. During his wanderings he became thoroughly acquainted with the conditions of Jewish life in Russia. At the age of eighteen he settled in the city of Kamenetz-Podolsk, where he made the acquaintance of the Hebrew poet Abraham Gottlober, and began the study of modern Russian and German literature, under the guidance of Gottlober's elder daughter.
In 1856 he became a teacher in the Jewish Boys' College of the government in Kamenetz, and in the same year he published his first essay, under the title "On Education," in the periodical "Ha-Maggid." At this time a strong progressive movement took possession of the cultured Jews in Russia in consequence of the reforms of Alexander II. Abramowitsch entered into the fight, and wrote political articles for the periodicals and likewise published many essays in Hebrew on natural science. Two volumes, made up of collected articles on politics, were published by him under the titles "Mishpaṭ Shalom" (Peaceful Judgment), 1860, and "'En Mishpaṭ" (Critical Eye), 1866. In 1862 Abramowitsch began the publication of his work "Toledot ha-Ṭeva'" (Natural History), adapted from the "Naturgeschichte" of H. O. Lenz. Three volumes of this work were finished before 1872. They aroused great interest in the study of natural science among the younger generation.
But it was not in this line of literature that the talent of Abramowitsch reached its fullest development. He was by nature an artist, a novelist who penetrated the depths of the great mass of the people and their customs. In 1868 he published a novel under the title "ha-Avot
ve-ha-Banim" (Fathers and Sons), a descriptive tale of life among the Russian Jews of his generation, in which he pictured the struggles between the orthodox parents and their progressive sons. This work has been translated into Russian. Abramowitsch's talent manifested itself especially in his tales of the life of the common people, written in the
Yiddish dialect. His first novel in this line, entitled "Das Kleine Menschel," was written in 1865 and published under the pseudonym "Mendele Mocher Seforim" (Mendele the Bookseller). It was a biting satire on an unworthy Jewish favorite of the governor of his province. Not content with attacking such an influential person, he published in 1869 "Die Taxe oder die Bande Stadt-Baale-Tovot" (The Gang of City Benefactors), translated into Russian by Joseph Petrikovski (Byelaya Tzerkov, 1884), a very sharp satire on the Russian parnasim who managed the affairs of the congregation in their own interest. This work provoked the wrath of the zealots at the head of the congregation of Berditchev, where Abramowitsch lived, and he was forced to move to Jitomir, which was then the center of the Maskilim (Progressists). In 1873 he published "Die Kliatsche," partly translated by Wiener under the title "Dobbin" ("Yiddish Literature" pp. 277-281), an allegory which describes the life of the Jews in their exile, both in the past and present, with a remarkable psychological thoroughness. This book was later translated into Russian, but the censor interdicted its circulation after the publication of the first few chapters. A few years later the novel "Kiẓẓur Mas'ot Binyamin ha-Shelishi" (An Abridged Account of the Travels of Benjamin III.), of which a specimen is translated by Wiener, pp. 285-295, gave a satirical picture of the life in the small towns of Volhynia. Both "Kliatsche" and "Mas'ot" were translated into Polish by the Christian author, Clemens Junosza of Warsaw. The translation of the second book bears the title "The Jewish Don Quixote." From 1888 to 1890 he published two remarkable novels: "Fischke der Krummer," describing the life of wandering Jewish beggars and soothsayers with considerable psychological skill and subtlety, and "Wünschfingerl," of a more historical cast, dealing with the times of Nicholas I. and Alexander II. In 1881 Abramowitsch removed to Odessa, where he became principal of the Talmud Torah School. In 1884 the twenty-fifth anniversary of his literary activity was celebrated.
In later years Abramowitsch was again inclined to write in the classical Hebrew, to which, through his literary talent, he gave a new shape and which he enriched by new terms. In this language he published his books, "Shem
ve-Yaphet ba-'Agalah" (Shem and Japhet in the Chariot), 1890; "Bi-Yeme ha-Ra'ash" (In the Days of Storm), 1894; "Bi-Ye-shivah shel Ma'alah" (In Celestial Councils), published in Sokolow's "Aḥiasaf," 1895; and "Be-'Emeḳ ha-Bakha" (In the Vale of Tears"), in "Ha-Shiloaḥ," 1897-98. The last novel was the author's own Hebrew translation of his book, "Wünschfingerl," but with many additions and corrections. In recent years Abramowitsch has become a contributor to the
Yiddish paper, "Der Jud," which is edited in Russia and published at Cracow, Austria. In this paper he published a novel with an autobiographic notice under the title "Shelomoh Rabbi Ḥayyim's." The influence of such a literary talent as that of Abramowitsch on his contemporaries has been very great, and he has more than any other helped to shape the style adopted in Yiddish literature, to which he added many expressions borrowed from his native Lithuanian dialect.
Source:
Jewish Encyclopedia
ברתנא, אורציון.מנדלי מוכר ספרים : עיון בקורתי במכלול יצירתו של אברמוביץ' (תל-אביב : דקל, 1979)
מירקין, ראובן. מנדלי ותרומתו לעברית (ירושלים :
האקדמיה ללשון העברית, התש"ן 1990)
שה-לבן, יוסף.מנדלי מוכר ספרים : הערות והנחיות ללמוד ולקריאה (תל-אביב : אור-עם, תשלט 1979)
שקד, גרשון.מנדלי, לפניו
ואחריו (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,
תשס"ה 2004)
מאמרים:
לזכר מנדלי : עם שנת המאה להולדתו. דבר, מוסף לשבתות
ולמועדים, כ"ב בטבת תרצ"ו, 17 בינואר 1936. כולל:
אספקלריה של יובל: סקירה על ספרות חג-המאה>
אברבאך, דייויד. הפוגרומים ותחיית הלשון העברית בכתבי
מנדלי. הכנס העברי המדעי הששי באירופה, יוניברסיטי קולג' לונדון
/ עריכה, עידו בסוק (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשמ"ח 1987), עמ' 28־31.
אלרואי, גור. הסחר בנשים בחברה היהודית בראשית המאה העשרים והשתקפותו ב"בעמק הבכא" של מנדלי מוכר ספרים: ניתוח היסטורי-ספרותי. ביקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 40 (תשס"ח 2008), עמ' 37־59 <מטרתו של מאמר זה כפולה. האחת, לבחון מנקודת מבט היסטורית ובאמצעות מקורות ראשוניים - שאינם נחשבים ליצירות ספרות - את שיטות הפעולה ודרכי הפיתוי של סוחרי הנשים - היבט של התופעה שטרם נחקר לעומקו עד כה, והאחרת, לטעון שחלקים של "בעמק הבכא" למנדלי יכולים לשמש להיסטוריון מקור ראשוני מהימן להבנת התופעה. כן, מראה המאמר שניתן ללמוד מיצירותיו הספרותיות של מנדלי על אירועים היסטוריים שהתחוללו בחברה היהודית, שבכשרונו הספרותי בקש להזהיר ולהרתיע מפניהם ולהאשים את החברה היהודית על אוזלת ידה>
ארבל, מיכל. עלילה ואידיאולוגיה ברומן "בעמק הבכא" למנדלי מוכר ספרים.
דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, חטיבה ג', כרך 3 (1993), עמ' 85־92.
בורשטיין, דרור.
'דיוקן האמן': 'בימים ההאם' מאת ש"י אברמוביץ. בתוך: רגע
של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון /
עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ז 2007), עמ'
90־114.
בנבג'י, אמיר. בין אלגוריה לסמל, בין שחוק לדמע: מנדלי
מוכר ספרים ושלילת הגלות. עיונים בתקומת ישראל, כרך 17 (תשס"ז
2007), עמ' 81־106.
בעל-מחשבות (איזידור-ישראל אלישיב). שלום יעקב
אבראמאָוויטש (מענדעלי מוכר ספרים). בספרו: געקליבענע שריפטען (ווילנא : שלמה שרעבערק,
1910), באנד 1, זז. 35־69 <נחתם: 1902>
בריינין, ראובן.שלום יעקב אברמוביץ. בספרו: כתבים נבחרים / המהדירים - דניאל בן-נחום
וד' הנגבי (מרחביה : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן וינפר-מורגנשטרן, תשכ"ב
1965), עמ' 85־115 <נחתם: ברלין, 1898>
דלמצקי-פישלר, ברכה. שלושה מטביעין זה על גב זה : בין מובאה
לבבואה בלשון מאפו, מנדלי והזז. בתוך: מאתיים וחמישים שנות
עברית חדשה / עורך - חיים א' כהן (ירושלים : האקדמיה ללשון העברית,
תשס"ט 2009), עמ' 65־104.
ויסמן, ענת.
מנדלי חוזר לכסלון, אברמוביץ חוזר לעברית : קריאה ביצירה 'בסתר רעם'. בתוך: רגע
של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון /
עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ז 2007), עמ'
78־89.
זהרי, מנחם. מנדלי מוכר ספרים. בספרו: פרקי סופר
וספר : עיונים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשנ"ח 1998), עמ'
73־85 <נדפס לראשונה בספרו "ביכורי עט", חלק שלישי, "יוצר ויצירה בנתיב
הדורות" (ירושלים, תשל"ו 1976), עמ' 52־60; ובספרו "פרקי ספרות" (ירושלים,
תשמ"ה 1985), עמ' 33־41>
זיידמן, י. א.
קשת שגווניה מרובים : שרטוטים לסגנונו של מנדלי. דבר, מוסף לשבתות
ולמועדים, כ"ב בטבת תרצ"ו, 17 בינואר 1936, עמ' 2־4.
לויתן, עמוס. לקח טוב ב-5 שקלים. עתון 77, גל' 312־313 (תמוז-אב תשס"ו, יולי-אוגוסט 2006), עמ' 50־51 <על "במעגל הדורות" מאת
אליעזר שטיינמן ועל רשימה של שטיינמן על מנדלי מוכר ספרים>
לפידוס, רינה. "כאשר יהודי רוסי צוחק..." – אמנות הסיפור של גוגול והשפעתה על הסיפורת של מנדלי מוכר ספרים. בספרה:
בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס"ט 2009), עמ' 43־77.
מירון, דן.ש"י אברמוביץ בין יידיש לעברית: אמנות נשימה 'בשני
הנחיריים'? בתוך: עתות של שינוי :
ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון /
עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן-גוריון
לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ח 2008), עמ'
25־72.
סדן, דב.[ד. ש.]
ראשי פרקים.דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כ"ב בטבת תרצ"ו,
17 בינואר 1936, עמ' 1, 2 <חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן :
הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 65־67>
סדן, דב. מענדעלע צווישן ביידע
לשונות. די גאָלדענע קייט, נומ. 53 (1965), זז. 197־199 <דברי
פתיחה לסימפוזיון בקונגרס הרביעי למדעי היהדות. חזר ונדפס בספרו היימישע
כתבים, ערשטער טייל, עמ' 11־14. נוסח עברי נדפס ב'מאזנים', כרך
כ"ב (מ"ה), גל' 2 (רס"ב) (טבת תשכ"ו, ינואר 1966)>
סדן, דב. מפעל מנדלי.
הפועל הצעיר, שנה 58, גל' 46 (כ"ז בתמוז תשכ"ה, 27 ביולי 1965), עמ' 16
<'פתח דבר' לחוברת: 'מנדלי מוכר ספרים: רשימת כתביו ואגרותיו להתקנת
מהדורתם האקדימית' במסגרת מפעל מנדלי של האוניברסיטה העברית בירושלים,
המכון למדעי היהדות (ירושלים, תשכ"ה), עמ' 5־6. חזר ונדפס בספרו אבני
מפתן, כרך שני, עמ' 271־274, בשם: פתיחה למפעל, ובספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן :
הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 68־70,
בשם: צבת ראשונה>
סדן, דב. מנדלי בין שתי הלשונות.
מאזנים, כרך כ"ב (מ"ה), גל' 2 (רס"ב) (טבת תשכ"ו, ינואר 1966), עמ'
111־113 <דברי פתיחה לסימפוזיון בכינוס הרביעי למדעי היהדות. חזר ונדפס
בספרו אבני מפתן, כרך שני, עמ' 274־277 ובספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן :
הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 71־73.
נוסח יידי נדפס ב'די גאָלדענע קייט', נומ. 53 (1965), זז. 197־199>
פישלר, ברכה. בין מנדלי לשלונסקי: בעל כנף. לשון ועברית: כתב עת לעניני לשון, שפות והלשון העברית, חוב' 2 (1990), עמ' 33־36.
פישלר, ברכה. "אין אמר ואין דברים": לקורותיו של שיבוץ מקראי בחיבורי מנדלי ויוצרים אחרים (מן העבודה במילון ההיסטורי, נו).
לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך נ"ו (1992), עמ' 153־161.
פישלר, ברכה. להד"ם ואחיו. לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ס' (1997), עמ' 33־51 <על המונח ביצירות עמוס עוז, מנדלי מוכר ספרים ושמואל יוסף עגנון>
פישלר, ברכה. תולדות שם: חלוצי המינוח הזאולוגי בעברית (1788-1866).
לשון ועברית: כתב עת לעניני לשון, שפות והלשון העברית, כרך 7 (1991), עמ' 19־33.
פישלר, ברכה. מנדלי ושלונסקי "מניחים שמות" על בעלי הכנף. לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, שנה 50 (2000), עמ' 160־183.
פרידמן, רבקה. באספקלריה פארודית : מעצרי התום התמים. בספרה:
התם המתנבל : עיון באלמנטים פיקארסקיים בסיפורת עברית חדשה (חיפה : פינת-הספר, תשל"ח 1977), עמ'
36־52
<ההתחבטות בשאלת הסיווג הז'אנרי של יצירותיו של ש. י. אברמוביץ; נוכחותו
של המתח התדיר בין הפיקארסק לבין הא-פיקארסקי ומרכזיותה של העדשה הפארודית
ברקימתם של המרכיבים הפיקארסקיים ביצירתו של אברמוביץ; יסודת פיקארסקיים
וא-פיקארסקיים ב'מסעות בנימין השלישי', 'בעמק הבכא' וב'ספר הקבצנים'>
רובין, ישראל.
שבח והודיה לדון קישוט : שלושים שנה לפטירתו של מנדלי. דבר,
י' באדר א' תש"ח, 20 בפברואר 1948, עמ' 3.
שוורץ, יגאל. בקיצור, איך שיהיה הדבר, בין כך ובין כך לא טוב! (הערות פתיחה לדיון מחודש ב"ספר הקבצנים").
עכשיו, חוב' 57 (סתיו-חורף תשנ"ב 1991), עמ' 145־168 <חזר ונדפס בספרו:
מה שרואים מכאן : סוגיות בהיסטויוגרפיה של הספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2005), עמ' 87־124>
שמיר, טלי. את שינקין בכלל המציאו במנדלי. מעריב,
סופשבוע, כ"ג בתשרי תשס"ח, 5 באוקטובר 2007, עמ' 42־45.
<"תחייתו של הסבא של הספרות העברית">
שקד, גרשון.
ילדי ההקדש: על פישקא וביילא, אוליבר ורוז. בתוך: רגע
של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון /
עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ז 2007), עמ'
56־77 <השוואה בין 'ספר הקבצנים' למנדלי מוכר-ספרים ל'אוליבר טוויסט'
לצ'רלס דיקנס> <נדפס לראשונה בספרו מנדלי, לפניו ואחריו (ירושלים :
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ה 2004)>
Birstein, Yossl.
A little story about reading a book. Modern Hebrew literature,
N.S., no. 14 (Spring/Summer 1995), p. 7.
Fleck, Jeffrey. Mendele in pieces.
Prooftexts, vol. 3, no. 2 (May 1983), pp. 169-188.
על "מסעות בנימין השלישי"
דרוקר בר-עם, גלי. מסע בין 'מסעות' : דיון השוואתי בשלוש
גרסאות 'מסעות בנימין השלישי' מאת מנדלי מוכר ספרים.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ד
(תשע"א 2011), עמ' 93־124.
פישרמן, חיה. כיווני שינויים בסגנונו של מנדלי מוכר ספרים
: השוואת נוסחים של 'מסעות בנימין השלישי'.
העברית ואחיותיה: כתב-עת לחקר הלשון העברית וזיקתה ללשונות השמיות וללשונות היהודים, כרך ח-ט (2008־2009), עמ' 219־244.
על "סוסתי"
פרנקל, ירמיהו.פירוש ל"סוסתי" של מנדלי מוכר ספרים (תל-אביב : יבנה, תש"ו 1946)
ברזל, הלל. המיטאריאליסטי
כמסגרת חיצונה ב"סוסתי" למנדלי. בספרו: סיפורת עברית
מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת
מסדה, תשל"ד 1974), עמ' 45־47.
