נחום
גוטמן נולד בכ"ט בתשרי תרנ"ט, 15 באוקטובר 1898 בעיירה טֶלֶנֶשטי, בבסרביה
לאביו הסופר ש. בן-ציון. בגיל שלוש עבר עם הוריו לאודסה, שם למד ב'חדר
מתוקן' שפתח אביו. בסתיו 1905 עלתה המשפחה ארצה. תחילה גר עם הוריו וסבתו
ביפו, ואחר-כך היה מראשוני הילדים של אחוזת-בית (היא תל-אביב). לאחר חמש
שנות-לימוד בבית ספר לבנות, שאביו הורה בו, עבר ללמוד בגימנסיה "הרצליה",
שזה אך נוסדה. בגיל 16 נסע לירושלים ונכנס ללמוד בבית-הספר לציור 'בצלאל'.
בעיצומה של מלחמת-העולם הראשונה חזר לתל-אביב, נלוָה אל תושביה המגורשים
ואחר-כך חזר לשמור על העיר הריקה. אחרי המלחמה נסע ללמוד ציור באירופה ובשש
השנים הבאות שהה בוינה, ברלין, פאריס ורומא. ב-1923 פנתה אליו הוצאת
"אמנות" לאייר כמה מספרי הילדים שלה. ב-1926 חזר גוטמן לארץ-ישראל, השתקע
בתל-אביב והוסיף לעסוק בציור ובאיור ספרי ילדים. ציוריו הוצגו בעשרות
תערוכות בארץ ובעולם וזיכוהו בפרסים ובמדליות. כן צייר תפאורות לתיאטרון,
קירות ורצפות-פסיפס, והוציא אלבומים של ציוריו. ב-1931 השתתף ביסוד "דבר
לילדים", ומאז ועד לפרישתו (1963) היה צייר השבועון. בנוסך לאיוריו הרבים,
פירסם גם רשימות וסיפורים בהמשכים, שהופיעו אחר-כך בספרים. עם פרישתו הוענק
לו פרס יציב. ב-1965 החל לעסוק גם בפיסול בחומר. ביום העצמאות תשל"ח הוענק
לו פרס ישראל "על פועלו הרב בתחום ספרות-הילדים העברית, שהוא אחד מיוצריה".
נחום גוטמן נפטר ברעננה בכ' בכסלו תשמ"א, 28 בנובמבר 1980. ב-1998 נפתח
מוזיאון נחום גוטמן בשכונת נווה-צדק בתל-אביב, ושם מוצגות יצירותיו.
[מקורות:
מוזיאון נחום גוטמן, אופק³,
גרנות²,
ויקיפדיה,
en-Wikipedia,
es-Wikipedia,
pt-Wikipedia,
ro-Wikipedia,
ru-Wikipedia]
[צילום: יעקב סער, לשכת העתונות הממשלתית]
הרפתקאות חמור שכלו תכלת (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תש"ד)
<מהד' חדשה, מורחבת ומתוקנת הופיעה בתש"ל ומהד' מורחבת בתשס"א – ראה להלן>
עיר קטנה ואנשים בה מעט : סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב / מסופרים ומצוירים בידי נחום גוטמן (תל אביב : עם עובד ודביר, תשי"ט 1959)
שתי אבנים שהן אחת : מרדף המתחיל בשבלול ומספר על הדוטורה שמחפש את החלק השני והוא סיפור מיוחד ממלחמת העצמאות (תל אביב : מערכות, תשכ"ח)
<מהדורות נוספות יצאו לאור בתשל"ח (1978) ובתשס"ו (2005) בשם: המרדף אחר אבן הלגיון הרומי>
בין חולות וכחול שמיים / סיפר וצייר נחום גוטמן ; כתב
אהוד בן עזר (תל אביב : יבנה, תש"ם 1980)
מאמרים:
ברוך, אדם. על נחום גוטמן. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, 13 במארס 1987, עמ' 15.
טרסי-גיא, אסתר. בשולי יצירותיו של נ. גוטמן : "ביאטריציה",
"בארץ לובנגולו מלך זולו", "החופש הגדול", "שביל קליפות התפוזים". בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ'
229־233.
שביד, סבינה. סיפור תערוכה: "זולו - ציידים ופנטזיות
אחרות" במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, או: מי היה זוכר את מונה ליזה אלמלא
צויר לה שפם. ספרות ילדים ונוער, גל' 131 (אלול תש"ע, אוגוסט
2010), עמ' 63־75.
שנל, יצחק. עיר בלב השממה: נחום גוטמן כיוצר של מיתוס חלוצי.
זמנים: רבעון להיסטוריה, גל' 106 (אביב 2009), עמ' 118־125.
על "הרפתקאות חמור שכולו תכלת"
אוקסהורן, אריאל. דפדפן: ספרים שנשכחו. ישראל
היום, ט"ז באייר תשס"ט, 10 במאי 2009, עמ' 35 <סקירה קצרצרה>
דר, יעל. התכלת רעננה כתמיד. הארץ, מוסף ספרים, גל' 449 (ט"ז בתשרי תשס"ב, 3 באוקטובר 2001), עמ' 14.
יצחקי, ידידיה. חמור חמורתיים. גג : ביטאון איגוד
כללי של סופרים בישראל, גל' 13 (2006), עמ' 36־51 <על חמורים ובני מינם
בספרות העברית וגם בציוריו של נחום גוטמן>