אהרן
אמיר (ליפץ), נולד בקובנה, ליטא בב' בסיון תרפ"ג, 7 במאי 1923. עלה ארצה
עם הוריו ב-1934. הוא גדל בתל-אביב בתקופת המנדט
הבריטי, נתחנך בגימנסיה הרצליה בתל-אביב והיה חבר במחתרות שפעלו נגד הבריטים
טרם-מדינה. למד ספרות וערבית באוניברסיטה העברית בירושלים.
כל ימיו חלם אמיר להקים אימפריה עברית שתשתרע בין הפרת והחידקל ועד לתעלת
סואץ, גם אם בשנים האחרונות דיבר בעיקר על אימפריה תרבותית ולא מדינית.
בסוף שנות השלושים הצטרף לוועד לגיבוש הנוער העברי שהוקם על ידי יונתן רטוש
וכונה מאוחר יותר על ידי אברהם שלונסקי - הכנענים. הקבוצה דגלה בהקמת אומה
עברית-חילונית, בעלת ישות טריטוריאלית ושפה, שתהיה מנותקת מהיהדות, תיטמע
במזרח ותשלוט בו תרבותית. האידיאולוגיה הזאת לא סחפה רבים אחריה ואמיר הוא
מאחרוני האוחזים בה. עבודתו הספרותית היתה בעלת השפעה רבה יותר: ב-1958
הקים את כתב העת הספרותי "קשת", וערך אותו עד 1976. רבים מסופרי ישראל
הידועים ביותר פירסמו את יצירותיהם הראשונות ב"קשת". הרבעון חידש את הופעתו
ב-1998, במלאות ארבעים שנה לגיליון הראשון, ונקרא מאז "קשת החדשה". נוסף
לעבודתו כעורך היה אמיר סופר ומשורר פורה ועסק בתרגום. אביו ניהל במשך כמה
שנים את הוצאת "עם עובד" ואחר כך הקים הוצאה פרטית, "עם הספר", שלימים היה
אמיר למנהלה הספרותי. אמיר היה אחד המתרגמים הפוריים ביותר לשפה העברית,
ותירגם יותר מ-300 יצירות, רבות מהן יצירות מופת מהספרות האמריקאית,
האנגלית והצרפתית. בין השאר תירגם את ג'יין אוסטין, ג'ורג' אליוט, סול בלו,
אמילי ברונטה, וירג'יניה וולף, ג'וזף קונרד, הרמן מלוויל, ברנרד מלמוד,
ג'ון סטיינבק, ז'ורז' סימנון, ויליאם פוקנר וארנסט המינגוויי. הבחירות
הלשוניות והעברית החגיגית שבהן השתמש בתרגומיו הביאו לעתים קרובות לידי
ביטוי את משנתו החברתית והפוליטית ששאפה להגמוניה תרבותית על פני המרחב.
עבודתו כמתרגם זכתה להכרה גורפת וזיכתה אותו בפרסים רבים: הוא היה חתן פרס
טשרניחובסקי לתרגומי מופת, חתן פרס ראש הממשלה וחתן פרס ישראל לתרגום בשנת
2003. אהרן אמיר
נפטר לאחר מחלה קשה בכ"ב באדר א' תשס"ח, 28 בפברואר 2008.
[מקור:
"משורר, סופר, עורך ומתרגם" מאת עלית קרפ]
צילום: אהרן אמיר בטקס חלוקת פרס ישראל.
[צילם: עמוס בן-גרשום, לשכת העתונות הממשלתית]
אור, אמיר.מסע עם אהרן.מקור ראשון, שבת, כ"ח באדר ב' תשס"ח, 4 באפריל 2008, עמ' 11 <"החיבור שלי לאמיר היה החיבור אל העבריות הקדומה והרצון לכונן מכוח זה את החיים העכשוויים. כשאין ישראליזציה יש פלשתיניזציה">
<פורסם גם בבלוג של
אמיר אור באתר 'בננות'>
אורן, יצחק. אהרון אמיר - ארץ העברים בשירה ובפרוזה.
נתיב, שנה ה', גל' 28 (1992), עמ' 64־70.
אידר, דרור.הנה זה איש אשר אֻכּל ושָאר.הארץ, תרבות וספרות, ג' באדר תשס"ט, 27 בפברואר 2009, עמ' 1 <הראיון
האחרון עם אהרן אמיר>
אידר, דרור. "נער התוף" : אהרן אמיר 1923־2008.
ישראל היום, כ"ה באדר א' תשס"ח, 2 במארס 2008, עמ' 13.
איזקסון, מירון ח. מפעל ספרותי :
שבעה לפטירתו של אהרן אמיר. מקור ראשון, שבת, ל' באדר א'
תשס"ח, 7 במארס 2008, עמ' 7.
אשכנזי, יפתח.
מתת ההקשבה.הארץ, תרבות וספרות, ג' באדר
תשס"ט, 27 בפברואר 2009, עמ' 2 <רצונו של אהרן אמיר לדבר עם סופרים
ומשוררים צעירים היה עדות שאנחנו עוסקים במשהו שלא נמדד רק ברשימת רבי
המכר>
בן-נר, יצחק.
מלוטש : כמעט-סיפור לזכר אהרן אמיר על הפגישה הראשונה ועל הפגישה
האחרונה, כעבור ארבעים שנה. הארץ, תרבות וספרות, ל' באדר א'
תשס"ח, 7 במארס 2008, עמ' 4.
גינוסר, ורדה.
מלך קרת.הארץ, תרבות וספרות, ל' באדר
א' תשס"ח, 7 במארס 2008, עמ' 3. <על הפואמה
"שירת ארץ העבדים" לאהרן אמיר>
גינוסר, ורדה. מעורב עברי - שפת אם ואב. גג: כתב-עת לספרות, גל' 20 (2009), עמ' 5־18.
הולצמן, אבנר. 'יום תחית אי-אז
ובריאת-יש-מתהו' : עיון ב'שירת ארץ העברים' לאהרן אמיר.
מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ו
1986), עמ' 209־233.
לאור, דן. "אני שומע את אמריקה שרה!" : על היבט אחד בתמונת העולם של "הכנענים".
קשת החדשה, גל' 11 (אביב 2005), עמ' 148-160 <על ההשפעה האמריקאית על תנועת הכנענים, ובמיוחד על שניים מראשיה:
יונתן רטוש ואהרן אמיר, ועל תרומתם של שני יוצרים אלה להפצת ידיעת אמריקה והספרות האמריקאית בקרב הציבור בארץ> <חזר ונדפס בספרו
המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 296־310>
לב-ארי, שירי.
בגיל 8 הוא הביך את ביאליק.הארץ, גלריה, כ"ח בטבת תשס"ח,
6 בינואר 2008, עמ' 6 <דיווח על ערב לכבוד יום הולדתו ה-85 של אהרן אמיר>
שועלי, צפי.
היונה התמה בוודאי תגביה עוף : האם היה קשר בין כישלון השיווק של ספרי
אהרן אמיר הראשונים לבין דרכו האידיאולוגית? הארץ, תרבות
וספרות, ג' באדר תשס"ט, 27 בפברואר 2009, עמ' 2.
שפרה, ש.
"אוסיף לנסוע" : דברים שנאמרו לכבוד יום הולדתו ה-85 של אהרן אמיר בבית
ביאליק, ב-3 ינואר 2008. הארץ, תרבות וספרות, ל' באדר
א' תשס"ח, 7 במארס 2008, עמ' 2.
Laor, Dan. American literature
and Israeli culture : the case of the Canaanites. Israel
studies, vol. 5, no. 1 (Spring 2000), pp. 287-300.
על "ולא תהי למוות ממשלה"
הגורני-גרין, אברהם. די לנקמה. דבר,
י"ח בתמוז תשמ"ט, 21 ביולי 1989, עמ' 19 <חזר ונדפס בספרו
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 107־110>
הולצמן, אבנר. הכנעניות כהוויית-חולין.
הארץ, כ"ח בשבט תשמ"ט, 3 בפברואר 1989, עמ' ב 8 <חזר ונדפס בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 314־317>
זהבי, אלכס. יורק וקאז'יק, יהונתן ויהודה.
מעריב, ספרות, כ"ג בניסן תשמ"ט, 28 באפריל 1989, עמ' 3.
פרידלנדר, יוסף. נפילתו של לוחם וחשבון הנפש. בארץ ישראל: מדיניות, חברה, כלכלה, מארס 1989, עמ' 39.
קריץ, ראובן. חולין ומוות בשלושה קולות.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ד בשבט תשמ"ט, 20 בינואר 1989, עמ'
27 <חזר ונדפס בספרו: ערב רב : על ספרים, סופרים וסוגיות סיפרות (תל-אביב :
פורה, 1990), עמ' 13־16>
על "נון 48"
סלע, אורי. ממכבש הדפוס. ידיעות אחרונות, תרבות ספרות אמנות, 28 ביוני 1985, עמ' 5.
ציפר, בני. שבוע של ספרים. הארץ, 5 ביולי 1985, עמ' 17.
הגורני-גרין, אברהם. ה"נון" של מי? דבר,
ג' בכסלו תש"ן, 1 בדצמבר 1989, עמ' 19 <חזר ונדפס בספרו
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 110־113>
חקק, הרצל. עד אבסורד. נקודה, גל' 149 (1991), עמ' 44־45.
פסח, חיים. עץ שתול ונחלי דם. במחנה, גל' 13 (13 בדצמבר 1989), עמ' 41.
צ'צ'יק, ורדה. "בא לו להתפרפר". ידיעות אחרונות, 13 בדצמבר 1989, עמ' 34.
קיסטר, יוסף. האם לא למדו ושכחו הכל? האומה, שנה כ"ז, חוב' 98 (1990), עמ' 308־310.
קריץ, ראובן. מאצ'ו כסמל לאומי.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח בשבט תש"ן, 23 בפברואר 1990, עמ' 22 <חזר ונדפס בספרו:
ערב רב : על ספרים, סופרים וסוגיות סיפרות (תל-אביב : פורה, 1990), עמ' 17־22.
רז, אביעד. ריח אבק השריפה והדם עדיין באוויר. הארץ, ח' בטבת תש"ן, 5 בינואר 1990, עמ' ב 8.
על "ושבו העבים אחר הגשם"
יעוז-קסט, איתמר. שיחה עם המשורר והסופר אהרון אמיר עם צאת כרך שיריו המקובצים - "ושבו העבים אחר הגשם – כל השירים". פסיפס, גל' 15 (1992), עמ' 4־6.
סלע, אורי. המסר הסמוי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו באב תשנ"ב, 14 באוגוסט 1992, עמ' 27.
סתוי, זיסי. אהרן אמיר. אולי עוד "יגלו" אותו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ט באדר ב' תשנ"ב, 3 באפריל 1992, עמ' 24.
עקרוני, אביב. חמישים שנות שירה. עתון 77, גל' 149 (1992), עמ' 22־23.
על "הנבלים" (בחתימת "מיכאלה נדיבי")
בורובסקי, דגנית. ציונות רומנטית עכשיו: הסגנון מסתיר את ההיסטוריה.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ב בכסלו תשנ"ט, 11 בדצמבר 1998, עמ' 27.
גילת, צבי. כתב את זה בסוד אהרן אמיר. מעריב, סופשבוע, ט' בתמוז תשנ"ח, 3 ביולי 1998, עמ' 24־26, 28־29 <ראיון עם הסופר בצאת ספרו "הנבלים" (מופיע בשם הספרותי מיכאלה נדיבי)>
על "הסתננות"
איזקסון, מירון. ניסויים בשירה פוליטית. הארץ, מוסף ספרים, גל' 473 (ז' בניסן תשס"ב, 20 במארס 2002), עמ' 24.
בן-שאול, משה. ממרומי הלבנון עד אוסמה בן לאדן ויונתן רטוש. עתון 77, גל' 264 (2002), עמ' 7.
נסים, קובי. נער התוף או נביא. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח' בכסלו תשס"ב, 23 בנובמבר 2001, עמ' 27.
על "מאהבה של ליידי צ'טרלי" לד"ה לורנס
אונגר, הנרי. לא עניין של גיאוגרפיה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ז באלול תשמ"ח, 9 בספטמבר 1988, עמ' ב 8.
על "יהודים וערבים" לאלבר ממי
מרגלית, ישראל. אלבר ממי ו"האני מאמין" הציוני שלו. הדואר, שנה 55, גל' כ"ו (י"ד באייר תשל"ו, 14 במאי 1976), עמ' 429־430.
על "חניכותו של דודי קרביץ" למרדכי ריצ'לר
ציפר, בני. פארודיה על אהבת
האדמה. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 1 (סיון תשל"ז, יוני
1977), עמ' 66.
שקלובסקי, רחל. מצבו של היהודי בגולה. דבר, ו' בכסלו תשמ"ה, 30 בנובמבר 1984, עמ' 21.
על "הקריה-של-מעלה בהגות המאה השמונה-עשרה" לקארל בקר
שקלובסקי, רחל. "עידן התבונה"
כעידן של אמונה.
בספרה:בין שעבוד לחירות : קובץ מסות
פילוסופיות (תל אביב : ירון גולן, 1988), עמ' 146־153.
על "מורה התשוקה" לפיליפ רות
שקלובסקי, רחל. בין אידיאל החיים הרומנטי לקלאסי.
דבר, כ"ד בשבט תשמ"ה, 15 בפברואר 1985, עמ' 21 <חזר ונדפס בספרה: בין שעבוד לחירות : קובץ מסות פילוסופיות
(תל אביב : ירון גולן, 1988), עמ' 66־71>
על "פרקי-חיים של דובין" לבנרד מלמוד
בן-מרדכי, יצחק. הביוגראפיה של
הביוגרף.
מאזנים, כרך נ"ו, גל' 6 (אייר-סיון
תשמ"ג, מאי 1983), עמ' 57־58.
על "סיילאס מארנר, האורג מראבלו" לג'ורג' אליוט
הוכברג, גיל. ספרי חורף. הארץ, מוסף ספרים, גל' 166 (י"ב באייר תשנ"ו, 1 במאי 1996), עמ' 8.
על "אנשי הגרילה" לו. ס. נאיפול
אבישי, מרדכי. מהפכנים חסרי מהפכה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ז באדר ב' תשס"ג, 21 במארס 2003, עמ' 30.
על "השלג היה שחור" לז'ורז' סימנון
שקלובסקי, רחל. הניתוק כאידיאל חיים.
דבר, כ"ז באלול תשמ"ה, 13 בספטמבר 1985, עמ' 22.
שקלובסקי, רחל. ערך ההינתקות, ערך המגע.
העולם הזה, גל' 2718 (4 באוקטובר 1989), עמ' 30־31.
על "אחרי עשרים שנה" לאו. הנרי
ריקין, אירי. הקהל דורש תמימות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ"ח באב תשס"ה, 2 בספטמבר 2005, עמ' 29.
שבת, ראובן. לנשום את אמריקה. מקור ראשון,
השבועון, כ"ב בכסלו תשס"ו, 23 בדצמבר 2005, עמ' 23.
אהרן
אמיר (ליפץ), נולד בקובנה, ליטא בב' בסיון תרפ"ג, 7 במאי 1923. עלה ארצה
תרגומים: