אריה זקס היה משורר, מתרגם ובמאי תיאטרון, מבקר ואיש בוהמה.
גדל בשרון, באזור הפרדסים של גן חיים סמוך לכפר סבא.
היה מורה לתיאטרון וללימודים קלאסיים שנים רבות, וכיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית
בירושלים וניהל את החוג לדרמה באוניברסיטה. תירגם וביים מחזות לסטודנטים, שאחדים מהם זכו להצלחה ארצית.
בפברואר 1990 עבר אירוע מוחי ובכ"א בכסלו תשנ"ג, 16 בדצמבר
1992 נפטר בירושלים.
[מקור:
ויקיפדיה]
לוי, שרית ישי. השנים הטובות של אריה זקס. חדשות, מוסף, ח' בטבת תשנ"ג, 1 בינואר 1993, עמ' 24, 26.
נגב, אילת. "אתם, שעדיין בריאים, תיהנו הרבה, אי-אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך" : שיחה עם פרופ' אריה זקס.
ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ"ט באב תשנ"א, 9 באוגוסט 1991, עמ' 24־26
<חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ' 161־170>
על "פרדס"
שבתאי, אהרן. חמש הערות בשולי 'פרדס'. סימן
קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 462־464.
אריה זקס היה משורר, מתרגם ובמאי תיאטרון, מבקר ואיש בוהמה.
גדל בשרון, באזור הפרדסים של גן חיים סמוך לכפר סבא.
היה מורה לתיאטרון וללימודים קלאסיים שנים רבות, וכיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית
בירושלים וניהל את החוג לדרמה באוניברסיטה. תירגם וביים מחזות לסטודנטים, שאחדים מהם זכו להצלחה ארצית.
