אבות ישורון (יחיאל פרלמוטר) נולד ביום
כיפור תרס"ה, 19 בספטמבר 1904 בנסכיזש, ווהלין שבאוקראינה, נצר למשפחה חסידית. עלה ארצה
ב-1925. עבד כפועל חקלאי ולמד תקופה מה בבית הספר החקלאי מקווה-ישראל (שם
התגורר בחדר עם נתן אלתרמן). משפחתו נספתה בשואה. במלחמת העצמאות שירת
בדרדרה, מזרחית לאגם החולה. שיריו הראשונים הופיעו ב-1934 בכתב העת 'טורים'
ולאחר מכן שיריו פורסמו כתבי עת ספרותיים ובמוספי הספרות של העתונים
היומיים. בתו, היא המשוררת ומתרגמת הלית ישורון.
איך נקרא אבות ישורון : כותבים על שירתו / ערכה
לילך לחמן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011)<כולל ראיון עם המשורר שערכה בתו
הלית ישורון בשנת 1982 וכן ציוני דרך ביוגרפיים. כן נוספה ביבליוגרפיה של ספריו, מחקר ורשימות על יצירתו וראיונות עמו> תוכן העניינים
על הספר:
וולקשטיין, עודד. הזיכרון ביצירותיהם של אבות ישורון ופרנץ
קפקא : מודל פסיכו-סמיוטי (תל אביב, 2000) <עבודת גמר
(מוסמך)--אוניברסיטת תל-אביב, 2000>
טל, תמר. מגמות בתפקודם של מערכים גראפיים מיוחדים ביצירת
הרובד הסמנטי בשירתם של אבות ישורון, אבא קובנר ודוד
אבידן בין השנים 1970-1990 (חיפה, 1995) <עבודת גמר
(מוסמך)--אוניברסיטת חיפה, נובמבר 1995>
מישורי, אפרת.תל אביב - מציאות או המצאה? : ייצוג מקום בשירה כביטוי של יחס-אובייקט - תל אביב כאובייקט-מעבר של אבות ישורון (תל אביב, 2005) <דיסרטציה--אוניברסיטת תל אביב, 2005>
צורית, אידה.שירת הפרא
האציל : ביוגרפיה של המשורר אבות ישורון (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד
: ספרית זגגי : ספרי סימן קריאה, 1995)
Avraham, Gidon.A Bridge of words
: a term list based on the study and classification of compounding
operations in Avot Yeshurun's later poetry (1974-1992) concerning the
notion of בית (Home/House) (Uppsala : Acta
Universitatis Upsaliensis, 1999) 209 p. (Studia Semitica Upsaliensia ;
15) <Dissertation (Ph.D.)--Uppsala University, 1999>
אלטרס, אלון. נולד ביום כיפור, נוצר מהשבר: "איך נעשה אדם אבות ישורון? מן השבירה" על הקשר בינו לפרימו לוי. מעריב, השבוע, י"ב בתשרי תשנ"ב, 20 בספטמבר 1991, עמ' 55.
אלטרס, אלון. קפלה קול אחד. דבר, כ"ד באדר א' תשנ"ב, 28 בפברואר 1992, עמ' 22.
בהר, עוזי. עד שראיתי קן תלוי. דבר, ז' בניסן תשנ"ב, 10 באפריל 1992, עמ' 24, 27 <על שירת המשורר אבות ישורון>
בצלאל, יצחק. כמיהה לתפארת ישנה-חדשה. משא
(מצורף ל'למרחב'), 23 באוקטובר 1964, עמ' א-ב <חזר ונדפס בספרו: הכל
כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט
1969), עמ' 38-43>
ברזל, הלל. פריצת הלשון
כמחווה ריגשית-אידיאולוגית : על תפיסת השיר של אבות ישורון.
מאזנים, כרך נ"ו, גל' 1 (כסלו תשמ"ג, דצמבר 1982), עמ' 4־9.
וייכרט, רפי. אלגיה לעיר ששוקעת.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ח, גל' 9־10 (תמוז-אב תשנ"ד, יוני-יולי 1994), עמ' 87־92 <על תל-אביב בשירתם של יאיר הורביץ, יוסף שרון, אבות ישורון, מאיר ויזלטיר ורוני סומק>
זך, נתן. דיוקנו של המשורר כמוצא
הישר : אבות ישורון בן שמונים. ידיעות אחרונות, ט'
בתשרי תשמ"ה, 5 באוקטובר 1984 <חזר ונדפס (עם תוספת מאוחרת) בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ'
380־385>
מיטל, אורית. "איך זה נקרא" : על מכתבים המגיעים ליעדם בשירת
אורי
צבי גרינברג ובשירת אבות ישורון.
אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה,
גל' 1 (סתיו 2010), עמ' 133־162.
מירון, דן. במבחן מבטם של האבות : על פרקים בשירתו של אבות ישורון.
זמנים, מוסף לשבת, כ"ו באלול תשי"ד, 24 בספטמבר 1954, עמ' 5, 7; ד' בתשרי תשט"ו, 1 באוקטובר 1954, עמ' 4.
מירון, דן. הקול קול ישורון : בשולי "הונא מחטטת" לאבות ישורון. זמנים,
י' באדר תשט"ו, 4 במארס 1955, עמ' 4, 5 (במדור לספרות ולאמנות)
<בעקבות שירו של אבות ישורון שנתפרסם ב'אורלוגין', חוב' 11, ינואר 1955>
מישורי, אפרת. מה שעשה צ'יקי. דבר, כ"ד באדר א' תשנ"ב, 28 בפברואר 1992, עמ' 22 <על לשונו הייחודית של המשורר אבות ישורון>
מישורי, אפרת. תודעה אינסופית של אובדן. מעריב, ספרות אמנות, כ"ח בשבט תשנ"ג, 19 בפברואר 1993, עמ' 27 <על המשורר אבות ישרון במלאת שנה למותו>
פרי, מנחם.
פרלמוטר, אבות, הלית. ידיעות אחרונות, המוסף הספרותי, 14
בפברואר 1992 <פורסם גם באתר
'הספריה החדשה' ב-1 באוגוסט 2007>
צורית, אידה. מפתח לשמות פרטיים.
עתון 77, גל' 185 (סיון תשנ"ה, יוני 1995), עמ' 14 <בעקבות דברים
שנאמרו בערב "שירת הפרא האציל", שהתקיים במועדון "צוותא" בתל-אביב ב-2
באפריל 1995>
קינסטלר, עדה.המהלך הזה, שבו הופך המכתב למייצגו של אדם שהיה.ארץ אחרת, גל' 10 (2002), עמ' 73־76 <על שני שירים של אבות ישורון עם צאתם לאור של 'כל שיריו': "איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית" ו"נגמרו לי המכתבים">
קלדרון, נסים. לא משיחי : על הלאומיות אצל אבות ישורון. בספרו:
בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים
(תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ם 1980), עמ' 9־25 <נחתם:
מאי 1978>
קלדרון, נסים. לאן נעלמה המוסיקה אחרי יונה וולך?
עתון 77, שנה ל"א, גל' 325 (חשון-כסלו תשס"ח, נובמבר 2007), עמ' 23־29 <מתוך הספר "יום שני", על שירה וטקסטים של רוק אחרי יונה וולך> <דן, בין היתר, בשירתו של אבות ישורון>
שחם, חיה. בצומת משולש - הוויכוח סביב "פסח על כוכים" לאבות ישורון. דפים למחקר בספרות, כרך 10 (1995/1996), עמ' 47־65 <"פסח של כוכים" עורר ויכוח פוליטי וחברתי-תרבותי, אך פרסומו סימן גם שלב בהתלקחות פולמוסית בשאלות של ספרות>
שטהל, נטע. 'עזבתי ישו' - ישו בשירת אבות ישורון.
בספרה: צֶלֶם יהודי : ייצוגיו של ישו בספרות העברית של המאה
ה-20 (תל-אביב : רסלינג, 2008), עמ' 189־203.
שימל, הרולד. אי שם שם הא (על שירתו של המשורר אבות ישורון). דבר, ז' בניסן תשנ"ב, 10 באפריל 1992, עמ' 26־27.