דליה יאירי־דולב, משוררת וסופרת, נולדה בתל־אביב בט׳ בכסלו תרצ״ז, 23 בנובמבר 1936* לאביה הפולקלוריסט יעקב צדקוני (בעל אוסף עיתונות ההיתול). בוגרת בית־הספר ׳תל־נורדוי׳ בתל־אביב ובית־הספר התיכון ׳בית הכרם׳ בירושלים. למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה את בית־הספר לרדיו. לאחר שירותה הצבאי בנח״ל נישאה לעוזי יאירי. מאז שנות השבעים עבדה דליה יאירי ברשות השידור ובקול ישראל. תחילה ערכה והגישה בקול ישראל תוכניות בעניני חברה ורווחה, וכעבור זמן קצר עברה למחלקת החדשות. במארס 1975, בהיותו אלוף־משנה, נהרג עוזי יאירי בעת פריצה למלון סבוי בתל־אביב שחוליית מחבלים השתלטה עליו. בסוף שנות השבעים נישאה דליה לערן דולב.  ב־1984 הצטרפה יאירי אל בעלה כשיצא להשתלמות בארצות הברית ולמדה שם צרפתית, תקשורת ויחסים בינלאומיים. עם שובה ב־1986 מונתה לעורכת ראשית ומגישה של יומן השבוע וכן הגישה תכניות אקטואליה בקול ישראל. ספרה הראשון, אמא של חייל, נבע מתוכניות החברה אותן ערכה בקול ישראל. לפופולריות רבה זכתה סדרת הסיפורים המחורזים שלה ״אינכזה״ (1981–1982), שגיבורה הוא ״מין דבר נחמד, לא דומה לאף אחד; כולם קראו לו ׳אינכזה׳, פשוט, כי אין דבר כזה, אך הוא קיים, וזה נכון! והוא חידה והוא פתרון״. גיבור קטן־גדול בלתי־אפשרי זה עובר הרפתקאות משעשעות, המושתתות על הומור מתוחכם, בחברתן של נפשות בעלות שמות מופשטים כגון אף־אחד, אין־סיכוי, אי־אפשר ועוד. דליה יאירי פרשה ב־2003 מרשות השידור. ופרסמה שירה, תחילה בכתבי־עת ולאחר מכן כנסה אותם לספרים.
* על־פי לקסיקון אופק לספרות ילדים, נולדה ב־1937.

[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]