נולדה בקיבוץ עין-חרוד לחיים ושרה (לבית קריספין) כהנא. הגדולה (הבן הבכור נפטר ממחלה בעודו תינוק) מבין שתי בנותיהם. אביה, מצאצאי הבעש"ט, עלה לבדו ארצה מאוקראינה, בשנת 1912, אך מכוח קריאתם של הספרים 'אהבת ציון' ו'אשמת שומרון' מאת אברהם מאפו. הוא היה מאנשי העלייה-השנייה, מראשוני קבוצת כנרת, (ומדריך התגבורת לתל-חי בזמן הקרב שם),
וממייסדי קיבוץ עין-חרוד. אמה של עמליה עלתה ארצה מבולגריה בשנת 1921 לאחר
שסיימה בהצטיינות את חוק-לימודיה בסמינר למורים. בארץ למדה אמה חקלאות
בבית-הספר של חנה מייזלס, הייתה מראשוני קיבוץ עין-חרוד ואחת המורות
הראשונות בארץ למכוורת. היא הייתה טבעונית, אוהבת-ספר, כותבת למגירה ואוהבת
להאזין לאופרה. עמליה כהנא-כרמון קיבלה חינוך יסודי בתל-אביב בגימנסיה
שלווה ובבית הספר תל-נורדוי ולימודים תיכוניים בגימנסיה הרצליה. היא למדה
ספרות עברית, לשון ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכן בבית-הספר לחינוך
וספרנות. היא גם למדה בלימודי-חוץ מטעם אוניברסיטת לונדון, תולדות האמנות
במוזיאון ה'נאשיונאל גלריי'. היא הייתה פעילה בתנועת הנוער של השומר הצעיר
ובעיתון התנועה "על החומה" שבעריכתו של משה שמיר. בעתון זה פורסם סיפורה
הראשון. היא הייתה חברה ב"הגנה". בזמן מלחמת השחרור שירתה כסטדנטית בסביבות
רמת-רחל ולקראת סוף המלחמה הצטרפה לחטיבת הנגב של הפלמ"ח והשתתפה במבצעים
שונים, כולל מבצע "יואב" לכיבוש באר-שבע, "חורב" ו"עובדה". המברק המפורסם
המודיע על כיבוש אילת (אום-רשרש) המופיע באנציקלופדיה העברית, כתוב
בכתב-ידה. לאחר מלחמת השחרור התחילה ללמד בכיתות-ההמשך בכפר-הנוער בן-שמן
ובנובמבר 1950 נסעה ללונדון לשמש כמזכירה עברית בפדרציה הציונית ומאוחר
יותר בצירות ישראל (בנספחות הצבאית). באוגוסט 1951 נישאה בלונדון לאריה
כרמון (ויינרייך), אז סטודנט להנדסה, ושם נולדה הבת, רעיה. לאחר נדודים
באירופה, בהם נולד הבן עידו, חזרה עמליה עם ילדיה ב-1958 לארץ. עם שובה
עבדה כמורה פרטית לאנגלית וכספרנית באוניברסיטת תל-אביב ובמכון-הנפט
הישראלי. מאז 1981 היא מנחה בסדנאות לכתיבה, הייתה חברה במועצה לספריות
ציבוריות של משרד החינוך והתרבות ובוועד ארגון מסיימי האוניברסיטה העברית.
את סיפוריה הראשונים החלה לכתוב ב-1955, בעת ביקור בארץ. סיפור ראשון מפרי
עטה רואה אור, שלא בידיעתה, ב'משא' וב'אורלוגין' ב-1956. ב-1964 זכתה בפרס
"אמות" וספרית פועלים מבקשת להוציא לאור את קובץ סיפוריה "בכפיפה אחת".
ספרה "וירח בעמק איילון" רואה אור ב-1971 ובאותה שנה זכתה בפרס היצירה של
קרן-ראש-הממשלה (אותו היא זוכה שוב ב-1980 וב-1993). ב-1985 זכתה בפרס ברנר
וב-1994 זכתה בפרס ביאליק מטעם עיריית תל-אביב. בשנת תש"ס זכתה בפרס
ישראל.
[צילום עליון: 'מאזנים' 1977]
[צילום תחתון: ליהיא לפיד]
בכפיפה אחת : י"ח סיפורים (מרחביה : ספרית פועלים, 1966)
וירח בעמק אילון (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971)
בכפיפה אחת : י"ז סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1971)
שדות מגנטיים : טריפטיכון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1977)
למעלה במונטיפר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ד 1984)
ליוויתי אותה בדרך לביתה : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"א 1991)
כאן נגור : חמש נובלות (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו 1996)
<כולל: כאן נגור -- לב הקיץ, לב האור -- אני צמא למימיך ירושלם -- הינומה -- ממראות גשר הברווז הירוק>
פגישה, חצי פגישה : סיפורי אהבה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו 2006)
זהבי, אלכס. הפרוזה הלירית של עמליה כהנא-כרמון.
מעריב, ספרות, ד' בניסן תשמ"ז, 3 באפריל 1987, עמ' 2.
זיידמן, יעל. לילי רתוק: קשה לכתוב על אדם חי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה' באדר תשמ"ז, 6 במארס 1987, עמ' 20 <ראיון עם לילי רתוק על ספרה: עמליה כהנא-כרמון, מונוגרפיה>
שירב, פנינה.כתיבה לא תמה : עמדת שיח וייצוגי נשיות ביצירותיהן של
יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998)
על הספר: כרמי, נעמה. מאובייקט מדובר לסובייקט מדבר. הארץ, מוסף ספרים, גל' 335 (ט"ו באב תשנ"ט, 28 ביולי 1999), עמ' 12.
אברבנאל, ניצה. עמליה כהנא-כרמון. בספרה:
חוה ולילית (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד 1994), עמ'
175־187
<א. 'להיות אשה-סופרת' - ב. נעימה ששון כותבת שירים - ג. ממראות
גשר הברווז הירוק: דמותה של קלרה, דמותו של פטר, סיכום>
אורן, יוסף. תלות וחופש בסיפורי
עמליה כהנא-כרמון. בספרו: הסיפור הישראלי
הקצר (ראשון לציון : יחד, תשמ"ז 1987), עמ' 98־116 <דיון
בסיפורים מתוך "בכפיפה אחת", "שדות מגנטיים", ו"למעלה במונטיפר">
בלבן, אברהם. כששתיים ועוד שתיים יותר מארבע - וכשפחות. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל' 6 (1976), עמ' 363־379.
בלבן, אברהם. סיפורים על היקסמות : אברהם בלבן משוחח עם עמליה כהנא-כרמון, בעקבות פירסום "הימורים גבוהים" (סימן קריאה 10). סימן קריאה, חוב' 12־13 (1981), עמ' 229־238.
בלבן, אברהם. יסודות מיתולוגיים ורומנסיים בסיפורת של "דור המדינה".
דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג', כרך ב (1989), עמ' 251־258
<על יצירתם של משה שמיר, עמוס עוז ועמליה כהנא-כרמון>
גרץ, נורית. מאורע דראמאטי וזמנים אחרים. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל' 6 (1976), עמ' 380־393
<על המשותף לסיפורת של עמוס עוז,
א. ב. יהושע ועמליה כהנא-כרמון במבנה התמאטי>
חבר, חנן. רוב כמיעוט לאומי, בסיפורת ישראלית מראשית שנות השישים.
סימן קריאה, חוב' 22 (יולי 1991), עמ' 328־339 <על "מול היערות" לא.ב. יהושע, "נוודים וצפע" לעמוס עוז, "לב הקיץ לב האור" לעמליה כהנא-כרמון>
מזור, יאיר. המקום בו הסיפורת
משיקה לשירה : שלוש קריאות - שהן אחת בסיפורי כהנא כרמון, בן-נר ועוז.
מאזנים, כרך נ"ו, גל' 6 (אייר-סיון
תשמ"ג, מאי 1983), עמ' 46־51.
מרכוס, הגר. הסיפור כציור : דרך הכתיבה בסיפור "ברחוב"
לעמליה כהנא-כרמון תוך השוואה לציור. בספרה: הזמן והנצח
: עיונים בפרקי ספרות ישראלית וכללית (ירושלים : משרד החינוך, התרבות
והספורט, המזכירות הפדגוגית, התשנ"ז, 1996), עמ' 26-32 <על הסיפור מתוך
'בכפיפה אחת'>
פלדמן, יעל. העצמת האחר: עמליה כהנא-כרמון. בספרה:
ללא חדר משלהן : מגדר ולאומיות ביצירתן של סופרות ישראליות (תל-אביב
: הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 74-100.
פלדמן, יעל. "עובר(ת) לפני המחנה": המרד הנשי בלשון-האב בסיפורת שנות השמונים.
עלי שיח, חוב' 50 (2003), עמ' 36־59 <עיונים ביצירותיהן של עמליה כהנא-כרמון,
שולמית הראבן, רות אלמוג ואחרות>
צפרוני, נעמה. הגאולה באמצעות המבט הגברי היא בלתי אפשרית. ארץ אחרת,
גל' 42 (כסלו-טבת תשס"ח, נובמבר-דצמבר 2007), עמ' 82־86 <על
שירה של דליה רביקוביץ "זכרונות חמים" וסיפורה של
עמליה כהנא-כרמון "נעימה ששון כותבת שירים">
רז, אברהם. שירתה האורפיאית של
נעימה ששון : עיון ב"נעימה ששון כותבת שירים". בתוך: מדריך ללקט סיפורים, תשכ"ז : חוברת
עזר למורים (תל אביב : משרד החינוך והתרבות, היחידה לחינוך חברתי בבתי הספר
העל-יסודיים : תרבות וחינוך, הוצאת ספרים, 1967), עמ' 40־65.
רתוק, לילי. האם השנייה של הסיפורת הנשית : עמליה כהנא-כרמון - פרס ישראל לספרות לשנת תש"ס. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ד בשבט תש"ס, 21 בינואר 2000, עמ' 26־27.
רתוק, לילי. נשים במלחמת העצמאות: מיתוס וזיכרון. סדן, כרך ה (תשס"ב 2002), עמ' 287־303 <דיון ביצירות משל
יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ונתיבה בן-יהודה>
רתוק, לילי. 'הסוד ההופך חלש
לגיבור' : העצמה נשית ביצירתה של עמליה כהנא-כרמון. בתוך:
מגדר בישראל : מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה / עורכים מרגלית
שילה, גדעון כ"ץ (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות,
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"א 2011), כרך שני, עמ' 816־835.
שירב, פנינה. דרך האם: יחסי בת-אם ביצירת נעמי פרנקל, עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג.עלי שיח, חוב' 34 (1994), עמ' 69־82.
Bargad, Warren.
Amalia Kahana-Carmon and the novel of consciousness. Prooftexts,
vol. 1, no. 2 (May 1981), pp. 172-184.
Fuchs, Esther. “We are all Magnetic Fields”. Modern Hebrew literature, vol. 6, no. 3-4 (Winter 1981), pp. 80-84
<an interview with Amalia Kahana-Carmon>
Yudkin, Leon I.
Kahana-Karmon and the plot of the unspoken. Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 4 (Winter 1976), pp. 30-42.
על "בכפיפה אחת"
אבינועם, מ. סיפורי עמליה כהנא-כרמון. על המשמר, י"ב בכסלו תשכ"ז, 25 בנובמבר 1966, עמ' 5.
אורן, יוסף. שמחת פגישה עם
הסיפור הקצר. האומה, שנה ה', חוב' 20 (אפריל 1967)
בצלאל, יצחק. נוסח אישי. משא (מצורף
ל'למרחב'), 11 בנובמבר 1966, עמ' א-ב <ראיון עם הסופרת על ספרה וסיפוריה>
<חזר ונדפס בספרו הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום (תל-אביב :
הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט 1969), עמ' 102-107 (בטעות נחתם: 1 בנובמבר
1966)>
לי, רנה. עיון ב"אם נא מצאתי חן" לעמליה כהנא-כרמון. הדואר, שנה 57, גל' כ"ז (י"ב באייר תשל"ח, 19 במאי 1978), עמ' 447־448 <על הסיפור מתוך "בכפיפה אחת">
פלדחי, רבקה. דרש נשי. תיאוריה וביקורת, חוב' 2 (1992), עמ' 69־88.
<הגיבה על כך לילי רתוק - ראה להלן>
פרס שטיינברג לעמליה כהנא-כרמון. על המשמר, י"ד בחשון תשכ"ז, 28 באוקטובר 1966, עמ' 6.
רתוק, לילי. הסירוב לדבר ממקומו של "האחר".
תיאוריה וביקורת, חוב' 5 (1994), עמ' 168־177 <תגובה למאמרה של רבקה פלדחי "דרש נשי" לעיל. תגובת רבקה פלדחי בעמ' 179־181>
על "שדות מגנטיים"
בלבן, אברהם. זבולון ליפציג כותב מחזות. סימן קריאה:
רבעון מעורב לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 436־455.
ברמה, ישראל. איסוף פרפרים, פיסיקה ומשהו שאבד : על "שדות מגנטיים-טריפטיכון" לעמליה כהנא-כרמון.
פרוזה, גל' 39 (1977), עמ' 15־16.
ברמן, עמנואל. ערגון העקידה.
סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 431־436.
ברשאי, אבינועם. מחיר הנסיינות : בשולי ספרה החדש של
עמליה כהנא-כרמון. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 5 (תשרי תשל"ח,
אוקטובר 1977), עמ' 329־332.
כהנא, אהוביה. במצב של תזוזה : שיחה עם עמליה כהנא-כרמון.
סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 385־386
<שודר ב'גלי צה"ל' ב-4 בפברואר 1977>
שמיר, זיוה. ניסוי וטעייה: טעות ומסה : תעייה ב"שדות-מגנטיים" של ע' כהנא-כרמון ותהיה על נתיבתם.
פרוזה, גל' 15־16 (1977), עמ' 38־39 <חזר ונדפס גם ב'עכשיו', חוב' 37־38 (1978), עמ' 385־389>
על "וירח בעמק אילון"
אבינור, גיטה. מרת טלמור וחברותיה. בספרה: השקף
אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974),
עמ' 171־175 <נחתם: אוגוסט 1971>
בלבן, אברהם. עיצובו של רומאן-מתח בין חזון לפרטיו (הערות לעיצובו של "וירח בעמק אילון"). עכשיו, חוב' 39־40 (1979), עמ' 374־380.
ברונובסקי, יורם. 'וירח בעמק אילון' לעמליה כהנא-כרמון.
הארץ, תרבות וספרות, 2 ביולי 1971 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 51־53>
בושס, הדה. בין משחק לחיים. הארץ, 25 ביוני 1991, עמ' ב 4.
בלבן, אברהם. תעודת בגרות ל"גל החדש". ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ב' בתמוז תשנ"א, 14 ביוני 1991, עמ' 22.
בן-נתן, איתן. על האבולוציה של ההבנה. דבר, 26 ביולי 1991, עמ' 24־25.
ברגר, דרורה. על הרומן "ליוויתי אותה בדרך לביתה". מקרא ועיון: כתב-עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, חוב' 64 (1993), עמ' 24־27.
גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 21 ביוני 1991, עמ' ב 9.
גורן, צבי. כתיבה עקלקלה. על המשמר, ט"ז בתמוז תשנ"א, 28 ביוני 1991, עמ' 19.
הנדלזלץ, מיכאל. ליוויתי אותה בדרך להבימה.
הארץ, 11 ביולי 1991, עמ' ב 7 <על המחזה "ליוויתי אותה בדרך לביתה", בבימוי דורית ירושלמי בתיאטרון הבימה>
הרציג, חנה. תפוחי-אדמה מדומים. הארץ, ט"ז בתמוז תשנ"א, 28 ביוני 1991, עמ' ב 8.
כהנא-כרמון, עמליה. כטוב בעיניכם (בין סופר לספרו - וידוי). עכשיו, חוב' 63 (1995־1996), עמ' 24־54 <על התקבלות ספרה: "ליויתי אותה בדרך הביתה" אצל הקוראים>
כהנא-כרמון, עמליה. מה חושב על עצמו הפיל: מתוך דברים שנאמרו לערב בית-הסופר בירושלים לכבוד הספר "ליויתי אותה בדרך לביתה", 22.1.92.
דבר, כ' בניסן תשנ"ב, 23 באפריל 1992, עמ' 24־25.
מלמד, אריאנה. דמויות שאינן זקוקות לקורא. חדשות, מוסף, ב' בתמוז תשנ"א, 14 ביוני 1991, עמ' 52.
קלדרון, נסים. ההימור. הארץ, 22 בספטמבר 1991, עמ' ב 8.
רצבי, שלום. העצבות הנעלה של מזלנו- מעין הערה. עתון 77, גל' 140 (תשרי תשנ"ב, ספטמבר 1991), עמ' 12־13.
שמיר, זיוה. רק על עצמי לספר ידעתי. מעריב, השבוע, י"ח בסיון תשנ"א, 31 במאי 1991, עמ' 56־57.
שקלובסקי, רחל. אחוות המצטיינים הבודדים. מאזנים,
כרך ס"ה, גל' 9־10 (תמוז-אב תשנ"א, יולי-אוגוסט 1991), עמ' 50 <חזר ונדפס בספרה:
בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות של ספרים (תל אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 143־145.
Gold, Nili Scharf.
To reach the source. Modern Hebrew Literature, N.S., no. 10 (Spring/Summer 1993), pp. 43-46.
על "כאן נגור"
כהנא-כרמון, עמליה. הספר שכתב את עצמו, לנגד עיני המשתאות : דברים שנאמרו בערב לכבוד הספר "כאן נגור".
הארץ, תרבות וספרות, י"ט באדר ב' תשנ"ז, 28 במארס 1997, עמ' ד 3.
אלטר, אורי. מנגנון קליטה רגיש ומעודן. הארץ,
מוסף ספרים, גל' 167 (י"ט באייר תשנ"ו, 8 במאי 1996, עמ' 8.
בן, מנחם. חמישה כישלונות באהבה. מעריב, פרומו, ב' בניסן תשס"ו, 31 במארס 2006, עמ' 17.
עמית, גיש. רגע שברירי של חסד ושל התעלות. הארץ,
מוסף ספרים, גל' 686 (כ' בניסן תשס"ו, 18 באפריל 2006), עמ' 4.
שבת, ראובן.
דלת לסופרת גדולה. מקור ראשון, שבת, י"ד באייר תשס"ו, 12
במאי 2006, עמ' 14.
על הסיפור "הינומה"
Berg, Nancy. Bridal Veil.
in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six
modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis
University Press, 2003), pp. 176-184.
Morahg, Gilead. Unfamiliar with the Night : Amalia Kahana-Carmon’s Bridal Veil.Reading Hebrew
literature : critical
discussions of six
modern texts./ edited by Alan Mintz (Hanover, NH : Brandeis University Press, 2003), pp. 185-194.
Naveh, Hannah. Bridal Veil.
in: Reading Hebrew literature : critical discussions of six
modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis
University Press, 2003), pp. 195-207.