דוד בן שמור (מחפוד)
מחזרי נולד בכפר וּצאב שבמרכז תימן
ב-1904.
ב-1911, בהיותו כבן שבע שנים, עלה עם הוריו לארץ-ישראל.
בתחילה התיישבו במושבה כנרת ולאחר מכן נמנו עם מייסדי המושבה
נחליאל (כיום שכונה בתחומי העיר חדרה). בהיותו בן-15 מתו
עליו הוריו. אירוע טרגי זה הביאו לידי משבר. מות הוריו הביאו לעמוד
ברשות עצמו בגיל צעיר יחסית. הוא לא נמשך כצעירים רבים אחרים אחר הרוח
החדשה, החלוצית-המודרנית, הנושבת בחברה המתהווה בארץ, אלא נותר צעיר דתי
משכיל, שאמנם נמשך אחר קִדמה והשכלה, אך אלו לא פגעו באמונתו הצרופה. הוא
עבד כפועל שכיר בפרדסים ובכרמים של איכרי חדרה ואף כבנאי, ובד בבד עסק
בצרכי ציבור. בן-שמור היה רב ומקובל,
וחונך על התורה ועל העבודה והיה ידוע ברבים כלמדן, ירא שמים וישר דרך. לאחר
מותו נודע שהיה מושך ידו גם בעט-סופרים. הוא כתב שני ספרים - ספר שירה וספר
סיפורת - וניכר מדרך כתיבתו שבצד היותו תלמיד-חכם, היה איש משכיל שקרא גם
ספרות יפה וספרות חול בכלל. הוא היה ראשון היוצרים העבריים מבין עולי תימן
בארץ ישראל, והיחיד מביניהם ששלח ידו בכתיבת פרוזה.
גיאת, פלטיאל. דוד בן שמור. בתוך: חוויית המפגש עם
ארץ ישראל ביצירתם הספרותית של עולי תימן בין השנים תרמ"ב-תש"ח
(חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, אוגוסט
2013), עמ' 147־149.
דחוח-הלוי, יוסף. צדיק באמונתו: קוים לדמותו של ר' דוד בן שמור מחדרה-נחליאל, הנחבא אל הכלים.
אפיקים, גל' מארס 1979, עמ' 22.
דחוח-הלוי, יוסף. ר' דוד בן שמור זצ"ל למלאת עשרים שנה לפטירתו.
אפיקים, גל' 115־116 (1999), עמ' 63.
הלוי, יוסף. אהבה ואיבה (1930) לר' דויד בן שמור (1904-1985).
אפיקים, גל' פברואר 1987, עמ' 22־23, 27.
הלוי, יוסף. 'אהבה ואיבה' לר' דוד בן שמור. בספרו: דמות ודיוקן עצמי : היהודי מתימן
בספרות העברית / בעריכת שלום סרי (תל אביב : עמותת 'אעלה בתמר', תשנ"ה
1995), עמ' 115־120.
טנא, אבי. הסופר התימני הראשון. דבר, י"ד באייר תשמ"ו, 23 במאי 1986, עמ' 21.