יונתן רטוש

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

יונתן רטוש (1908־1981)

<בהכנה>

Yonathan Ratosh

יונתן רטוש, שמו הספרותי של אוריאל שלח הלפרין, נולד בוורשה בכ"ד בחשון תרס"ט, 18 בנובמבר 1908 לאביו המחנך יחיאל היילפרין ורעייתו פנינה, גננת עברייה. שפת הדיבור בביתם היתה עברית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה לאודסה וב-1919 עלתה המשפחה ארצה. רטוש למד בגימנסיה העברית בירושלים ולאחר מכן בגמנסיה הרצליה בתל-אביב ובה קיבל תעודת בגרות ב-1926. הוא למד שנה משפטים ולאחר מכן יצא לצרפת ללמוד בלשנות. את שירו הראשון כתב בגיל שבע ויעקב פיכמן עודדו לכך. ב-1925 נתפרסם שירו הראשון ב"הארץ". באביב 1934, בהשפעת בן-ציון נתניהו, הצטרף רטוש לתנועה הרוויזיוניסטית והיה במשך שנים במערכת עיתונה, "הירדן". אולם, בשל סדרת מאמרים שפרסם שלא תאמו את עמדת ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי, פוטר רטוש. ב-1939 הקים את ה"וועד לגיבוש הנוער העברי" ואת תנועת ה"עברים" והוא גם ייסד את ביטאון התנועה "אלף" (1948־1953). רטוש ניסח את מצע "העברים" (1944), ועיקרו - יצירת עם חדש - עברי, ולא יהודי, וכן הפרדה גמורה בין "העברים" בארץ ובין יהדות הגולה ומורשתה. רטוש הטיף למעבר לכתב לטיני. רטוש תרגם שפע של ספרים בתחומי מדע וספרות, ושיבץ בהם חידושי לשון ייחודיים. על חידושיו ועל יצירתו נכתבו מחקרים, מאמרים רבים וספרי ביקורת. רטוש היה מחלוצי ההפצה של ספרות בדיונית בישראל. לרטוש היו שני אחים: הבלשנים עוזיאל (עוזי) אורנן וצבי רין; וכן אחות, המשוררת מרים (מירי) דור וכן שני בנים: המתמטיקאי שהרן שלח והשופט חמן שלח*. יונתן רטוש נפטר בי"ט באדר ב' תשמ"א, 25 במארס 1981.
[מקורות: קרסל, גרנות², ויקיפדיה, en.Wikipedia, ru-Wikipedia]
* חמן שלח נרצח יחד עם רעייתו אילנה ובתם צליל בפיגוע בראס-בורקה בחצי האי סיני ב-1985.

ספריו:

שירי ממש (תל-אביב : הדר, תשכ"ה 1965)
צלע : שירים (תל אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי"ט)
שירים : חופה שחורה, בארגמן, יוחמד, צלע (תל אביב : הדר, 1974)
ראשית הימים : פתיחות עבריות (תל אביב : הדר, 1982)
ילקוט שירים (תל-אביב : מחברות לספרות, תשנ"א 1991) <ליקוט והוסיף ביבליוגרפיה, אהרן אמיר; מבואות, אהרן אמיר ודן מירון> <"המבחר כולל את השירים המופיעים בתכנית הלימודים">

תרגום:

עד חָרְמָה / וינסטון צ'רצ'יל ; נאספו בידי צ'ארלס איד (תל-אביב : מחברות לספרות, תש"ה) <בחתימת יוסף לוז; בהשתתפות חיים גד>
מנזר פרמה / סטנדל (תל אביב : מחברות לספרות, תשי"א-תשי"ב)
ניצוץ של משורר / יוג'ין אוניל (תל-אביב : תיאטרון הבימה, 1959) <הבמאי, פיטר פריי>
כל משלי לה פונטן לבני הנעורים (תל-אביב : ש' פרידמן, תשי"ט) <איורים, אנדרה פק>
סירנו דה ברז'רק / אדמונד רוסטנד (תל-אביב : הדר, תשכ"ה 1965)
מנזר פרמה : רומן / סטנדל (תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשל"ה 1975) <הביא לבית הדפוס - חיים אברבאיה>

עריכה:

מנצחון למפולת : מאסף אלף (תל אביב : הדר, 1976)

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

יונתן רטוש : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא ונספחות דן לאור (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ג 1983)
תוכן:
- לאור, דן. - מבוא: קוים בהתפתחות הביקורת על יצירתו של יונתן רטוש.
- זמורה, ישראל. - "חופה שחורה" ליונתן רטוש.
- קורצווייל, ברוך. - מהותה ומקורותיה של תנועת "העברים הצעירים" ("כנענים")
- קצנלסון, גדעון. - שירתו של יונתן רטוש.
- מירון, דן. - על שירת יונתן רטוש.
- לינדבאום, שלום. - הליריקה של יונתן רטוש.
- אבנרי, שרגא. - ביקורת החיים והפרדוכס.
- ליטוין, רנה. - בין שירי "יוחמד" ל"שירי חשבון".
- זך, נתן. - "מעבר לכל חכמת ערומים".
- שביד, אליעזר. - בין סירוב לכניעה.
- לוז, צבי. - מעלות ומורדות בשירת רטוש.
- שמיר, משה. - נפשו בכפו.
- ברזל, הלל. - יונתן רטוש - ארבעה קולות : מקרא ב"אהבת נשים", "שירי נערה", "שירי פרט".
- רתוק, לילי. - הנערה והמשורר.
- שביט, יעקב. - היחסים בין אידיאה לפואטיקה בשירתו של יונתן רטוש.
- יצחקי, ידידיה. - עיון בשיר "ההולכי בחושך" - יונתן רטוש בין האידיאולוג למשורר.
- בהט, יעקב. - עיונים במילונו הפיוטי של ינתן רטוש.
- שפרה, ש. - שירה כחבה : ראיון עם יונתן רטוש.
- תאריכים ופרסומים בחייו של יונתן רטוש. ביבליוגרפיה נבחרת.
שירת רטוש ולשונו / בעריכת מיכל אפרת (חיפה : החוג ללשון העברית, אוניברסיטת חיפה, תשס"ג 2002)
תוכן:
- רטוש, יונתן. - פרקי מקרא (התקין שהרן שלח)
- אבישור, יצחק. - מיתוס כנעני ולשון כנענית בשירתו של יונתן רטוש.
- אורנן, עוזי. - תוכניתו של רטוש לכתב לטיני לעברית.
- אפרת, מיכל. - ישן כפני חדש - על שאלת המלים המוחיות והדגמתן בתחדישי רטוש.
- ויסברוד, רחל. - "תהי גבר, הבן!" - על יונתן רטוש כמתרגם שירה.
  שער שירתו:
- ברזל, הלל. - תנ"ך ומיתוס בשירת רטוש : קרבן אדם "קרבן מנחה", "לשלכת" ומקבילותיהם התנ"כיות.
- גנוסר, יאירה. - יאיר ויונתן.
- זאבי, שושנה. - ההיבט האקסטטי, המוחשי וההגותי בשירת רטוש : עיון בשלושה משירי יונתן רטוש שכותרתם "אהבה" המופיעים בקבצים" "חופה שחורה" (1942), "צלע" (1959), "שירי ממש" (1965).
- קינסטלר, עדה. - הגיון ורגש, תחביר ולשון ב'רוח' ליונתן רטוש.
- שמיר, זיוה. - החי והצומח ביצירת רטוש וביצירת אלתרמן - טבע או אמנות? (מקרה בוחן בפואטיקה היסטורית)
- שפרה, ש. - השיר כדיבור.
אפרת, מיכל. המילים המתבקשות : תחדישיו של יונתן רטוש (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א 2010)
על הספר:
- מירקין, ראובן. מילון חידושי רטוש. לשוננו, כרך ע"ג, גל' 3־4 (אלול תשע"א, ספטמבר 2011), עמ' 513־522.
- מישורי, אפרת. בעל ערכים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 946 (ט' בניסן תשע"א, 13 באפריל 2011), עמ' 26, 28.
- מר, בני. צריך לטובב, אבל אפשר גם לפרגן. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בשבט תשע"א, 28 בינואר 2011, עמ' 1, 4.
- סלע, מיה. מלה שלו זו מלה. הארץ, גלריה, כ"ט בשבט תשע"א, 3 בפברואר 2011, עמ' 4 <שיחה עם מיכל אפרת על רטוש כמחדש מלים ועל יחס האקדמיה ללשון העברית לרטוש>
פורת, יהושע. שלח ועט בידו : סיפור חייו של אוריאל שלח <יונתן רטוש> (תל-אביב : מחברות לספרות, תשמ"ט 1989)
על הספר:
- יפה, אברהם ב. שינאה עצמית ודימוייה. על המשמר, ספרות, ז' בתשרי תש"ן, 6 באוקטובר 1989, עמ' 19, 21.
שמיר, זיוה. להתחיל מאלף : שירת רטוש - מקוריות ומקורותיה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993)
תוכן העניינים
על הספר:
- אמיר, אהרן. הערות אחדות על מקוריות ומקורותיה, לפרטיהם. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ח, גל' 5 (שבט תשנ"ד, פברואר 1994), עמ' 45־48.
- בן-דב, ניצה. ה"כנענות" - המשך או מהפכה? מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ח, גל' 6 (ניסן תשנ"ד, מארס 1994), עמ' 31־32.
- הולצמן, אבנר. בין הניגודים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' 31.
- יצחקי, ידידיה. עברי בין יהודים. עתון 77, גל' 168 (1994), עמ' 20־21.
- נגיד, חיים. "דעתי האישית אינה קובעת". ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ז באלול תשנ"ג, 3 בספטמבר 1993, עמ' 36 <ראיון עם זיוה שמיר בצאת ספרה>
- שביט, יעקב. יונתן רטוש כאיש קצוות. הארץ, תרבות וספרות, י' באלול תשנ"ג, 27 באוגוסט 1993, עמ' ב 8.

מאמרים:

אבנרי, אורי. האיש שגילה את אמריקה: במלאות עשרים שנה למותו של המשורר יונתן רטוש, אבי תנועת "העברים הצעירים". הארץ, תרבות וספרות, י"ג בניסן תשס"א, 6 באפריל 2001, עמ' ה 6.
אופנהיימר, יוחאי. העָצמה האבודה : על שירתו המאוחרת של רטוש. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ז (תשנ"ט 1999), עמ' 167־182.
בהט, יעקב. עיונים במילונו הפיוטי של יונתן רטוש. עלי שיח, חוב' 17-18 (תשמ"ג 1983), עמ' 215-224.
ברונובסקי, יורם. יונתן רטוש : ובכל-זאת מרוח השירה. הארץ, תרבות וספרות, 3 בפברואר 1984, עמ' 16, 17 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 218־224>
ברזל, הלל. גילוי - כיסוי – גילוי : על תפיסת השיר של יונתן רטוש בהקבלה לזו של ביאליק. מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ"ב (תשמ"א 1981), עמ' 326־339.
זך, נתן. מעבר לכל חוכמת ערומים : עם שיריו המאוחרים של יונתן רטוש. הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באדר א' תשכ"ה, 26 בפברואר 1965 <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ' 273־276>
זך, נתן. נתן זך מראיין את המשורר יונתן רטוש <הראיון האחרון>. מוניטין, גל' 32 (אפריל 1981), עמ' 62-66, 101.
זמורה, ישראל. מ"חופה שחורה" עד "צלע". הפועל הצעיר, כרך ל', חוב' 28 (כ"א באדר ב תשי"ט), עמ' 18.
זמורה, ישראל. התגלותו הדראמטית של יונתן רטוש. מעריב, ספרות, כ"ה בשבט תשמ"א, 30 בינואר 1981, עמ' 37.
לאור, דן. בין אידיאולוגיה לאסתטיקה: לשון הביקורת של יונתן רטוש. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל' 16־17 (אפריל 1983), עמ' 226־231 <נוסח מורחב ומעודכן של הרצאה שהוקראה בקונגרס השמיני למדעי היהדות, ירושלים, אוגוסט 1981> <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 250־258>
לאור, דן. האש שיצאה מן האטד: התהוותו של השיר "אבימלך" לאור תפיסתו הכנענית של יונתן רטוש. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, גל' 27 (תשנ"א 1991), עמ' 99־124 <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 259־281>
לאור, דן. "אני שומע את אמריקה שרה!" : על היבט אחד בתמונת העולם של "הכנענים". קשת החדשה, גל' 11 (אביב 2005), עמ' 148־160 <על ההשפעה האמריקאית על תנועת הכנענים, ובמיוחד על שניים מראשיה: יונתן רטוש ואהרן אמיר, ועל תרומתם של שני יוצרים אלה להפצת ידיעת אמריקה והספרות האמריקאית בקרב הציבור בארץ> <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 296־310>
לוז, צבי. אחד שהוא שניים. עתון 77, גל' 256 (סיוון תשס"א, יוני 2001), עמ' 20־21 <בשירת רטוש 2 דיוקנים בלתי מתיישבים זה עם זה: המיתי-כנעני וכנגדו הדיוקן הפרטי-יומי. כל עולם מוצג, להדגמה, בשיר אירוטי המבליט את טיב יחסי-אנוש האופייני לו>
לוז, צבי. אבן-בוחן חדת זוויות : יונתן רטוש כאחד שהוא שניים. שבו, גל' 11 (2003), עמ' 135־146 <על העולם הקיומי של רטוש, החושף מציאות עכשווית של "אני" בעל דיוקן אישי, אנטי גבור צנוע ואף נבוך לעיתים. מבחינה אמנותית מתבטא אותו "אני" קיומי בסגנון נמוך הנוטה אפילו לעגה, על פי רוב בריתמוס חופשי, בהתאמה לדמותו האישית של האנטי-גיבור. כתיבה זו יוצרת פער ניכר מכתיבתו הכנענית המיתית> <כונס בספרו: מחתרת השיר : מגמות "אחרות" בשירה העברית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006), עמ' 113־128>
לוז, צבי. יונתן רטוש: בחזרה אל המצב הטרום מקראי. בספרו: הזרימה הדו-סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ' 103־108.
מאק, חננאל. המקרא בשירת יונתן רטוש: שני שירים ופרקי מקרא. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ' (תשס"ו 2006), עמ' 271־284.
המאמר בוחן את השימוש בחומר מקראי בשני שירים של רטוש. בשניהם ניכר מקומם המכריע של פולחן דתי, אלים שליטים ובני אדם כנועים מבקשי דרך, אולם המרחק בין שירה זו לבין שירה דתית, במובנה המקובל, רחוק מאוד
מירון, דן. בין שנינה להשבעה : על משמעותו של עיקרון מבני מרכזי בשירת יונתן רטוש. סימן קריאה, חוב' 16־17 (אפריל 1983), עמ' 214־225 <בעקבות הרצאה שהושמעה ביום עיון ביצירת רטוש באוניברסיטת חיפה, 31 בדצמבר 1980> <חזר ונדפס בתוך הקבוצה הכנענית - ספרות ואידיאולוגיה : אסופה / ליקטו וערכו נורית גרץ, רחל ויסברוד (תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ז 1986), עמ' 87־99; וכמבוא לילקוט שירים / יונתן רטוש (תל-אביב : מחברות לספרות, תשנ"א 1991), עמ' 27־56>
נגב, אילת. אני ילדה שובבה. ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, כ"ג בחשוון תשנ"ה, 28 באוקטובר 1994, עמ' 24־26, 72 <שיחה עם יוענה רטוש, אלמנת המשורר יונתן רטוש>
פרוכטמן, מאיה. בין "שתי בנות" לביאליק ל"שלוש" לרטוש : טקסט לילדים כחומר לשוני בתוך טקסט למבוגרים. עיונים בספרות ילדים, גל' 3 (תשמ"ז 1987), עמ' 5־10.
קינסטלר, עדה. הדקדוק שבפירוט: על כינויים חבורים ופרודים ב"תתחדשי" ליונתן רטוש. במכללה, כרך 8 (תשנ"ז), עמ' 176־185.
שטייר-לבני, ליאת ויעקב שביט. יונתן רטוש, 'הכנענים' ויחסם לשואה, 1943־1953. בתוך: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1933־1948 / עורכת, דינה פורת ; עורכת משנה, אביבה חלמיש (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשס"ט 2009), עמ' 85־99.
שלח, שהרן. זיכרונותיו של בן. הארץ, תרבות וספרות, י"ג בניסן תשס"א, 6 באפריל 2001, עמ' ה 4 <במלאת עשרים שנה למותו של המשורר>
שמיר, זיוה. יש מאין? מקור ראשון, שבת, כ"ב בתמוז תשס"ח, 25 ביולי 2008, עמ' 6, 12 <רטוש האמין כי השירה העברית צריכה להתנתק מספרות ישראל שנכתבה בנכר ומספרות המערב. הוא עצמו, עם זאת, הושפע לא מעט מאדגר אלן פו, דרך תרגומי ז'בוטינסקי>
שפרה, ש. שירה כחבה - על ראיון שהיה ולא היה: במלאות עשרים שנה למותו של המשורר יונתן רטוש, אבי תנועת "העברים הצעירים". הארץ, תרבות וספרות, י"ג בניסן תשס"א, 6 באפריל 2001, עמ' ה 6.
Barzel, Hillel. Word and experience in the poetry of Yonatan Ratosh. Modern hebrew Literature, no. 1 (Spring 1975), pp. 14-19.
Laor, Dan. American literature and Israeli culture : the case of the Canaanites. Israel studies, vol. 5, no. 1 (Spring 2000), pp. 287-300.

על "צלע"

מירון, דן. הצלע התיכונה : על הקובץ "צלע" ומקומו בשירתו של יונתן רטוש. הדואר, שנה 61, גל' כ"ד (כ"ב באייר תשמ"ב, 15 במאי 1982), עמ' 381־383; גל' כ"ה (כ"ט באייר תשמ"ב, 21 במאי 1982), עמ' 400־401.

על "חופה שחורה"

זך, נתן. "יחס האמת אל הלב" : 40 שנה ל"חופה שחורה" של יונתן רטוש. ידיעות אחרונות, ספרות, ד' בשבט תשמ"א, 9 בינואר 1981, עמ' 20.

על "שירי ממש"

אבן-זוהר, איתמר. שיממון של ממש. עכשיו, חוב' 12־13 (אביב-קיץ תשכ"ה 1965), עמ' 111־113.

על "מנזר פרמה" לסטנדל

תמיר, נעמי. למה הם זוחלים? סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 425.

על "ראשית הימים"

נגיד, חיים. ושם המקום - כנען. מאזנים, כרך נ"ו, גל' 2 (טבת תשמ"ג, ינואר 1983), עמ' 38־41.

על "ניצוץ של משורר" ליוג'ין אוניל

אברהמי, י. "ניצוץ של משורר". גזית, שנה ט"ז, גל' ט-י (1959), עמ' 63־64.
אפרת, מיכל. ניצוץ של מתרגם : תרגום דיאלקט כמשקף תהליכי טמיעה וניכור בתרגום "ניצוץ של משורר" ליוג'ין אוניל. בקורת ופרשנות, חוב' 38 (קיץ תשס"ה 2005), עמ' 161־184.
ארבל, ד. "ניצוץ של משורר". קול העם, ספרות, 6 בפרואר 1959, עמ' 6.
בן-מאיר, א. ה"ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. חרות, ספרות ואמנות, 6 בפברואר 1959, עמ' 5.
גיורא, מ. [מג]. "ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. הבוקר, 29 בינואר 1959.
גיורא, מ. "ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. הבוקר, 30 בינואר 1959.
גמזו, חיים [חג]. "ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. הארץ, 29 בינואר 1959.
גמזו, חיים. "ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. הארץ, תרבות וספרות, 6 בפברואר 1959, עמ' 10.
דולב, א. "ניצוץ של משורר". מעריב, 1 בפברואר 1959.
פורת, ל. "ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. למרחב, 6 בפברואר 1959.
רן, ז. "ניצוץ של משורר" ב'הבימה'. אומר, 6 בפברואר 1959.

על "כל משלי לה-פונטן"

כל משלי לפונטין בתרגום י. רטוש. למרחב, 24 באוקטובר 1957, עמ' 2.
אוהד, מיכאל. משלים בצרפת. דבר, דבר השבוע, גל' 50 (י"ח בכסלו תשי"ח, 11 בדצמבר 1957), עמ' 15.
ח. ח. "כל משלי לה-פונטן". קשת, כרך א', חוב' ד (קיץ תשי"ט), עמ' 174.
לזר, משה. לה-פונטין - אבי המשל הצרפתי. הארץ, תרבות וספרות, 27 במארס 1959, עמ' 10.
לזר, משה. "כל משלי לה-פונטן". מאזנים, כרך ט', גל' א' (סיון תשי"ט, יוני 1959), עמ' 51־54
מוקד, גבריאל [ג. מירב]. יצירת מופת בתרגום מופת. ידיעות אחרונות, דברי ספרות, 11 ביוני 1959, עמ' 8.
מילוא, ישי. מר לאפונטן "הטוב". קול העם, ספרות, 26 ביוני 1959, עמ' 4.
סלע, אורי. הגות "לה פונטין". ידיעות אחרונות, ספרות, כ"ג בניסן תשמ"ט, 28 באפריל 1989, עמ' 22.
שאנן, אברהם. לאפונטין בעברית. דבר, מוסף לספרות ולאמנות, 17 באפריל 1959, עמ' 5.

על "סירנו דה-ברז'רק" לאדמונד רוסטאן

מרגלית, ישראל. א' רוסטאן ו"סירנו דה-ברז'רק". במה: כתב-עת לאמנות התיאטרון, חוב' 26 (79) (קיץ תשכ"ה 1965), עמ' 7־16.

על "מנצחון למפולת"

שמואלי, אפרים. בין "האמת האחת" של ה"כנענים" לבין הבעיה האמיתית. הדואר, שנה נ"ח, גל' כ"ב (ט' בניסן תשל"ט, 6 באפריל 1979), עמ' 352.

קישורים:

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר