מתתיהו משה פוליאקביץ נולד בוורשה. אימו היתה בתו של ר' ישעהו וישליצקי, ראש הקהילה בלודז'. מצד אביו היה צאצא של יום-טוב ליפמן הלר, בעל 'תוספות יום-טוב'. אביו היה איש אמיד, סוחר גדול. סבו היה בעל נכסים ואיש עסקים מוצלח. בבית נשמרה המסורת היהודית. בגיל ארבע נתייתם מהוריו וכמעט שלא זכר את פניהם. ומאותה שעה ואילך היה גר חליפות בבית סבו ובבית דודיו. את חינוכו היהודי קיבל מסבו ודודו, אך הוסיף ולמד שפות זרות ולימודים כלליים באופן עצמאי. בהיותו בן 18 הכיא עלמה אחת, בלה לבית ראטנמר, ובשנת 1915 נשא אותה לאשה. בשנת 1930 עלה לארץ ישראל בגפו כדי ליצור לו אפשרות להשתקע בה, אך לא מצא עבודה ולא יכול היה לקיים את עצמו, ועל כן שנתיים מאוחר יותר שב לפולין. היה במשך שנתיים יושב-ראש אגודת הסופרים העבריים בפולין וסייע בעריכת בטאון האגודה הדו-שבועי. כמו כן, הוא נהג להרצות במכון ללימודים יהודיים בוורשה.  ב-1937 חלה מתתיהו שוהם במחלת סרטן-הכבד ובכ"ה בתמוז תרצ"ז, 4 ביולי 1937, נפטר.
שוהם התחיל, כנראה, לכתוב שירים בבחרותו, אלא שהצניע את הדבר מעיני מקורביו.  חותנו שהיה מקורב לסופר ומשורר דוד פרישמן אשר ערך את כתב-העת 'התקופה' הביא את שירי שוהם בפני המשורר. פרישמן התפעל מהשירים ופרסמם ב'התקופה'. שירו של שוהם "שולמית" נדפס ב'התקופה', כרך ד' בתרע"ט בהיות שוהם (אז עדיין פוליאקביץ) בן 26. לפי עדות אחת נתקבלו שיריו  עוד ב-1914, בהיותו בן 21, על-ידי יוסף קלוזנר, עורך 'השילוח' אולם בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לא נדפסו מעולם.  עם פרסום שיריו הראשונים ב'התקופה', החליט מתתיהו משה פוליאקביץ לשנות את שמו: הוא השמיט את שם המשפחה ושינה את השם 'משה' ל'שהם'. מחזהו הראשון שפורסם היה 'יריחו' שנדפס ב'התקופה' בתרפ"ג, 1923 ומחזהו 'בלעם' הופיע אף הוא על בימה זו בתרפ"ח-תרפ"ט (1928). בנוסף לשיריו הליריים ומחזותיו, כתב שירה לא חרוזה, פואימות ומסות. מתתיהו שוהם זכה ב-1933 בפרס ביאליק על מחזהו הנודע 'צור וירושלים'. 
[צילום: מתתיהו שוהם. כתבים. תשכ"ה 1964]

ספריו:

• צור וירושלים : דרמה (תל אביב : דביר, תרצ"ג 1933)
• אלהי ברזל לא תעשה לך : חזיון קדומים (ורשה : א"י שטיבל, תרצ"ו)
• כתבים : שירים, מחזות ומסות (תל אביב : אגודת הסופרים ע"י מחברות לספרות, תשכ"ה) <כולל תולדותיו והערכת יצירתו- מאת ישראל כהן>

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

• זילברפרב, דבורה.  מוטיבים מקראיים במחזות "יריחו" וב"אלהי ברזל לא תעשה לך" למתתיהו שוהם (רמת גן, תשל"ד 1973) <דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ד 1973>
• כהן, ישראל.  מתתיהו שוהם - חייו ויצירתו (תל-אביב : מחברות לספרות, תשכ"ה 1965)

מאמרים:

• בנשלום, בנציון.  יצירתו האחרונה של מתתיה שהם.  בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 118־119 <נחתם: 1942>
• ירדני, גליה.  מתתיהו שוהם בחזיונותיו.  אורלוגין, חוב' 9 (נובמבר 1953), עמ' 204־212 <דיון במחזותיו "יריחו", "בלעם", "צור וירושלים", ו"אלהי ברזל לא תעשה לך">
• פנואלי, ש"י. מתתיה שוהם. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 45־53.
• רזלר-ברסון, נחמה.  העימות בין אלוהים ואלוהות במחזותיו של מתתיהו שהם.   הדואר, שנה 57, גל' ל"ח (כ"ז באלול תשל"ח, 29 בספטמבר 1978), עמ' 648־649.

על "אלהי ברזל לא תעשה לך"

על "צור וירושלים"

• אורן, יוסף. עיונים ב'צור וירושלים' למתתיהו שהם (ראשון לציון : יוסף אורן, תשמ"ה)
• פלס, יוסי.  טרגדיה של אנושיות בת שני יצרים.  הארץ, תרבות וספרות, ג' בכסלו תשס"ד, 28 בנובמבר 2003, עמ' ה 1.

על "יריחו"

• שקד, גרשון.  "יריחו" והמחזה הספרותי.  בספרו: על שלושה מחזות : פרקים ביסודות המחזה (ירושלים : הוצאת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשכ"ח), עמ' פט-קלט <חזר ונדפס בספרו על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ'  157־186>

על "כתבים" (תשכ"ה)

• ברזל, הלל.  עם הכתבים המקובצים של מתתיהו שוהם.  במה: כתב-עת לאמנות התיאטרון, חוב' 25 (78) (אביב תשכ"ה 1965), עמ' 4־13.
• ברתיני, ק. א.  שוהם בכתביו ובמונוגראפיה עליו.  בספרו:  שדה ראייה : מסות ספרותיות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ח 1977), עמ' 28־40.
• צמח, שלמה. במרחק הכחול. דבר, לספרות ולאמנות, כ"ב באדר ב' תשכ"ה, 26 במארס 1965, עמ' 6.

קישורים:

חפש ברשת חפש בלקסיקון הספרות העברית

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר