סמי
ברדוגו נולד
בי"ז באדר א' תש"ל, 23 בפברואר 1970. גדל
במזכרת בתיה להוריו יוצאי מרוקו, אח לשלושה. בגיל 13 נתייתם מאביו. למד בבית-הספר
התיכון האזורי בגדרה, במגמת ביולוגיה. את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית ברמת
הגולן. לאחר השחרור נסע לשנת חופש בצרפת וכשחזר למד ספרות כללית והיסטוריה
באוניברסיטה העברית בירושלים. חי בתל אביב. זכה בפרס הסיפור הקצר של "הארץ". הקובץ
"ילדה שחורה" זכה בפרס לספרי ביכורים ב-1999 מטעם משרד המדע, התרבות והספורט ושובץ
בתכנית לימודי הספרות של משרד החינוך. כמ-כן זכה בפרס היצירה הספרותית על-שם לוי
אשכול לשנת תשס"ו ובפרס ניומן לשנת 2007. ספרו "יתומים" נבחר כמועמד לפרס מפעל הפיס
לספרות יפה ע"ש פנחס ספיר לשנת 2008 וספרו "זה הדברים" לפרס ספיר לשנת 2011. [מקורות: גרנות¹,גרנות²,
ויקיפדיה]
ככה אני מדברת עם הרוח : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ב 2002)
<עריכה -
יהודית קציר ומנחם פרי>
יתומים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006) <שתי נובלות: "יתומים" ו"אחי
הצעיר יהודה">
זה הדברים : רומאן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ע 2010)
הילד האחרון של המאה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע"ב
2011) <סיפורים ונובלות החל מראשית כתיבתו ועד 2010. כולל
סיפורי 'ילדה שחורה' בנוסחים חדשים, וכן 15 סיפורים ונובלות קצרות
המכונסים כאן לראשונה>
ברדוגו, סמי.
רק רחוב אחד.הארץ, מוסף ספרים, גל' 946 (ט' בניסן תשע"א,
13 באפריל 2011), עמ' 54 <סמי ברדוגו על מזכרת בתיה, שרחובותיה
מופיעים גם בסיפורים שהוא כותב על ערים אחרות>
הדר, אלון.
גבר זה לא קיר.הארץ, מוסף הארץ, י"ב בחשון תשס"ז, 3
בנובמבר 2006, עמ' 26-32 <שיחה עם סמי ברדוגו>
שחורי, דפנה. משולש מזרחי. מקור ראשון, שבת, י' בכסלו תשס"ז, 1
בדצמבר 2006, עמ' 12־13 <על שמעון אדף, סמי ברדוגו ודודו בוסי>
על "ילדה שחורה"
אוריין, יהודית. אמא שכזאת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות,
ספרות, אמנות, ג' בכסלו תש"ס, 12 בנובמבר 1999, עמ' 26-27
אלבג, רוחמה. המרחב האנונימי
כמגדיר זהות : עיון בסוגיית המקום בקובץ "ילדה שחורה" מאת סמי ברדוגו. בתוך: זהויות ישראליות - בין זר למוכר
: קריאה ביצירות מאת חמישה יוצרים בספרות ההווה / ערכה אילנה אלקד-להמן
(ירושלים : כרמל, תשס"ט 2008), עמ' 91־118.
אורן, יוסף. החיים הרגילים : אשדוד, פריז, עפולה.
האומה, חוב' 151 (אביב תשס"ג, מארס 2003), עמ' 106־112 <נוסח מורחב נדפס בספרו: הסיפורת
הישראלית בשנות האינתיפאדה (ראשון לציון : יחד, תשס"ה 2005), עמ'
130-145>
בן-נון, רן. לקרוא בפקודת המ"פ. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת
- תרבות, ספרות, אמנות, כ"ו בחשוון תשס"ג, 1 בנובמבר 2002, עמ' 27 <אודות דברי
הסיכום של הפרופ' מנחם פרי המופיעים על כריכת גב הספר>
הולצמן, אבנר. גישוש בערפל. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 271־273 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', אוגוסט 2002>
הופמן, חיה. ככה לא בונים דמות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת
- תרבות, ספרות, אמנות, ט"ו באלול תשס"ב, 23 באוגוסט 2002, עמ' 27-28
כהן-ויטל, דליה. "ככה אני מדברת": דיבור תשוקה וגאולה על-פי סמי ברדוגו.
הכיוון מזרח, חוב' 8 (2004), עמ' 12-14
לב-ארי, שירי. זרקור על חצץ ישראלי. הארץ,
גלריה, ח' באלול תשס"ב, 16 באוגוסט 2002, עמ' ד 2.
מלצר, יורם.קח לך קורא-שבוי. מעריב, מוסף שבת -
ספרות וספרים, ז' בתשרי תשס"ג, 13 בספטמבר 2002, עמ' 26
סומק, רוני. והרוח תקום. הארץ, מוסף ספרים, גל' 503 (י' בחשוון
תשס"ג, 16 באוקטובר 2002), עמ' 6
סוקר-שווגר, חנה. 'הסוואה שקופה' - טקטיקות של מרד אחר: על 'ככה אני מדברת עם הרוח' מאת סמי ברדוגו.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 153־175 <על יצירתו של סמי ברדוגו המשקפת את "החלק ההפוך מן הנוף" הנשקף מן הספרות הקנונית הישראלית ומורד בהגמוניה שלה>
עטון, אהרן. יכולה לדבר גם אל הקירות. עתון 77, גל' 278 (2003),
עמ' 10