מחזאי, במאי, סופר ומשורר. נולד בתל אביב ב-18 בדצמבר 1943 ונפטר לאחר מחלה קשה ב-18 באוגוסט 1999. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במשך כשלושה עשורים עלה על הבמה מדי שנה לפחות מחזה אחד פרי עטו. מתוך 56 המחזות שכתב הוצגו בחייו 33 (מלבד הסאטירות הפוליטיות) על בימות התיאטרונים בארץ, 22 מהם בבימויו. בתיאטרון הקאמרי הוצגו 24 ממחזותיו, האחרון שבהם - הבכיינים, הוצג לאחר מותו. אשכבה, המחזה האחרון שכתב וביים, הועלה בתיאטרון הקאמרי והתקבל כיצירת מופת המעוררת עניין מיוחד גם מחוץ לגבולות הארץ. אשכבה, שזכתה בתואר הצגת השנה ל-1999-2000, ייצגה את ישראל באתונה, באקספו בגרמניה, בבודפשט - במסגרת הפסטיבל היוקרתי של תיאטרוני אירופה, ולאחרונה בוורשה. לוין החל את דרכו כסאטיריקון. כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטה פרסם בעיתון הסטודנטים רשימות סאטיריות. מחזותיו הראשונים היו סאטירות פוליטיות - ביקורת נוקבת על החברה הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים ותחזית קודרת לגבי התוצאות הטראגיות שהכיבוש עלול לגרור בעקבותיו. בתחילת דרכו עוררה כתיבתו זעם וביקורת חריפה, אך במרוצת הזמן זכו יצירותיו גם לשבחים מפליגים, לפרסים רבים ולהתייחסות רחבה: מחקרים, מסות, מאמרי פרשנות וביקורת, הדנים בתכני יצירתו, באמירה החברתית - פוליטית שלו, בלשונו המיוחדת ובסגנונו הבימתי. לוין יצר שפה תיאטרונית משלו וכינס סביבו חבורת יוצרים ושחקנים שהיו שותפים לסגנונו המיוחד. הוא "פיתח פואטיקה בעלת כתב-יד ייחודי בתחומי המחזאות, הבימוי, טכניקות המשחק והעיצוב הבימתי, ומילא מקום מרכזי בהשתנותו הנמשכת של הדימוי העצמי הקיבוצי שלנו" (חיים נגיד - "צחוק וצמרמורת"). בשנה האחרונה לחייו דאג לוין להוציא לאור את מרבית יצירותיו - המחזות, התוכניות הסאטיריות, המערכונים והפזמונים, הסיפורים, השירים וספרי הילדים. הספרים ראו אור בהוצאה משותפת של ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד וספרי תל אביב.  אחיו הבכור הוא המחזאי, בימאי ומשורר דוד לוין.
[מקור: אתר התיאטרון הקאמרי]

ספריו:

• חפץ : מחזה בשתי מערכות (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ב  1972)
• נעורי ורדה'לה : מחזה בשתי מערכות (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ד 1974)
• יעקובי ולידנטל <שם זמני> : מחזה עם פזמונים (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ד 1974)
• שני מחזות : סולומון גריפ - פופר (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ז)
• מלאכת החיים ואחרים : מחזות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"א 1991)
• איש עומד מאחורי אשה יושבת (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ב 1992)
• הזונה מאוהיו ואחרים : מחזות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו 1996) <התוכן: הופס והופלה - האשה המופלאה שבתוכנו - הזונה מאוהיו - פעורי פה - הכובש - מרפא הטחורים>
• חיי המתים : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ט 1999)
• אחרון : פרוזה, תסריטים ותסכיתים, מערכונים, שירים ופזמונים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ג 2003)
• הרטיטי את לבי : קומדיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו 2006)
• כשתחשכנה עיניי : שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין (אור יהודה : הד ארצי, 2008) <2 תקליטורים. יוזם, מפיק ועורך - ערן ליטוין ; הפקה - בועז הראל>

מחזותיו של חנוך לוין על פי סדר כתיבתם:
מתוך ספרו של יצחק לאור חנוך לוין: מונוגרפיה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010)
[תודה ליצחק לאור על הרשות לפרסם הטבלה]

תרגומים לשפות זרות:

• Yaakobi & Leidental : a play with songs / translated from the Hebrew by Dennis Silk and Shimeon Levy ; introduction by Arieh Sachs (Tel Aviv : Institute for the Translation of Hebrew Literature in co-operation with Cultural Division of the Dept. for Education and Culture in the Diaspora, 1979)

• Yacobi et Leidenthal : pièce en trente tableaux et douze chansons ; Marchands de caoutchouc / texte français de Laurence Sendrowicz, Liliane Atlan (Montpellier : Domaine de Grammont, 34000 : Théâtre des treizes vents : Centre international de la traduction française-Maison Antoine Vitez : diff. Espaces 34, 1994)

• Der Zufriedene, der Lüsterne und die Gelöste : Geschichten / Zusamengestelt und aus dem Hebräischen übersetzt von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 1998)

• The labor of life : selected plays / translated from the Hebrew by Barbara Harshav ; with an introduction by Freddie Rokem (Stanford, Calif. : Stanford University Press, 2003)

• Théâtre choisi. I. Comédies / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz ; textes d'accompagnement de Nurit Yaari (Paris : Éd. théâtrales ; [Montpellier] : Maison Antoine Vitez, 2001)

• Théâtre choisi. II. Pièces mythologiques / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz et Jacqueline Carnaud ; textes d'accompagnement de Nurit Yaari (Paris : Éd. théâtrales ; [Montpellier] : Maison Antoine Vitez, 2001)

• Théâtre choisi. III. Pièces politiques / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz et Jacqueline Carnaud ; textes d'accompagnement de Nurit Yaari (Paris : Éd. théâtrales ; [Montpellier] : Maison Antoine Vitez, 2004)

על המחבר ויצירתו:

מונוגרפיות:

• חנוך לוין: האיש עם המיתוס באמצע : עיונים ביצירתו התיאטרונית של חנוך לוין / עורכים - נורית יערי, שמעון לוי (תל-אביב ; : הקיבוץ המאוחד, תשס"ד)
• ספר חנוך לוין הצעיר / עורך - יצחק לאור (תל אביב : מטעם, ספטמבר 2009) <גיליון מיוחד של 'מטעם' (גל' 19) במלאת עשור למותו של חנוך לוין>
  על הספר:
  • קקון, אורן.  הקהל היה לב המחזה.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בטבת תש"ע, 8 בינואר 2010, עמ' 2 <חנוך לוין צריך היה לרצות את קהלו, קהל שגם ידע להוריד הצגה כשלוין חצה את הגבול בעיניו. הקהל היה שותף מלא ביצירת מחזותיו של לוין; קטעים רבים צונזרו על ידיו, מחזות טובים רבים לא הועלו>
• גוטר, סיגל.  למה יווני?, למה ישן? : תסמונת המלט במלאכת האבל של חנוך לוין - מחקר אינטרטקסטואלי (רמת גן, תשס"ג 2003) <דיסרטציה--אוניברסיטת בר אילן, תשס"ג 2003>
• הנדלזלץ, מיכאל.  חנוך לוין על-פי דרכו (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001)
  על הספר:
  • גילולה, דבורה. חנוך לוין על פי דרכו. במה, חוב' 163 (2001), עמ' 89.
  • לאור, יצחק. מה נשאר לנו מהביקורת. הארץ, תרבות וספרות, ד' באייר תשס"א, 27 באפריל 2001, עמ' ב 14.
  • פראג, אורית. כתיבה מלב אוהד. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"א באייר תשס"א, 4 במאי 2001, עמ' 28.
  • קינר, גד. כל המטפחות, כל הצלחות. תיאטרון, חוב' 5 (2001), עמ' 69-70.
• יבין, עמרי.  בין פז'וז'י לשצ'וצ'י ובין תל-אביב לאוהיו : מרחב ומקום במחזותיו של חנוך לוין (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ט 2009)
  תוכן הענינים
• יורן, נועם. המילה הארוטית : שלוש קריאות ביצירתו של חנוך לוין (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ב 2002)
  על הספר:
  • קינר, גד. האמת המופרכת והמלה המפרכת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 553 (ה' בתשרי תשס"ד, 1 באוקטובר 2003), עמ' 10, 13.
• כספי, זהבה. מבנה ופירוק - הכוח המדומה בדרמה המוקדמת של חנוך לוין  (ירושלים, 1996) <עבודת גמר (מ"א)--האוניברסיטה העברית בירושלים-החוג לספרות עברית-הפקולטה למדעי הרוח>
• כספי, זהבה. בתוך "המרחב הצר" : סובייקט, זהות וקיום בדרמה של חנוך לוין  (ירושלים, תשס"ב 2001) <דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ב 2001>
• כספי, זהבה. היושבים בחושך : עולמו הדרמטי של חנוך לוין: סובייקט, מחבר, צופים (ירושלים : כתר : מרכז הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005)
  התוכן:
  • מבוא: "כי מה זה אדם?" ומיהו המחבר?
    בין המסכה ל"לא מסכה" - האדם אצל לוין
    הקשרים: הביוגרפי, ההיסטורי והספרותי
  • חלק ראשון: "הרואה את המתים" יש לו מה לעשות - תיאטרון פוליטי וחברתי
    "פעם בעשר שנים עושים לנו מלחמה" - הכתיבה הסאטירית
    "ולמה הממשלה מאשרת דברים כאלה?" - הכתיבה הפארודית
    "יד קשה בעולם קשה" - נרטיבים של כוח וחולשה
  • חלק שני: החתירה לאותנטי
    "עד שתגיע למרכז, שם הילד המבוהל והנכשל" - המהלך הקריטי מהילדותי לילדי
    "את תשתיני, אני אפער פה" - הגוף: צורה, חומר, קול
  • חלק שלישי: יחסי במה-קהל בתיאטרון של חנוך לוין
    "ואנחנו נשב בחושך ונביט אל האור" - התהליך ההכרתי של הצופים
    "צפו במחזה: אדם נופל, ועוד מעט ימות" - התהליך הרגשי של הצופים
    משורר העורף האנושי או מנקה המחראות - עמדת המחבר בין ניכור לחמלה
  • סיכום: מסכות סדוקות
    לוין בין מודרניזם לפוסט-מודרניזם
  על הספר:
  • גלעדי, אמוץ. המוות נוכח בכל במלוא עליבותו, ללא האמונה המנחמת בייעוד שמעבר לחיים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 663 (ז' בחשוון תשס"ו, 9 בנובמבר 2005), עמ' 14.
  • חזקיה, קרין.  זהבה כספי, "היושבים בחושך: עולמו הדרמטי של חנוך לוין ... ".  תיאטרון, גל' 17 (2006), עמ' 60־62.
  • ליבנה, נרי.  "היושבים בחושך".  הארץ, המוסף השבועי, 27 במאי 2005 <ראיון עם זהבה כספי על ספרה>
• לאור, יצחק.  הקומדיה של חנוך לוין : פטישיזם תיאטרוני כאופן קיום (תל-אביב, 1999) (דיסרטציה לתואר דוקטור--אוניברסיטת תל-אביב)
• לאור, יצחק.  חנוך לוין : מונוגרפיה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010)
  תוכן העניינים
  על הספר:
  • בן, מנחם.  רוטן ומטרחן.  nrg מעריב <מקוון>, 20 באוגוסט 2010.
• נגיד, חיים. צחוק וצמרמורת : על מחזות חנוך לוין (תל-אביב : אור-עם, תשנ"ח 1998)
  על הספר:
  • הכהן, רן. עובד קשה - ונהנה מכל רגע. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ט בתשרי תשנ"ט, 9 באוקטובר 1998, עמ' 26 <ראיון עם הסופר חיים נגיד בצאת ספרו "צחוק וצמרמורת: על מחזות חנוך לוין" ובצאת כתב-העת "גג", גיליון מס' 1 (בעריכתו)>
  • לאור, יצחק. ספר להכנת שיעורי בית. הארץ, מוסף ספרים, גל' 309 (י' בשבט תשנ"ט, 27 בינואר 1999), עמ' 10
• קופרפיש, שרון.  תיאוריית יחסי-אובייקט למלאני קליין כעקרון מארגן בשלושה מחזות מיתיים מאת חנוך לוין (תל-אביב, 2002) <חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, החוג לתורת הספרות הכללית, אוניברסיטת תל-אביב> <דיון ב"יסורי איוב", "הזונה הגדולה מבבל", ו"הנשים האבודות מטרויה">

מאמרים:

[צילום: יעקב אגור]

• בן-מאיר, אורנה.  הצגת אשכבה של חנוך לוין כמסע אסטרלי.  מותר, גל' 14 (תשס"ז 2006), עמ' 103־108.
• ברתנא, אורציון. "פרס ביאליק" או "פרס פני הדור"? ב. הסופר, גל' 2 (ניסן תשנ"ה, אפריל 1995), עמ' 39־42. <ערעור המחבר על הענקת 'פרס ביאליק' למאיר ויזלטיר ולחנוך לוין>
• דורון, מיכל.  מנוכר מנותק אמיתי וכואב - חנוך לוין על ספת הגרפולוג.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 1 (אב-אלול תשס"ח, ספטמבר 2008), עמ' 16.
• דר, יעל.  נישט פאר די קינדער.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 340 (כ' באלול תשנ"ט, 1 בספטמבר 1999), עמ' 14 <ביקורת על ספריו של חנוך לוין "הילדה חיותה רואה ממותה" ו"מסע הדוד מקס">
• דר, רות.  שחש וברדש - זיכרונות מעבודה משותפת.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באב תשס"ט, 14 באוגוסט 2009, עמ' 4 <במלאות עשר שנים למותו של חנוך לוין>
• הייטנר, אורי.  מוות סתמי לחיים סתמיים.  מקור ראשון, שבת, ה' בחשון תש"ע, 23 באוקטובר 2009, עמ' 4 <"בשיריו של חנוך לוין ... ניכרת הגאונות - אך יותר מכך העדר הצדק והתקווה...">
• הנדלזלץ, מיכאל.  תוגה חד-תרנית.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 860 (כ"ט באב תשס"ט, 19 באוגוסט 2009), עמ' 4 <על גל' 19 של כתב העת 'מטעם' המוקדש ליצירתו המוקדמת של חנוך לוין במלאות עשור למותו>
• הנדלזלץ, מיכאל.  אותה אמבטיה.  הארץ, גלריה, י' בתמוז תש"ע, 22 ביוני 2010, עמ' 1, 2 <הפקה חדשה של "מלכת האמבטיה" על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, 40 שנה אחרי שהועלתה לראשונה על ידי התיאטרון הקאמרי>
• הראל, ורד.  בשם האני הסמוי, האני-ילד : חנוך לוין בעקבות יוג'ן יונסקו.  מאזנים, כרך פ', גל' 3־4 (תמוז תשס"ו, יוני 2006), עמ' 32־35.
• וולפמן, יפה.  'פיגורות' בתיאטרון העברי: 'המלכים' של נסים אלוני ו'המיוסרים' של חנוך לוין. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה - הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס"א 2001), עמ' 41־51.
• וייס, יונה ועדינה עבאדי. תאטרון וקולנוע בהוראת עברית: טיפוח כשירות לשונית באמצעות קטעי הומור מיצירת חנוך לוין. הד האולפן החדש <מקוון>, גל' 86 (2003)
• יבין, עמרי. "היכן הם חבריא אותם הימים שדפקנו את רינה בגן השקמים" : דימויה של העיר העברית הראשונה במחזות השכונה של חנוך לוין.  מכאן, כרך ז (סתיו תשס"ו, נובמבר 2006), עמ' 113־133.
• יהב, גליה.  ספר חנוך.  Time Out תל אביב, גל' 354 (13 עד 20 באוגוסט 2009), עמ' 127 <על חוב' 19 של כתב-העת "מטעם" המוקדש למחזאי חנוך לוין>
• יורן, נועם. המופשט-הקונקרטי והמדינה: חנוך לוין ו"העולם הזה". עלי שיח, חוב' 43 (2000), עמ' 46־70.
• יורן, נועם. האדם אינו אלא תבנית נוף חפצו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 528 (ז' בניסן תשס"ג, 9 באפריל 2003), עמ' 10 <ביקורת על קטלוג התערוכה "חנוך לוין - אדם, חפץ, אדם" בגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, באוניברסיטת תל-אביב, בעיצוב והפקת מגן חלוץ ובעריכת דפנה רז>
• יערי, נורית.  הסבל האנושי כתמונת במה רב-פרפסקטיבית : המדמה של חנוך לוין כמתווה לכתיבת טרגדיה בת-זמננו.  מכאן, כרך ז (סתיו תשס"ו, נובמבר 2006), עמ' 135־148.
• כספי, זהבה. על הקברטים הסאטיריים של חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, ז' בתשרי תש"ס, 17 בספטמבר 1999, עמ' ב 13.
• כספי, זהבה. 'כולנו חלשים כל כך בעצם' – תפיסת הכוח במחזות הראשונים של חנוך לוין. דפים למחקר בספרות, כרך 12 (1999־2000), עמ' 333־351 <על 'חפץ ואחרים' ועל 'סוחרי הגומי'>
• כספי, זהבה. מצורת הגוף אל הבשר והדם : ייצוגי גוף בדרמה של חנוך לוין. מכאן, כרך ג'  (חורף תשס"ג, דצמבר 2002), עמ' 62־85.
• כספי, זהבה.  הפטריוט בשירותה של   'מלכת אמבטיה': מלחמת ששת הימים ביצירתו של חנוך לוין.  ישראל: כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, כרך 13 (אביב תשס"ח 2008), עמ' 249־266.
• לאור, יצחק. המלך האכזר מכל המלכים : הסאטירה של חנוך לוין ממרחק זמן. סימן קריאה, חוב' 22 (יולי 1991), עמ' 397־407 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה 1995), עמ'  171־191>
• לאור, יצחק. "דמו לכם לא-כלום" : על מושג הייצוג בדרמה של חנוך לוין. תיאוריה וביקורת, חוב' 14 (1999), עמ' 5־37.
• לאור, יצחק. על כל במה : פרק מילדותו של המחזאי חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תשנ"ט, 20 באוגוסט 1999, עמ' ב 13.
• לאור, יצחק. איך צריך יהודי לשבת על כיסא : שנה למותו של המחזאי חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, י"ז באב תש"ס, 18 באוגוסט 2000, עמ' ב 13.
• לאור, יצחק. גברים משוגעים על זה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בניסן תשס"ב, 5 באפריל 2002, עמ' ה 3 <סקירה אודות שני מחזות מאת חנוך לוין "רווקים ורווקות" ו"רומנטיקאים">
• לאור, יצחק. איך אומרים לקרדה בצרפתית : על "הכנסתו" של לוין לתוך הרפרטואר של התיאטרון הצרפתי. הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בסיוון תשס"ד, 11 ביוני 2004, עמ' ה 3. <ביקורת על ספרו של חנוך לוין "מבחר מחזות - מס' 3: יצירות פוליטיות" (בצרפתית)>
• לאור, יצחק. "ועכשיו מישהו אחר במקומי": חמש שנים למותו של חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, ג' באלול תשס"ד, 20 באוגוסט 2004, עמ' ה 1.
• לאור, יצחק. ואף על פי שתתמהמה, עם כל זה אנו מאמינים. הארץ, תרבות וספרות, ט"ז באדר א תשס"ה, 25 בפברואר 2005, עמ' ה 2. <סקירה אודות המחזה "המדמה" מאת חנוך לוין, המוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל-אביב>
• לאור, יצחק.  "ובחושך, בדממה נשכח לו דובדבן" על הפנטזיה בקומדיות של חנוך לוין.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, חוב' 4 (דצמבר 2005), עמ'  131־147 <על הפנטסיה בקומדיה הלוינית המוצגת למעשה כפרודיה על פנטסיה, ומבטאת אי אימון של המחזאי ביכולת להגשים את הפנטסיה ולהיגאל. דמויותיו נועדו לכישלון מראש, אך יחד עם זה מותיר להן לוין את הפינטוז ואת האפשרות להתנכר לעובדה שמתחת ליש המדכדך הזה אין ולא כלום>
• לאור, יצחק.  "מחשבה נידחת מאסיה על דג מלוח פולני" : חנוך לוין והפנטזיה האירופית של הציונות המזרח-תיכונית.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, חוב' 5 (מארס 2006), עמ' 113־128 <החלק הראשון של מאמר זה התפרסם בגל' 4 של 'מטעם'. המחבר יוצא נגד הביקורת שהעבירה רבקה יהושע על חנוך לוין ב"מעריב", סופשבוע, 9 באוגוסט 2002 במאמר "לשחוט את השוחט". על חנוך לוין והפנטזיה האירופית של הציונות המזרח-תיכונית>
• לאור, יצחק.   נמאס לו לקנא בצרפתים: בין "הרטיטי את ליבי" ל"הבכיינים": חנוך לוין ותודעת הלא-מערב.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל' 16 (2008), עמ' 101־118 <לוין הוא היוצר המודע ביותר מקרב בני הארץ לסתירה הלא נפתרת בין היות יהודי (מישראל) והיות אדם (במערב). היהודי מישראל הוא אחר נצחי, שמקיים מתח מתמיד בין חייו מחוץ למערב לבין תרבות המערב אליה הוא שואף>
• לאור, יצחק.  "יש עוד חנוך לוין אחד, לא זה שמת".  הארץ, תרבות וספרות, כ"ח באב תשס"ח, 29 באוגוסט 2008, עמ' 1.
• לאור, יצחק.  ואז פרצה מלחמת 67', הערות לביוגרפיה עתידית: חנוך לוין כאמן צעיר.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל' 19 (2009), עמ' 138־142 <על השנים 1965־1970>
• לאור, יצחק.  בין אלטמן הקטן לשְׁוַרְצִיסְקָה: קומדיה, עצב ודמוקרטיה.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל' 23 (ספטמבר 2010), עמ' 129־139 <על דמות האב הנעדר והוויתור האדיפלי אצל חנוך לוין>
• מילמן, יוסף. "כתבתי מחזה רך מדי... לכל הרוחות" ניכור מטפיסי ופואטי בתיאטרון המחאה של חנוך לוין. עלי שיח, גל' 36 (1995), עמ' 77־106.
• מירון, דן.  מספר שנגע בכתפו של מחזאי.  ידיעות אחרונות, ד' בסיוון תשל"ח, 9 ביוני 1978, במוסף 'תרבות, ספרות ואמנות', עמ' 3 (מתוך פנקס פתוח) <נדפס גם ב'הדואר', שנה 57, גל' ל"א (י"ח בסיון תשל"ח, 23 ביוני 1978), עמ' 526־527; גל' ל"ב (כ"ה בסיון תשל"ח, 30 ביוני 1978), עמ' 542־543. חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל"ח (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979), עמ' 60־71. על קטעי סיפורים מאת חנוך לוין שפורסמו בכתב העת 'סימן קריאה'>
• נגיד, חיים. הזונה מאוהיו מדברת הונגרית : התיאטרון הלויני כובש יבשות ומדינות.  תיאטרון, גל' 7 (2002), עמ' 74־75.
• נץ, רויאל.  על דור שביזבז את משורריו: חנוך לוין - קינה מאוחרת.  הו! כתב עת לספרות, חוב'' 3 (שבט תשס"ו, פברואר 2006), עמ' 172־191.
• נץ, רויאל. "ועץ החיים ועץ הדעת ילבלבו ליד פי הטבעת" : על השימוש הקרנבלי בחרוז בשירה הישראלית שאחרי נתן זך. הו! כתב עת לספרות, חוב' 5 (שבט תשס"ז, פברואר 2007), עמ' 154־166 <דן בין היתר בשירת חנוך לוין>
• קינר, גד.  השרוול ההפוך : צמצום הוויה כהרחבתה המצמצמת בשירת חנוך לוין.  גג: כתב עת לספרות, גל' 21 (חורף 2009), עמ' 30־33.
• קלדרון, נסים. פוליטי -- לא פוליטי : על חנוך לוין.  בספרו: בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ם 1980), עמ' 47־51 <נחתם: יוני 1979>

על המחזה "כולם רוצים לחיות" לחנוך לוין.

• שז. להרוויח עוד חוקן ולמות. על המשמר, 3 באפריל 1985, עמ' 10.

על "החולה הנצחי והאהובה"

• דנה, רחל. ההקצנה של האובססיה, או - חוקי הקיום של הדחפים הפנימיים. עתון 77, גל' 86 (אדר-ניסן תשמ"ז, מארס 1987), עמ' 19.

על "חפץ"

• לשם-עזרא, דנה. חנוך לוין - "חפץ" (תל-אביב : אור-עם, תשנ"ג 1993)
• רפ, אורי.  האדנות חייבת להיראות.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974, עמ' 18.

על "יעקבי ולידנטל"

• לאור, יצחק. אין מפלט מהשד : עם יציאת "יעקבי ולידנטל" בתיאטרון הקאמרי. הארץ, תרבות וספרות, י"ב באדר תשס"ד, 5 במארס 2004, עמ' ה 4.
• רפ, אורי.  האדנות חייבת להיראות.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974, עמ' 18.
• שקד, גרשון.  מקברט למחזה פאנק: "יעקובי ולידנטל", מאת ח. לוין. בספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ'  227־250.

על "נעורי ורדה'לה"

• רפ, אורי.  האדנות חייבת להיראות.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974, עמ' 18.

על "סולומון גריפ" ו"פופר"

• וילף, מיכאל. משחקים בחפץ. מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ"ה, גל' 5 (תשרי תשל"ח, אוקטובר 1977), עמ' 352־353.
• לאור, יצחק. "תן להתחתן כמו שצריך": קריאה ב"סולומון גריפ". פרוזה, גל' 101־102 (1988), עמ' 52־56.
• שקלובסקי, רחל. המירוץ המגוחך והטראגי אחר האושר : על המחזות המוקדמים של חנוך לוין. בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות של ספרים (תל אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 122־127.

על "מלאכת החיים ואחרים"

• אויחמן, רוברט. היופי שבעליבות.  על המשמר, י"א בסיוון תשנ"ב, 12 ביוני 1992, עמ' 19.
• לאור, יצחק. חנוך לוין: העלבון, ההשפלה, המוות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח' באב תשנ"א, 19 ביולי 1991, עמ' 22.

על "איש עומד מאחורי אשה יושבת"

• אויחמן, רוברט. היופי שבעליבות. על המשמר, י"א בסיוון תשנ"ב, 12 ביוני 1992, עמ' 19.
• אופיר, עדי. הגבר הוא המשרת האישה. מעריב, השבוע, א' באדר ב' תשנ"ב, 6 במארס 1992, עמ' 52.
• גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, תרבות וספרות, א' באדר ב' תשנ"ב, 6 במארס 1992, עמ' ב 9.
• גיל, אבי. אי אחדות הניגודים. עתון 77, גל' 147־148 (אייר תשנ"ב, אפריל-מאי 1992), עמ' 20־22.
• הולצמן, אבנר. בשירות הגבירה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 93־95 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', אפריל 1992>
• הנדלזלץ, מיכאל. העולם מקולף מעטיפתו. הארץ, מוסף שבועי, י"ז באדר א' תשנ"ב, 21 בפברואר 1992, עמ' 21.
• יורן, נועם. חדר ההמתנה של הזונה : חנוך לוין ועיתונות נשים. תיאוריה וביקורת, חוב' 10 (1997), עמ' 81־103 (עמוס לויתן מגיב על מאמר זה ב"עתון 77", גל' 215 (טבת תשנ"ח, ינואר 1998), עמ' 40).
• לוי, עמי. הלוגיקה הלווינית. על המשמר, א' באדר ב' תשנ"ב, 6 במארס 1992, עמ' 19.
• לויט, ענת. מה הייתה אומרת ורדה'לה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ד באדר א' תשנ"ב, 28 בפברואר 1992, עמ' 25.
• מלמד, אריאנה. מחנך מופלא ומבעית. חדשות, יהיה טוב, 28 בפברואר 1992, עמ' 30־31.
• נבות, אמנון. עקרון הגיהוק הלוויני. עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב' 58 (1992), עמ' 326־327.
• רינון, יואב. שתי קריאות מאוחרות. הארץ, ה' בכסלו תשנ"ד, 19 בנובמבר 1993, עמ' ב 9; י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' ב 9 <ביקורת על ספרו של חנוך לוין "איש עומד מאחורי אשה יושבת" ועל ספרו של ז'ן רואו "שדות התהלה: רומאן">

• Nevo, Gideon. The organon of humiliation in Hanoch Levin's narrative fiction : the case of איש עומד מאחורי אשה יושבת (A man standing behind a seated woman).  Hebrew studies, vol. 46 (2005), pp. 25-47.

• Shaked, Malka.  The pathetic grotesque of A Man Stands Behind a Seated Woman.  Hebrew Modern Literature, N.S., no. 11 (Autumn/Winter 1993), pp. 43-47.

על "הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים"

• בן-נתן, איתן. היינו הך אחד גדול. דבר, דבר השבוע, ה' באלול תשנ"ד, 12 באוגוסט 1994, עמ' 17.
• גור, בתיה. חיינו לשווא, ולשווא גם נמות. הארץ, י"ט באלול תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, עמ' ב 9.
• גיל, אבי. "טורקי טורקי- מי חלם אותך הלילה". עתון 77, גל' 180 (שבט תשנ"ה, ינואר 1995), עמ' 7.
• הולצמן, אבנר. מי שחי זקוק לאהבה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 132־133 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', אוגוסט 1994>
• הנדלזלץ, מיכאל. תודעת אפסיותנו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 82 (ט"ז בתשרי תשנ"ה, 21 בספטמבר 1994), עמ' 6.
• לאור, יצחק. אין לנו אבא. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט באלול תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, עמ' 29־30.
• מנור, גיורא. הג'יגולו מתל-אביב. על המשמר, 21 בספטמבר 1989, עמ' 14.
• פוירשטין, אמיל. לוין חדש. הצופה, 26 בספטמבר 1989, עמ' 2.
• צור, יגאל. הג'יגולו מקונגו, כתב וביים חנוך לוין, הקאמרי (הד הבמה). הד החינוך, יוני 1990, עמ' 42.
• רז, טובה. שליטה וירטואוזית. על המשמר, דפים לספרות, ב' בחשוון תשנ"ה, 7 באוקטובר 1994, עמ' 18.

על "הזונה מאוהיו ואחרים"

• גור, בתיה.  למוסקווה או לתהום.  הארץ, תרבות וספרות, ג' באדר תשנ"ו, 23 בפברואר 1996 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ' 362־366>
• הנדלזלץ, מיכאל. הצרה שהחיים לא נותנים הנחיות ברורות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 159 (כ"ב באדר תשנ"ו, 13 במארס 1996), עמ' 10.

על "משפט אונס ואחרים"

• לאור, יצחק. אף פעם אין הוא חוזר על עצמו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 250 (י"א בכסלו תשנ"ח, 10 בדצמבר 1997), עמ' 1, 14.

על "ההולכים בחושך"

• לאור, יצחק. הקפיאו את הרגע, נתגעגע אליו. הארץ, תרבות וספרות, ח' באב תשנ"ח, 31 ביולי 1998, עמ' ב 14.

על "חיי המתים"

• זך, נתן. מחשבות מוות (על שירים של חנוך לוין).  הד החינוך, כרך 73, גל' 6־7 (1999), עמ' 29.
• לאור, יצחק. אין חיי עולם הבא. הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תשנ"ט, 12 בפברואר 1999, עמ' ב 13.
• נגיד, חיים. שובר לב, כובש לב. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ' בטבת תשנ"ט, 8 בינואר 1999, עמ' 26.
• קליינברג, אביעד.  לא הכל יישכח.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 313 (ח' באדר תשנ"ט, 24 בפברואר 1999), עמ' 1, 17.

על "החייל הרזה ואחרים"

• לאור, יצחק. איך זה לחיות, אה? ספר לנו. איך זה לחיות! איך זה לחיות! הארץ, תרבות וספרות, כ"ד בכסלו תש"ס, 3 בדצמבר 1999, עמ' ב 13.

על "הילד חולם"

• כספי, זהבה. יקיצה וזיכרון ב'הילד חולם' מאת חנוך לוין. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ח (תשס"א), עמ' 311־319.

על "אורזי המזוודות"

• פלדמן, בלהה.  המחזה "אורזי המזוודות" מאת חנוך לוין.  בתוך: החלום כסולם וכסמל : חלומות ופתרונם בהגות היהודית וביצירה בת-זמננו / עמירה ערן, בלהה, רינה שלף (תל-אביב : הוצאת הספרים של מכון מופ"ת, תשס"ו 2006), עמ' 160־164.

על "אחרון"

• לאור, יצחק. רק לבאים באהבה. הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תשס"ג, 5 בספטמבר 2003, עמ' ה 2.
• מוקד, גבריאל [ג.מ.] על הספר 'אחרון' מאת חנוך לוין.  עכשיו, חוב' 69־70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 371־372.

על "הרטיטי את לבי"

• כספי, זהבה. "הנה העולם. הנה שולחן, כיסא, עץ, שמים! ואיפה אני?!" הארץ, מוסף ספרים, גל' 678 (כ"ד בשבט תשס"ו, 22 בפברואר 2006), עמ' 1־2
• לאור, יצחק. "לעולם-לעולם לא אהיה שלך!". הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תשס"ו, 24 בפברואר 2006, עמ' ה 2.
• מישורי, אפרת. החיים על פי לוין. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ"ד באדר תשס"ו, 24 במארס 2006, עמ' 30.

על "כשתחשכנה עיניי : שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין"

• הנדלזלץ, מיכאל. מה אכפת לציפור המכנסיים הקטנה. הארץ, גלריה, י' בכסלו תשס"ט, 7 בדצמבר 2008, עמ' 2.

על "איחש פישר"

• הנדלזלץ, מיכאל.  אדם בעקבות האבר שלו.  הארץ, גלריה, כ"ה בתשרי תשע"א, 3 באוקטובר 2010, עמ'
• הנדלזלץ, מיכאל.  תמצית החיים כאיכס.  הארץ, גלריה, כ"ז בתשרי תשע"א, 5 באוקטובר 2010, עמ'

חפש ברשת חפש בלקסיקון הספרות העברית