יהודה
ליב לוין (יהל"ל) נולד בליל שמיני עצרת, כ"ב בתשרי שנת תר"ה, 5 באוקטובר
1844 במינסק (בירת בלארוס כיום) למרים, בתו של האדמו"ר מקוברין, ר' משה
(1784 1858) ולר' ברוך-חיים ממשפחתו של ר' שלמה-חיים מקוידאנוב, בעלי חנות
מכולת במינסק. יהודה-ליב למד לימודי קודש, בעיקר מפי מלמדים פרטיים וחיבורו
הראשון היה בענייני חידושם ופלפולים בגמרא ("דגל מחנה יהודה". משנתפקר קרע
את החיבור ועל הנייר הריק הנותר כתב את שיריו הראשונים). לאחר נישואיו בגיל
17 חי אצל חותנו בפוחוביץ ועסק בתורה ואף נמשך לחסידות חב"ד. שיריו
הראשונים היו מגיל הילדות ומהם נדפסו רק לאחר שנים רבות. יהל"ל חזר לאחר
מספר שנים למינסק ושם נתפקר בהשפעתו של דוד בן יעקב אהרן לוריא, מחבר הספר
"עמר בשדה" והוא כתב את הפואמה "אלחנן". במינסק החל לפרסם את ביכורי שירתו
(בשנת תרכ"ה). מאז פירסם דברי שירה, רשימות וכתבות ב"המגיד", "המליץ"
ו"השחר", רובן בעילום שם. לאחר שעסק במסחר ואיבד את כספו החל לעסוק בהוראה
ומסוף שנות השישים של המאה ה-19 בהוראה בבית האמיד ברודסקי ומ-1873 עסק שם
בהנהלת חשבונות.
יהודה-ליב לוין נפטר בקיוב בי"ג בכסלו תרפ"ו, 30 בנובמבר 1925.