יהודה
ליב בן אשר גאָרדאָן, נולד
בוילנה, ליטא, בכ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830. "הוריו דאגו שילמד עברית
ותנ"ך בצורה שיטתית, נוסף ללימוד המקובל ב'חדר'. בנעוריו הרחיב את השכלתו
הכללית, למד רוסית ושפות אחרות. בגיל עשרים בערך החל בפעילות ציבורית
ובכתיבת שירים ומאמרים. לפרנסתו עסק בהוראה. ספרו הראשון, משלי יהודה
(תרי"ט), הוא אוסף של משלים בחרוזים שנכתבו בעקבות משלי קרילוב ומשלים
עבריים קדומים. שיריו כונסו לראשונה בספר שירי יהודה (תרכ"ח).
כשמעמדו כמשורר מוביל זכה להכרה ולפרסום, יצאו מהדורות אחדות של שיריו,
ובהם שירים חדשים ונוסחים מתוקנים של שירים קודמים. "
"יל"ג הטיף לשינוי-יסודי בדפוסי המחשבה ובאורחות החיים הרחוב היהודי,
ויצירתו מבטאת בצורה חד-משמעית את השקפותיו בענייני חברה, תרבות ואמונה.
הוא היה משורר-לוחם, שתקף בצורה חריפה ועוקצנית את הממסד הרבני ואת ההווי
החסידי. על כך שילם מחיר כבד: שלוש שנים לאחר שפרסם את הפואמה "קוצו של
יוד" נאסרו הוא ואשתו על-ידי הבולשת הרוסית העוון חתרנות כנגד השלטונות,
כנראה בגלל הלשנה של שונאיו החרדיים, שהעלילו עליו עלילת-שווא שהוא מורד
במלכות. יל"ג ואשתו ישבו בכלא ארבעים יום, ואחר-כך הוגלו מהעיר פטרבורג
לעיירהה נידחת. אירוע זה השפיע עליו קשות. הוא נעשה מדוכדך וממורמר, כתיבתו
התמעטה, וכך גם פעילותו הציבורית. גל הפרעות ששטף את רוסיה בשנים 1881־1882
פקח את עיניו. הוא השתחרר מן העמדה הנאיבית המוקדמת שלו, שהתייחסה אל העולם
האירופי הנכרי כאל עולם נאור, רחב-לב ומתקדם, שראוי להתקרב אליו וללמוד
מדרכיו. אבל תפנית זו לא הביאה את המשורר למסקנה המתבקשת ברוח התנועה
הציונית, והוא הציע לקוראיו למצוא לעצמם "מלון אורחים" אחר - אמריקה."
[מתוך: "שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים", מאת בלהה
רובינשטיין (תשס"ב 2001), חלק א, עמ' 14].
Russian Hebrew writer and poet; born at Vilnius Dec. 7, 1831; died at St. Petersburg Sept. 16, 1892. He graduated in 1853 from the rabbinical seminary of
Vilnius, becoming teacher of Hebrew in the governmental schools, and was engaged in that capacity about twenty years. His efforts were highly praised by the inspectors of the government schools. During the time of Gordon's activity the struggle between the younger generation, or the Maskilim, and the older, or the conservatives, took place. Gordon was accused of heresy by the latter, but was not alarmed, and satirized them in articles in different Hebrew and Russian periodicals. In 1872 he was invited to St. Petersburg as secretary of the Society for the Promotion of Culture among the Jews of Russia, and secretary of the Jewish community. There he had more scope for his literary activity, and he enriched Hebrew literature with his contributions. He was also active in communal work. During his secretaryship the Jews of St. Petersburg obtained permission to build a synagogue and to acquire a piece of ground for a new cemetery, the old one having become too small. He also improved the regulations of the community, especially those of the ḥevra ḳaddisha. But this communal work caused him great trouble owing to a quarrel between the Ḥasidim and Mitnaggedim about the nomination of a rabbi, the Ḥasidim accusing Gordon of being the cause of the discord. They denounced him as a political criminal, and in 1879, when an attempt was made against the life of Alexander II., Gordon was accused of having participated in the affair. He and his wife and children were therefore thrown into prison, April 4, 1879, where they remained forty days. Later they were exiled to a small town in the government of Olonetz. But the innocence of Gordon was quickly proved,and he was permitted to return to St. Petersburg, though he lost his position. He then became co-editor with Zederbaum of "Ha-Meliẓ," and he occupied that post, with an interruption of two years, till 1888, when he resigned. The Russian government conferred on him the title of "Honorary Citizen" in return for the services he had rendered through his propagation of science among the Jews.
Gordon was the leading Hebrew poet of his time. His chief merit consisted in the fact that he turned his attention to Jewish history, presenting in his poems a complete account of the Jews from the Biblical epoch till his own day. He was also an unrivaled prose-writer; his language was fluent and his style very biting and satirical. Gordon employed his satirical talent not only in scourging Jewish fanatics, but also in defending the Jews against their enemies. His works are: "Ahavat David u-Mikhal," a Biblical epopee in twelve poems with an introduction (Vilnius, 1856); "Mishle Yehudah," a collection of 100 fables in verse, many of which are adaptations from ancient fabulists (ib. 1860); "'Olam ke-Minhago," in two parts, the first being a description of Russian Jewish life (Odessa, 1870), and the second a satirical description of the Ḥasidim (Vilnius, 1873); "Gam Eleh, Mishle Yehudah," 21 fables in verse (Vienna, 1871); "Ḳoẓo shel Yud," a satire in verse on morals (ib. 1876); "'Ofel bat-Ẓiyyon," an elegy in four parts on the death of
Michael Joseph Lebensohn (ib. 1877); "Kol Shire Yehudah," his collected poetical works in 4 vols. (St. Petersburg, 1883-84); "Kol Kitve Yehudah," a collection of his novels (Odessa, 1889). He translated the Pentateuch into Russian in collaboration with J. Gerstein. Gordon contributed to almost all the Hebrew periodicals, to many Russian papers, to the "Allgemeine Zeitung des Judenthums" (1860-64), and to Brockhaus' "Konversations-Lexikon." His letters were published by J. Weissberg (Warsaw, 1894).
Source:
Jewish Encyclopedia
אהבת דוד ומיכל : שיר ידידת (ווילנא : דפוס י. ר. ב"ר מנחם מן ראם, תרי"ז 1856)
משלי יהודה : קבוצת משלי מוסר כתובים בשירים ... (ווילנא : בדפוס י.ר. בר' מנחם מן ראָם, תר"כ 1859)
שירי יהודה : קבצת שירים שונים בלשון יהודית : מחברת ראשונה (ווילנא : בדפוס ש.י. פין, א.צ. ראָזענקראנץ, תרכ"ח 1868)
עולם כמנהגו : ספורי יהודה ליב גאָרדאָן (ווארשא : בדפוס י. גאָלדמאן, תרל"ד 1874)
<מהדורה נוספת הופיעה בווילנא בתרס"ה 1904>
התוכן: כר' א. שני ימים ולילה אחד בבית מלון אורחים -- כר' ב. אחרית שמחה תוגה.
קוצו של יוד : שיר (וויען : בדפוס ג. בראג ושותפו פ. סמאָלענסקין, תרל"ו)
כל שירי יהודה ליב גאָרדאָן : ישנים גם חדשים, בארבעה ספרים / יוצאים לאור על ידי אגדת אנשים אוהבי שפת עבר (ס"ט פטרבורג : דפוס נ. פ. פינס וישעי' צעדערבוים, תרמ"ד 1884)
התוכן: כר' א. שירי היגיון -- כר' ב. משלי יהודה -- כר' ג.
שירי עלילה, קרת ימים ראשונים -- כר' ד. שירי עלילה, קרת ימינו.
נאד של דמעות : קבצת כתובות שעל גבי הקברים / כתובות בידי יהודה ליב גאָרדאָן (ורשה, תרמ"ט)
אגרות יהודה ליב גאָרדאָן : מן שנת תרי"ח עד תרנ"ב (ווארשא : בדפוס האחים שולדבערג, תרנ"ד-תרנ"ה 1894)<נאספו ונערכו ע"י יצחק יעקב ווייסבערג>
כל שירי יהודה ליב גאָרדאָן : ישנים גם חדשים (ווילנא : בדפוס האלמנה והאחים ראָם, תרנ"ח 1898)
<מהדורה נוספת הופיעה בווארשא בתרס"ה ובתל-אביב
(תרפ"ט-תרצ"ה)>
התוכן: כר' א. שירי הגיון.- כר' ב. משלי יהודה.- כר' ג.
שירי עלילה-קרות ימים ראשונים -- כר' ד. שירי עלילה-קרת ימינו. - כר' ה.
שירי הגיון.- כר' ו. שירי עלילה-קרת ימינו.
שירי-עלילה (ניו-יורק : קדימה, תרע"ח) <עם הקדמה מאת ראובן בריינין>
פואימות : א. בין שיני אריות ב. במצולות ים (ורשה : ביבליותיקה אוניורסלית, תרפ"א)
מבחר שיריו (ברלין : כלל, תרפ"ג 1923)
כתבי י. ל. גורדון (תל אביב : דביר, תרפ"ח)
התוכן: כר' א. על נהר כבר. פרקי זכרונות. דבר יום ביומו -- כר' ב. ספורים
משלים (תל-אביב : אמנות, תר"ץ)
קוצו של יוד (לבוב : סנונית, תרצ"ה 1935) <עם מבוא ומילון מאת אריה גוטמן>
צלוחית של פלייטון ופיליטונים שונים (תל-אביב : דביר, תרצ"ז 1936)
צרור אגרות יל"ג : אל מרים מארקל-מאָזעסזאָהן / יו"ל מגוף כתב ידו עם מבוא והערות על-ידי אברהם יערי (ירושלים, תרצ"ז)
שירים נבחרים (ירושלים : ראובן מס, תרצ"ט 1939) <סדורים בידי אשר בן ישראל>
שירי הגיון, משלים, שירי עלילה (ירושלים : שוקן, תש"ה 1945)<מבחר ערוך ומבואר בידי משה מהלר ודוד גיגר>
שירי עלילה, שירי הגיון ומשלים (תל-אביב : ניב, תש"י)
כתבי יהודה ליב גורדון (תל-אביב : דביר, תש"י-תש"ך)
התוכן: כר' [א]. שירה -- כר' [ב]. פרוזה
ווייסבערג, יצחק יעקב.יהודה ליב גאָרדאָן : ותולדותיו, מקצה אגרותיו ודבריו האחרונים, נוסף עליהם משלו קונטרס כת"י "ישן נושן" (קיוב, תרנ"ג 1892)
סמולנסקין, פרץ.צרור איגרות של פרץ סמולנסקין אל יהודה ליב גורדון (יל"ג) / הובא לדפוס מתוך גוף כתב-היד בצירוף מבוא והערות הסבר על ידי גדליה אלקושי (ירושלים : קרית ספר, 1959)
גולן, ארנה. י"ל גורדון כעורך "המליץ" : על הספרות היפה ועל הביקורת.
בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 13־14 (יוני 1979), עמ' 73־92 <חזר ונדפס בספרה: בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת
הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006), עמ' 52־63>
גלבוע, מנוחה. סיפור אחד - שלוש אידיאולוגיות.
בצרון, שנה ל"ז, גליונות 322־323 (תשל"ו), עמ' 126־129, 195־199, 206
<נוסח מחודש נדפס בספרה: מבנים ומשמעויות: עיונים בסיפור ההשכלה (תל אביב : עקד, 1977), עמ' 66־85> <על
הסיפור
"רחמי אם">
הולצמן, אבנר. סיפורי י"ל גורדון: מסאטירה להומור.
סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך 1
(תשנ"ד 1994), עמ' 105־129.
זהרי, מנחם. המשורר על נהר כבר (י. ל. גורדון).
הבוקר, כ"ב באלול תשכ"ב, 21 בספטמבר 1962 <חזר ונדפס בספרו עיוני ספרות ותולדה : מסות ובחינות (ירושלים :
כרמל, תשס"ד 2004), עמ' 30־37>
לפידוס, רינה. יהודה ליב גורדון על הספרות העברית בת זמנו.
סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג' (1998), עמ' 275־312 <מצורף המאמר "סקירת הספרות העברית בת זמננו" מאת יל"ג, שהתפרסם בכתב העת היהודי בשפה הרוסית - "בריסקיה ביבליותקה" בשני חלקים>
פיינגולד, בן עמי.
ההשכלה כאוטופיה: מקרה יל"ג. בתוך: רגע
של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון /
עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ז 2007), עמ' 17־38.
צייטלין, אהרן. שלושה משוררים
ואמונתם. הדואר, שנה 58, גל' ט' (ו' בטבת תשל"ט, 5 בינואר
1979), עמ' 143; גל' י' (י"ג בטבת תשל"ט, 12 בינואר 1979), עמ' 160־161;
גל' י"א (כ' בטבת תשל"ט, 19 בינואר 1979), עמ' 173־174; גל' י"ב (כ"ז בטבת
תשל"ט, 26 בינואר 1979), עמ' 188־189; גל' י"ג (ה' בשבט תשל"ט, 2 בפברואר
1979), עמ' 203 <על יהודה-ליב גורדון (יל"ג), אברהם דב
הכהן לבנזון (אד"ם הכהן) ומיכה יוסף לבנזון
(מיכ"ל) - שירתם ואמונתם>
רובינשטיין, בלהה. הפואמות של יהודה לייב
גורדון (יל"ג) : שירה סיפורית לוחמת. בספרה: שירים ומה שביניהם
: על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב :
עם עובד, תשס"ב 2001), חלק א, עמ' 11־37 <דיון ב"בין שיני אריות"
וב"קוצו של יוד">
שהם, ראובן. התשתית הנבואית בשירת י"ל גורדון.
סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך 3 (1998), עמ' 79־99 <על עיצוב דיוקן המשורר כנביא בשירי יל"ג>
שטיינר, משה. יל"ג - אביר משוררי ההשכלה הסוער והמסעיר
(150 שנה להולדתו). האומה, שנה י"ט, גל' 63 (תשמ"א 1981), עמ'
112־119 <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים
(תל אביב : צ'ריקובר, 1982), עמ' 25־33>
שטראוס, ז'נין. שתי גישות למדע בשירת ההשכלה: שד"ל ויל"ג. הכנס העברי
המדעי הששי באירופה, יוניברסיטי קולג' לונדון / עריכה, עידו בסוק
(ירושלים : ברית עברית עולמית, תשמ"ח 1987), עמ' 89־94.
Nash, Stanley L. The discussion over YaLaG's legacy. Jewish Book Annual, vol. 49 (1991), pp. 152-157.
Nash, Stanley L. Y. L. Gordon, Zedekiah in the Prison House.
CCAR Journal, (Spring 2003), pp. 33-48.
Nash, Stanley L."Kotso shel yud" ("the tip of the yud").
CCAR Journal, vol. 53,no. 3 (2006), pp. 107-188 <Includes the Hebrew text of the poem by J.L. Gordon, with an English translation (pp. 113-188)>
יהודה
ליב בן אשר גאָרדאָן, נולד
בוילנה, ליטא, בכ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830. "הוריו דאגו שילמד עברית
ותנ"ך בצורה שיטתית, נוסף ללימוד המקובל ב'חדר'. בנעוריו הרחיב את השכלתו
הכללית, למד רוסית ושפות אחרות. בגיל עשרים בערך החל בפעילות ציבורית
ובכתיבת שירים ומאמרים. לפרנסתו עסק בהוראה. ספרו הראשון, משלי יהודה
(תרי"ט), הוא אוסף של משלים בחרוזים שנכתבו בעקבות משלי קרילוב ומשלים
עבריים קדומים. שיריו כונסו לראשונה בספר שירי יהודה (תרכ"ח).
כשמעמדו כמשורר מוביל זכה להכרה ולפרסום, יצאו מהדורות אחדות של שיריו,
ובהם שירים חדשים ונוסחים מתוקנים של שירים קודמים. "