יגאל תומרקין (1933)

 <בהכנה>

Igael Tumarkin

    יגאל תומרקין נולד בדרזדן, גרמניה בג' בחשון תרצ"ד, 23 באוקטובר 1933 כפטר גרגור היינריך הלברג לאמו, ברטה לבית גורביץ׳ ולאביו, מרטין הלברג, שחקן ובמאי סרטים גרמני־נוצרי. ב־1935 עלה עם אמו לארץ, ושנה לאחר מכן נישאה האם להרצל תומרקין, שגידלו כבנו. התגייס לחיל הים ב־1952, ועם שחרורו למד אצל הפסל רודי להמן בעין הוד. ב-1955 נסע לגרמניה, פגש את אביו הביולוגי ועבד בעיצוב תפאורות ב״ברלינר אנסמבל" אצל ברטולד ברכט, שהשפיע עליו רבות. לאחר מכן התגורר בהולנד ובפריז והתיידד עם אמני דאדא כגון טריסטן צארה ומאן ריי. בפריז אף הציג את התערוכה הראשונה שלו ב־1959, ועיצב תמונות בלט משיירים תעשייתיים ומפוליאסטר ופסלים מגרוטאות. ב־1961 שב לישראל כדי להציג תערוכת יחיד ב"בצלאל", ובמשך שנות השישים היה הפסל הישראלי הראשון שהציב פסלים במדבר. אמנותו מתאפיינת במחאה פוליטית, המתבטאת בין השאר בשילוב כלי נשק בפסליו. יצא למסעות ברחבי העולם, שהותירו את רישומם על יצירותיו, ואף הניבו ספרי מסע המשלבים צילומים וטקסטים. הציג והשתתף בתערוכות רבות ופירסם ספרים וקטלוגים רבים בשדה האמנות. איוריו וציוריו מלווים ספרי שירה רבים, בהם של נתן זך ודליה רביקוביץ. גם ספרי האמנות שלו מלווים בטקסטים. פעילותו הענפה זיכתה אותו בפרסים יוקרתיים רבים, ואף הובילה לזכייתו בפרס ישראל לפיסול ב־2004. זכייתו בפרס הממלכתי עוררה מחאה בשל התבטאויותיו הפרובוקטיביות.
    ספר הפרוזה הראשון שלו, הרפסודה של המדוזה (עם עובד, 2002), מורכב מסיפורים קצרים בעלי אופי מסאי, המתארים מציאות אפוקליפטית מסויטת. ספרו הקיסר והצבוע: רישומים, פרקים ודמיונות מחיי פרידריך השני לבית הוהנשטאופן 1194־1250 (2003) הוא פרוזה בעלת מגמות היסטוריות, המתחקה אחר דמותו השנויה במחלוקת של המלך הגרמני, המשמשת, כפי שמעיד המחבר בהקדמה, מעין אנלוגיה לדמותו שלו. תומרקין אף כתב לילדים, וספריו יון והכלבים ודורסי לילה (שנכתב עם מאיה בז׳רנו) מוקדשים לשניים מילדיו: יון ואורנה, והם ראו אור יחד ב־2000. שני ספרי מחקר שלו ראו אור בהוצאת "אוניברסיטה משודרת": בניין הארץ (1988) סוקר את מבניה המרובדים של הארץ, ו-13 שיחות על אמנות במאה ה־20 (1985) פותח צוהר להלכי הרוח האמנותיים במאה העשרים. כמו כן צירף הקדמה לספר שאלת פלסטין מאת אדוארד סעיד במהדורתו העברית (1981).

נכתב על-ידי רון לסרי עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]
[צילום: אלדד רפאלי ומרק ניימן]

ספריו:

  • 13 שיחות על אמנות המאה ה-20 / יגאל תומרקין (תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור : אוניברסיטה משודרת, תשמ"ה 1985)
  • הרפסודה של המדוזה (תל אביב : עם עובד, 2002) <סיפורים קצרים>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

על "13 שיחות על אמנות המאה ה-20"
  • גלדמן, מרדכי. הפירמידה, האל ומרלין מונרו. במחנה, גל' 42 (25 ביוני 1986), עמ' 36.
על "הרפסודה של המדוזה"
  • אבישי, מרדכי. מסות קטנות ופרקי-הגות. מאזנים, כרך ע"ח, גל' 4 (סיון תשס"ד, יוני 2004), עמ' 29־30.
  • אלמוג, רות. "גוי לא סובל". הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשס"ג, 27 בספטמבר 2002, עמ' ה 2.
  • מלצר, יורם. בדידותו של איש התרבות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ז בכסלו תשס"ג, 22 בנובמבר 2002, עמ' 24.
  • שץ, אבנר. סיוטים קשים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י' בכסלו תשס"ג, 15 בנובמבר 2002, עמ' 27־28.
 קישורים:

עודכן לאחרונה: 17 בינואר 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף