שלמה מנדלקרן
נולד במלינוב, פלך ווהלין, בט"ז בניסן תר"ו, 12 באפריל 1846. למד תורה בחדר. לאחר מות אביו בשנת 1860 עבר לדובנא שם המשיך את לימודיו התורניים. בדובנא הוא התקרב לחסידות. לאחר נישואיו הוא עבר לווילנה ולמד בבית
המדרש לרבנים.
לאחר מכן מנדלקרן למד מזרחנות באוניברסיטת סנקט פטרבורג שם קיבל מדליית זהב על עבודתו בנושא "קטעים מקבילים בתנ"ך". בשנת 1873 הוא עקר לאודסה שם שימש כעוזר לרב.
בשנת 1880 יצא לגרמניה, שם קיבל תארו האקדמי מאוניברסיטת יינה. הוא התיישב בלייפציג שם עסק בהוראה.
הוא הצטרף לתנועת חיבת-ציון ואחר-כך לציונות המדינית של הרצל והשתתף
בקונגרס הציוני הראשון בבזל ב-1897. ב-1899 ביקר בארצות הברית אצל בנו
יחידו ולשם הפצת הקונקורדנציה שלו. בעת ביקור בווינה הוא חלה ונפטר בבית
החולים היהודי בעיר בט"ו באדר ב' תרס"ב, 24 במארס 1902. מגיל צעיר החל
להשתתף בעיתונות ובכתבי-העת העבריים בשירים, מכתמים, מאמרים ומחקרים. מפעל
חייו היה "היכל הקודש", הקונקורדנציה לתנ"ך.