חמוטל בר-יוסף (1940) Hamutal Bar-Yosef

    חמוטל בר-יוסף (לבית בורשטיין), משוררת, מתרגמת וחוקרת, נולדה בקיבוץ תל יוסף בז׳ בסיון ת״ש, 13 ביוני 1940 להורים שעלו לארץ מאוקראינה ב-1936, ורוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג אחיה החייל בדרך לירושלים. בילדותה התגוררה עם הוריה בשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב. למדה בבתי ספר יסודיים בכפר ורבורג ובגוש היישובי תל מונד, בהמשך למדה בתיכון עירוני ה׳. את התואר הראשון (1960) והשני (1975) סיימה באוניברסיטה העברית בירושלים. שם כתבה גם את עבודת הדוקטור שכותרתה מטאפורות וסמלים בסיפורת של אורי ניסן גנסין (1984), שראתה אור כספר שלוש שנים אחר כך.
    בשנים 1960–1975 עבדה כמורה בבתי ספר תיכוניים ובמקביל פירסמה שירים, סיפורים ורשימות ביקורת ספרותית. בשנים 1971–1988 עבדה במשרד החינוך באגף לתוכניות לימודים. בשנים 1984–1987 עבדה כאסיסטנטית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. ב-1987 החלה ללמד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במחלקה ללשון וספרות עברית. ב-1991 מונתה לפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 1993–1994 כיהנה כראש המחלקה. בשנת 1993 במסגרת תפקידה כראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון היא ייסדה (לראשונה באוניברסיטאות בישראל) את המסלול לכתיבה ספרותית לתואר שני.
    התמחותה האקדמית העיקרית היא ההקשר הרוסי והכלל-אירופי של התרבות היהודית המודרנית ושל השירה העברית החדשה. היא כתבה על שירת ביאליק, לאה גולדברג, זלדה, ועל שירה עברית דתית מודרנית, מיסטיקה בשירה העברית והישראלית, זהות יהודית בספרות העברית החדשה, ועוד. כתבה מאות מאמרים בנושאי ספרות עברית ומאות רשימות ביקורת. כתיבתה המחקרית מעידה על סקרנות אינטלקטואלית בלתי נלאית, על מנעד ידע רחב, ועם זאת היא מתייחדת בנימתה הנוחה לקריאה, האישית והבלתי-אקדמית.
    שירתה נוגעת ללב בפשטותה הנבונה. היא חפה ממשחקי לשון ומבטאת פליאה קיומית מהטבע ומהיחסים בין בני אדם. כאב עמוק ואופטימיות זהירה מוצאים אצלה חיבור שירי מקורי: ״נִדְלֶקֶת מִיּוֹפְיוֹ שֶׁל עָלֶה גֶּפֶן יָרוֹק מֻכֶּה אַרְגָּמָן/ רָצִיתִי לְהָבִיא לָךְ אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה/ כְּהוֹכָחָה לְאֶפְשָׁרוּת שֶׁל יוֹפִי/ גַּם בְּמַחֲלָה״ (מתוך ״מתנה״ בספרה לילה, בוקר, 2000). אהבתה לארץ כמו גם מעורבותה המלאה בגורלה בולטות בשיריה.
    בשירתה באות לידי ביטוי השכלתה הרחבה, ידיעותיה בשפות זרות ומשיכתה לעולם המיסטיקה לגווניו. עם זאת, השירה אינה הופכת ללמדנית או למכבידה ונותר הניגון ה״פשוט״ הקרוב למעין שיחה שירית עם קורא אפשרי הקרוב לה. הצבעוניות היצירתית מתבטאת גם בנטייתה לקרב בין שירתה וספריה לבין סוגי אמנות נוספים, למשל חיתוכי עץ ותצלומים. מהמוטיבים הבולטים בשירתה: הבית על דייריו וכליו, המוות, היחסים עם העולם הגברי והזיקה לילדים. ״אָמַרְתִּי: גֶּבֶר לֹא-טוֹב הוּא,/ בֵּן אָדָם עָבֶה וְסָתוּם,/ רֹאשׁוֹ כַּדּוּר אֶבֶן/ פּוֹגֵעַ כְּמוֹ בָּלִיסְטְרָאָה. וּבַלַּיְלָה קָרַבְתִּי אֵלָיו/ לְגַפֵּף אֶת גּוּפוֹ הַבּוֹדֵד/ כְּמוֹ סֶלַע בַּזֶּלֶת בַּקַּיִץ״ (מתוך ״אמרתי״ מהספר לילה, בוקר). שירתה מזכירה באִפיוניה את לאה גולדברג מצד אחד ואת זלדה מצד אחר.
    תפישת העולם העולה בשירתה מחברת בין הגופני לנפשי בטבעיות מלאה. מתוך כך גם מצוקות קשות, גם תאוות גופניות וגם הכמיהה לנסתר מופיעות ברצף אחד ובשפה שירית מיוחדת, המתמודדת היטב עם התכנים המגוונים: ״כְּמוֹ אִישׁ עִיוֵּר שֶׁעוֹבֵר כְּבִישׁ בַּחֲלוֹם/ וּפִתְאוֹם מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ אִישָּׁה בְּעֵירוֹם,/ בְּלִי כְּרִיכָה, בְּלִי צִילּוּם מִימֵי נְּעוּרַי,/ בְּלִי רְכִילוּת, בְּלִי כְּלוּם –/ כָּכָה תִּקְרָא, אִם תּוּכַל, אֶת סֵפֶר שִׁירַי״ (מתוך ״כמו איש עִיוֵּר״, שנדפס בכריכה האחורית של הספר הלא, 1998). הדוברת פונה ישירות לקוראיה, במטרה להמעיט מערכו של המידע הביוגרפי לעומת המפגש הישיר עם השיר עצמו. מעבר לנימת התמימות יש בשיריה אירוניה וזיכרונות קשים מהחיים האישיים. השירה, כמו הקִרבה הגופנית שבין גבר לאישה, הכרחית ובאותה עת בלתי נגיעה, בדומה למצב התודעתי של החלום. יש הסתמכות ברורה על הכוח העצמי, ובמקביל הודאה ברורה בחולשות אישיות. כמעט מכל מצב יש שאיפה לנשגב. אפילו כוחם של המאכלים הביתיים הוא חלק מקיום גדול ופלאי. סגולה נוספת של שירה זו היא היכולת להתמודד עם אובדן אישי טרגי ללא השתלטות של ייאוש או מרירות.
    עוד מספרי שירתה: לולי היה עלי למהר (1971); לקחת אויר (1978); רק הירוק (1981); ובצפיפות (1990); הבראה (2004); תערוכת דיוקנים (2013); שריקה (2014); מותר (2015); בלי הרבה דיבורים (2018), ועוד.
    כתבה את הרומן ההיסטורי משפחתי העשירים: כרוניקה של משפחה (2017). כמו כן, עשרה סיפורים פרי עטה פורסמו בכתבי עת.
    מספרי מחקר וביקורת: על שירת זלדה (1988 ומהדורה מורחבת, 2006); מבוא לספרות הדקאדנס באירופה (1994); מגעים של דקדנס: ביאליק, ברדיצ׳בסקי, ברנר (1997); סימבוליזם בשירה המודרנית (2000); טעמי הספרות: רשימות ביקורת (2006).
    מתרגומיה: מזמורים ישנים לאולגה סדקובה (1997); על כסף, על זקנה, על מוות וכו׳: ארבע פואמות ליוליה וינר (2003); כל כתבי יצחק באבל בשני כרכים (מרוסית, 2008).
    כן תירגמה שירים של מלרמה, אחמטובה, ורלן, פושקין ואחרים. שיריה תורגמו לכמה שפות אירופיות ולערבית. ספרי שיריה המתורגמים הופיעו ברוסית (פטרבורג, 2004), באנגלית (מהדורה דו-לשונית, ניו יורק 2008) ובהונגרית (2009).
    על שירתה זכתה בפרס אקו״ם (1987), בפרס קרן תל אביב (1987), בפרס קרן ירושלים לשירה (1990), בפרס ויצ״ו לאישה היוצרת (1994), בפרס הנשיא (2002), בפרס ברנר (2005), בפרס יהודה עמיחי (2011), בפרס אקו״ם למפעל חיים (2013) ובפרס פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז״ל (2017).

       

נכתב על-ידי מירון ח. איזקסון וערן צלגוב עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, אתרה של חמוטל בר-יוסף

ספריה:

שירה ופרוזה:
  • לולא היה עלי למהר (תל אביב : מי לי, 1971)
  • לקחת אויר : שירים (רמת גן : מסדה, 1978) <סדרה בעריכת אמיר גלבוע>
  • רק הירוק : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א)
  • מתנות קופצות : שירים (תל-אביב : הקבוץ המאוחד, תשמ״ה 1984)
  • בקיץ זה יעבור (ירושלים : כתר, 1984) <איורים - דודו גרשטיין> <לילדים>
  • ובצפיפות : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990)
  • הלא : שירים (ירושלים : כרמל, תשנ״ח 1998)
  • לילה, בוקר : שירים ותרגומים (ירושלים : כרמל, תשס״א 2000) <חיתוכי-עץ - חנה פייזר בן דוד> <תורגם לאנגלית>
  • Night, morning : selected poems of Hamutal Bar-Yosef / translated by Rachel Tzvia Back (Riverdale-On-Hudson, N.Y. : Sheep Meadow Press, 2008)
  • מזון : שירים (ירושלים : כרמל, תשס״ב 2002) <צילומים - נויה שילוני-חביב>
  • הבראה : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2004) <סדרת ריתמוס>
  • عندما أبقى وحدي : مختارات من الشعر العبري الحديث / حموطال بار يوسيف ؛ ترجمة نعيم عرايدي ؛ مراجعة: حسين سراج (المنصورة : دار ابن لقمان،, ٢٠١٠)
  • השתוות : מבחר שירים ישנים וחדשים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011) <אחרית דבר – דן מירון>
  • חקוק באבן חתוך בעץ : 15 אפיטפים, י״ג חיתוכי עץ (רעננה : אבן חושן, תשע״א 2011) <חיתוכי עץ מאת חנה פייזר בן-דוד>
  • מוסיקה : סיפורים (תל אביב : ספרא : הקיבוץ המאוחד, 2012)
  • תערוכת דיוקנים : שירים (רעננה : אבן חושן, תשע״ג 2013)
  • שריקה : שירים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תשע״ד 2014) <עריכה - לאה שניר>
  • מותר : שירים 2013–2014 (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשע״ה 2015)
  • העשירים : כרוניקה של משפחה (ירושלים : הוצאת כרמל, תשע״ח 2017)
  • בלי הרבה דיבורים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ח 2018) <מבחר שירים. עריכה – גדעון טיקוצקי>
  • השגיאה המופלאה : שירים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש״ף 2020)
עיון:
  • תהלים - תדריך לבחינות הבגרות : לתלמידי בתי ספר תיכונים ולנבחנים חיצוניים (תל אביב : מישל״ב – המכון הישראלי להשכלה בכתב ליד המרכז לתרבות ולחינוך, 1969, 1987)
  • החטא ועונשו : פ׳ דוסטויבסקי תדריך לקורא וללומד (תל אביב : מישלב - מכון ישראלי להשכלה ליד המרכז לתרבות ולחינוך, 1978, 1987)
  • הלשון הפיגורטיבית ביצירתו הסיפורית של א״נ גנסין (ירושלים, תשמ״ד 1984) <דיסרטציה -- האוניברסיטה העברית בירושלים>
  • שלושה סיפורים של יצחק באבל: ״מעשה בשובכי״, ״בן הרבי״ ו״המלך״ בתרגום אברהם שלונסקי (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים, תשמ״ז 1987)
  • מטאפורות וסמלים ביצירתו של גנסין (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987)
  • על שירת זלדה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988)
  • הרשימה כז׳אנר של מעבר מריאליזם לסימבוליזם בספרות העברית (תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ט)
  • מבוא לספרות הדקאדנס באירופה (תל אביב : משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ״ד 1994)
  • מגעים של דקאדנס : ביאליק, ברדיצ׳בסקי, ברנר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשנ״ז 1997)
    תוכן העניינים
  • סימבוליזם בשירה המודרנית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ס 2000)
  • קריאות ושריקות : מסות ומאמרים (ירושלים : הוצאת כרמל, תשס״ה 2005)
    תוכן העניינים
  • טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, 2006)
    תוכן העניינים
  • על שירת זלדה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006) <מהדורה מורחבת>
  • מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008)
  • Mysticism in XX century Hebrew literature (Boston : Academic Studies Press, 2010)
  • לאה גולדברג (ירושלים : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע״ג 2012)
תרגום:
  • מזמורים ישנים / אולגה סדקובה (ירושלים : כרמל, תשנ״ז 1997)
  • על כסף, על זקנה, על מוות וכו׳ : ארבע פואמות / יוליה וינר (ירושלים : כרמל, תשס״ג 2003)
  • משמעות האהבה/ ולדימיר סולוביוב (ירושלים: כרמל, 2005)
  • כל הכתבים / איסאק באבל ; תרגום מרוסית ואחרית דבר – חמוטל בר-יוסף ; עריכה, הערות ופתח דבר - אפרים זיכר (ירושלים : כרמל, תשס״ח-תש״ע 2008–2009) <כרך א. הסיפורים – כרך ב. מחזות, תסריטים וסיפורים מן העיזבון – כרך ג. מסות, זיכרונות ונאומים>
  • גוהרת על עצמי :  מבחר שירים /  מלכה חפץ-טוזמאן (תל אביב : קשב לשירה, תשע״ד 2013)
עריכה:
  • ילקוט סיפורים / אהרון ראובני, ליקטה, הקדימה מבוא, הסברים וביבליוגראפיה חמוטל בר יוסף (תל אביב : יחדיו : אגודת הסופרים העברים בישראל, (תש״ם 1980)
  • ילקוט סיפורים / יעקב חורגין, ליקטה והוסיפה מבוא והסברים חמוטל בר-יוסף (תל אביב : ״יחדיו״, תשמ״ב 1981)
  • יסודות צליליים בשירה העברית : מבחר מאמרים לתלמיד לבית-הספר העל-יסודי הכללי / לוקט ונערך על-ידי חמוטל בר-יוסף (ירושלים : ״מעלות״, תשמ״ג)
  • Антология ивритской литературы : Еврейская литература 19-20 веков в русских переводах / Составители, Хамуталь Бар-Йосеф И Зоя Копельман (Москва : Издательский Центр Российского Государственного Гуманитарного Университета, 1999)
  • על האושר שלא נגוז : סיפורים, שירים וברכות לילדים ולנכדים / מזל גוזלי (ירושלים : חמו״ל, תשס״ז?)

על המחברת ויצירתה:

  • חמוטל בר-יוסף.  [על עצמה ושירתה].  פסיפס, גל׳ 61 (סתיו תשס״ו 2005), עמ׳ 8–9 <כולל שני שירים מתוך ספרה ׳לילה, בוקר׳>
  • אביב, נעמי. פמיניסטית בעל-כורחה. כל העיר, 14 באוגוסט 1987, עמ׳ 55–56.
  • גולן, שלומית. הבנאלי כאכסטזה. את, 1988.
  • גנן, משה. שלושה ספרי שירה של המשוררת חמוטל בר יוסף. מבוע, גל׳ ל״ט (תשס״ג 2003), עמ׳ 75–83.
  • טרנופולסקי, נגה. לשון על לשון. הארץ, גלריה , 14 במארס 2002.
  • כץ, שרה ח. להכניע את הג׳ונגל הפנימי. דבר ראשון, משא, 26 בינואר 1996, עמ׳ 14.
  • לבטוב, יצחק. שירה טובה בשולי הדרך : שיחה עם המשוררת והפרופ׳ לספרות עברית חמוטל בר-יוסף. על המשמר, ט׳ בתשרי תשנ״ד, 24 בספטמבר 1993, עמ׳ 20.
  • לבנה, נרי. ״חידות גולדברג״. הארץ, מוסף שבועי, 20 ביוני 2003, עמ׳ 58–60. <נוסח אנגלי הופיע ב-Haaretz ב-25 ביוני 2003>
  • לורי, אביבה.  דרמה כתובה היטב.  הארץ, מוסף שבועי, ג׳ בחשון תשע״ג, 19 באוקטובר 2012, עמ׳ 46–51   <חמוטל בר יוסף מספרת על הילדות בצל השכול, נישואיה הכושלים למחזאי יוסף בר יוסף והבן שהתאבד, ומגלה שאפשר להתאושש גם מהגרוע מכל>
  • מזור, יאיר. שירתה של חמוטל בר-יוסף : מתוך החיק החם של מכאוב ואבדן, ובקול מתוודה. אפיריון, גל׳ 77 (2002), עמ׳ 11–18 <נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 83, גל׳ 1 (2003), עמ׳ 42-44> <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ׳ 273–280>
  • מנדל, עליזה, שושי בהן ורפי כהן. בזבזת את הזמן על גידול ילדים. עלמה, גל׳ 5 (דצמבר 1999), עמ׳ 9-6.
  • מסג, סבינה.  וידויים.  עתון 77, גל׳ 357–358 (חשון תשע״ב, אוקטובר-נובמבר 2011), עמ׳ 17–18 <על שירים של לאה גולדברג (״גבנו לברושים״), חמוטל בר-יוסף (״בשדה״, ״וידוי״) ואמיר אור (״תיקון״)>
  • פרנקל-מדן, רחל. ברכת המזון וקללתו - עיון חוזר בשירי חמוטל בר-יוסף למקרא ״מזון״. מאזנים, כרך ע״ו, גל׳ 6 (2002), עמ׳ 15–20.
  • קרפל, דליה. כאב עובר ושב. הארץ, מוסף, 13 במארס 1998, עמ׳ 57, 60.
על ״לולי היה עלי למהר״
  • בן-שאול, משה. [מ. מש״ב] ארבע משוררות. מעריב, 7 ביולי 1972.
  • זהבי, אלכס. על ספר שירים אחד ועל עוד שלושה. ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, 18 באוגוסט 1972.
  • מוקד, גבריאל. שירי נשים. עכשיו, חוב׳ 25–28 (אביב תשל״ג, 1973), עמ׳ 296–298.
  • מעריב. שירים על תנאי. מעריב, 16 ביוני 1972, עמ׳ 34.
  • ראובני, יותם. מוצר בהול. דבר, משא, 14 ביולי 1972.
על ״לקחת אויר״
  • בוקסר, יוכבד. שירי אשה. את, גל׳ 145 (אפריל 1979), עמ׳ 140–141.
  • ברקאי, עדה. רגעים של הפוגה. על המשמר, 23 בפברואר 1979.
  • גולן, שלומית. הבאנאלי כאכסטאזה. את, גל׳ 145 (אפריל 1979), עמ׳ 66–67.
  • זהבי, אלכס. מסר אישי. ידיעות אחרונות, 2 בפברואר 1979, עמ׳ 23.
  • נגיד, חיים. עצמה והעמקה רגשית. מעריב, 15 בדצמבר 1978, עמ׳ 47.
  • נוף, א. דרך אשה בשירה. זו הדרך, 22 באוגוסט 1979, עמ׳ 12.
  • ציפר, בני. שלוש נשים. הארץ, 2 במארס 1979, עמ׳ 23.
  • שמיר, זיוה. אויר + מים + כאב + שירה. מעריב, ספרות, 16 במארס 1979, עמ׳ 47.
  • Vardi, Dov. Lakahat Avir. World Literature Today, vol. 54, no. 1 (Winter 1980), pp. 166.
על ״רק הירוק״
  • בלומרט, רות. ליריקה מאופקת בצבעיה. הדואר, שנה 61 גל׳ כ״ט (25 ביוני 1982 ), עמ׳ 468.
  • בן-שאול, משה. [מ׳ מש״ב]. זו אני. מעריב, 4 בדצמבר 1981.
  • ברונובסקי, יורם. [יוחנן רשת] ׳רק הירוק׳. הארץ, 29 בינואר 1982, עמ׳ 26.
  • זהבי, אלכס. מסר נרמז ומסר גלוי. מאזנים, כרך נ״ד, גל׳ 3–4 (1982), עמ׳ 73–74.
  • זינגר, משה. בין ירושלים לפלשתין. כל העיר, 5 בדצמבר 1981.
  • מעריב. ׳זו אני׳. מעריב, 4 בדצמבר 1981.
  • נבות, אמנון. [א׳ תיבון]. ׳כמו להרוג ציפור׳, מעריב, 12 במארס 1982.
  • עומר, דן. חמוטל בר-יוסף והשיר על אלה שנמסו עם השלג של 1950. קול ירושלים, 12 בנובמבר 1982, עמ׳ 27.
  • קוריס, יוסף. מגע חי עם העולם. ידיעות אחרונות, 14 במאי 1982.
  • רובינשטיין, בלהה. רק הירוק או אולי שועל ורוד?. דבר, משא, 16 באפריל 1984, עמ׳ 20.
על ״מתנות קופצות״
  • יצחקי, ידידיה. בלתי צפוי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, א׳ באב תשמ״ה, 19 ביולי 1985, עמ׳ 22.
  • מרוז-אהרני, תקוה. דלתות נפתחות - ומיד נסגרות. דבר, כ׳ באלול תשמ״ה, 6 בספטמבר 1985, עמ׳ 20.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים. הארץ, תרבות וספרות, כ״ב באדר תשמ״ה, 15 במארס 1985, עמ׳ 17.
  • קמרון, אסתר. לשמור על מה שיש. עתון 77, גל׳ 64–65 (1985), עמ׳ 9.
על ״ובצפיפות״
  • בר-און, יעקב. החיים בצפיפות. במחנה, גל׳ 29–30 (4 באפריל 1990), עמ׳ 51.
  • גור, רות. כשהיא נוגעת בטרגדיה. עתון 77, גל׳ 124–125 (אייר-סיון תש״ן, מאי-יוני 1990), עמ׳ 14.
  • גנוסר, יאירה. אהבה בתפזורת. מעריב, ספרות, כ״ט בסיון תש״ן, 22 ביוני 1990, עמ׳ 6.
  • לויט, ענת. ארץ נחושה. דבר, 19 במארס 1990, עמ׳ 9.
  • נסים, קובי. עומק הכאב ועוצמת הצעקה. על המשמר, כ״ו באדר תש״ן, 23 במארס 1990, עמ׳ 21.
  • שחם, חיה. שירה חשוקת שפתיים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ה בניסן תש״ן, 20 באפריל 1990, עמ׳ 23.
על ״הלא״
  • גורביץ׳, ניצה. על ה״כן״ או ה״לא״. עתון 77, גל׳ 221 (1998), עמ׳ 16–17.
  • קוסמן, אדמיאל. אף אחד לא יודע מה הריח האמיתי שלנו. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 288 (י״א באלול תשנ״ח, 2 בספטמבר 1998), עמ׳ 14.
  • קרניאל, גל. ״הסוף יבוא, הוא לא יבקש רשות מאיש״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 605 (י״ד בתשרי תשס״ה, 29 בספטמבר 2004), עמ׳ 10.
  • שמיר, זיוה. אש ירוקה ורכה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, א׳ באב תשנ״ח, 24 ביולי 1998, עמ׳ 27.
על ״לילה, בוקר״
  • איזקסון, מירון ח. הכרעה נפשית וחלקי האישיות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 420 (י״ט באדר תשס״א, 14 במארס 2001), עמ׳ 15.
  • אלמוג, רות. אהבה ולא אדע למי - חמוטל בר יוסף: שירה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה באייר תשס״א, 18 במאי 2001, עמ׳ ב 14.
  • טור-מלכא, עין. החותם הפנימי של הנפש. האומה, חוב׳ 145 (2001), עמ׳ 115–118.
  • נגיד, חיים. חתול ותאנה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״א באדר תשס״א, 16 במארס 2001, עמ׳ 28.
  • שפריר, משה. כמיהה לאור וגעגועים לאהבת-נעורים. מאזנים, כרך ע״ה, גל׳ 4 (2001), עמ׳ 61–62.
  • שתל, שמואל. הוכחה לאפשרות של יופי. עתון 77, גל׳ 254 (ניסן תשס״א, אפריל 2001), עמ׳ 12.
על ״מזון״
  • לוי נחום, תמי. הזן את הכל. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 484 (כ״ה בסיוון תשס״ב, 5 ביוני 2002), עמ׳ 60.
  • מרק, צבי.  מזון, אמהות ושירה.  דימוי, גל׳ 25 (אביב תשס״ה), עמ׳ 78–80.
  • נגב, אילת. מזון הוא לא רק אוכל : ראיון עם הפרופ׳ חמוטל בר-יוסף בצאת ספרה ״מזון: שירים״. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ב׳ בניסן תשס״ב, 15 במארס 2002, עמ׳ 26.
  • סומק, רוני. מטבח פואטי מאוד. עתון 77, גל׳ 267 (2002), עמ׳ 9.
  • קלדרון, נסים. בן אדם שאפשר לצרף אותו אל השולחן. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ג בסיוון תשס״ב, 24 במאי 2002, עמ׳ 27.
על ״הבראה״
  • גנן, משה. הבראה : על חמוטל בר יוסף. אפיריון, גל׳ 91 (תשס״ה, 2005), עמ׳ 20–23.
  • גנן, משה. ״עכשיו אני אגם רגוע״. האומה, שנה מ״ב, גל׳ 160 (קיץ תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 120–122 <נוסח מקוצר של הרשימה שפורסמה ב׳אפיריון׳>
  • הלוי, שולמית חוה. רעב לאהבות, מימושן ואבדנן. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 635 (י״ח בניסן תשס״ה, 27 באפריל 2005), עמ׳ 13.
  • ויג, שושנה.  ריאיון עם חמוטל בר-יוסף.  פסיפס, גל׳ 62 (חורף תשס״ו, 2005), עמ׳ 3–8.
  • שתל, שמואל. סיפור הדברים ושירתם. עתון 77, גל׳ 301 (אייר תשס״ה, מאי 2005), עמ׳ 7.
על ״Night, morning : selected poems of Hamutal Bar-Yosef״
על ״השתוות״ על ״חקוק באבן, חתוך בעץ״
על ״מטאפורות וסמלים ביצירתו של גנסין״
  • הולצמן, אבנר. חידתו של גנסין. ידיעות אחרונות, כ״ד בחשון תשמ״ט, 4 בנובמבר 1988, עמ׳ 24.
  • הופמן, חיה. אור חדש על סגנונו של גנסין. דבר, ה׳ בתשרי תשמ״ט, 16 בספטמבר 1988, עמ׳ 18.
  • זהבי, אלכס. נסיון לפצח חידת סגנונו של גנסין. מעריב, ספרות, ל׳ בתשרי תשמ״ח, 23 באוקטובר 1987, עמ׳ 1.
  • Balaban, Avraham. Gnessin Revisited. Prooftexts, vol. 9, no. 2 (1989), pp. 177-184.
על ״על שירת זלדה״ על ״הרשימה כז׳אנר של מעבר מראליזם לסימבוליזם בספרות העברית״
  • ויס, הלל. [ביקורת]. בקורת ופרשנות, חוב׳ 26 (1990), עמ׳ 139.
  • קרניאל, צבי. ״צורות קטנות״ שעשו גדולות. דבר, כ״ב בטבת תש״ן, 19 בינואר 1990, עמ׳ 19.
על ״מבוא לספרות הדקאדנס באירופה״
  • אוחנה, דוד. השמשות השוקעות באלכסון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 106 (ו׳ באדר ב׳ תשנ״ה, 8 במארס 1995), עמ׳ 11, 14.
  • ברונובסקי, יורם. אימפריה בשלהי שקיעתה. הארץ, תרבות וספרות, י״א בתשרי תשנ״ה, 16 בספטמבר 1994, עמ׳ ב 9.
  • ברתנא, אורציון. דקאדנס ופוסט-מודרניזם. על המשמר, 27 בינואר 1995, עמ׳ 20.
  • גורביץ, דוד. מהלך אימים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״ג בחשוון תשנ״ה, 28 באוקטובר 1994, עמ׳ 29.
  • שטרנהל, זיוה. גל הברק והאופל. הארץ, 23 ביוני 1995, עמ׳ ב 7.
על ״מגעים של דקאדנס״
  • ברונובסקי, יורם. תחייה, שקיעה: מחקר-ספרות. הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בחשוון תשנ״ח, 7 בנובמבר 1997, עמ׳ ד 2.
  • נוברשטרן, אברהם. ספרות התחייה העברית בין ״שקיעה״ ל״זריחה״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 265 (כ״ז באדר תשנ״ח, 25 במארס 1998), עמ׳ 11 <נדפס גם ב׳הדאר׳, שנה 77, גל׳ כ׳ (כ״ט באב תשנ״ח, 21 באוגוסט 1998), עמ׳ 16-17>
  • עברון, עדנה. מחקר ושירה - אין סתירה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ׳ בתמוז תשנ״ז, 25 ביולי 1997, עמ׳ 27.
  • Cutter, William. [Book review].  Hebrew studies, vol. 41 (2000), pp. 350-353.
  • Ginor, Zvia.  [Book review].  AJS review, vol. 24, no. 2 (1999), pp. 430-432.
על ״סימבוליזם בשירה המודרנית״
  • ברונובסקי, יורם. הסימבוליזם, הסונט. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בטבת תשס״א, 19 בינואר 2001, עמ׳ ב 14.
  • טנצמן, לאה.  מיטב השיר סמלו.  הארץ, מוסף ספרים,  גל׳ 415 (י״ד בשבט תשס״א, 7 בפברואר 2001), עמ׳ 11.
על ״קריאות ושריקות״ על ״טעמי הקריאה״
  • לויתן, עמוס. שמחת הקריאה וחדוות הכתיבה.  עתון 77, גל׳ 318 (אדר תשס״ז, פברואר 2007), עמ׳ 33–34.
על ״על כסף, על זקנה, על מות וכו׳״ ליוליה וינר
  • לוי נחום, תמי. זיקנה תציל ממוות? הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 586 (כ״ח באייר תשס״ד, 19 במאי 2004), עמ׳ 13.
  • קורן, יהודה. השיר הראשון שכתבתי היה על כסף : ראיון עם המשוררת יוליה וינר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ה׳ באב תשס״ד, 23 ביולי 2004, עמ׳ 26.
  • קלדרון, נסים. בלי לאוושש. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ג בסיוון תשס״ג, 13 ביוני 2003, עמ׳ 25.
על ״عندما أبقى وحدي״ על ״מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים״
  • Pinsker, Shachar.  ״Never will I hear the sweet voice of God״ : religiosity and mysticism in modern Hebrew poetry.  Prooftexts, vol. 30, no.1 (Winter 2010), pp. 128-146.
על ״מוסיקה״
  • פסיפס. עם המשוררת חמוטל בר-יוסף על ספרה החדש - ״מוסיקה״. פסיפס, גל׳ 88 (סתיו-חורף תשע״ב 2012), עמ׳ 21–22.
  • קינר, גדהחיים כווריאציות מוסיקליות עם סוף טוב (לרוב).  עתון 77, גל׳ 368 (סיון-תמוז תשע״ג, מאי-יוני 2013), עמ׳ 12–13.
  • קמחי, אביחי.  דברים יפים: על חווית הקריאה של הספר ״מוסיקה״.  פסיפס, גל׳ 88 (סתיו-חורף תשע״ב 2012), עמ׳ 23–24 <דברים שנאמרו בערב השקת הספר - ״מוסיקה״>
על ״לאה גולדברג״
על ״שריקה״
  • גרינברג, עליזה. המאור הטהור והפשוט בהוויה.   האומה, גל׳ 195 (סתיו תשע״ה 2014), עמ׳ 123–124 <דברים שנאמרו בעת השקת הספר>
  • לויתן, עמוס.  על שני שירים מתוך שריקה.  עתון 77, גל׳ 377 (אב-אלול תשע״ד, יולי-אוגוסט 2014), עמ׳ 47.
על ״מותר״

על ״מזמורים ישנים״ לאולגה סדקובה
  • ברונובסקי, יורם. אולגה סדקובה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בטבת תשנ״ח, 23 בינואר 1998, עמ׳ ד 2.
  • לעאל, איריס. התעלות וחבטה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט״ו באדר תשנ״ח, 13 במארס 1998, עמ׳ 31.
  • רדוצקי, ויקטור. עולם אבוד, יקר ללב. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 288 (י״א באלול תשנ״ח, 2 בספטמבר 1998), עמ׳ 14.
על ״משמעות האהבה״ מאת ולדימיר סולוביוב
  • פז, אורי.  אהבת התלמוד של המיסטיקן הרוסי.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 497 (כ״ח בשבט תשס״ז, 16 בפברואר 2007), עמ׳ 6–7.
על ״כל הכתבים״ לאיסאק באבל על ״ילקוט סיפורים״ לאהרן ראובני ובעריכת חמוטל בר-יוסף על ״ילקוט סיפורים״ ליעקב חורגין ובעריכת חמוטל בר-יוסף
  • עקרוני, אביב. הווי ארץ-ישראל בראשית המאה. מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 6 (1982), עמ׳ 50.
על ״Антология ивритской литературы״ (״אנתולוגיה של הספרות העברית במאות התשע-עשרה והעשרים״)
  • דיקמן, עמינדב. זרמי מעמקים רוסיים בתרבותנו ובלשונם. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 371 (כ״ט באדר ב תש״ס, 5 באפריל 2000), עמ׳ 16, 21.
  • Венгер, Хаим. Юдаика в россиском университете. Новости Недели – Еврейский камертон, 25.11.1999, ст. 18-19.
  • Глинтерщик, Роза. Радоваться и благодарить. Мир Книги – Новости Недели, 7.4.2000, ст. 27.
  • Горелик, Михаил. Спасти Песахзона. Новый Мир, Феврал 2000, ст. 217-219.
  • Корди, Василиса Шкловская. Антология ивритской литературой. Вестник Еврейского Университета, 3 (21) 2000, ст. 365-368.
  • Крюков, Александр. Столетие новой ивритской литературы. Международная Еврейская Газета, 35 (275), Сентябрь 1999, ст. 4.
  • Кучерский, Александр. Антология ивритской литературой. Иерусалимский Журнал, 3 (2000), ст. 264-267.
  • Соломонова, Екатерина. Взаимопроникновение и борьба култур. Вести – Окна, 16.3.2000, ст. 4-5.
  • Черток, С. Ивритская литература на русском языке. Русская мысль, 4296, Декабрь 5-15 1999, ст. 15.
על ״גוהרת על עצמי״ למלכה חפץ-טוזמאן
  • לויתן, עמוס. סדן המשוררת ופטיש המתרגמתעתון 77, גל׳ 373 (שבט-אדר תשע״ד, ינואר-פברואר 2014), עמ׳ 42.
קישורים:

OpenLibrary – OL4557869A Wikidata – Q12407540 J9U – 987007311856505171 NLI – 000195647 LC – n81002502 VIAF – 44444807
עודכן לאחרונה: 30 במאי 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף