יעקב
שבתאי (זונאבנד) נולד בתל-אביב בכ"א באדר תרצ"ד, 8 במארס 1934 למשפחת פועלים
יוצאי העיירה ריפין בפולין. שבתאי גדל ונתחנך בעיר הולדתו ובה סיים את לימודיו
בבית הספר התיכון עירוני א' שבעיר. את שירותו הצבאי עשה במסגרת הנח"ל. אחרי שחרורו
נשא לאשה את עדנה, בת קיבוץ מרחביה והצטרף אליה לקיבוץ בו נולדו שתי
בנותיו, אורלי וחמוטל. שבתאי עבד בחקלאות ובהוראת מבוגרים באולפן. ב-1966
חזר לתל-אביב עם משפחתו והתמסר לכתיבה. עסק בתרגומים ועיבודים לתיאטרון, לרדיו, לטלוויזיה ולמופעי שירה ובידור. זכה בפרס היצירה. נפטר
מהתקף לב בתל-אביב בד' באב תשמ"א, 4 באוגוסט 1981. זכה לאחר מותו בפרס
עגנון. רחוב על שמו נקבע בתל-אביב ב-1999. אחיו הצעיר הוא הסופר ומשורר
אהרן שבתאי.
[מקורות: גרנות²]
המסע המופלא של הקרפד (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ"ה) <איורים, דני קרון>
<מהדורה מחודשת הופיעה בהוצאת זמורה-ביתן בתש"ן 1990>
הדוד פרץ ממריא : סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ב 1972)
<הופיע שנית במסגרת ספרי סימן קריאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתשמ"ה 1985 ובעיבוד לעברית קלה בתשנ"ד
1994>
זכרון דברים : רומאן (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ז)
<מהדורה מחודשת הופיעה בתשנ"ד 1994 בהוצאת הקיבוץ המאוחד
וספרי סימן קריאה> <תורגם לאנגלית, הולנדית וצרפתית>
Past continuous / translated by Dalya Bilu (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1985)
Pour inventaire : roman / traduit de l'hébreu et préfacé par Rosy Pinhas-Delpuech (Arles : Actes Sud, 1992)
Memorandum / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1993)
סוף דבר : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ד
1984) <כולל אחרית דבר מאת
דן מירון> <תורגם לאנגלית, צרפתית, גרמנית,
איטלקית ורוסית>
Past perfect / translated by Dalya Bilu, with an afterword by Edna Shabtai (Harmondsworth : Viking, 1987)
Et en fin de compte / roman traduit de l'hébreu par Emmanuel Moses ; postface d'Edna Shabtaï (Arles : Actes Sud, 1992)
Vollendete Vergangenheit : Roman / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)
In fine / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Feltrinelli, 1998)
Эпилог / Яаков Шабтай ; Перевод С Иврита И Послесловие Н. Вайман (Москва-Иерусалим : Гешарим, 2003)
הדוד פרץ ממריא : סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ה 1985)
הדוד פרץ ממריא : סיפורים / עיבד לעברית קלה אלכס זהבי (ירושלים : הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני - המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ"ד 1994)
קרקס בתל-אביב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו
2006)
גרפינקל, אבי. יעקב שבתאי: האתגר שלא
נענה: ניתוח הרמנויטי ואידיאולוגי של התגובות הפרשניות ליצירת שבתאי
(רמת גן, תשס"ט) <דיסרטציה - אוניברסיטת בר-אילן>
סוקר-שווגר, חנה.מכשף השבט ממעונות עובדים : יעקב שבתאי בתרבות הישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב,תשס"ז 2007)
על הספר:
שבתאי, יעקב. "כאן אני נוכרי לגמרי". הארץ, מוסף
ספרים, גל' 702 (ט"ו באב תשס"ו, 9 באוגוסט 2006), עמ' 11 <ארבעה מכתבים
שכתב לאשתו, עדנה שבתאי, בסתיו 1977, לאחר הופעתו של הרומן 'זכרון דברים'>
צוקרמן, אילנה "יש עוד דבר או שניים שהייתי מאד רוצה
לכתוב" : ראיון עם יעקב שבתאי, ימים לפני מותו. ידיעות אחרונות,
7 ימים, 2 באוגוסט 1991, עמ' 26-28.
אברמסון, יעקב.שורשיו
של יעקב שבתאי.הארץ, תרבות וספרות, י"ד באב תשס"א, 3
באוגוסט 2001, עמ'
אברמסון, יעקב. אהבת נפש. עתון 77, גל' 315
(חשון תשס"ז, אוקטובר 2006), עמ' 17 <על שיר של עוזר
רבין לזכרו של יעקב שבתאי>
איזיקוביץ, גילי.
התנועה השבתאית.הארץ, גלריה, י"ב באב תשע"א, 12 באוגוסט
2011, עמ' 14-15, 21 <יעקב שבתאי היה יכול להשפיע גם על אופיה של הטלוויזיה הישראלית. שותפיו למחלקת הדרמה שהוקמה בראשית ימיו של הערוץ 1 נזכרים בתרומתו של הסופר למסך הקטן, בימים שבהם עוד הושקעה מחשבה בכל תוכנית>
בורשטיין, דרור. "עמדתי במקום שבו עמד השולחן": שכונת נורדיה בפרוזה של יעקב שבתאי - פרשנות של טקסט (או) נוף.
מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, כרך ט"ז (2002), עמ' 42־72.
בורשטיין, דרור. יעקב שבתאי: המדריך לתייר.
עלי שיח, חוב' 48 (2002), עמ' 33־61.
בורשטיין, דרור. "השמש לימדה אותי, שההיסטוריה אינה הכל": על "המסע למאוריציוס" מאת יעקב שבתאי. זמנים, חוב' 81 (2003), עמ' 18־31.
יודקין, ליאון. יעקב שבתאי - מ"זכרון דברים" ל"סוף דבר".
הכנס העברי המדעי הששי באירופה, יוניברסיטי קולג' לונדון / עריכה,
עידו בסוק (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשמ"ח 1987), עמ' 74־77.
לורי, אביבה.יענקל'ה.הארץ, מוסף הארץ, כ"ט
בסיון תשס"ז, 15 ביוני 2007, עמ' 26־29, 32, 34.
סוקר-שווגר, חנה. "זה המקום" : על המרחב ביצירת יעקב
שבתאי. מכאן, כרך ב' (קיץ תשס"א, יולי 2001), עמ' 33־64
<המאמר מתמקד בייצוגי המרחב ברומנים של יעקב שבתאי, ומצביע על מתח בלתי
פתור בין ייצוג ביקורתי-מפרק לבין ייצוג נוסטלגי-אידילי-מאחד, בין תל אביב
כעיר מהגרים הטרוגנית ומבוזרת ובין תל אביב כעיר ילידית, "תל אביב הקטנה",
"העיר העברית הראשונה">
פינסקר, שחר.להוסיף ולשוט עד סוף הימים.הארץ, תרבות וספרות, כ"ו באב תשע"א, 26 באוגוסט 2011, עמ' 4 <על הדיאלוג של סיפורי יעקב שבתאי עם היידיש וספרותה>
רון, משה. זכרון דברים: המשפט (דברים שנאמרו בערב לזכרו של יעקב שבתאי ב-16 באוקטובר 1982) סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 16־17 (1983), עמ' 272־278.
שטילמן, רחל. חבלי ילדות בין "אדושם" ליעקב שבתאי ו"קצכן" ליואל הופמן.
כנס שטראסבורג : דברי הכנס המדעי העברי השנים-עשר באירופה, אוניברסיטת שטרסבורג, תשנ"ו / בעריכת אברהם בן-אמתי (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשנ"ח), עמ' 191־197.
שלו, בן.
היום, יפתי, עובר.הארץ, גלריה, י"ב באב תשע"א, 12
באוגוסט 2011, עמ' 15, 23 <על תרומתו של יעקב שבתאי לזמר העברי>
Harris, Rachel. Decay and death : urban topoi in literary depictions of Tel-Aviv.
Israel studies, vol. 14, no. 3 (Fall 2009), pp. 75-93. <תל אביב ביצירתם של יעקב שבתאי, בנימין תמוז,
יהודית קציר ואתגר קרת>
גפן-דותן, רות. [ביקורת]. ספרות ילדים ונוער, שנה י"ז, גל' ב' (1990), עמ' 55.
כץ, שרה. ריחוף על כנף הקרפד. על המשמר, כ"א בחשון תשנ"א, 9 בנובמבר 1990, עמ' 19.
על "הדוד פרץ ממריא"
בלאט, אברהם. נוף ילדות ודמיון. הצופה, עטורי סופרים וספרים, 5 במאי 1972, עמ' 4 <נדפס גם בספרו
תחומים וחותם (תל-אביב : סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 172־175>
הגורני-גרין, אברהם.יעקב שבתאי - ממריא לאן? בספרו:
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 137־139.
כוכבי-נהב, רוני. משיח לכוד בכדור גדול של מוך : על שתי
מטאפורות בסיפור 'הדוד פרץ ממריא' מאת יעקב שבתאי. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001־2002), עמ'
31־53.
מוקד, גבריאל [לא חתום]. נמר-חברבורות פרטי וריעיו הקטנים ממנו.
עכשיו, חוב' 25־28 (תשל"ג 1973), עמ' 291־292.
על "זכרון דברים"
שבתאי, יעקב. "זכרון דברים" נברא, בעצם, ברגע ש"גיליתי" את המוזיקה של הספר. הארץ, כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' ב 8 <אוסף של רשימות הכנה לסדרת הרצאות>
אוורבוך-אורפז, יצחק. שבתאי: מוות כמטאפורה לחיים. הצופה, כ"ו באייר תשמ"ה, 17 במאי 1985, עמ' 21 <דברים שנאמרו בסימפוזיון לרגל צאת הספר "זכרון דברים" בתרגום אנגלי>
אלון, ארי. אתה יודע שלא אהבתי אותו: שני פרקים מחיבור: האבות המייסדים והבנים העקודים (יחסי אבות ובנים ב"זכרון דברים"). עלי שיח, חוב' 35 (1995), עמ' 35־50.
אלון, ארי. דודים, סבים ותחליפי אב אחרים: עיון ב"זכרון דברים" ליעקב שבתאי. עלי שיח, חוב' 36 (1995), עמ' 53־66.
בלבן, אברהם. החיים בצל המוות. סימן קריאה, חוב' 8 (1978), עמ' 401־404.
בן-שחר, רינה. יעקב שבתאי - סגנון הרומנים "זכרון דברים" ו"סוף דבר" - וסימני השפעתו על סגנונם של סופרים אחרים. בלשנות עברית: כתב-עת לבלשנות עברית תיאורית, חישובית וישומית, חוב' 28־30 (1990), עמ' 83־90.
גור, בתיה. המעשים שלא עשה הכריעו אותו. הארץ,
כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' ב 9
<חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף :
מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008),
עמ' 343־349>
כגן, צפורה. הרום המריאה לשמים, הגוף צללים יעטפוהו. הארץ, תרבות וספרות, 4 בספטמבר 1981, עמ' 18.
כגן, צפורה. לברוא במאמץ נואש חיים שמעבר לכל החוקים והאפשרויות: עם הופעתו המחודשת של "זכרון דברים" ליעקב שבתאי. הארץ, תרבות וספרות, כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' ב 9.
כגן, צפורה. מעורב הנחושת אל קו הרקיע. צפון: קובץ ספרותי, כרך ג' (תשנ"ה), עמ' 161־171 <על הדור השלישי (הנכדים) ב"זכרון דברים" ליעקב שבתאי>
כגן, צפורה. ספרות של שקיעה כספרות של התגלות. מאזנים, כרך ע"ד, גל' 6 (2000), עמ' 4־6.
כגן, צפורה. זכרון דברים ליעקב שבתאי: פרספקטיבות ופרדיגמות בביקורת. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001־2002), עמ' 7־22.
מוניטין. [ביקורת]. מוניטין, גל' 71 (1978), עמ' 3.
מירון, דן. "זכרון דברים".
הדואר, שנה 57, גל' כ"א (כ"ב באדר ב' תשל"ח, 31 במארס 1978), עמ' 338;
גל' כ"ב (כ"ט באדר ב' תשל"ח, 7 באפריל 1978), עמ' 346 <נדפס גם ב'ידיעות אחרונות', כ' בניסן תשל"ח, 27
באפריל 1978, עמ' 3, 12 (במוסף לספרות)> <חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח
: שיחות
על הסיפורת בתשל"ח (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979), עמ' 19־29>
עזר, ננסי. ממלנכוליה של יחיד למלנכוליה של מעמד: מ"שכול וכשלון" לברנר ל"זכרון דברים" לשבתאי. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001־2002), עמ' 23־30.
קלדרון, נסים.עד ה-17
במאי 1977 : על 'זכרון דברים' ו"ארץ-ישראל העובדת". בספרו:
בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים
(תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ם 1980), עמ' 26־46 <נחתם:
מאי 1979>
קלדרון, נסים. בעקבות השיחה על יד הדלת. הארץ, ו' בניסן תשנ"ד, 18 במארס 1994, עמ' ב 9.
קמחי, רמי. הזיכרון, הדברים. הארץ, תרבות וספרות, ט"ו באב תשנ"ח, 7 באוגוסט 1998, עמ' ב 13 <ביקורת על ספרו של יעקב שבתאי "זכרון דברים: רומאן" ועל הסרט "דברים" בבימויו של עמוס גיתאי>
קמחי, רמי. הזיכרון היהודי של ז'בס ושבתאי. עתון 77, גל' 280 (2003), עמ' 12־20 <יעקב שבתאי ו"זכרון דברים" מהפרספקטיבה של השיח הספרותי של אדמונד ז'בס והתמות המרכזיות שלו. נראה כי אף שבית גידולם האידיאולוגי ומקורות היניקה של ז'בס ושבתאי מייצגים שני קטבים בשיח של הציוויליזציה היהודית - ז'בס כמייצג הערכים של השיח היהודי המנותק מהכאן ועכשיו ושבתאי כמייצג הקוטב הציוני ישראלי, שנולד לכאורה משלילתם של ערכים אלה - קרבתם האידיאולוגית והתמטית גדולה משניתן היה לשער>
רון, משה. 'זכרון דברים' נברא, בעצם, ברגע שגיליתי את המוזיקה של הספר.
הארץ, תרבות וספרות, 11 במארס 1994.
על "סוף דבר"
אורן, יוסף. בין הלידה לאימת
המוות. הארץ, תרבות וספרות, 20 ביולי 1984.
בן-שחר, רינה. יעקב שבתאי - סגנון הרומנים "זכרון דברים" ו"סוף דבר" - וסימני השפעתו על סגנונם של סופרים אחרים. בלשנות עברית: כתב-עת לבלשנות עברית תיאורית, חישובית וישומית, חוב' 28־30 (1990), עמ' 83־90.
ביחובסקי, עמנואל. גיבור דורנו.
דבר, כ' בכסלו תשמ"ה, 14 בדצמבר 1984, עמ' 20.
ברתנא, אורציון. על "סוף דבר" ועל
הביקורת. ידיעות אחרונות, מוסף לספרות, 14 בספטמבר 1984.
הרציג, חנה. על הפיזי והמוחשי ב"סוף דבר".
מעריב,
ספרות אמנות, ל' בניסן תשנ"ג, 11 באפריל 1993, עמ' 25־26 <נוסח
מורחב בשם: "סוף דבר" - על פואטיקת "הידיעה הגשמית" נדפס בספרה: השם הפרטי : מסות על יעקב שבתאי, יהושע
קנז, יואל הופמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994), עמ' 14־53>
הרציג, חנה. "סוף דבר" מאת
יעקב שבתאי. בספרה הקול אומר: אני
: מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים (תל אביב : האוניברסיטה
הפתוחה, תשנ"ח 1998), עמ' 99־140.