אברהם
ברוידס נולד בוילנה (ליטא) בו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907 למשפחה לא-אמידה.
אביו, יצחק ברוידס (1879-1946), שהיה טיפוס מובהק של יהודי למדן ומשכיל, נטע בלב בנו, אברהם, אהבה לעברית ולארץ-ישראל.
אברהם ברוידס למד ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה העברית בוילנה.
עלה ארצה ב-1923 ובשנים 1924 עד 1928 עבד בבנין, בתעשיית מרצפות ובבית
חרושת לגפרורים. ברוידס היה בין מייסדי תנועת הנוער העובד (1924)
וזוהה כ"משורר הנוער העובד". שיריו פורסמו בעיתון התנועה "במעלה", ובעת
פרעות תרפ"ט הוא טבע באחד משירו את הסיסמה "אנו, לעבודה להגנה ולשלום!",
שהייתה לסיסמאת הנוער העובד (לימים הנוער העובד והלומד) עד היום. היה פעיל
באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל ושימש מזכיר האגודה משך שנים רבות
(1928־1964). אברהם ברוידס הוכתר בשורה ארוכה של פרסים עבור שיריו, שרבים מהם הולחנו. בשנת 1978 קיבל את התואר 'יקיר תל-אביב'. ברוידס
נפטר בתל-אביב בה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979 ונטמן בבית העלמין הישן של
תל-אביב ברחוב טרומפלדור.
וויינר, חיים. אברהם ברוידס -
המשורר לעם. בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר
(ירושלים : קרית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 95־98 <פורסם לראשונה ב"פאָרווערטס",
31 באוקטובר 1948> <עם הענקת "פרס ברנר" לאברהם ברוידס על ספרו
"מאדם לאדם">
על "תחנה ודרך"
שניידר, שמואל. על 'תחנה ודרך'
לאברהם ברוידס. בצרון, כרך מ"ב, גל' 3 (ינואר-פברואר 1971),
עמ' 155־158 <חזר ונדפס בספרו:
הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש"ע 2010), עמ'
258־263>