ישראל אלירז (1936־2016)

Israel Eliraz


אהבת סופרים  / בעריכת ישראל אלירז. – תל אביב : דביר, 1984.
    128 עמ'.

    שבעה סופרים ישראלים בני־זמננו כותבים על שבעה מחבריהם הבכירים, שכבר הפכו לקלסיקונים בתולדות ספרותנו.
    תחילה ביקשה ׳דביר׳ להוציא סדרת־ספרים ואמרנו לקרוא לה ׳מיטב׳. סדרה בת עשרים וחמישה ספרים, חמישה לשנה, שתכיל ממיטב היצירה הסיפורית העברית ממנדלי ועד בורלא. כרכים קטני מידות שאפשר להכניס בכיס המעיל, ובכל כרך רומן או קובץ־סיפורים. איצטבה של עידית.
    אחר־כך הלכתי אל כמה מסופרינו וביקשתי מהם לכתוב לספרים מבואות בעלי נימה אישית מאוד, כמו מתוך התודעות מחודשת, מעין שיחת־פגישה על היוצרים שאותם יציגו לפני הקורא העברי בן־זמננו משום אהבתם והערכתם אליהם. לא מבוא אקדמי מוקף הערות שוליים ומלווה ב״אפראטים״ למיניהם. הפעם — בלי חציצתם של המומחים הידועים. יבואו סופרים ויכתבו על סופרים. היש דרך טובה מזו להאהיב ספרות עברית בימינו?
    אולי התגעגענו לימים שבהם כתב ביאליק על שלושה משוררים או על מנדלי, ופיכמן כתב על שטיינברג, ושטיינברג כתב על שניאור, וברנר כתב על עגנון , כתיבה של אנשי־יצירה המתפעמים מן העושר האמנותי ושמחים על הטוב עד שהם מבקשים בהתלהבותם להתחלק בו עם הרבים. זהו מפגש שעיקרו הגדול נדיבות, זו ההולכת ומתמעטת בימינו בכתיבתם של מבקרי הספרות.
    חשוב בעינינו לשמוע איך משה שמיר רואה היום את קבצניו של מנדלי, ולמה עדיין מתפעל בנימין תמוז מסיפורי ביאליק, ואיך חי פנחס שדה את ייסוריו ודמויותיו של ברנר, וכיצד אהרן מגד מאזין לנגינת לשונה המיוחדת של דבורה בארון, ומתי לראשונה פגש משה בן־שאול את ספרי יהודה בורלא בירושלים ומה הוא מוצא בהם, ומה מנשמתו של גנסין אחוזה בנשמתו של יצחק אוורבוך אורפז, ועד כמה עכשווי ובוטה הוא אביגדור המאירי לפי אהוד בן-עזר.
    מסיבות שונות, שאין מועיל לפרטן כאן, לא הגיע הזמן לפרסומה של הסדרה הנ״ל. מאחר שמועד זה שוב איננו נראה לנו קרוב, החלטנו להביא ברבים שבעה מבואות על כמה יצירות־מופת, שהן ודאי ממיטב ספרותנו החדשה. אם מבואות אלה יחזירו את הקורא הותיק אל היוצרים הנודעים וידרבנו את הקורא הצעיר לפגוש ביצירות הנדונות כאן ולקרוא בהן, והיה זה שכרנו.

תוכן העניינים:


עודכן לאחרונה: 6 במאי 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף