נולד בירושלים להוריו פניה ויהודה-אריה קלוזנר. דודו היה פרופ' יוסף קלוזנר. למד בבית ספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה
העברית ברחביה. בגיל 15 עזב את ירושלים ועבר לקיבוץ חולדה.
לאחר שירות צבאי בנח"ל חזר ללימודים באוניברסיטה העברית
בירושלים. עמוס עוז נשוי לנילי, אותה הכיר בקיבוץ ולהם שלושה ילדים. משפחת
עוז מתגוררת בערד. עמוס עוז מייצג את השמאל הציוני בישראל ודעותיו מוערכים
ברחבי תבל. הוא זכה באין ספור פרסים ספרותיים, בהם פרס ישראל בשנת היובל
למדינה (תשנ"ח), פרס גיתה היוקרתי באירופה על ספרו האוטוביוגרפי 'סיפור על
אהבה וחושך' והוא נחשב כמועמד רציני לקבלת פרס נובל לספרות. ב-2006 זכה
בתואר דוקטור לפילוסופיה לשם-כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על
תרומתו לספרות הישראלית ובהערכה על חלקו בשיח הישראלי ובהאדרת שמה של ישראל
בעולם.
[צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית]
עד מוות (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"א 1971) <שני
סיפורים: 'אהבה מאוחרת' ו'עד מוות'> <מהד' חדשה הופיעה ב-1991 בהוצאת
מקסוול-מקמילן-כתר בליווי חיתוכי עץ של יעקב פינס> <הסיפור 'עד מוות'
הופיע ב-2003 במסגרת סדרת תרמיל/בבל בהוצאת בבל> <תורגם לאנגלית,
צרפתית, שבדית, הולנדית, פינית, גרמנית>
Unto death / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author
; woodcuts by Jacob Pins (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1975)
Jusqu'à la mort : nouvelles / traduit de l'hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1974)
Intill döden / översättning från engelska av Mårten Edlund (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1980)
Tot ter dood / uit het Hebreeuws vertaald door Maartje van Tijn (Amstelveen : Amphora Books, 1983)
Kuolemaan asti / suomentanut Ilkka Malinen (Helsinki : Tammi, 1987)
Dem Tod entgegen : zwei Erzählungen / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)
לגעת במים, לגעת ברוח (תל-אביב : עם עובד, תשל"ג 1973)
<יצא לאור מחדש בהוצאת כתר ב-1993> <תורגם לאנגלית,
צרפתית וקוריאנית>
Touch the water, touch the wind / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1974)
Toucher l'eau, toucher le vent / traduit de l'hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1976)
אנשים אחרים : מבחר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ד)
<התוכן: ארבעה פרקים ראשונים: - ארצות התן - תיקון העולם - נוודים וצפע - מתוך "מקום אחר" - מתוך "מיכאל שלי" - מתוך "לגעת במים, לגעת ברוח" - עד מוות>
הר העצה הרעה : שלושה סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשל"ו)
<התוכן: הר העצה הרעה - אדון לוי – געגועים>
Maailmassa kaikki muuttuu / suomentanut Hannu Väisänen (Hämeenlinna : Karisto, 1983)
ארצות התן : סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תשל"ו 1976)
<עשרה סיפורים> <"הסיפורים נכתבו בשנים 1962-1965 ותוקנו בשנת 1975"> <תורגם
לאנגלית, צרפתית, פולנית>
Where the jackals howl : and
other stories / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange & Philip
Simpson (London : Chatto & Windus ; New York : Harcourt Brace Jovanovich,
1981)
Les terres du chacal : nouvelles
/ traduites de l'hébreu par Jacques Pinto (Paris : Stock, 1987)
Tam, gdzie wyją szakale / przeł. Katarzyna Bogucka-Krenz (Warszawa : Prószyński i S-ka, 2005)
באור התכלת העזה
מנוחה נכונה (תל אביב : עם עובד, תשמ"ב 1982)
Täydellinen rauha / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1988)
פה ושם בארץ ישראל התרשמויות ממסע אישי שערך בארץ.
Israelin maassa / suomentanut Dan Steinbock (Helsinki : Tammi, 1983)
קופסה שחורה (תל אביב : עם עובד, תשמ"ז 1987) <רומן>
<יצא לאור שנית בהוצאת כתר ב-1996>
<תורגם לפינית, פולנית, רוסית>
Musta laatikko / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1990)
Czarna skrzynka / przeł. z ang. Danuta Górska (Warszawa : Niezależna Oficyna Wydawnicza, 1995)
Черный ящик / Амос Оз ; Перевод С Иврита В. Радуцкий, Редактор М. Шкловская, Обложка Р. Ротем (Иерусалим : Библиотека Алия, 1996)
ממורדות הלבנון : מאמרים ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשמ"ח 1987)
<יצא לאור שנית בהוצאת כתר ב-1998><תורגם לאנגלית,
יפנית, גרמנית>
The slopes of Lebanon / translated from the Hebrew by Maurie Goldberg-Bartura (San Diego : Harcourt Brace Jovanovich, 1989)
זלצברגר-עוז, פניה. אמת ראשונה, ושנייה, ושלישית: הנצנוץ הגליציאנרי של עגנון המפרה את עוז.
כיוונים חדשים, גל' 16 (2007), עמ' 278־284 <דברים שנישאו ביד בן צבי, לכבוד צאת הספר "והיא תהילתך", מאת ניצה בן דב>
ראובני, הדסה. דמות המספר ביצירותיו של עמוס עוז (תל-אביב,
חשון תשל"ה 1974) <עבודת גמר לקראת התואר M.A.
באוניברסיטת תל-אביב>
רוזמרין, סיגלית.מבני תחביר ותבניות שיח
: עיון סגנוני בלשונו של עמוס עוז (רמת-גן, תשס"ד 2004)<חיבור לשם קבלת
התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן>
אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י"ט בשבט תשס"ו, 17 בפברואר 2006, עמ' 6־7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ"ו בשבט תשס"ו, 24 בפברואר 2006, עמ' 7, 22 <דיון בכתיבתם של "סופרי השמאל"
עמוס עוז,
א.ב. יהושע, אלי עמיר,
סמי מיכאל, דויד גרוסמן,
רונית מטלון, אשכול נבו
ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר
ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס"ז 2007), עמ'
17־30>
אבישי, מרדכי. עמוס עוז: סיפורים ורומאנים ראשונים. בספרו: שערים ברוח : סופרים עבריים ויהודים בספרות העולם (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ' 144-149.
ארבל, מיכל. "מנזר השתקנים": עלייתו של הג'ובניק וערעורה של הזהות הגברית הלוחמת.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ' (תשס"ו 2006), עמ' 285־307 <ב"מנזר השתקנים" מעלה עמוס עוז דמות חדשה על במת הספרות העברית: הג'ובניק. בחירה בדמות זו לדמות מרכזית מסמנת תמורה אידיאולוגית ותרבותית רבת משקל בחברה הישראלית. הדמות הלא-קרבית טעונה במשמעויות חברתיות ולאומיות ובבדיקת הזהות של הישראלי החדש - יהודי, גלותי, גברי, גיבור?>
בלאט, אברהם. מארץ ה"תן" לארצות האדם - עמוס עוז.
בספרו תחומים וחותם (תל-אביב :
סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 20־37 <על "מקום אחר", "מיכאל שלי", "אהבה
מאוחרת" ו"עד מוות">
בלבן, אברהם. עמוס עוז - מסת מבוא (פרק מתוך חיבור על יצירתו של עמוס עוז, אשר יראה אור).
עכשיו, חוב' 49 (1984), עמ' 195־216.
בלבן, אברהם. לשון ומציאות ביצירתו של עמוס עוז.
דבר, ט"ז בכסלו תשמ"ט, 25 בנובמבר 1988, עמ' 18.
בלבן, אברהם. יסודות מיתולוגיים ורומנסיים בסיפורת של "דור המדינה".
דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג', כרך ב (1989), עמ' 251־258
<על יצירתם של משה שמיר, עמוס עוז ועמליה כהנא-כרמון>
בן-דב, ניצה. "תקופת הפוגה שקטה במצב הישראלי" -
א"ב יהושע ועמוס עוז: התחלות. קשת החדשה: רבעון לספרות עיון ובקרת, חוב' 12 (קיץ 2005), עמ' 109־115 <סיפוריהם של יהושע ועוז, שפורסמו בעשור השני למדינה, היוו פריצת דרך ושינוי כיוון בספרות הישראלית. לא עוד הקונקרטי והעכשווי של ההווה הישראלי, אלא פנייה אל המטאפיזיקה, אל המופשטות ואל הפנטזיה>
בן-דב, ניצה.
"אני במזרח ולבי בסוף מערב" אירופה ביצירתו [של עמוס עוז]. בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות
ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע"א 2011), עמ' 97־108.
בצלאל, יצחק. ספרות מרחוב ראשי לפרבר. משא
(מצורף ל'למרחב'), 3 באוגוסט 1965, עמ' א <חזר ונדפס בספרו:
הכל כתוב בספר : עם סופרי ישראל כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשכ"ט 1969), עמ' 88-92>
בר-און, מרדכי. עוז בירושלים החצויה. ישראל, כרך 7 (2005), עמ' 41־72. על ירושלים ביצירתו של עוז ובדברי הפובליציסטיקה שלו.
בר-יוסף, חמוטל. מעמדה המוסרי של השפיות ביצירתו של עמוס עוז.
עיונים בתקומת ישראל, כרך 8 (1998), עמ' 555־564.
ברגר, דרורה. דמות הערבי בסיפורת העברית. עתון 77, גל' 168 (שבט תשנ"ד, ינואר 1994), עמ' 24־25.<דיון,
בין היתר, ב'ארצות התן' ו'מיכאל שלי' לעמוס עוז>
ברתנא, אורציון. שתי אסכולות בסיפורת
"דור המדינה": ארץ-ישראל ביצירת עוז מול ארץ-ישראל ביצירת שחר.
מחקרי
יהודה ושומרון, קובץ 13 (2004), עמ' 305־318.
גוברין, נורית. המשפחה
הספרותית של עמוס עוז. גג: כתב-עת לספרות, גל' 24 (קיץ 2011), עמ' 151־166.
גרין, שגיא. דברים שרואים מקצה המדבר : ראיון עם עמוס עוז.
הארץ, גלריה, 23 באוקטובר 1996, עמ' ד 1.
גרנות, משה. "די לי
שאני כותב" : שיחה עם עמוס עוז. בספרו: שיחות עם סופרים
(תל-אביב : קווים, 2007), עמ' 51־70.
גרץ, נורית. מאורע דראמאטי וזמנים אחרים. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל' 6 (1976), עמ' 380־393
<על המשותף לסיפורת של עמוס עוז, א. ב. יהושע
ועמליה כהנא-כרמון במבנה התמאטי>
הגורני, אברהם. מה קראו, מה יקראו? ספרות ילדים ונוער, שנה י"ג, גל' א' (1986), עמ' 4־7.
הולצמן, אבנר. אש זרה בסתר רעם : בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לעמוס עוז.
גנזי מיכה יוסף, חוב' ז (תשנ"ז), עמ' 198־214.
הראל, אורית. "ספרים זה לא פסיכותרפיה".
מעריב, סופשבוע, ה' בסיון תשס"ו, 1 ביוני 2006, עמ' 10־14 <ראיון
עם הסופר>
ויס, הלל. סילוק שכינה : המלחמה באנימה:
ע' עוז וא"ב יהושע נגד
"תהילה" לעגנון. אקדמות, חוב' יג (ניסן תשס"ג, אפריל 2003),
עמ' 131־149.
זילברמן, דורית. האם מכשף
השבט מתפטר? : עמוס עוז לקראת ספר סיפורים קצרים חדש. מאזנים,
כרך פ"א, גל' 2 (אדר א' תשס"ח, פברואר 2008), עמ' 24־27.
לאור, יצחק. חיי המין של כוחות הביטחון.
דבר, ה' באייר תשנ"ב, 8 במאי 1992, עמ' 24; י"ב באייר תשנ"ב, 15
במאי 1992, עמ' 24 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים
אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשנ"ה 1995), עמ' 76־104> על הסופר עמוס עוז וספריו "לדעת אשה" ו"מנוחה נכונה". הגיב על כך:
קלדרון, נסים. לא דומה לראיה (מכתב למערכת).
דבר,
י"ט באייר תשנ"ב, 22 במאי 1992, עמ' 25 <תגובה למאמריו של יצחק לאור
על דמות הצבר ביצירת עמוס עוז> ענה על כך:
לאור, יצחק. השופט הביתה! דבר,
י"ט באייר תשנ"ב, 22 במאי 1992, עמ' 25.
לוונברג, פליסיטאס פון. על "פרס גתה" לעמוס עוז,
פרנקפורט, 2005. אלפיים: כתב-עת רב תחומי לעיון, הגות
וספרות, קובץ 31 (תשס"ז 2007), עמ' 239־252 <תרגם מגרמנית: חנן
אלשטיין>
מזור, יאיר. המקום בו הסיפורת
משיקה לשירה : שלוש קריאות - שהן אחת בסיפורי כהנא כרמון, בן-נר ועוז.
מאזנים, כרך נ"ו, גל' 6 (אייר-סיון
תשמ"ג, מאי 1983), עמ' 46־51.
מזור, יאיר. לא כדרך הרוח ובאין מנוחה נכונה : מנקודת ראות אחרת - אבות, בנים וביניהם בסיפורי עמוס עוז.
מאזנים, כרך ס"ב, גל' 5־6 (תשמ"ט), עמ' 176־181.
מיכלי, ב. י. שרבוביו
הרטוריים של עמוס עוז. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 2 (תמוז
תשל"ז, יולי 1977), עמ' 146-147 <תגובה לרשימה של עוז ב'דבר' בערב
שבועות תשל"ז בענין הבחירות לכנסת; ענה על כל עמוס עוז
ב'מאזנים', כרך מ"ה, גל' 3־4 (אב-אלול תשל"ז, אוגוסט-ספטמבר 1977), עמ' 252 ובעמ' 253, הערה של ב.י. מיכלי>
נבו, יפעת.
"הכתיבה היא כהשבעת רוחות".דבר, לספרות ולאמנות, כ"ג
בתמוז תשכ"ח, 19 ביולי 1968, עמ' 7 <ראיון עם עמוס עוז עם זכייתו בפרס
מטעם קרן תרבות אמריקה ישראל>.
סדן, דב.
הר וצלעותיו : דברים על עמוס עוז בבית הסופר בירושלים. דבר,
משא, כ"ט באלול תשל"ו, 24 בספטמבר 1976, עמ' 13, 14 <חזר
ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 130־140>
פלדמן, יעל. הספורת הישראלית במבחן לשון המסורת ולשון הדיבור. בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, סדרה חדשה, כרך א', גל' 5־6 (1980), עמ' 67־74 <דיון, בין היתר ביצירתם של עמוס עוז וא"ב יהושע>
פלדמן, יעל. "את קין את בנך אשר אהבת" : הבשורה על פי
יפתח. עתון 77, גל' 311 (סיון תשס"ו, יוני 2006), עמ'
28־29, 35 <על סיפורו של עמוס עוז "איש פרא" שפורסם לראשונה בכתב העת
'קשת', חוב' 9 א (סתיו 1966), עמ' 86־104>
פלדמן, יעל.
את קין, את בנך אשר אהבת.הארץ, תרבות וספרות, ט'
בתשרי תשס"ז, 1 באוקטובר 2006, עמ' 3 <על סיפורו של עמוס עוז "איש פרא"
שפורסם לראשונה בכתב העת 'קשת', חוב' 9 א (סתיו 1966), עמ' 86־104>
פלדמן, יעל. בת יפתח בדורה כיצחק בדורו? עקדה נשית ב'קדמוניות המקרא' ובסיפורו של עמוס עוז 'איש פרא'.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 93־130. <המאמר מנתח את הסיפור "איש פרא" וממקמו בשיח האתי והמגדרי העכשווי על טופוס הקרבן והמרטיריות במיתולוגיה הפגאנית ובמסורת היהודית-נוצרית כאחד, תוך העלאת שאלות ביקורתיות לגבי חלק מהנחות יסוד השולטות בשיח זה>
פרוינד, יעקב (קובי). על האורגני והחולה בשני סיפורים של עגנון ועוז.
מאזנים, כרך ס"ב, גל' 5־6 (1988), עמ' 182־183 <על "עידו ועינם" לעגנון ו"אש זרה" לעמוס עוז>
קלדרון, נסים. להסיר את המרכאות הכפולות. על
עמוס עוז. בספרו:
בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים
(תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ם 1980), עמ' 52־77 <נחתם:
ספטמבר 1979>
קניוק, יורם. עמוס עוז מול כיתת היורים.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל' בשבט תשנ"ד, 11 בפברואר 1994, עמ' 28.
קריספין, מיכל. דמות המספר ועמדת התצפית : עיון משווה
ביצירותיהם של דוד מלץ
ועמוס
עוז. בתוך:
לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים - שמעון שור ולאה
הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990), עמ'
156־175.
רגב, מנחם. "להיות איש זר בעיר זרה מאוד". עיונים בספרות ילדים, חוב' 15 (2005), עמ' 97־117 <המאמר עוסק ביחסו האמביוולנטי והמורכב של עמוס עוז לירושלים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשני ספריו לילדים ולנוער - "סומכי" ו"פנתר במרתף", ובשניים מסיפוריו הקצרים למבוגרים -"הר העצה הרעה" ו"אדון לוי">
שוורץ, יגאל. 1963 -
נוודים וצפע, עמוס עוז.
בספרו: הידעת את הארץ שם הלימון פורח : הנדסת האדם ומחשבת המרחב
בספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, 2007), עמ' 367־469.
שחם, חיה. אל הילד הזה התפללתי? : 'געגועים' מאת עמוס עוז ו'מכאן ומכאן' מאת י"ח ברנר - עיון משווה.
עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, קובץ 9 (1999), עמ' 476־489 <על הסיפור "געגועים" מתוך הר העצה הרעה>
<חזר ונדפס בספרה: קרובים
רחוקים : בין-טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד 2004), עמ'
209־222,
בשם: "נער החלומות של המפעל הציוני">
שחם, חיה. להתפכח מחלום, להיפרד מחזון - שלושה היבטים של חניכה ארץ ישראלית.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ח (תשס"א
2001), עמ' 321־339 <על 'אדון לוי' לעמוס עוז, 'משחקים בחורף' ליצחק בן-נר ו'סודו של הנריק' ליהושע קנז>
שטיינר, משה. הכיוון הניהיליסטי בסיפורת הישראלית. האומה,
שנה י, גל' 37 (תשל"ג), עמ' 329־339 <דיון בסיפורת של ס' יזהר, א"ב יהושע, ב' תמוז, א' בן-עזר ועמוס עוז>
<חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ'ריקובר, 1982), עמ' 141־152>
שטיינר, משה. הסופר הישראלי בעידן האידיאולוגיה. האומה, שנה ט"ז, חוב' 53 (1977), עמ' 93־100.
<על א"ב יהושע ועמוס עוז>
שקד, גרשון. לגעת במעמקים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט"ו באדר תשנ"ח, 13 במארס 1998, עמ' 26 <על יצירותיו של הסופר עמוס עוז, עם זכייתו בפרס ישראל לספרות לשנת תשנ"ח>
Feldman, Yael. On the cusp of
Christianity: Virgin sacrifice in Pseudo-Philo and Amoz Oz. The
Jewish quarterly review, vol. 97, no. 3 (Summer 2007), pp.
379-415.
Wheatley, Natasha. "It is the
hunter and you are the harpooned dolphin": Memory, Writing and
Medusa - Amos Oz and his women. Jewish quarterly review,
vol. 100, no. 4 (Fall 2010), pp. 631-648.
על "ארצות התן"
אבינור, גיטה. למי מייללים התנים? בספרה: השקף
אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974),
עמ' 151־153 <נחתם: דצמבר 1965>
אברון, זיוה. בין שתי גירסאות: ארצות התן לעמוס עוז - 1965, 1975. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001־2002), עמ' 103־133.
אורן, יוסף. "ארצות התן" - מקץ עשרים שנה. הארץ,
תרבות וספרות, ח' טבת תשמ"ו, 20 בדצמבר 1985, עמ' 18־19 <נוסח
מורחב נדפס בספרו: הסיפור
הישראלי הקצר (ראשון
לציון : יחד, תשמ"ז 1987), עמ' 131־140, בשם: "אהבה וגעגועים
בסיפורי עמוס עוז">
בחור, יונה. עולם של שנאה. הארץ, 28 במאי 1965 <נדפס
גם בספרה: רשימות על ספרות (תל-אביב : ירון גולן, 1993),
עמ' 61־63>
בלבן, אברהם. על מפתח אחד לסיפורי "ארצות התן" מאת עמוס עוז. מעריב, 4 במאי 1984, עמ' 39.
ברגר, דרורה. חיים וספרות ביד הלשון (עמוס עוז: יחסי גומלין בין הלשון למציאות על-פי "ארצות התן"). עתון 77, גל' 144־145 (שבט-אדר תשנ"ב, ינואר-פברואר 1992), עמ' 34־38.
בריפמן, אראלה.ארצות התן לעמוס עוז : עיון משווה בשני נוסחים על פי חמישה סיפורים (חיפה, 1979) <עבודת גמר לקראת תואר
מוסמך>
זוכמן, לאה. האל-ידע הקולקטיבי בקובץ "ארצות התן": קריאה לאור משנתו של קארל ג' יונג. תלפיות, תשס"א-תשס"ב, עמ' 527־532 <במאמר נקראים אחדים מן הסיפורים בקובץ "ארצות התן", קריאה מחודשת בעזרת פרשנות פסיכואנליטית על פי תורתו של קרל יונג>
חבר, חנן. רוב כמיעוט לאומי, בסיפורת ישראלית מראשית שנות השישים.
סימן קריאה, חוב' 22 (יולי 1991), עמ' 328־339 <על "מול היערות" לא.ב. יהושע, "נוודים וצפע" לעמוס עוז, "לב הקיץ לב האור" לעמליה כהנא-כרמון>
ירושלמי, יוסף. ביבליוגרפיה על סיפורי עמוס עוז, אשר התפרסמו בקובץ "ארצות התן". עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ' 287־302.
מוקד, גבריאל. ארצות התן.
עכשיו (1966)
<חזר
ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ'
81־82>
קרן, ניצה. היה או לא היה - אונס או אשמת שווא : קריאה
(מחודשת-מאוחרת) בסיפורו של עמוס עוז "נוודים וצפע" מתוך 'ארצות התן'.
קשת החדשה, שנה 2, גל' 9 (סתיו 2004), עמ' 150־159.
רוזמרין, סיגלית.תמורות בלשון הספרות העברית בתקופה שבין
שנת 1965 לבין שנת 1975 : דגם מייצג על-פי השוואת שני הנוסחים של "ארצות
התן" לעמוס עוז (רמת-גן, תשנ"ה 1995) <חיבור לשם קבלת תואר מוסמך,
אוניברסיטת בר-אילן>
רבי, יעקב. במבט מלוכסן. על המשמר, י"ט בכסלו תשכ"ז, 2 בדצמבר 1966, עמ' 5, 6.
על "מיכאל שלי"
עוז, עמוס. בינינו לבין האבדון עומדים גם ספרים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח בתשרי תש"ס, 8 באוקטובר 1999, עמ' 29 <דברים שנאמרו ע"י הסופר עמוס עז בבית הנשיא עם בחירת ספרו "מיכאל שלי" לאחד ממאה הרומנים הטובים של המאה ה-20 ע"י מועדון הספרים הגרמני "ברטלסמן">
אביגור-רותם, גבריאלה. מלים כמעקה על פני תהום (על "מיכאל שלי" לעמוס עוז). עלי שיח, חוב' 9 (1980), עמ' 138־155.
אזולאי, אסתר.אינטרטקסטואליות כדרך עיצוב ב"מיכאל שלי" מאת עמוס עוז.שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 9 (2004), עמ' 245־268
<המאמר מצביע על אינטרטקסטואליות כדרך לעיצוב דמות וכדרך לעיצוב עולם פנימי של דמות ברבדים שונים ברמת המודעות שלה. נבחנות דרכי עיצוב של עולם פנימי - באמצעות אמירות גלויות לעין, ועיצוב עולם התת-מודע - באמצעות יצירות גלויות לעין, המופיעות בהזיות ובחלומות של הגיבורה ב"מיכאל שלי". כמו כן נבדקות דרכי עיצוב תת-מודע של טקסט באמצעות אמירות סמויות מן העין>.
אמיר, דנה. "אל מעבר לקו היקיצה":
האינטראקציה הממאירה בין היסוד המתהווה והיסוד המתמשך של העצמי ב"מיכאל
שלי" מאת עמוס עוז. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי
ולחינוך יצירתי, גל' 17־18 (2004), עמ' 137־142.
<חוה גונן, גיבורת הספר "מיכאל שלי", ניצבת במרכזו של "דו-קרב" טראגי שמנהלים
על ליבה הפנים והחוץ. היתרון שמשיג הפנים על החוץ במאבק הזה מסיט את חייה
עמוק לתוך רגיסטר הפתולוגיה הנפשית. המאמר מנסה לנסח את המאבק הפנים והחוץ
בתוך נפשה דרך רעיון האינטראקציה הממאירה בין היסוד המתהווה והיסוד המתמשך
של העצמי, ולהבין מתוך כך את בחירתה בשיגעון כניסיון להמלט מן הברירה החמורה
יותר של המוות הנפשי>
בן-דב, ניצה. "זוהי עיר אסופה אל תוך נפשה" : ירושלים
של עמוס עוז ב'מיכאל שלי'. כיוונים חדשים, גל' 19 (טבת
תשס"ט, ינואר 2009), עמ' 188־197.
בן-דב, ניצה.
"אחיזת עיניים ולא עיר היא זו" : עיר ואישה במיכאל שלי. בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות
ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע"א 2011), עמ' 109־119.
בן-עזר, אהוד. שמשון - הגיבור המסכן.
נעמת, אוקטובר-נובמבר 1984, עמ' 69־72. <דיון, בין היתר, ב"מיכאל שלי" לעמוס עוז>
בנד, אברהם. המספר הבלתי מהימן ב'מיכאל שלי' וב'בדמי ימיה'.
הספרות, גל' 3 (1) (1971/1972), עמ' 30־34 <מחבר המאמר בוחן על סמך כמה מאבחנותיו של ויין בות' בעניין המספר המהימן והמספר הבלתי מהימן, שתי יצירות שיש בהן כמה צדדים צורניים שווים: 'מיכאל שלי' מאת עמוס עוז ו'בדמי ימיה' מאת ש"י עגנון. כל אחת משתי היצירות האלה מוגשת כזכרונותיה של אשה צעירה והרה, שהיחסים בינה לבין בעלה תופסים מקום מרכזי בהרהוריה. משום שהיחס בין המחבר למספר הוא מאבני היסוד של הרטוריקה של הסיפורת לפי בות', ומשום שיחס זה הוא הקונוונציה הספרותית השלטת ביצירות אלו בבחינת גורם מעצב, כדאי לבדוק אותן לפי אבחנותיו של בות' ואת האבחנות לפיהן>
גור, בתיה. שבוע של ספרים; מקור.
הארץ, 2 במארס 1990, עמ' ב 9.
גורפיין, רבקה. "מיכאל שלי".
בספרה: לאור הכתוב :
סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972), עמ'
74־77.
זהבי, אלכס. שלשה ספרי מקור. האומה, כרך ז, חוב' 25 (תשכ"ח), עמ' 124־127 <בין היתר, "מיכאל שלי" לעמוס עוז>
קורן, יהודה. עמוס עוז בסינית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ד באדר א' תשנ"ז, 21 בפברואר 1997, עמ' 28 <על פועלה של המתרגמת ג'י צ'ין ג'ונג ועל תרגומו של הספר "מיכאל שלי" לסינית>
קורצווייל, ברוך. הסוסה האפוקליפטית צוהלת בטרקלין הסיפור הישראלי, או: ערגת הכיסופים של ישראל העובדת לנסיכים ונסיכות.
הארץ, 31 במאי 1968 <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 298־306>
שאנן, אברהם. ייחודו של עמוס עוז כמספר. בצרון, כרך א', גל' 5־6 (1980), עמ' 26־31 <על הסיפור "ארבעה פרקים ראשונים" ועל "מיכאל שלי">
Peled, Shimrit. "Mastery regained"
- Israeli Jewish sovereignty and space in the Israeli novel
1967-1973. Journal of modern Jewish studies, vol. 10, no. 2
(July 2011), pp. 263-284.
על הסרט "מיכאל שלי" בבימוי דן וולמן
גרץ, נורית. מירושלים להוליווד דרך המדבר האדום (על "מיכאל שלי" – הספר והסרט).
עכשיו, חוב' 51־54 (1987), עמ' 283־299.
כצנלסון, רבקה. אהבה קשה לארץ קשה. נעמת, יוני-יולי 1985, עמ' 66־68.
על "עד מוות"
אבינור, גיטה. אויב אהוב. בספרה: השקף
אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974),
עמ' 158־164 <נחתם: אוגוסט 1972>
אזולאי, אסתר.סיפורו של ציור.עמודים, גל' 698 (2005), עמ' 26־29 <עמוס עוז הצפין ברומן המכתבים "קופסה שחורה" וברומן "לגעת במים, לגעת ברוח" סדרה של עבודות גראפיות של האמן הידוע מוריץ קורנליוס אשר>
ויס, הלל. אגוצנטריות וכמיהה לגאולה. בספרו
עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 65־67 <נדפס לראשונה ב'ידיעות אחרונות', 9 בפברואר 1973>
זנדבנק, שמעון. בארוק עברי : על ספרו החדש של עמוס עוז. מולד, חוב' ה (28) (תשל"ג), עמ' 467־470.
פלד, שמרית. סוס הנדנדה הישראלי - גלות וריבונות ב'לגעת במים לגעת ברוח' לעוז וב'סוסעץ' לקניוק.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 263־304 <המאמר בוחן כיצד מיוצרת ברומנים "לגעת במים לגעת ברוח" ו"סוסעץ" הזיקה היהודית למרחב, וזאת על רקע השיח הציבורי הישראלי בתקופה זו. המחברת מבקשת להציג את האופן שבו הקיום המרחבי-טריטוריאלי נתפס בציונות הישראלית כגורם המאפשר את השליטה בתנאי החיים ובזהות היהודית הקולקטיבית על אף קיומה של אוכלוסייה לא יהודית במרחב זה>
על "דברים אחרים"
אבינור, גיטה. סיפורים אחרים. מאזנים, כרך ל"ט, גל' 3־4 (ספטמבר 1974), עמ' 262־264 <חזר ונדפס בספרה
בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל"ה 1975), עמ' 27־30>
על "הר העצה הרעה"
בלבן, אברהם. בין אדיפוס לישו :
עיון בסיפור "הר העצה הרעה" מאת עמוס עוז. בספרו: תשע אמהות ואמא : ייצוגי אימהות בסיפורת
העברית החדשה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ' 20־47
<מבוסס על הרצאה בכנס על חייו ויצירתו של עמוס עוז, שנערך בפילדלפיה,
אוקטובר 2004>
ברזל, אביבה. הר העצה הרעה מאת עמוס עוז. הדואר, שנה 57, גל' ל"ג (ט' בתמוז תשל"ח, 14 ביולי 1978), עמ' 557־558.
הולצמן, אבנר. "ודאי כבר היו
דברים מעולם" : בין עמוס עוז ודוד מלץ.על המשמר, דף
לספרות ולאמנות, ג' באב תשמ"ב, 23 ביולי 1982, עמ' 6 <חזר ונדפס בספרו:
אהבות ציון : פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשס"ו
2006), עמ' 581-587>
הולצמן, אבנר. עוד על "מנוחה נכונה". עלי שיח, חוב' 21־22 (1984), עמ'
248 <על הקשר בין סיפורי הקיבוץ של עמוס עוז לבין ספריו של
דוד מלץ>
שקד, גרשון.השאיפה ללב לבה של ההיסטוריה : על
מנוחה נכונה מאת עמוס עוז. בתוך:
לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת
/ עורכים - שמעון שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990), עמ' 217־227.
על "קופסה שחורה"
אורן, יוסף. לפענח אסון צפוי (אינטרפטציה שונה לרומאן של עמוס עוז "קופסה שחורה").
עתון 77, גל' 96־97 (פברואר 1988), עמ' 18־20 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש"ן 1990), עמ' 39־51>
אזולאי, אסתר.סיפורו של ציור.עמודים, גל' 698 (2005), עמ' 26־29 <עמוס עוז הצפין ברומן המכתבים "קופסה שחורה" וברומן "לגעת במים, לגעת ברוח" סדרה של עבודות גראפיות של האמן הידוע מוריץ קורנליוס אשר>
אזולאי, אסתר. "קופסה שחורה" של עמוס עוז: בעבותות אלתרמן, המקרא ואחרים (עיון אינטרטקסטואלי).
שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 10 (2005), עמ' 141־159.
<המאמר עוסק בעיון אינטרטקסטואלי ברומן "קופסא שחורה" ומנהל שיח בין הרומן
ובין שירים של אלתרמן ובין יסודות מקראיים ומדרשיים שמצויים בו. בתחילת
הרומן מופיע חלק מהשיר "הבכי" של אלתרמן שמצוי בשירי "שמחת עניים", ובסופו
מצוי מזמור תהילים המצוטט כמעט בשלמות. כמו כן מוזכרים ברומן השיר "החולד"
של אלתרמן, מדרש על רבי יהודה הנשיא ממסכת כתובות, פסוקים מקראיים וציטוטים
מספרות חז"ל>
בלבן, אברהם. בין אש לאפר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו בטבת תשמ"ז, 16 בינואר 1987, עמ' 20.
בלבן, אברהם. על היסוד הנשי והיסוד הגברי שבנפש: עיון ב"קופסה שחורה" לעמוס עוז. עלי שיח, חוב' 26 (1989), עמ' 31־47.
בן, מנחם. מסעות אהבה הלוך וחזור. דבר, כ"א בשבט תשמ"ז, 20 בפברואר 1987, עמ' 21.
בן-דב, ניצה. היסורים הם על-פי נוסח והאושר הוא כלי דק ונדיר. עתון 77, גל' 87 (אייר תשמ"ז, אפריל 1987), עמ' 22.
הגורני, אברהם. השחור והלבן. דבר, כ"ט בטבת תשמ"ז, 30 בינואר 1987, עמ'
20 <חזר ונדפס בספרו סיפורת בת-ימינו (תל-אביב :
אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 40-44>
הראל, שלמה. 'קופסה שחורה' לעמוס עוז. בספרו: הרומאן
הישראלי בשנות ה-80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה
: רכס, 2001), עמ' 41־60.
ויס, הלל. עורו הספרדים (והמתנחלים). בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 77־81 <על 'מולכו' לא"ב יהושע ועל 'קופסה שחורה' לעמוס עוז> <נדפס לראשונה ב'נקודה', יולי 1987>
לאור, דן. מסתרי הקופסה
השחורה. הארץ, כ"ב בטבת תשמ"ז, 23 בינואר 1987, עמ' ב 6־7.
מלצר, יהודה. רד אלינו מלבנון. הארץ, י' בשבט תשמ"ח, 29 בינואר 1988, עמ' ב 6.
מלצר, יהודה. עמוס ו"שוט". הארץ, א' באדר תשמ"ח, 19 בפברואר 1988, עמ' ב 6-ב 7 <מענהו של י. מלצר על התגובות לבקרתו על ספרו של ע. עוז: ממורדות הלבנון, שפורסמה "הארץ" מיום 5.2.88>
קלדרון, נסים. מדרגה רחבה ומדרגות אחרות.
הארץ, 6 במאי 1988, עמ' ב 6-ב 7.
שמיר, ישראל. לצאת לכפור ולחזור ממנו בשלום. על המשמר, י' בשבט תשמ"ח, 29 בינואר 1988, עמ' 17.
שקד, גרשון. זעמם של הצדיקים. הארץ, 5 בפברואר 1988, עמ' ב 6. <תגובה לרשימתו של יהודה מלצר מיום 29 בינואר 1988. ענה על כך יהודה מלצר ברשימתו מיום 19 בפברואר 1988>
על "המצב השלישי"
אב"ן. ירושלים של מעלה של פימה. דבר, 7 בינואר 1991,
עמ' 9.
אוריין, יהודית. השיעמום המשעמם של פימה ברומברג. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, י"ח בטבת תשנ"א, 4 בינואר 1991, עמ' 20 <הגיבה
על כך לאה שניר ברשימתה "כבוד האדם והספרות" ב'על המשמר', י"ז בשבט
תשנ"א, 1 בפברואר 1991, עמ' 19>
אורן, יוסף. "המצב השלישי" - עמוס
עוז. אפיריון, גל' 20־21 (קיץ 1991), עמ' , עמ' 10־14 <נוסח חלקי נדפס ב'מעריב',
ספרות, כ"ה בטבת תשנ"א, 11 בינואר 1991, עמ' ה 5; י"ז בשבט תשנ"א, 1 בפברואר
1991, עמ' ב 15 תחת הכותרת "ילדים מורעלים". נדפס גם בספרו העט כשופר
פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ"ב 1992), עמ' 27־38>
בושס, הדה. ייבגני אונייגין מקרית יובל. הארץ, 8 בינואר
1991, עמ' ב 4.
בלבן, אברהם. עוז שובר את הכלים. מעריב, ספרות, כ' בניסן
תשנ"א, 4 באפריל 1991, עמ' 10־11.
בלאט, אברהם. מן הרע הפוליטי אל ההזדהרות המיסטית. הצופה,
י"ז בשבט תשנ"א, 1 בפברואר 1991, עמ' 6.
בן-דב, ניצה. פינקס החלומות החום. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, י"ח בסיון תשנ"א, 31 במאי 1991, עמ' 24.
ברתנא, אורציון. אבן חלולה בתוך הנפש
(על סיפורו של עמוס עוז "אבן חלולה"). ירושלים, כרך י"ד, חוב' 1
(תש"ם), עמ' 61־74.
גור, רבקה. שבוע של ספרים; מקור. הארץ, 11 בינואר 1991,
עמ' ב 9.
גורן, צבי. באכחנאליה ואפוקליפסה, או ימי ירושלים האחרונים.
על המשמר , ג' בשבט תשנ"א, 18 בינואר 1991, עמ' 22.
הגורני, אברהם. קטרוג ואי-אמונה. דבר,
ג' בשבט תשנ"א, 18 בינואר 1991, עמ' 12; י' בשבט תשנ"א, 25 בינואר
1991, עמ' 19
<חזר ונדפס בספרו
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 103־107>
הולצמן, אבנר. פימה מחכה לנס. הארץ, א' באדר תשנ"א, 15 בפברואר
1991, עמ' ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים :
סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005),
עמ' 68־72> <הגיב על כך ס. יזהר ברשימתו
"הוא לא היה שם" ב'הארץ', ח' באדר תשנ"א, 22 בפברואר 1991, עמ' ב 8. הגיבה
על כך חנה נוה ברשימתה "הוא היה שם?" ב'הארץ', ט"ו באדר תשנ"א,
1 במארס 1991, עמ' ב 8>
Morahg, Gilead. Betraying the cause: Amos Oz’s Panther in the Basement.Modern Hebrew Literature, vol. 17, (Fall/Winter, 1996), pp. 29-42.
על "לדעת אישה"
אורן, יוסף.רומן פוליטי מורכב
ומרתק. מעריב, ספרות, כ"ח בשבט תשמ"ט, 3 בפברואר 1989, עמ' 1,
2 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון :
יחד, תש"ן 1990), עמ' 52־68>
בלום, הלית. האדם
השלישי. מאזניים, כרך ס"ג, גל' 1־2
(1989), עמ' 84־86.
ברזל, הלל. עוז ועגנון ("לדעת אשה" – "עידו ועינם": עיון משווה). עתון 77, גל' 220 (1998), עמ'
22־31 <נדפס גם בספר עמוס עוז(באר-שבע,
תש"ס 2000), עמ' 109־127 - ראה לעיל>
הגורני, אברהם. לא "לדעת" ולא "אישה". דבר, ב' בניסן תשמ"ט, 7 באפריל 1989, עמ'
18 <חזר ונדפס בספרו סיפורת בת-ימינו (תל-אביב :
אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 44-50>
הראל, שלמה. 'לדעת אישה' לעמוס עוז. בספרו: הרומאן הישראלי
בשנות ה-80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס,
2001), עמ' 119־142.
איזקסון, מירון ח. משתומם על האדם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ד בשבט תשנ"ג, 5 בפברואר 1993, עמ' 23.
אורן, יוסף. מן השמים אל הארץ. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ז, גל' 4־5 (מארס 1993), עמ' 47־51 <חזר ונדפס בספרו
מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ"ה 1995), עמ' 17־26>
בלאט, אברהם. בין עגנון ההרמוני לבין עגנון הדימוני. הצופה, ד' בניסן תשנ"ג, 26 במארס 1993, עמ' 6.
בן-דב, ניצה. האם בלומה פריגידית? (בחינה טקסטואלית צמודה של טענה זו בספרו של עמוס "שתיקת השמים").
עלי שיח, חוב' 34 (1994), עמ' 43־50.
ברתנא, אורציון. אני משתומם על עוז. על המשמר, כ"ח בשבט
תשנ"ג, 19 בפברואר 1993, עמ' 18, 21.
הלפרין, שרה. על מי משתומם עגנון? מעריב, ספרות אמנות, ז' בשבט תשנ"ג, 29 בינואר 1993, עמ' 25, 31.
לונדון, ירון. עמוס עוז משתומם על אלוהים. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט"ו בטבת תשנ"ג, 8 בינואר 1993, עמ' 4־5, 7, 52 <ראיון עם אמונה ירון ועמוס עוז על הסופר שמואל יוסף עגנון>
פורת, יעקב. אצל ביתה של תהילה. הארץ, י"ב באדר תשנ"ג, 5 במארס 1993, עמ' ב 9.
שוסהיים, עדה. תלי תלים של פרשנויות על תלי (תהלה) - ועוד פרשנות אחת (בעקבות ספרו של עמוס עוז "שתיקת השמים").
מקרא ועיון: כתב-עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, חוב' 66 (1994), עמ' 26־29.
שמיר, זיוה. האמנם בגד הירשל באהובתו עם אשתו?
מעריב, ספרות אמנות, ז' בשבט תשנ"ג, 29 בינואר 1993, עמ' 25, 30.
שקד, גרשון. שתי פניה של הזעיר בורגנות.
הארץ, ד' בניסן תשנ"ג, 26 במארס 1993, עמ' ב 8.
על "כל התקוות"
ברנע, יוסף. זהות ישראלית או ציונית? עתון 77, גל' 225 (חשון תשנ"ט, נובמבר 1998), עמ' 13.
הולצמן, אבנר. שלום, פשרה, אהבה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 181־183 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', יוני 1998>
אביגור-רותם, גבריאלה. "הגידי שהילד מת, אך אל תגידי מוות".
קשר עין: ירחון ארגון המורים העל-יסודיים, גל' 42 (1994), עמ' 28־29.
אדמון, תלמה. טקסט צפוי לקורא המסור.
מעריב, ספרות אמנות, ט"ז בשבט תשנ"ד, 28 בינואר 1994, עמ' 27.
אורן, יוסף. רומאן פוליטי חמישי לעמוס עוז.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס"ח, גל' 6 (ניסן תשנ"ד, מארס 1994), עמ' 17־21 <נוסח
מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית
(ראשון לציון : יחד, תשנ"ה 1995), עמ' 100־119>
בלאט, אברהם.
האדם על סף המדבר. הצופה, כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' 6.
בן-נתן, איתן. ולמי דרושה זריחתנו. דבר, דבר השבוע, ט"ז בשבט תשנ"ד, 28 בינואר 1994, עמ' 18.
גור, בתיה. מי שיש לו קצת חסד. הארץ, ט' בשבט תשנ"ד, 21 בינואר 1994, עמ' ב 8.
הולצמן, אבנר. שלוות קיפאון. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 118־119 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', פברואר 1994>
זילברמן, דורית. גבר, אשה וסמים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ב' בשבט תשנ"ד, 14 בינואר 1994, עמ' 28.
נגב, אילת. "אני כמו מרגל או סוכן חרש".
ידיעות אחרונות, 7 ימים, ב' בשבט תשנ"ד, 14 בינואר 1994, עמ' 14־16 <חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות
(תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ' 205־212> <ריאיון עם עמוס עז בצאת ספרו "אל תגידי לילה">
פז, מירי. חמלת הסופר, שנאת המבקרים. דבר, כ"ג בשבט תשנ"ד, 4 בפברואר 1994, עמ' 17.
על "מתחילים סיפור"
ישראל, יעל. התחלה נכונה. מאזנים, כרך ע"א, גל' 8 (סיון תשנ"ז, יוני 1997), עמ' 17־19
על "אותו הים"
אורן, יוסף. המספר בין מיסתורין להיתול. מאזנים,
כרך ע"ג, גל' 8 (אייר תשנ"ט, מאי 1999), עמ' 15, 16 <נוסח מורחב נדפס
בספרו: הקול הגברי בסיפורת הישראלית (ראשון
לציון : יחד, תשס"ב 2002), עמ' 50־66, בשם: "אותו הים - עמוס עוז">
בלומרוזן-סלע, שגית.מקבילות ספרותיות כתולדה של התפתחות דומה של יוצרים: על "אותו הים" לעמוס עוז ו-Finnegans
wake לג'יימס ג'ויס. אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, חוב' 22 (2001), עמ' 134־162.
הולצמן, אבנר. חושפני, משועשע, מצמרר.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ב בכסלו תשנ"ט, 11 בדצמבר 1998, עמ' 26 <חזר ונדפס בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 190־193, בשם: 'בקרוב בן שישים'>
מזור, יאיר. בין כיסוי לחשיפה : דיוקן הרטוריקה ב'אותו הים' לעמוס עוז. עתון 77, שנה ל"א, גל' 326 (טבת תשס"ח, דצמבר 2007), עמ' 33.
מזור, יאיר. דמות המספר : דיוקן הרטוריקה ב"אותו הים" לעמוס עוז.
הדור: השנתון העברי של אמריקה, כרך ב' (תשס"ח), עמ' 132־137.
פרס, שמעון. יוצר הרים: (על "באותו הים" של עמוס עוז). מאזנים, כרך ע"ג, גל' 10 (תמוז תשנ"ט, יולי 1999), עמ' 7, 8.
שחם, חיה. בין בת-ים לקסנדו :
פוסטמודרניזם, בין-טקסטואליות ופרודיה באותו הים לעמוס עוז.
בספרה: קרובים
רחוקים : בין-טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד 2004), עמ'
235־251.
שמיר, זיוה. שתהא המוזיקה ים-תיכונית. מאזנים, כרך ע"ג, גל' 7 (ניסן תשנ"ט, אפריל 1999), עמ'
14־20 <הגיגים ציוניים ופוסט-ציוניים ב"חגיגת קיץ"
של אלתרמן וב"אותו הים" של עמוס עוז>
על "סיפור על אהבה וחושך"
עוז, עמוס. מתבונן בהוריו כאילו הם ילדיו. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - ספרות, י"א בניסן תשס"ד, 2 באפריל 2004, עמ' 27 <דברים בטקס
הענקת פרס 'פראנס קולטור' על הרומאן הזר הטוב ביותר ל'סיפור על אהבה וחושך',
במעמד פתיחת יריד הספרים הבינלאומי של צרפת, פאריס 18.3.2004>
אורן, יוסף.אהבה וחושך ושאר
ירקות. נתיב, גל' 91 (מארס 2003), עמ' 57־63 <נוסח מורחב נדפס
בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס"ד
2004), עמ' 152־175>
אלבג, רוחמה.
"הגעגועים החנוקים והמוכחשים אל רובנו" :
מסע לעיר רובנו בהשראת "סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז.
מאזנים, כרך פ', גל' 5־6 (תשרי תשס"ז, ספטמבר 2006), עמ' 42־46.
אלטר, אורי. הקדשת הסופר ומות האם בסיפור על אהבה
וחושך. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 107־115.
בן-דב, ניצה. "הצער לא מסתיים": סיפור על אהבה וחושך - לסיים
באשה ובבנה יחידה. קשת החדשה, חוב' 6 (חורף 2004), עמ' 68־76
<חזר ונדפס בספרה והיא תהילתך : עיונים ביצירות
ש"י עגנון, א"ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשס"ז 2006)>
בן-דב, ניצה. נעילה שהיא בעילה : על היעדרות, על ארוס
ועל תשוקה ביצירותיו של עמוס עוז. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 117־129.
בר-און, מרדכי. עוז בירושלים החצויה. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 41־72.
גור, בתיה. הטרגיה הלאומית של אב,
אם ובן. הארץ, תרבות וספרות, ב' בניסן תשס"ב, 15 במארס 2002, עמ'
ה 2.
גרץ, נורית. הנופים שלו והנופים שלי : מבט אישי. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 211־217.
דויטש, חיותה. גם על עצמי לספר ידעתי. נקודה, גל' 252
(2002), עמ' 50.
וסרמן, יחיאל. בין אהבה וחושך. הצופה, המוסף, י"ד באייר
תשס"ב, 26 באפריל 2002, עמ' 14.
זהבי, אלכס. ודע מניין אני בא. ארץ אחרת, גל' 12 (2002),
עמ' 78־81 <עמוס עוז מתבונן באמצעות סיפורו וסיפור משפחתו בסיפור הציוני:
"עמוס המתחיל לכתוב, הסטודנט של שלום וברגמן, האיש שמכשיר עצמו להוראה
בקיבוץ נעשה לספקן ובודק ובודק. התהליך שהחל על סף בגרותו נמשך והבשיל
והגיע לשיאו ב"סיפור על אהבה וחושך">
טאוב, גדי. בין יחיד לרבים - על סיפור על אהבה וחושך. מקרוב,
חוב' 12 (סתיו 2003), עמ' 7־12 <חזר ונדפס בספרו נגד בדידות :
רשמים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2011), עמ' 81־93>
כתר, לירום. הבוקר שאחרי הספר : קריאה שנייה בספרו של עמוס
עוז "סיפור על אהבה וחושך". מאזנים, כרך ע"ח, גל' 3 (ניסן תשס"ד,
אפריל 2004), עמ' 52־53.
לאור, דן. מנין אני בא. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי
תשס"ג, 20 בספטמבר 2002, עמ' ה 4.
לאור, דן. במחוזות הזיכרון : ביוגרפיה, אידאולוגיה
וסיפור בכתיבתו של עמוס עוז. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 25־40 <"סיפור על אהבה וחושך" הוא סיפור המפגש שבין יליד הארץ, הצבר, לבין העבר המודחק שלו ושל משפחתו, שרק לאחר עשרות שנים של זהות חדשה הוא יכול לחבור אליו שוב> <חזר ונדפס בספרו
המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ'334־348>
לאור, יצחק. "ומה, בעצם, מבקשים המראיינים המתנשפים
האלה מנבוקוב וממני?" : "סיפור על אהבה וחושך": תעמולה, נרקיסיזם
והמערב. מטעם, חוב' 7 (ספטמבר 2006), עמ' 67־90.
לב, אלאונורה. חתול, מין ומוות - על מוטיב חוזר אחד אצל עמוס
עוז. קשת החדשה, חוב' 2 (2002), עמ' 62־68.
לויתן, עמוס. ארבע הערות על אהבה וחושך. עתון 77, גל'
267 (2002), עמ' 30־32.
ליבליך, עמיה. 'להדחיק ספה' : כמה פנים בכתיבה
האוטוביוגרפית של עמוס עוז. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 131־142.
מילנר, איריס. סיפור משפחתי : מיתוס המשפחה בסיפור
על אהבה וחושך וביצירתו המוקדמת של עמוס עוז. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 73־105.
מלצר, יורם. שפע המכסה על היופי. מעריב, מוסף שבת -
ספרות וספרים, ב' בניסן תשס"ב, 15 במארס 2002, עמ' 26.
ערפלי, בעז. מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת. הארץ, תרבות וספרות, י' באב תשס"ב, 19 ביולי 2002, עמ' ה 3 <תגובה למאמרו של מרדכי שלו "תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות", שהתפרסם ב-כ"ה בתמוז תשס"ב, 5.7.2002 – ראה להלן>
פורת, דינה. "היה בירושלים פחד": על שואה ואנטישמיות ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בניסן תשס"ג, 25 באפריל 2003, עמ' ה 4.
פורת, דינה. 'היה בירושלים פחד' : שואה ואנטישמיות
בספרו של עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 143־154.
פז, מירי. עדיין יהודי בחושך. עתון 77, גל' 265 (2002), עמ' 8.
פרילוק, ניצה. טיול בעקבות סופר, דודה ונסיך: שני סיורים-שבכתב בעיר רובנו, שבה גדלה פניה מוסמן, המתוארת בספרו של בנה, עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך". הארץ, תרבות וספרות, ד' בתמוז תשס"ב, 14 ביוני 2002, עמ' ה 3.
פרילוק, ניצה. "געגוע לעיר שחוצה אותה נהר": בין רובנו לירושלים בעקבות "סיפור על אהבה וחושך" לעמוס עז. האומה, שנה 41, גל' 153 (2003), עמ' 115־130.
פרילוק, ניצה. נסיך ומשורר - קרל לובומירסקי: נצר למשפחת נסיכים פולנים, המוזכרת ב"סיפור על אהבה וחושך" לעמוס עוז, מתגורר באיטליה וכותב שירה ... הארץ, תרבות וספרות, י"א בניסן תשס"ד, 2 באפריל 2004, עמ' ה 2.
קופרפיש לוטן, שרון. הסופר כותב לקוראת האולטימטיבית: קריאה שנייה ב'סיפור על אהבה וחושך' לעמוס עוז. מעריב, שביעי של פסח – ספרות וספרים, כ' בניסן תשס"ג, 22 באפריל 2003, עמ' 33.
קלדרון, נסים. עדות, בדיה, ביקורת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 476 (כ"ח בניסן תשס"ב, 10 באפריל 2002), עמ' 1, 14.
קלדרון, נסים. עמוס עוז ודלות
החומר. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 155־162.
שביט, ארי. היהודי השורד. הארץ, מוסף, י"ז באדר תשס"ב, 1 במארס 2002, עמ' 18־20, 22, 24.
שוורץ, יגאל. 'נכנסת לארמון
מכושף ושחררת אותו מהכישוף' : על סיפור על אהבה וחושך כספר
פולחן. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 173־209.
שלו, מרדכי. שנה למלחמת ראש השנה ושישים שנה ל"שמחת עניים" - דור אוסלו ודור ה"כאילו" - חג המולד הנוצרי וחג המולד הצברי - "סיפור על אהבה וחושך" כסיפור ייעוד – ההתאבדות כמשל - מוקסם והוזה כולי.
הארץ, תרבות וספרות, כ"ט באלול תשס"א, 17 בספטמבר 2001, עמ' ה 2; כ"א בתשרי תשס"ב, 8 באוקטובר 2001, עמ' ב 8; כ"ז בטבת תשס"ב, 11 בינואר 2002, עמ' ב 14; ה' בסיוון תשס"ב, 16 במאי 2002, עמ' ה 2; י"ג בסיוון תשס"ב, 24 במאי 2002, עמ' ה 2; כ"ד באב תשס"ב, 4 באוגוסט 2002, עמ' ה 2.
שלו, מרדכי. תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות. הארץ, תרבות וספרות, כ"ה בתמוז תשס"ב, 5 ביולי 2002, עמ' ה 2 <מוטיבים בספרו של עמוס עז "ספור על אהבה וחשך"; ענה על כך בעז ערפלי ברשימתו 'מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת' – ראה לעיל>
שלו, מרדכי. הולדת הטרגדיה מתוך רוח המוזיקה: מאוסלו עד ז'נבה דרך "שמחת עניים", "שיר לשלום" ו"סיפור על אהבה וחושך".
דימוי, גל' 23 (חורף תשס"ד), עמ' 10־34 <המחבר מוכיח את מידת הקשר שבין היצירה הספרותית של אלתרמן ושל עמוס עוז לבין המאורעות ההיסטוריים המרכזיים של זמנם. הגיב על כך יונתן כהן ב"שלוש הערות למאמרו של מרדכי שלו" ב'דימוי', גל' 24 (חורף תשס"ה), עמ' 8, 77>
שפירא, אניטה. סיפור על ארוס, טנטוס – ובניין האומה - על ספרו של עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך.
כיוונים חדשים, חוב' 7 (2002), עמ' 9־21.
שפירא, אניטה. 'הסיפור הציוני' של עמוס עוז. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 163־171.
שקד, גרשון. מצבה לאבות
וסימן לבנים : האוטוביוגרפיה של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של
גורי, קניוק ואפלפלד.
ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה
2005), עמ' 1־24.
Jelen, Sheila E. Israeli children in a
European theater : Amos Oz's A Tale of Love and Darkness and S. Yizhar's
Preliminaries. Jewish quarterly review, vol. 100, no. 3 (Summer
2010), pp. 504-518.
Kaplan, Eran. Amos
Oz's A Tale of Love and Darkness and the Sabra myth. Jewish
social studies, vol. 14, no. 1 (Fall 2007), pp. 119-143.
Mendelson-Maoz, Adia. Amos Oz's A Tale of Love and Darkness
within the framework of immigration narratives in modern Hebrew literature.
Journal of Modern Jewish Studies, vol. 9, no. 1 (March 2010), pp. 71-87.
Shaked, Gershon. A monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography of
Amos Oz with the life stories of Haim Gouri,
Yoram Kaniuk and
Aharon Appelfeld. Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004-2005), pp. 133-148.
על "בעצם יש כאן שתי מלחמות"
לאור, יצחק. שירה בציבור בלי שירה.
הארץ, תרבות וספרות, ל' בניסן תשס"ג, 2 במאי 2003, עמ' ה 2.
על "פתאום בעומק היער"
בן-שאול, משה [מש"ב]. בכפר קטן מבודד מן העולם.
מאזנים, כרך ע"ט, גל' 4־5 (תשרי-חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 29.