יעקב יהושע חורגין נולד ביפו בי' בטבת תרנ"ט, 23 בדצמבר 1898. אביו היה מורה. גדל ונתחנך בעיר הולדתו. בה למד בתלמוד-תורה ובבית-ספר עברי. בתום לימודיו בבית המדרש "עזרה" בירושלים, גויס לצבא התורכי, בו שירת כמתורגמן. עם הכיבוש הבריטי לבש את מדי הצבא האנגלי, ובתפקיד תורגמן עבר את רוב ארצות המזרח הקרוב. התגורר בכפרים ערביים ולמד את הווי-חייהם. חוויות אלה שימשו רקע לרבים מסיפוריו. בשנים 1920־1930 שימש כמורה וכמנהל בית-ספר עברי בטבריה, ובשנים 1930 עד 1950 שימש כמורה בבתי ספר בתל-אביב וברמת-גן; כן ערך באותה עת את השבועונים "בוסתנאי לנוער" (תרצ"ה-תרצ"ט) ו"הבוקר לילדים" (תש"ד-תש"ח). בשנים 1951־1954 היה מרצה לספרות עברית בבית המדרש למורים של 'ישיבה אוניברסיטה' בניו-יורק. לאחר שובו לארץ נתמנה פרופסור לספרות עברית ולהבעה עברית באוניברסיטת 'בר-אילן' ברמת-גן. יעקב חורגין נפטר בפברואר 1990. עריכה:
|