דוד לוין, אחיו הבכור של המחזאי חנוך לוין, נולד בלודז׳, פולין,
בכ״ז בכסלו תרצ״ה, 4 בדצמבר 1934. הוא הועלה ארצה כתינוק, גדל בשכונת נוה שאנן בתל
אביב ובצבא שירת בלהקת פיקוד המרכז. לאחר מכן עבד כמנהל הצגה ועוזר במאי בתיאטרון הקאמרי.
בסוף שנות ה–50 למד בתיאטרון הרויאל קורט בלונדון, ולאחר כמה שנים באנגליה שב לישראל.
בתקופה זו ביים, בין היתר, את ההצגות ״עין ימין עין שמאל״, שאותה גם כתב, בתיאטרון
חיפה; ״פיקניק בשדה הקרב״ ו״פנדו וליז״ בתיאטרון פרסה; ״ימים בין העצים״ בצוותא; ו״אי
המטמון״ בקאמרי.
לאחר מכן החל לביים יצירות של אחיו, בהן ״קטשופ״ שעלה בקברט הסאטירי
ו״מלכת אמבטיה״ בקאמרי, שעוררה הד ציבורי נרחב כשעלתה בתקופת מלחמת ההתשה. בקהל התפרעו
במהלך ההופעות ורבים דרשו להוריד את ההצגה, עד שהקאמרי החליט להיענות לדרישה, לאחר
ש״מלכת אבטיה״ הציג 19 פעמים.
ב-1978 מונה לוין למנהל האמנותי של הבימה, תפקיד בו כיהן עד 1985.
במהלך תקופה זו ביים עשרות הצגות, בהן ״הכיסאות״, ״אמא קוראז׳״, ״מדיאה״ ו״ריצ׳ארד
השלישי״. בתיאטרון הביעו צער על מותו של לוין וציינו כי בתקופתו הצטרפו להבימה שחקנים
צעירים בני הדור החמישי , חניכי בתי הספר לדרמה בארץ ובמאים חדשים.
עם סיום קדנציה שניה, ב-1986, החל לביים במרכז אירופה אנגליה וסקוטלנד.
שם ביים מחזות משל שקספיר, שילר, ביכנר, איבסן, ברכט, אווריפידס, סופוקלס, טנסי ווילאמס,
ארתור מילר ואחרים. בעקבות עבודותיו הוזמן לביים במיוחד לפסטיבל הבינלאומי באדינבורו.
״עדותה של קרסיד״ (מעולם לא הוצג קודם לכן) מאת רוברט הנריסון, משורר מהמאה החמש עשרה
(בימוי ועיצוב מאת דוד לוין) הועלה בפסטיבל 2009 כמו כן הפיק והעלה ה״פלזנס״ 22 שירי
זמר של דוד לוין שנכתבו באנגלית והולחנו בידי תשעה מלחינים ממוצאים שונים.
״People״ הועלה במשך ארבעה שבועות בפסטיבל הפרינג׳ אדינבורו
2009. מחזהו ״עין ימין עין״ ייצג את תיאטרון חיפה בפסטיבל הבילאומי לתיאטרון
בוונציה 1963 ומחזה אחר שלו, ״אגדות למבוגרים״ הועלה גם הוא בתיאטרון חיפה.
לוין היה גם משורר, ופרסם את שיריו בין היתר בכתב העת מטעם
והוציא לאור 12 ספרי שירה. האחרון שבהם, ״רק על זה״, פורסם ב–2012.
דוד לוין חי ב–20 השנים האחרונות לחייו לסרוגין בלונדון, אדינבורו
ותל אביב, יחד עם אשתו השלישית, אליסון ריאך. הוא נפטר בכ״ז בשבט תשפ״ב, 29 בינואר
2022. הוא הותיר אחריו שני בנים, אסף לוין והבמאי והמחזאי בן לוין ושישה נכדים. הוא
הובא למנוחות בישראל.
[צילום: ווטי צ׳אנג]