דוד אבידן
(מוריץ), נולד בו'
באדר תרצ"ד, 21 בפברואר 1934 בתל אביב. למד בגמנסיה "שלוה" בתל-אביב, ובאוניברסיטה העברית.
היה פעיל בתנועות הנוער 'מחנות העולים', 'השומר הצעיר' וב'ברית נוער
קומוניסטי ישראלי' (בנק"י), ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - קול העם.
קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על-ידי זמרים ישראליים.
אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצויין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד".
אבידן תירגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.
הוא זכה בפרס ביאליק לשירה ב-1994. דוד אבידן נפטר בתל-אביב בי"א באייר
תשנ"ה, 11 במאי 1995. על מצבתו חקוק שירו הקצר "אָדָמִלַה". שמו של שיר זה ('אדם' ו'מלה', שהותכו ל-'אדמלה') מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מצירוף של שתי מילים ידועות.
הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שספר שיריה היחיד "ככה אני
רוצה ממך ילד" יצא לאור בהוצאת 'ספרי המאה השלושים' של אבידן).
[מקורות: קרסל,
גרנות²,
ויקיפדיה,
עקד, חורב,קרוא²,
שאנן²,
אנציקלופדיה ynet (ידיעות אחרונות),
en-Wikipedia,
de-Wikipedia,
it-Wikipedia,
ro-Wikipedia]
ברזים ערופי שפתים : שירים (תל-אביב : ארד, 1954) <מהדורה מורחבת הופיעה ב-2001>
בעיות אישיות : שירים (תל-אביב : ארד, 1957)
סיכום ביניים (ירושלים : עכשיו, תש"ך) <לקט שירים>
שירי לחץ (תל-אביב : אל"ף, 1962) <הופיע שנית בהוצאת א. לוין-אפשטין – מודן ב-1973>
משהו בשביל מישהו : מיבחר שירים 1952־1964 (ירושלים : שוקן, תשכ"ד)
<נדפס ב-1975 בהוצאת
א. לוין-אפשטין-מודן; ב-1987 בהוצאת ספרית פועלים ובתשס"ו, 2005 בהוצאת
הקיבוץ המאוחד>
דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט : מחר אתה מת, אדוני ; קאראמבול. וכן: פרק-נבחר מתוך "מיסמך יהודי-גרמני": מה נגד מה ... (ירושלים : עכשיו, 1965)
אור של פיל (תל-אביב : המאה ושלושים, 1967) <רצף רישומים מאת
כרמלה טל ; עם איורימילוליים מאת דוד אבידן>
דו"ח אישי על מסע ל.ס.ד. (תל-אביב : המאה השלושים, 1968)
<יצא עם ספרו: שירים בלתי-אפשריים (תל-אביב, 1968)>
שירים בלתי-אפשריים (תל-אביב : ספרי המאה השלושים, 1968)
<יצא עם ספרו: דו"ח אישי על מסע ל.ס.ד. (תל-אביב, 1968)> <"שירים שחוברו בשנים 1964-1968">
לא : הערות וצופנים על בינצופנים ותקרינים (ירושלים : מוזיאון ישראל, תשכ"ט)
<"אלבומון זה רואה אור לרגל תערוכת התקרינים של דוד אבידן ... אדר-ניסן תשכ"ט, והוא משמש גם כקטלוג">
שירים חיצוניים (תל-אביב : עקד, 1970)
שירים שימושיים (תל-אביב : א. לוין-אפשטיין, 1973)
הפסיכיאטור האלקטרוני שלי : שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב (תל-אביב : א. לוין-אפשטיין : מודן, 1974)
<תורגם מהמקור האנגלי בידי המחבר> <מהדורה מוחדשת הופיעה ב-2001 בהוצאת בבל>
שירי אהבה ומין (תל-אביב : א. לוין-אפשטיין : מודן, 1976)
<מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1987>
שירי מלחמה ומחאה (תל-אביב : א. לוין-אפשטין : מודן, 1976)
<מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1987>
מה חיפש קורט ואלדהיים אצל האפיפיור הפולני : קובץ חדשירי בתשע שפות ... = וואָס האָט געזוכט קורט וואלדהיים ביים פוילישן פויפס ... = What did Kurt Waldheim expect from the Polish Pope ... (תל-אביב : ספרי המאה השלושים, 1987)
המיפרץ האחרון : שירי סופת-המידבר ושבעה שירי-רקע (תל-אביב : ספרי המאה השלושים, 1991)
ראש לשועלים (תל אביב : ירון גולן, 1994) <סיפור> <איורים,
דפנה שחורי>
אדמלה (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001) <שירים> <ערך והוסיף אחרית דבר, דוד וינפלד ; עיצוב ואיורים, ולדימיר בנדרסקי>
ברזים ערופי שפתיים : שירים (תל אביב : בבל, 2001)<מהדורה מחודשת לספרו הראשון של דוד אבידן, שראה אור ב- 1954. למהדורה המחודשת נוספו גרסאות מאוחרות יותר של השירים "חלום רע" ו"בעניין אהבתו האומללה של אלפרד פרופרוק" שהתפרסמו בקובץ "סיכום ביניים" (עכשיו, 1960)>
אבידן :
כל השירים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, 2009־2010)
<בעריכת דוד וינפלד וענת
ויסמן> התוכן: כרך א. 1951־1965 -- כרך ב. 1968־1973 -- כרך ג. 1974־1978 -- כרך ד. 1985־1991.
עריכה:
חמישה שירי מעלות : דגמים מילוליים פתוחים ליוזמת דיגום חופשי / חיים יחזקאל הלפרין ; הקדים והדגים דוד אבידן (תל אביב : מעלות, 1968)
תרגומים:
השעות הקטנות : מחזה במערכה אחת / מאת שון או'קייסי (תל-אביב : חמו"ל, תש"כ)
הזמנה לארמון / מאת ז'אן אנואי (רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ח 1987)
נישואי פיגארו / מאת בומרשה ; עוזרת מתרגם - ג'יזל ספירו (חיפה : התיאטרון העירוני, תשמ"ט 1989)
ארתורו אוי / מאת ברטולט ברכט (רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ד)
דון קארלוס : פואמה דראמטית / מאת פרידריך פון שילר ; על פי הנוסח האנגלי מאת ג'יימס קירקופ (רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, 1989)
ויסמן, ענת.זמן ותנועה בשירת דוד אבידן (ירושלים, תשס"ה 2005) <דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ה 2005>
טל, תמר. מגמות בתפקודם של מערכים גראפיים מיוחדים ביצירת
הרובד הסמנטי בשירתם של אבות ישורון,
אבא קובנר ודוד אבידן בין
השנים 1970-1990 (חיפה, 1995) <עבודת גמר (מוסמך)--אוניברסיטת חיפה,
נובמבר 1995>
מאירי, גלעד.שירה כפארודיה :
היבטים של צחוק, מודרניזם ופוסטמודרניזם בשירת דוד אבידן. (תל אביב, תשס"ז
2007) <דיסרטציה. אוניברסיטת תל-אביב>
קלדרון, נסים. מצבי יסוד בשירתו המוקדמת של דוד אבידן 1954־1962 (תל-אביב,
1978) <דיסרטציה. אוניברסיטת תל-אביב>
רז ברקין, ענבל. סימנים של
התענגות : קריאה לאקאניאנית בשירת יונה וולך ודוד אבידן
(רמת-גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א 2010) תוכן העניינים
מאמרים:
אבידן, דוד. ייעוץ טכני מן העתיד לעבר. הו: כתב עת לספרות, גל' 7 (טבת תשס"ט ינואר 2009), עמ' 221־234 <דוד אבידן מדגם ומעבד מחדש קטעים בולטים של אלתרמן, שקספיר, שלונסקי ורחל.
ענת ויסמן מוסיפה הערות בשולי דיגומים אלה במאמרה: "ההרפתקה מתחילה במקום שבו הסכמה מסתיימת" בעמ' 231־234>
אבינור, גיטה.
על שלושה משוררים ישראלים. בספרה בצל הזכרונות
: מאמרים בבקורת הספרות (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל"ה 1975), עמ'
73־92 <על יהודה עמיחי, דוד אבידן ונתן
זך> <נחתם: דצמבר 1965>
אדף, שמעון. בדיון ואבדון - על
ההתעקשות לכשף אצל אבידן. מקרוב, חוב' 16 (סתיו 2005), עמ'
54־58.
אשד, אלי. האיש שבא מהעתיד : עולמו הפואטי של דוד אבידן
כפי שהוא נראה בעד משקפי השמש של המדע הבדיוני. מעין, גל' 1
(חורף 2005), עמ' 38־42.
וייכרט, רפי. אבידן. וידיאו-קליפ של מילים ותמונות.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ד' באייר תשס"ה, 13 במאי 2005, עמ' 30.
ויסמן, ענת. הזמן הפואטי של דוד אבידן. בתוך:
ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד ; ירושלים: כתר, 2000), עמ' 395־409.
ויסמן, ענת. שאלון דוד אבידן: שאלונים יודעים עליך הרבה יותר משאתה יודע, או איפעם תדע, עליהם.
הו: כתב עת לספרות, גל' 7 (טבת תשס"ט ינואר 2009), עמ' 235־244 <שאלון על חייו ועל יצירתו של דוד אבידן>
זך, נתן. העלה את עצמך קורבן
לאלוהי עצמך. שישי, י"ט באייר תשנ"ה, 19 במאי 1995 <חזר ונדפס
בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ'
22־25>
לאור, יצחק. השיח של האדון ומות
השירה, המקרה של אבידן. מטעם, גל' 15 (ספטמבר 2008), עמ'
93־112.
לוי, דן. בין כמות לאיכות. מאזנים, כרך מ"ז, גל' 2 (תמוז תשל"ח, יולי 1978), עמ'
140־141 <על "שירי מלחמה ומחאה"; "שירי אהבה ומין"; "תשדורות מלוויין ריגול">
מוקד, גבריאל. חילופי גירסות של משורר.
הארץ, 1963 <חזר
ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 60־66>
מוקד, גבריאל. פרס ביאליק לדוד אבידן ולעמליה כהנא-כרמון.
דבר, כ"ד באלול תשנ"ג, 10 בספטמבר 1993, עמ' 25.
מוקד, גבריאל. הטקסטים שלו יחיו כל עוד תחיה השפה העברית.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט באייר תשנ"ה, 19 במאי 1995, עמ' 28.
מוקד, גבריאל. על רומנטיקה ופוסטמודרניזם אצל אבידן.
עכשיו, חוב' 66 (1998־1999), עמ' 145־147 <הרשימה מתייחסת למאמריהם של רפי ויכרט על "ספור אהבים", של עידן צבעוני על אבידן כמבשר פוסטמודרניזם בשירה העברית, שהתפרסמו בגיליון זה>
מזור, יאיר. פואטיקה ושמה כפפת אגרוף אך לפעמים אף משי חרישי : דוד אבידן: שור זועם ורגיש בזירת השירה העברית.
עתון 77, גל' 203 (1997), עמ' 18־21 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 103־119>
מיכלי, ב. י. תדריך לכתיבת שירים. מאזנים, כרך ג, גל' 4 (אב תשט"ז, יולי 1956), עמ' 316־317.
נגיד, חיים. הקדים את זמנו. ידיעות אחרונות, המוסף לחג - ספרות סוכות, י"ד בתשרי תשס"ב, 1 באוקטובר 2001, עמ' 26 <ביקורת על ספריו של דוד אבידן "אדמלה: מבחר משירי דוד אבידן" (בעריכת דוד וינפלד), "ברזים ערופי שפתים: שירים" ו"הפסיכיאטר האלקטרוני שלי: שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב">
נץ, רויאל. "ועץ החיים ועץ הדעת ילבלבו ליד פי הטבעת" : על השימוש הקרנבלי בחרוז בשירה הישראלית שאחרי נתן זך.
הו! כתב עת לספרות, חוב' 5 (שבט תשס"ז, פברואר 2007), עמ' 154־166
<דן בין היתר בשירת דוד אבידן>
קלדרון, נסים. לאן נעלמה המוסיקה אחרי יונה וולך?
עתון 77, שנה ל"א, גל' 325 (חשון-כסלו תשס"ח, נובמבר 2007), עמ' 23־29 <מתוך הספר "יום שני", על שירה וטקסטים של רוק אחרי יונה וולך> <דן, בין היתר, בשירתו של דוד אבידן>
רובינשטיין, בלהה.
דוד אבידן - להמריא או לנחות? : הוא לא היה בחור חברותי. בספרה: שירים ומה שביניהם
: על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב :
עם עובד, תשס"ג 2003), חלק ב, עמ' 199־210. <כולל דיון
בשירים: "נחיתת לא-אונס", "מה העיק עליו" ו"ערב פתאומי">
שחורי, דפנה. השפה העברית היא, לדעתי, אחת השפות המעולות לשימוש ספרותי : דפנה שחורי מראיינת את דוד אבידן לרגל קבלת פרס ביאליק. דבר, ז' באדר תשנ"ד, 18 בפברואר 1994, עמ' 25.
מוקד, גבריאל. בשולי שירתו של ד. אבידן : הערות כלליות ושיכחות יזומות.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך י"א, גל' 1 (1960), עמ' 45־47, 58
<חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 28־33>
מוקד, גבריאל. סיכום ביניים של משורר
צעיר. ידיעות אחרונות, 1960 <חזר
ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 34־35>
מוקד, גבריאל.
החיים על כוכב אבידנקו.הארץ, מוסף ספרים, גל'
(י"ח בסיון תשס"ט, 10 ביוני 2009), עמ'
<חזר ונדפס בספרו:
בזמן אמיתי
: 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 364־370>
דוד אבידן
(מוריץ), נולד בו'
באדר תרצ"ד, 21 בפברואר 1934 בתל אביב. למד בגמנסיה "שלוה" בתל-אביב, ובאוניברסיטה העברית.
היה פעיל בתנועות הנוער 'מחנות העולים', 'השומר הצעיר' וב'ברית נוער
קומוניסטי ישראלי' (בנק"י), ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - קול העם.
קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על-ידי זמרים ישראליים.
אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצויין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד".
אבידן תירגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.
הוא זכה בפרס ביאליק לשירה ב-1994. דוד אבידן נפטר בתל-אביב בי"א באייר
תשנ"ה, 11 במאי 1995. על מצבתו חקוק שירו הקצר "אָדָמִלַה". שמו של שיר זה ('אדם' ו'מלה', שהותכו ל-'אדמלה') מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מצירוף של שתי מילים ידועות.
הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שספר שיריה היחיד "ככה אני
רוצה ממך ילד" יצא לאור בהוצאת 'ספרי המאה השלושים' של אבידן).
