אהרן אלמוג (1931)
Aharon Almog
יליד תל-אביב למשפחה שהיא דור שלישי בארץ. סבו, רבי חיים מבורת, עלה מתימן בשנת 1889 והיה ממייסדי כרם התימנים בתל-אביב. למד בבית-הספר החקלאי מקווה-ישראל ובאוניברסיטת תל-אביב. היה חבר קיבוץ
גזר ועסק שנים בהוראת ספרות. כותב שירה ופרוזה. בשנת 1982 זכה בפרס ברנר, ב-1989
זכה בפרס היצירה של ראש-הממשלה ובשנת 1999 בפרס ביאליק.
נשוי לסופרת רות אלמוג ולהם שתי בנות.
[מקורות: גרנות ¹ ,
גרנות ² ,
ויקיפדיה ,
ITHL ]
Aharon Almog (b. 1931) a poet, playwright and novelist, was born in Tel Aviv to a family that emigrated from Yemen in the nineteenth century. He graduated from the Mikve Yisrael Agricultural School and Tel Aviv University and teaches Hebrew literature at a Tel Aviv high school. His first poems were published in 1951 and his first stories in 1959. In 1982 he received the Brenner Prize and in 1999 the Bialik Prize.
ספריו:
אביב עצבת ביהודה : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, 1956) <איורים, משה ברנשטיין>
תקון חצות : מחזה בשתי מערכות (תל אביב : נ. טברסקי, 1962)
הימים הראשונים : סיפור (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד)
הימים הראשונים : סיפור אהבה (תל-אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור, תשכ"ט 1968)
כלב שחור : ועוד ספורים (תל-אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשל"ה 1974)
הצדעה לישראל (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ז)
הצדעה לישראל : הילטון ירושלים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979) <מהד' שנייה>
שבוע בתש"ח : רומן (תל-אביב : קצין חינוך ראשי-ענף הסברה, תשמ"א 1980)
למנצח על מות שחקן כדורגל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א) <שירים>
רקויאם לזונה : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1983)
רחוב הרצל : שירים (תל-אביב : עם-עובד, תשמ"ז 1987)
הלילה שבו מתה הציונות (תל-אביב : זמורה ביתן, תש"ן 1990)
<עריכה - חיים פסח>
אל תצחיקו את סבתא : סיפורים (תל-אביב : זמורה ביתן, 1994)
אם תראו סוכה עפה : מבחר 1950־1992 (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2004)
על המחבר ויצירתו:
אלמוג, אהרן. לרוצים להיות סופרים: דברים שאולי אומר לבאים ללמוד בסדנה לפרוזה בבית הסופר.
ידיעות אחרונות , המוסף לשבת, ג' בחשוון תשנ"ב, 11 באוקטובר 1991, עמ' 25.
אלמוג, אהרן. לשיר על הנפשות האילמות של החיים: דברים שאולי אומר בטקס חלוקת פרס ביאליק.
הארץ , תרבות וספרות, ח' בטבת תש"ס, 17 בדצמבר 1999, עמ' ב 13.
גלוסקא, יצחק. עברית ישנה וחדשה בשירת תימן הצעירה בישראל. עטרת יצחק : קובץ מחקרים במורשת יהודי תימן, מוגשים ליצחק קרנר / העורך, יוסף טובי (נתניה: האגודה
לטיפוח חברה ותרבות, תשס"ד), עמ' 145־176.
חקק, לב. "שהין" לאהרון אלמוג. אפיריון , חוב' 3 (1984/1985), עמ' 64־66.
לינק, ברוך. בגרותו של משורר : עיונים בשירתו של אהרן אלמוג. עלי שיח , חוב' 24 (תשמ"ז, 1986), עמ' 199־206.
על "הצדעה לישראל"
ציפר, בני. בדידותו של אהרון אלמוג. מאזנים , כרך מ"ו, גל' 4 (אדר א-ב תשל"ח, אפריל 1978), עמ' 304־305.
על "שבוע בתש"ח"
בחור, יונה. על אבות ובנים. מגוון , מארס 1981, עמ' 66־69.
בחור, יונתן. פרקי אבשלום. דבר , 19 בדצמבר 1980, עמ' 18.
בן עזר, אהוד. ואבשלום איש תם. מעריב , 28 בנובמבר 1980, עמ' 39.
כרמל-יונתן, נילי. חזרה לתש"ח - בלי מיתוס, בלי פאתוס. ידיעות אחרונות , 28 בנובמבר 1980, עמ' 21.
Feinberg, Anat. The innocent warrior : Aharon Almog's "One week in 1948" (1980).
Modern Hebrew literature , vol. 7, no. 1־2 (1981/1982), pp. 21־23.
על "למנצח על מות שחקן כדורגל"
שוהם, חיים. דיוקן המשורר כשחקן כדורגל בעבר. ידיעות אחרונות , 3 ביולי 1981, עמ' 21, 26.
על "רחוב הרצל"
אמוץ, דליה. תל-אביב לא חרבה. ידיעות אחרונות , 20 בפברואר 1987, עמ' 21.
זקס, אריה. סוד ההומור של המשורר. הארץ , ה' באדר תשמ"ז, 6 במארס 1987, עמ' ב 6-ב 7.
יצחקי, ידידיה. שיבה מאוחרת אל שירת הילדות. עתון 77 , גל' 98־99 (ניסן תשמ"ח, מארס-אפריל 1988), עמ' 13, 22.
ציפר, בני. שבוע של ספרים: שירה. הארץ , 16 בינואר 1987, עמ' ב 7.
על "הלילה שבו מתה הציונות"
אויחמן, רוברט. מוות ריגשי. על המשמר , ו' בתמוז תש"ן, 29 ביוני 1990, עמ' 19.
אונגר, הנרי. בחזרה אל חוף הזהב. הארץ , כ' בתמוז תש"ן, 13 ביולי 1990, עמ' ב 8.
גנוסר, יאירה. גיבורים יפים ואבודים. מעריב , ספרות, ה' באב תש"ן, 27 ביולי 1990, עמ' 6.
הופמן, חיה. מצבה לדור תש"ח. ידיעות אחרונות , המוסף לשבת, ה' בסיון תש"ן, 1 ביוני 1990, עמ' 21.
מלמד, אריאנה. חברים כותבים לאפרים. חדשות , מוסף, ט"ז באייר תש"ן, 11 במאי 1990, עמ' 34.
על "אל תצחיקו את סבתא"
אדמון, תלמה. נפרד מהשירה בצער. מעריב , ספרות אמנות, כ"ה באייר תשנ"ד, 6 במאי 1994, עמ' 38.
גורביץ', ניצה. חמש-עשרה דקות שהלכו לאיבוד. מאזנים , כרך ס"ח, גל' 11 (אלול
תשנ"ד, אוגוסט 1994), עמ' 41־42.
כץ, אבי. איך הגיעה הסמבה לעירנו. הארץ , ה' באלול תשנ"ד, 12 באוגוסט 1994, עמ' ב 9.
מדיני, יעל. החיים זה דבר מעליב. דבר , ה' באלול תשנ"ד, 12 באוגוסט 1994, עמ' 23.
קרפל, דליה. נגד כתיבה, בדרך כלל. הארץ , מוסף שבועי, כ' בניסן תשנ"ד, 1 באפריל 1994, עמ' 29־30.
רובינשטיין, בלהה. צוחק ובוכה. ידיעות אחרונות , המוסף לשבת, י"א באייר תשנ"ד, 22 באפריל 1994, עמ' 28.
שפיצן, ענת. בכי יבש. על המשמר , י' בסיוון תשנ"ד, 20 במאי 1994, עמ' 18, 21.
על "אם תראו סוכה עפה"
אריאל, ורד. צריך להאמין למשוררים. מעריב , מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ח בשבט תשס"ה, 28 בינואר 2005, עמ' 27.
בן-שאול, משה. מה זה משנה כשכבר הכל מאחורינו.
מאזנים , כרך ע"ח, גל' 6 (תשרי תשס"ה, אוקטובר 2004), עמ' 15־16.
גרנות, משה. הומור מר באמנות של קולז'.
אפיריון , גל' 98 (תשס"ו 2006), עמ' 52־54.
ויסמן, דורית. "בדרום מלוינסקי למטה אכלו אבטיחים" או רחוב הרצל 58. כרמל ,
גל' 10 (חורף תשס"ה 2005), עמ' 141־143.
לויתן, עמוס. ביאליק בכרם התימנים. ידיעות אחרונות , המוסף לשבת - ספרות, ג' באלול תשס"ד, 20 באוגוסט 2004, עמ' 27־28.
[מוקד, גבריאל ]. הערות בשעת קריאה. עכשיו , חוב' 69־70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 410.
מסג, סבינה.
"גדלתי בהרצל אני זוכר גמלים". הארץ,
מוסף ספרים , גל' 629 (ה' באדר ב תשס"ה,
16 במארס 2005), עמ' 10.
פלס, יוסי.
כוחה של המלה לשחרר את האדם, להסב לו אושר אמיתי.
הארץ , תרבות וספרות, כ"ד בסיון תשס"ה, 1 ביולי 2005, עמ' ה 4.
קישורים:
לראש
הדף