אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"מ ליפשיץ) נולד ביום כיפור, י' בתשרי תר"ם, 27 בספטמבר 1879 בסקולה, מחוז סטרי בגליציה.
למד לימודי קודש וחול מפי מורים ובעיקר מעצמו בעיירת הולדתו ובסטרי, לשם
עברה משפחתו בילדותו. ב-1898 עבר עם אביו ללבוב ושם המשיך בלימודיו. לאחר
נישואיו עסק במסחר ויחד עם כך הפך ביתו לבית ועד לסופרים, חכמים ועסקני
ציון ובהשראתו צעדו ראשית פסיעותיהם בספרות ובמדע רובם ככולם של המשמרת
החדשה של סופרי גליציה וחכמיה (אשר ברש, א"י ברוור,
ש"י עגנון, מרדכי בן
יחזקאל י. ילון ועוד). ב-1909 עלה ארצה ועסק בהוראה בבית המדרש למורים של
חברת "עזרה" ועם הקמת בית המדרש למורים של ההסתדרות הציונית, לאחר מלחמת
השפות, עבר לשם. עשה כמה שנים באירופה, בעיקר בגרמניה, בעת מלחמת העולם
הראשונה. חזר ארצה בשנת תר"ף ועם הקמת הסמינר למורים בירושלים מיסודו של
"המזרחי" (תרפ"א), נתמנה למנהלו והקים במוסד זה תלמידים לאלפים. בנוסף על
כך היה פעיל בתחום החינוך של "המזרחי". רא"מ ליפשיץ החל בכתיבה בתרס"ד עם
מסה על יעקב שמואל ביק שפירסם ב"חרמון" בעריכת גרשם בדר ומאז נתפרסמו
מסותיו על ספרות, סופרים, לשון וסגנון, תרבות, חינוך ועוד. רא"מ ליפשיץ
נפטר בירושלים בכ"ד בתמוז תש"ו, 21 באוגוסט 1946.
תורת ההוראה ללשון העברית : על פי הרצאות בית המדרש למורים מזרחי (ירושלים : דפוס העברי י' ורקר, תרפ"ט)
<בצד השני של השער נדפסה הערה: "חבור זה נכתב על פי הרצאות מפיו של רא"מ ליפשיץ מנהל בית המדרש למורים מזרחי, על ידי התלמידים בכתה העליונה של בית המדרש ... נמסר לדפוס בלי הגהת בעל ההרצאות, ואינו נמסר למסחר ספרים">
כתבים (ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"ז-תשי"ז) 3 כר'.
התוכן:
כרך א. רש"י – צרפתים וספרדים – הרצאה – המשנה – האגדה – הקרובה – החדר.
כרך ב. לשאלות הלשון – על הסגנון – על ח"נ ביאליק – ש"י עגנון – הרב – קטע – תחיית הלשון.
כרך ג. שיחות – בקרת – אישים.