מסופרי דור הפלמ"ח, אחיו הצעיר של הסופר
אהרן מגד. נולד בפולין ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן שלוש. המשפחה התיישבה ברעננה, שם עבד אביו כמורה וכמנהל בית ספר. הוא למד בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ואחר כך בגמנסיה
הרצליה. לאחר לימודיו הצטרף לגרעין הכשרה של השומר הצעיר במשמר העמק,
והתגייס לפלמ"ח שם שירת בין השאר כעורך עלון הפלמ"ח. ב-1944 נאסר למשך יותר
משנה על ידי המשטרה הבריטית בגין ניסיון להבריח נשק מסוריה. לאחר שחרורו
למד ספרות, פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית.
היה פעיל בהעלאת יהודי אירופה לארץ-ישראל. ב-1947 נשלח על-ידי ההגנה לעזור
לאמן פליטי שואה לקראת עלייתם ארצה. לאחר חזרתו התגייס לצה"ל ולחם במלחמת
העצמאות. אחרי המלחמה שימש כמורה לספרות, תחילה בקיבוץ גבעת חיים ואחר כך
בסמינר אורנים למשך 12 שנה. משם עבר ללמד באוניברסיטת חיפה, ושימש כראש
החוג לספרות וכדיקאן הפקולטה למדעי הרוח עד תחילת שנות ה-70.
מתי מגד נחשב כאחד הסופרים הבולטים בדור הפלמ"ח. עם המשורר זרובבל גלעד ערך
את שני הכרכים של "ספר הפלמ"ח". ב-1959 זכה בפרס ירושלים על ספרו "יומו
האחרון של דני", על נפילתו של דני מס במלחמת העצמאות.
ב-1978 החליט מגד לעזוב את ישראל ולעבור לניו-יורק, בין השאר בעקבות
נישואיו לאשתו השנייה, חוקרת ומבקרת האמנות דורי אשטון (Dore Ashton).
מתי מגד נפטר בניו-יורק בכ"א בחשוון תשס"ד, 16 בנובמבר 2003.
השאיר אחריו את רעייתו דורי אשטון, שלושה ילדים מנישואיו
הראשונים: אלעד, סמדר ואמיתי - ונכדים.
הגדוד השישי מספר / נרשם והובא לדפוס ע"י מתי מגד (תל אביב : שירות התרבות של צבא הגנה לישראל, 1948)<איורים,
יורם קניוק>
המגדל הלבן (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949)
אור בסורג (מרחביה : ספרית פועלים, 1953)
יומו האחרון של דני (ירושלים : ראובן מס, 1958) <כולל גם: דני בעט ובחרט, מאת דני מס>
סיפורי "הזהר" : מיונם, מקורותיהם, זיקותיהם הפנימית ומשמעותם לגבי הזהר עצמו ולגבי דמותו של המיסטיקאי / עבודת גמר בקבלה לקבלת התאר מ.א., מוגשת לגרשם שלום (ירושלים : האוניברסיטה העברית, תשכ"ג)
יסודות הרומן המודרני : מקורות לסמינר : הרומן העברי החדש (חיפה : לסטודנט בית ההוצאה של אגודת הסטודנטים במכון האוניברסיטאי, תשכ"ז)
הדרמה המודרנית : מבואות ומקורות / מתי מגד (תל-אביב : עם הספר, תשכ"ז 1966)
אביגל, שוש. מה קרה לכל זה. דבר, דבר השבוע, ג' בשבט תשמ"ה, 25 בינואר 1985, עמ' 20־21.
לב-ארי, שירי. מתי מגד, 1923־2003. הארץ, גלריה, כ"ג בחשוון תשס"ד, 18 בנובמבר 2003, עמ' ד 6.
קינן, עמוס. שקיעתו ונפילתו של הפלמ"ח : על "הבחורים הטובים, במובן הרע של המלה" ועל מתי מגד המדבר בניו-יורק על ירידה. ידיעות אחרונות, מוסף יום העצמאות, ד' באייר תש"ן, 29 באפריל 1990, עמ' 7.
שקד, רענן. "ותספר על כך אגב עישון מקטרת". מעריב, סופשבוע, ל' בניסן תשנ"ט, 16 באפריל 1999, עמ' 30־32, 34, 74 <ראיון>
על "פסק דין" (סיפור)
אוכמני, עזריאל. אנו מחכים לספרות אחרת (בשולי הסיפור "פסק דין"). אורלוגין, חוב' 4 (1951), עמ' 278־280 <על סיפורו של מתי מגד המתפרסם באותה חוברת>
על "הדרמה המודרנית"
בר-ניר, דב. בסבך האסכולות. על המשמר, כ"א בחשון תשכ"ז, 4 בנובמבר 1966, עמ' 6, 7.
סלע, אורי. ממכבש הדפוס. ידיעות אחרונות, 9 באוגוסט 1985, עמ' 21.
ציפר, בני. שבוע של ספרים. הארץ, 2 באוגוסט 1985, עמ' 17.
שנפלד, רות. בריחתו האחרונה של מם. דבר, כ"ו בתשרי תשמ"ו, 11 באוקטובר 1985, עמ' 20.
על "שעון החול"
בלאט, אברהם. רומנטיקון שאבד לו הצפון. מעריב, ספרות, כ"ד באב תשמ"ט, 25 באוגוסט 1989, עמ' 6.
הגורני-גרין, אברהם. מה שרואים משם. דבר,
ח' באלול תשמ"ט, 8 בספטמבר 1989, עמ' 19 <חזר ונדפס בספרו
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 116־119>
הולצמן, אבנר. באין מטרה. הארץ, ח' באלול תשמ"ט, 8 בספטמבר 1989, עמ'
ב 8 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב :
הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 58־61>
לוי, עמי. החדקרן והשאלה הישראלית. על המשמר, י"א בתמוז תשמ"ט, 14 ביולי 1989, עמ' 19.
צור, יגאל. כמו חלום רע. על המשמר, י"א בתמוז תשמ"ט, 14 ביולי 1989, עמ' 19.
שחם, חיה. מחבר-גיבור-מחבר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ד באב תשמ"ט, 25 באוגוסט 1989, עמ' 20.
גולן, שמאי. הניצחון על האבסורד : סמואל בקט והמחזה "ימים טובים".
משא (מצורף ל'למרחב'), 27 בספטמבר 1968 <חזר ונדפס בספרו מסעותיי עם ספרים (הוד השרון : אסטרולוג,
2005), עמ' 66־78>
מסופרי דור הפלמ"ח, אחיו הצעיר של הסופר
