יוסף
אורן (אורנבוים), חוקר, מסאי ומבקר-ספרות. נולד בסרטוב, רוסיה בי' באב ת"ש, 14 באוגוסט
1940. הגיע
לארץ בגיל תשע. מאז 1950 תושב ראשון לציון, בה למד בבית הספר היסודי "חביב"
ובגימנסיה הריאלית. לאחר שירותו הצבאי למד בסמינר לוינסקי בתל-אביב
ובאוניברסיטת תל-אביב. בשנים 1963 עד 1976 לימד ספרות בבתי-ספר תיכוניים
וכיהן בהם בתפקידי ניהול שונים. מ-1977 עד לצאתו לגמלאות היה מרצה לספרות
ולחינוך חברתי במכללות להכשרת מורים. יוסף אורן פירסם במהלך השנים מאות
רשימות ומאמרי-ביקורות
ודברי ספרות שונים. הוא זכה פעמיים בפרס הביקורת ע"ש מרדכי ברנשטיין
(1981 ו-1989) ובפרס היצירה מטעם ראש-הממשלה (ב-1989). ספרו "ההתפכחות בסיפורת
הישראלית" זכה בפרס "חנו" של יהדות מקסיקו (1983). ערך את כתבי-העת "בעד ונגד"
ו"יחד" (1972־1980). כינס וערך את לקטי הסיפורים של יוסף אריכא (1982)
ושל בנימין תמוז (1990) ואת האנתולוגיה של סופרי ראשון לציון - "בוסתן הראשונים"
(1989).
ילקוט סיפורים / יוסף אריכא ; ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים וביבליוגראפיה
יוסף אורן (תל-אביב : יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בישראל, תשמ"ב
1982)
בוסתן הראשונים : אנתולוגיה של סופרי ראשון לציון / העורך, יוסף אורן
(ראשון לציון : עיריית ראשון לציון, תשמ"ט 1989)
מבחר ספורים / בנימין תמוז ; ליקט, הקדים מבוא והוסיף ביבליוגרפיה,
יוסף אורן (ירושלים : כתר, 1990)
תגובות למאמרו של יוסף אורן "מי מקופחת כאן, מי", שהתפרסם ב'מעריב', ז' באב תשס"א, 27 ביולי 2001. ענה על כך יוסף אורן ברשימתו: "מבקר-ספרות בגוב הלביאות", 'מעריב', כ"א באב תשס"א, 10 באוגוסט 2001.
ברלוביץ, יפה. למה מפחד יוסף אורן מחוקרות ספרות? מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ד באב תשס"א, 3 באוגוסט 2001, עמ' 28.
כהנא-כרמון, עמליה. טעות אופטית. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"א באב תשס"א, 10 באוגוסט 2001, עמ' 25־26.
חקק, הרצל ובלפור. "הסוגה הזו נועדה לאמיצים". מקור ראשון, 12 בספטמבר 2008
<חזר ונדפס בספרו של יוסף אורן צו-קריאה לספרות הישראלית
(ראשון לציון : יחד, תשס"ט 2009), עמ' 177־192>
על "ציונות וצבריות ברומאן הישראלי"
בלאט, אברהם. בין זהות יהודית לזהות עצמית. הצופה, י"ז באלול תש"ן, 7 בספטמבר 1990, עמ' 6.
יפה, אברהם ב. גיבור שנהפך לאנטי-גיבור. על המשמר, ט"ו בסיון תש"ן, 8 ביוני 1990, עמ' 19.
על "העט כשופר פוליטי"
בלבן, אברהם. פוליטי, אידיאי, אידיאולוגי וכל השאר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה' בתשרי תשנ"ג, 2 באוקטובר 1992, עמ' 23.
הלפרין, שרה. יחסי-הגומלין שבין עבר והווה. מעריב, ספרות אמנות, כ"ה בניסן תשנ"ג, 16 באפריל 1993, עמ' 29־30.
זיו, יוסי. מי מפחד מזהות ישראלית? על המשמר, כ"ג בכסלו תשנ"ג, 18 בדצמבר 1992, עמ' 18, 20.
על "זהויות בסיפורת הישראלית"
רם, אורי. המפלט פוליטי דוגמטי. הארץ, מוסף ספרים, 24 באוגוסט 1994, עמ' 6.
מלצר, יורם. על אהבת הקריאה ועל הוראת הספרות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' בניסן תש"ס, 7 באפריל 2000, עמ' 28.
נגיד, חיים. קורא, כותב, אורז ושולח בדואר : ראיון עם מבקר הספרות יוסף אורן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ב' בניסן תש"ס, 7 באפריל 2000, עמ' 26.
על "סוגות בסיפורת הישראלית"
בן-שאול, משה.לא רק רומאנים ...מאזנים, כרך ע"ח, גל' 5 (אב תשס"ד,
אוגוסט 2004), עמ' 37.
יוסף
אורן (אורנבוים), חוקר, מסאי ומבקר-ספרות. נולד בסרטוב, רוסיה בי' באב ת"ש, 14 באוגוסט
1940. הגיע
לארץ בגיל תשע. מאז 1950 תושב ראשון לציון, בה למד בבית הספר היסודי "חביב"
ובגימנסיה הריאלית. לאחר שירותו הצבאי למד בסמינר לוינסקי בתל-אביב
ובאוניברסיטת תל-אביב. בשנים 1963 עד 1976 לימד ספרות בבתי-ספר תיכוניים
וכיהן בהם בתפקידי ניהול שונים. מ-1977 עד לצאתו לגמלאות היה מרצה לספרות
ולחינוך חברתי במכללות להכשרת מורים. יוסף אורן פירסם במהלך השנים מאות
