מאיר שלו (1948–2023)

Meir Shalev

    מאיר שלו נולד בכ״ב בתמוז תש״ח, 29 ביולי 1948 במושב נהלל שבעמק יזרעאל. אביו היה המשורר יצחק שלו (1919–1992). אמו בתיה הייתה בת למשפחת בן־ברק, מן המשפחות המייסדות של נהלל. ילדותו עברה בנהלל, בקיבוץ גינוסר ובשכונת קרית משה בירושלים, שם התיישבה משפחתו ישיבת קבע בהיותו כבן אחת־עשרה. אביו ואמו, מורים מהוללים לתנ״ך ולספרות, השפיעו עמוקות על עיצוב זיקתו לתנ״ך וללשון העברית, ואילו המורה האגדי לטבע אמוץ כהן חיזק את זיקתו לעולם החי והצומח הארץ־ישראלי, שיסודותיה נטבעו בילדותו הכפרית. אחרי סיום לימודיו בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים התגייס לסיירת גולני. בנובמבר 1967 נפצע בשעת פעילות מבצעית בבקעת הירדן, ושוחרר שחרור מוקדם מחמת נכות. למד באוניברסיטה העברית וקיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה. בזמן לימודיו עבד כנהג אמבולנס בתחנת מד״א ירושלים. מ־1974 עד 1987 עבד בטלוויזיה הישראלית בתפקידי עריכה, תחקיר, כתיבה והגשה של תוכניות אקטואליה ובידור. שני ספריו הראשונים היו קובץ חרוזים הומוריסטיים־ארוטיים (משכב לצים, 1982) ואסופת מסות פרשניות שנונות על סיפורי המקרא (תנ״ך עכשיו, 1985). מאז שנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע, תחילה בהארץ ולאחר מכן בידיעות אחרונות. מ־1999 הוא מחלק את חייו בין ירושלים לבין הבית שבנה באחד מכפרי עמק יזרעאל, לא הרחק מן המקום שבו נולד.
    ב־1988 פרסם שלו את הרומן הראשון שלו, רומן רוסי, שכבש את לבם של רבבות קוראים. הסיפור מתרחש במושב ותיק בעמק יזרעאל, מעין גלגול בדיוני של נהלל, וניזון מהיכרותו האישית־משפחתית הקרובה של המחבר עם הווי המקום, טיפוסיו וסיפוריו, וכן מתחקיר שערך בקרב אחרוני העליה השנייה. המספר ברוך שנהר, נכד לאחד המייסדים, מגולל במצוות סבו את תולדות המקום, ובורא מחדש בגרסה גרוטסקית את המיתוס ההרואי של העלייה השנייה והשלישית כאוסף של אנקדוטות רבות דמיון, שגיבוריהן הם שרשרת רב־דורית של הוזים ומטורפים. הרומן בוחן את המיתוס בתערובת של הערצה והשתאות עם ספקנות אירונית משועשעת, תוך טשטוש הגבול בין מציאות לפנטסיה. סמל רב־משמעי מרכזי ברומן הוא בית הקברות לחלוצים שהמספר מקים על אדמת המשק של משפחתו, ואשר מצבותיו חוזרות ונבלעות בין אשבולי התירס ועצי המטעים כאשר בן־דודו חוזר לעבד את אדמת אבותיו.
    אחרי רומן רוסי באו שישה רומנים נוספים. עשו (1991) מספר את תולדותיה של משפחת אופים ארץ־ישראלית במשך שלושה דורות כפרודיה מורכבת על סיפורה של משפחת האבות והאימהות המקראית, ובמרכזו מסכת היחסים בין עשו, שמפיו מסופר הסיפור, לבין אחיו יעקב. פרשת החיים המתוארת קשה ומרה, ובה עמל־פרך תמידי, פרעות אכזריות, כאבי שכול, מחלות קשות, סבך אפל של יחסים בתוך המשפחה וייסורי אשמה של המספר, הבן שגלה מארצו. אולם מעשה הסיפור עצמו ניחן באופי משחקי בולט, המבטל את הטראגיות של חומריו: המספר משתעשע באינספור ציטוטים ורמיזות ספרותיות, מערים בדיה על גבי בדיה והופך את הרומן לקולאז׳ לשוני מבדר שעיקר עניינו בחקירת טיבו של המדיום הספרותי עצמו.
    כימים אחדים (1994) מגולל עלילה ססגונית מפותלת, שבמרכזה אשה מופלאה המשמשת מוקד לאהבתם ולתשוקתם של גברים אחדים. המספר, זיידה, בנה של אותה אשה, ששמו מקנה לו חסינות מאגית בפני המוות, הוא יורשם ובבת־עינם של שלושה גברים, שלכל אחד מהם יש סיבות לקוות שהוא אביו האמיתי. סביב פרשת חייו נרקמים עשרות סיפורי משנה המעוגנים ברובם בהוויית החיים של כפר בעמק יזרעאל מימי הראשית שלו בשנות העשרים של המאה העשרים על פני ששים שנה.
    בביתו במדבר (1998) הוא סיפורו של אדם שקללה רובצת על הגברים במשפחתו: כל אחד מהם מת מיתה משונה בגיל צעיר, ואף הוא מתכונן לגורלו הבלתי נמנע. הרומן נחלק בין תיאורי ההווה, העוקבים אחר חיי הבדידות של הגיבור בעיירה מדברית בנגב, לבין תיאורי ילדותו ונעוריו בשיכון ירושלמי. מתברר שהוא צמח בחברתן של חמש נשים – סבתו, אמו, שתי דודותיו ואחותו – המתלכדות לכעין אשה גדולה אחת רבת איברים, שנוכחותה ספק מגוננת עליו ספק חונקת אותו. זהו הרומן היחיד של שלו שאינו קשור כלל לעמק יזרעאל, והלך הנפש הקודר, המסוגף והמדוכדך העולה ממנו הולם את נופי המדבר הצחיחים שבתוכם הוא ממוקם.
    פונטנלה (2002), כמו רומן רוסי וכימים אחדים, מתרחש בעמק יזרעאל המערבי, ומספר את תולדות משפחת יופה, החל בסבו ובסבתו החלוצים של המספר מיכאל, מייסדי החצר המשפחתית שסביבה צמחה לימים עיר, וכלה בבנו איש המחשבים ובתו בעלת הפאב. סביבם חג קהל גדול של דמויות משנה, כל אחת ומוזרותה הייחודית, ויחד הן מייצרות הוויה קרנבלית ססגונית ביותר. ייחודו של מיכאל במרפס (פונטנלה) שלו, אותו רווח רך בין עצמות הגולגולת שאינו מתאחה כמו בשאר התינוקות אלא נשאר פתוח כל חייו ומאפשר לו לקלוט שדרים ואותות, לנחש את העתיד ולגלות נסתרות. תשוקתו התמידית מכוונת אל אשה בשם אניה, שהצילה אותו משריפה בהיותו בן חמש ומאז נכרתה ביניהם ברית אהבה נצחית.
    הרומן יונה ונער (2006) בנוי על שתי עלילות מקבילות ולכאורה נפרדות. גיבורה של עלילת ההווה, יאיר מנדלסון, הוא מדריך תיירים הנחלץ מנישואיו לאשת נדל״ן אמריקנית כדי לבנות לו בית בגליל בעזרת קבלנית בניין שהייתה אהובתו בנעוריו. בעלילת העבר נרקמת פרשת אהבה עזה כמוות בין נער ונערה אנשי הפלמ״ח, מפעילים של יוני דואר במלחמת העצמאות, עד סופו הטראגי והאופטימי גם יחד של סיפורם. הקשר ההדוק והמסתורי בין שתי העלילות מתפענח רק בסוף הדברים.
    הרומן שתיים דובים (2013) הוא מסע – בכמה כיוונים. וכמו הבחירה של המספר לקפוץ קדימה ואחורה בזמן ובתוך סיפור חייהם של הגיבורים שלו, כך גם המסע של הקורא בתוך הספר אינו ליניארי, אלא נע בכמה מסלולים. זה סיפור של משפחה אחת, משפחת תבורי, החיה מזה ארבעה דורות ביישוב ותיק בארץ, באחת ממושבות הברון. את נכדת הסב המייסד, סבא זאב, מורה לתנ״ך ושמה רותה, מראיינת ורדה, היסטוריונית וחוקרת מגדר. רותה מנצלת את העובדת שמישהו מעוניין להקשיב לה וכופה על ורדה את סיפור חייה וחיי הקרובים לה בני המקום. כפי שהיא מציינת באוזניה כבר בהתחלה: ״היישוב לא משהו אבל התולדות ממש טובות״.
    מתוך התבוננות כוללת בשבעת הרומנים עולה שורה של מרכיבים קבועים החוזרים בעולמו הסיפורי של שלו. במרכז כל רומן עומד מערך משפחתי מוזר על תסבוכת היחסים בתוכו. סיפור המשפחה, המשמש ציר מרכזי במערך מסועף ביותר של סיפורי משנה, נפרש כמין סאגה ארץ־ישראלית על פני עשרות שנים, ותולדות הארץ – ובמיוחד פרשת ההתיישבות הציונית בה – נשקפות ממנו בראי עקום. נוסח הכתיבה הוא מעין ריאליזם פנטסטי: בצד תיאורים דקדקניים של מרחב ואנשים שזורים בכל רומן יסודות על־טבעיים מובהקים, אם על ידי הענקת תכונות על־אנושיות לדמויות, אם על ידי שילובן של הדמויות בעלילות בעלות אופי מיתולוגי. כל הרומנים מוגשים בגוף ראשון מפי מספר בן המשפחה, שהוא עד וגיבור כאחד. בדרך כלל יש בו משהו פגום ובעייתי, וכמספר הוא נוטה להיות בלתי מהימן. הרומנים מלאים תיאורים חושניים ורבי בקיאות – המוגשים בעברית עשירה, מדויקת והדורה – של בעלי חיים, צמחים, כלים ומאכלים, וניכרת בהם השתאות מרותקת נוכח מעשיהם של עובדי כפיים נבונים ומיומנים במלאכתם, מאופים ועד סתתים. שזורים בהם הומור יבש ונטייה להתבוננות קומית־סאטירית בבני אדם, שיש בה קווים של מיזנתרופיה. הקומפוזיציה של כל רומאן מסובכת למדי, ומושתתת על תנועה מתמדת קדימה ואחורה בזמן תוך כדי שזירת פיסות העלילה זו בזו, עד שהתַצְרֵף רב החלקים ניצב בשלמותו לפני הקורא, ואז גם מתפענח הסוד שהונח בבסיס הסיפור מראשיתו. שלו נמנע מפירוט של חיי נפש ומניח למעשי הדמויות ולאמירותיהם לדבר בעדן, או שהוא משאיר אותן בלתי־מפוענחות במודגש, וזאת כחלק מהסתייגותו המפורשת מסיפורת של חיטוט פסיכולוגי. בכמה מן הרומנים חוזרת ונשנית הנטייה לטשטש את הגבולות בין זכר ונקבה ולחקור צורות שונות של קיום אנדרוגני, בצד היקסמות קבועה מנשים דמויות־נימפות – יפות, אנרגטיות וחזקות.
    כל הרומנים של שלו זכו להצלחה רבה מאוד בקהל הקוראים, והפכוהו לאחד הסופרים הישראלים הנקראים והאהובים ביותר, וכן למושא של כמה וכמה עבודות מחקר אקדמיות. הביקורת הציגה עמדות מקוטבות בשאלת המשמעות האידיאולוגית של כתיבתו, החל בראייתו כקטיגור או נביא חורבן של המפעל הציוני וכלה בהצגתו כאוהב רומנטי גדול של העבר החלוצי. מחלוקת חריפה לא פחות מסתמנת בשאלת הערך והמשמעות של מפעלו הספרותי. מצד אחד מצויים מבקרים (בראשם גרשון שקד) שהציגוהו בהערכה כמי שחידש את פני הסיפורת הישראלית בהחדירו אליה עוצמות מיתולוגיות, שפיעה נהנתנית ושמחת־חיים קרנבלית. מבקרים אחרים (בראשם דן מירון) תיארו את יצירתו כמפגן דל־ערך של קיטש דקורטיבי שטוח, בדרני בעיקרו, והגדירוה כתופעה שולית בסיפורת הישראלית.
    בצד שבעת הרומנים חיבר שלו שני ספרי עיון, בעיקר על אהבה (1995) וסוד אחיזת העיניים (1999), המבוססים על מחזורי הרצאות אוניברסיטאיות שנשא כסופר־אורח. ההרצאות חושפות בדרך סיפורית שובת־לב את עולם הקריאה שלו, את התשתיות התנ״כיות והמיתולוגיות של כתיבתו ואת היוצרים הגדולים מספרות העולם שהשפיעו עליו, ביניהם אובידיוס, פילדינג, גוגול, מלוויל, מארק טוויין, תומס מאן, קיפלינג, סרויאן, נבוקוב, קזנצאקיס, ד׳אמיציס, אריך קסטנר, ומן הספרות היהודית והעברית – בעיקר שלום עליכם ונחום גוטמן.
    ספריו של מאיר שלו תורגמו לשש־עשרה לשונות וזיכו אותו בפרסים שונים, ביניהם פרס ברנשטיין (1989), פרס ברנר (2006) וה־National Jewish Book Award for Fiction (2007). בנוסף על הרומנים וספרי העיון פרסם כעשרה ספרי ילדים, ומתוכם זכו לפופולריות מיוחדת גומות החן של זוהר (1985), אבא עושה בושות (1988), הכינה נחמה (1990) ואיך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני (1993).
    מאיר שלו נפטר בכ׳ בניסן תשפ״ג, 11 באפריל 2023.


לכתבות נוספות על מאיר שלו בספריה הלאומית

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия

ספריו:
  • משכב לצים (הרצליה : דליה פלד מוציאים לאור, 1982) <איורים – אבנר כץ>
  • הילד חיים והמפלצת מירושלים (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1982) <איורים, מושיק לין> <מהדורה מחודשת עם איורים צבעוניים ושינויים קלים בטקסט הופיעה ב–2003>
  • תנ״ך עכשיו (ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשמ״ה 1985) <תורגם להולנדית, לגרמנית, לאיטלקית, לרוסית ולצרפתית>
  • De bijbel nu / uit het Hebreeuws vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 1995)
  • Der Sündenfall – ein Glücksfall? : alte Geschichten aus der Bibel neu erzählt / aus dem Hebräischen von Ruth Melcer (Zürich : Diogenes, 1997)
  • Re Adamo nella giungla / traduzione e cura di Elena Loewenthal (Milano : Frassinelli, 2001)
  • Библия сегодня / Меир Шалев ; перевод с английского И. Гуровой (Москва : Текст, 2002)
  • Ma Bible est une autre Bible / traduit de l׳hébreu par Katherine Werchowski (Paris : Éditions des 2 terres, 2008)
  • גומות החן של זוהר (ירושלים : כתר, 1985) <איורים – יוסי אבולעפיה><תורגם לגרמנית>
  • Hannahs Grübchen / mit Bildern von Jossi Abulafja ; aus dem Hebräischen von Naomi Nir–Bleimling und Vera Loos (Zürich : Diogenes, 1995)
  • אבא עושה בושות (ירושלים : כתר, 1988) <איורים – יוסי אבולעפיה><תורגם לאנגלית, לגרמנית, ליפנית ולהולנדית>
  • My father always embarrasses me / written by Meir Shalev ; illustrated by Yossi Abolafia ; translated by Dagmar Herrmann (Chicago : Wellington Pub., 1990)
  • Papa nervt / mit Bildern von Jossi Abulafja ; aus dem Hebräischen von Naomi Nir–Bleimling, Vera Loos und Angelika Schneider (Zürich : Diogenes, 1994)
  • こまるなあおとうさん / メイール・シャレヴぶん ; ヨスィ・アブルアフィヤえ ; いぬいゆみこやく (東京 : アスラン書房, 1994)
  • Je schaamt je rot met z’on vader / ill. Jeska Verstegen ; vertaald uit het Hebreeuws Ruben Verhasselt (Amsterdam : Verssallucci, 2001)
  • רומן רוסי (תל–אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988) <תורגם לצרפתית, להולנדית (2 נוסחים), לאיטלקית (2 נוסחים), לאנגלית, לגרמנית, לדנית, לשבדית, לפולנית ולפורטוגזית>
  • Que la terre se souvienne : roman / traduit de l׳hebreu par Arlette Pierrot (Paris : Albin Michel, 1990)
  • Een Russische roman / vertaald door A. Michael (׳s–Gravenhage : Uitgeverij BZZToh, 1990)
  • Russische roman / vertaald dor Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1996)
  • E fiorira il deserto / traduzione di Gaio Sciloni (Milano : Rizzoli, 1990)
  • La montagna blu / traduzione Di Elena Loewenthal (Milano : Mondolibri, 2003)
  • The blue mountain / translated from the original, Roman russi, by Hillel Halkin (Jerusalem : Domino Press, 1991) (New York : Harper Collins, 1991) (Edinburgh : Canongate, 2001)
  • Ein russischer Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes–Verlag, 1991)
  • Det blå bjerg / oversat af Lilian Cipikoff (København : Forum, 1992)
  • Det blå berget : roman /  översättning av Freddie Rokem (Stockholm : Norstedt, 1992)
  • Rosyjski romans / przekład Raja Bar Peled (Warszawa : Wydawnictwo Sic!, 1993)
  • A montanha azul / tradução [do inglêse], António Pescada (Algés, Portugal : Difel, 2002)
  • Русский роман / Меир Шалев ; перевод с иврита Рафаила Нудельмана и Аллы Фурман (Москва : Текст, 2006)
  • Rewriting history in the Bible : the book of Ruth vs. the book of Chronicles / by Meir Shalev (Cambridge, Mass. : Harvard University Library, 1988)
  • מיכאל והמפלצת מירושלים (ירושלים : מגדל דוד – מוזיאון לתולדות ירושלים, 1989) <איורים – עמנואל לוצאטי><תורגם לאנגלית>
  • Michael and the monster of Jerusalem / written by Meir Shalev ; illustrated by Emanuele Luzzati ; translated from the Hebrew by Malka Jagendorf (Jerusalem : Tower of David––Museum of the History of Jerusalem, 1989)
  • הכינה נחמה (תל אביב : עם עובד, תש״ן 1990) <איורים – יוסי אבולעפיה><תורגם לגרמנית>
  • Luzie, die Laus / mit Bildern von Jossi Abulafja ; aus dem Hebräischen von Ruth Melcer (Zürich : Diogenes, 1996)
  • עשו (תל–אביב : עם עובד, תשנ״א 1991) <תורגם להולנדית, לצרפתית, לאנגלית, לגרמנית, לפורטוגזית, לאיטלקית ולרוסית>
  • De kus van Esau / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1992)
  • Le baiser d׳Esaü : roman / traduit de l׳hébreu par Arlette Pierrot (Paris : Albin Michel, 1993)
  • Esau : a novel / translated from the Hebrew by Barbara Harshav (New York, NY : HarperCollins, 1994)
  • Esaus Kuss : eine Familiensaga / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes Verlag, 1994)
  • O beijo de Esaú : romance / tradução de António Pescada (Algés : DIFEL, 2000)
  • Il pane di Sarah / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Frassinelli, 2000)
  • Эсав : роман / Меир Шалев ; перевод с иврита Рафаила Нудельмана и Аллы Фурман (Санкт–Петербург : Ретро, 2002)
  • איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני : ספור לילדים (תל–אביב : עם עובד, תשנ״ג 1993) <איורים – יוסי אבולעפיה> <תורגם לגרמנית ורומנית>
  • Wie der Neandertaler den Kebab erfand / mit Bildern von Jossi Abulafja ; aus dem Hebräischen von Ruth Melcer (Zürich : Diogenes, 1997)
  • Cum a inventat omul preistoric mititeii românesti absolut din întâmplare : poveste pentru copii / traducere din ebraica, Riri S. Manor ; desene, Iossi Abulafia (Bucuresti : Editura Viitorul Românesc, 2003)
  • כימים אחדים (תל–אביב : עם עובד, תשנ״ד 1994) <תורגם להולנדית, לצרפתית, לגרמנית, לנורבגית, לאנגלית, לפורטוגזית, לאיטלקית, ליוונית, לספרדית, לטורקית ולרוסית>
  • De vier maaltijden / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1994)
  • Pour l׳amour de Judith : roman / traduit de l׳hébreu par Arlette Pierrot (Paris : Calmann–Lévy, 1996)
  • Judiths Liebe : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes, 1998)
  • Som om det bare var noen dager / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Aschehoug, 1998)
  • The loves of Judith / translated from the Hebrew by Barbara Harshav (Hopewell, NJ : Ecco Press, 1999)
  • Four meals / translated from the Hebrew by Barbara Harshav (Edinburgh : Canongate, 2000)
  • Pelo amor de Judith / tradução da edição francesa de Maria da Graça Moraes Sarmento (Algés : Difel, 1999)
  • Per amore di una donna / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Frassinelli, 1999)
  • Οι αγάπες της Ιουδήθ / μεταφράζω Αναστασία Ταμπάκη (Αθήνα : Κέδρος, 2000)
  • Por amor a Judit / traducción Ana María Bejarano Escanilla (Barcelona : Salamandra, 2002)
  • Dört ziyafet / çeviren Saliha Nilüfer (İstanbul : İletişim Yayıncılık, 2003)
  • Несколько дней / Меир Шалев ; перевод на русский язык, Алона Даниэль, Михаил Меирзон (Тель–Авив : Изд–во ״Ам овед״, Проект по переводу художественной литературы, Израильский информационный центр для библиотек, Министерство культуры, науки и спорта, отдел культуры, 2004)
  • מבול, נחש ושתי תבות : ספורי תנ״ך לילדים (ירושלים : כתר, 1994) <איורים – עמנואל לוצאטי><תורגם להולנדית>
  • Een zondvloed, een slang, een ark & een mandje : bijbelverhalen voor kinderen / vertaald door Ruben Verhasselt ; ill. van Jeska Versteegen [i.e. Verstegen] (Amsterdam : Vassallucci, 2002)
  • בעיקר על אהבה (תל–אביב : עם עובד, 1995) <תורגם להולנדית>
  • Vooral over de liefde / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 1997)
  • הטרקטור בארגז–החול : ספור על טרקטור גדול לילדים קטנים (תל–אביב : עם עובד, תשנ״ה 1995) <איורים – יוסי אבולעפיה> <תורגם לגרמנית>
  • Der Traktor im Sandkasten / mit Bildern von Jossi Abulafja ; aus dem Hebräischen von Naomi Nir–Bleimling und Vera Loos (Zürich : Diogenes, 1999)
  • בביתו במדבר (תל–אביב : עם עובד, תשנ״ח 1998) <תורגם להולנדית, לגרמנית, לצרפתית ולרוסית>
  • De grote vrouw / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 1998)
  • Im Haus der Grossen Frau : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes, 2000)
  • La meilleure façon de grandir / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Éditions des 2 terres, 2004)
  • В доме своем в пустыне –– : роман / Меир Шалев ; [перевод с иврита Р. Нудельман и А. Фурман] (Москва : Текст, 2005)
  • Mijn Jeruzalem / vertaalt uit het Hebreeuws door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 1998)
  • סוד אחיזת העיניים (תל–אביב : עם עובד, תשנ״ט 1999) <תורגם להולנדית>
  • De geest van het verhaal / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Muntinga, 2000)
  • הדודה מיכל : ספור לילדים (תל אביב : עם עובד, תש״ס 2000) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • Storie piccole / traduzione di Elena Loewenthal ; illustrazioni di Claudio Muñoz (Milano : Mondadori, 2000)
  • פונטנלה (תל–אביב : עם עובד, תשס״ב 2002) <תורגם להולנדית, איטלקית וגרמנית>
  • Fontanel / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 2003)
  • Fontanella / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Frassinelli, 2004)
  • Fontanelle : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes, 2004)
  • Fontanelle  : roman / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 2011)
  • רוני ונומי והדב יעקב (תל אביב : עם עובד, תשס״ד 2003) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • אריה בלילות (תל–אביב : עם עובד, 2004) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • יונה ונער (תל–אביב : עם עובד, תשס״ו 2006) <תורגם לגרמנית, לפולנית>
  • Der Junge und die Taube : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes, 2007)
  • Le pigeon voyageur / traduit de l׳hébreu par Katherine Werchowski (Paris : Gallimard, 2009)
  • Chłopiec i gołąb / przekład z hebr. Magdalena Sommer (Warszawa : Warszawskie Wydawnictwo Literackie Muza, 2010)
  • הגשם של סבא אהרן (תל–אביב : עם עובד, תשס״ז 2007) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • הצלחת שמתחת : ספור לילדים בשני חלקים (הספור בשני חלקים, הילדים שלמים) (תל אביב : עם עובד, תשס״ח 2008) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • ראשית : פעמים ראשונות בתנ״ך (תל אביב : עם עובד, תשס״ח 2008)
  • הדבר היה ככה (תל אביב : עם עובד, תש״ע 2009) <תורגם לפולנית>
  • Moja babcia z Rosji i jej odkurzacz z Ameryki / przekład z hebr. Magdalena Sommer (Warszawa : Warszawskie Wydawnictwo Literackie Muza, 2011)
  • Ma grand-mère russe et son aspirateur américain / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 2013)
  • קרמר החתול ישן כל הזמן : ספור ערש לפעוטות (תל אביב : עם עובד, תש״ע 2010) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • קרמר החתול יוצא אל היער (תל אביב : עם עובד, תשע״ג 2012) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • שתיים דובים (תל אביב : עם עובד, תשע״ג 2013) <תורגם לאיטלקית, לגרמנית, לרוסית, לאנגלית, לצרפתית ולפולנית>
  • Due vendette / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Bompiani, 2014)
  • Zwei Bärinnen : Roman / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Zürich : Diogenes, 2014)
  • Вышли из леса две медведицы :  роман / Меир Шалев ; перевод с иврита Рафаила Нудельмана и Аллы Фурман (Москва : Текст : Книжники, 2015)
  • Two she-bears / translated from the Hebrew by Stuart Schoffman (New York : Schocken Books, 2016)
  • Un fusil, une vache, un arbre et une femme / traduit de l׳hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 2017)
  • Dwie niedźwiedzice / z hebrajskiego przełożyła Anna Halbersztat (Warszawa : Wydawnictwo Marginesy, 2017)
  • וניל על המצח ותות על האף (תל אביב : עם עובד, תשע״ג 2013) <איורים – אביאל בסיל>
  • קרמר החתול לומד לשחות (תל אביב : עם עובד, תשע״ד 2014) <איורים – יוסי אבולעפיה>
  • הקטר שרצה לנסוע לרומא (תל אביב : עם עובד, תשע״ה 2015) <איורים – ליאב צברי>
  • פנדה יוצאת למרעה (תל אביב : עם עובד, 2017) <צילום – דן גולדפינגר>
  • גינת בר (תל אביב : עם עובד, תשע״ז 2017) <איורים – רפאלה שיר> <תורגם לאנגלית ולצרפתית>
  • My wild garden : notes from a writer׳s eden / translated from the Hebrew by Joanna Chen (New York : Schocken Books, 2020) <illustrated by Refaella Shir>
  • Mon jardin sauvage (Paris : Gallimard, 2021)
  • ככה זה כשאוהבים (תל אביב : עם עובד, תשע״ט 2019) <איורים – איתי בקין>
  • השן שהתנדנד לה הילד (תל אביב : עם עובד, 2020) <איורים – מישל קישקה>
תרגום:
  • צ׳יטרה גריבה – סיפורו של יון / דהאן גופל מוקרג׳י (תל אביב : עם עובד, תשס״ח 2008) <איורים – מורן קליגר>
על המחבר ויצירתו:
ספרים:
  • סצ׳רדוטי, יעקבה.  ביחד וכל אחד לחוד : על נמען מבוגר ונמען ילד בשיח הספרות לילדים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2000) <עריכה, לאה שניר> <איורים, יוסי אבולעפיה>
  • קורב, עליזה. מיתוס שוקע, מיתוס מתחדש : על יסודות מיתיים ביצירתו של מאיר שלו (ירושלים, תש״ס 1999) < עבודת גמר (תאר שני) – האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999 בהדרכת יגאל שוורץ>
  • שיפמן, סמדר.  טביעת אצבעו של המחבר : העולמות הפואטיים של פוקנר, המינגווי ומאיר שלו (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ט 1999)
    על הספר:
    • סגל, אייל. ללכוד את ״טביעת האצבע״ של הסופר. הארץ, תרבות וספרות, ב׳ בניסן תשנ״ט, 19 במארס 1999, עמ׳ ב 14.
  • שיפמן, סמדר.  דברים שרואים מכאן : דויד גרוסמן, אורלי קסטל–בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם? (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007) <בעיקר עמ׳ 159–217>
מאמרים:
  • אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י״ט בשבט תשס״ו, 17 בפברואר 2006, עמ׳ 6–7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 7, 22 <דיון בכתיבתם של ״סופרי השמאל״ עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלי עמיר, סמי מיכאל, דויד גרוסמן, רונית מטלון, אשכול נבו ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ז 2007), עמ׳ 17–30>
  • אורן, יוסף.  ״שחיטת״ מנהיגים בספרות הישראלית (חלק א׳).   מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 144 (ד׳ בניסן תשע״א, 8 באפריל 2011);  ״שחיטת״ מנהיגים בספרות הישראלית (חלק ב׳).   מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 145 (י״א בניסן תשע״א, 15 באפריל 2011) <פורסם גם בשם: ״שיטותיה החתרניות של היצירה הפוליטית״.  מעמקים: כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות <מקוון>, גל׳ 42 (סיון תשע״א, יוני 2011)> <חזר נדפס בספרו ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד תשע״ב 2012), עמ׳ 41–52>
  • גרנות, משה.  ״אולי גם אני הייתי צריך לחכות״ : שיחה עם מאיר שלו.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל–אביב : קווים, 2007), עמ׳ 85–100.
  • גרפינקל, לאה. אותו שיר, אבל במלעיל.  פנים: כתב–עת לתרבות, חברה וחינוך, גל׳ 33 (2005), עמ׳ 94–99 <היידיש בפי הגיבורים ברומנים של מאיר שלו היא שפת הלב והבטן. אמנם חלפו יותר ממאה שנים וב״מלחמת השפות״ ניצחה העברית, אך בנדיבות של מנצחים היא מקצה מקום של כבוד למנגינת היידיש, וזו גומלת לה ביד רחבה>
  • דוד, ורד. אחד שהוא חמישה, חמישה שהם אחד : על הרומנים של מאיר שלו (תל אביב, 2003) <עבודת גמר (תאר שני) – אוניברסיטת תל אביב, 2003 בהדרכתה של זיוה שמיר>
  • דיין, יוכבד. ציונות ישנה, ציונות חדשה : למבנה העומק של יצירת מאיר שלו (תל אביב, 2003) <דיסרטציה––אוניברסיטת תל אביב, 2003 בהדרכת חנה נווה>
  • הורביץ, מירי.  תחדישים טיעוניים ומשמעים מפתיעים – שני קווים במשלב : הביקורת האקטואלית של מאיר שלו ושל ב׳ מיכאל.   ספר רפאל ניר : מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון / בעריכת אורה (רודריג) שורצולד, שושנה בלום–קולקה, עלית אולשטיין (ירושלים: כרמל, תש״ס 2000), עמ׳ 223–236.
  • יובל, נורית. הפתעה. הד הגן, כרך ס״ה, גל׳ 2 (2000), עמ׳ 90–93 <על חדוות ההפתעה בספרי הילדים של מאיר שלו>
  • מור, גלילה.  בין לשונו של דוד פוגל ללשונו של מאיר שלֵו באשר לתצורה ומשמעות.  בתוך: העברית שפה חיה, כרך ג׳ (2003), עמ׳ 221–240.
  • מור, גלילה.  קשרים סמנטיים בין תיאורים מאייכים עוקבים––עיון בלשונות סופרים. בתוך: העברית שפה חיה, כרך ד׳ (2006), עמ׳ 259–279 <עיון ביצירתם של מאיר שלו ודוד גרוסמן>
  • סצ׳רדוטי, יעקבה. ״על פרשת דרכים״ – התבוננות מחודשת במבנה השיח בספרות לילדים. ספרות ילדים ונוער, שנה העשרים ושלוש, חוברת ד׳ (92) (סיון תשנ״ז, יוני 1997), עמ׳ 11–20 <על ספרי הילדים של מאיר שלו>
  • שיפמן, סמדר.  בראשית היה הגן: השימוש בדו–משמעי של מאיר שלו בסיפורי התורה.  בספרה: דברים שרואים מכאן  (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 208–217>
  • Guez, Maya Nestelbaum. Entretien avec Meir Shalev. In: États du Symbolique : depuis L׳homme Moïse et la religion monothéiste, en passant par Freud, Rothko, Appelfeld : droit, loi, psychanalyse / sous la direction de Michel Gad Wolkowicz (Paris : In Press, 2014), pages 735–743.
  • Negev, Eilat. Meir Shalev: The emasculated man and the queen bee.   In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 127–134.
 על ״הילד חיים והמפלצת מירושלים״
  • דר, יעל. בתקווה שיירד שלג. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 564 (כ״ב בכסלו תשס״ד, 17 בדצמבר 2003), עמ׳ 14.
  • הרצוג, עמרי. ... מפלצות. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו באדר תשס״ד, 19 במארס 2004, עמ׳ ה 2.
 על ״תנ״ך עכשיו״
  • זרובבל, יעל.  ה׳תנ״ך עכשיו׳ : עכשוו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ה (תשע״ג, 2013), כרך שני, עמ׳ 755–773.
  • סומק, רוני. גם מלאכים אוכלים שעועית. במחנה, גל׳ 43 (17 ביולי 1985), עמ׳ 43.
 על ״אבא עושה בושות״  על ״רומן רוסי״
  • אהרוני, עדה ורחל אשרוב. ראיון עם מאיר שלו על ״רומן רוסי״. גלים, גל׳ 3 (1989), עמ׳ 14–16.
  • אוריין, יהודית. גם חלוצים משתינים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ו באייר תשמ״ח, 13 במאי 1988, עמ׳ 21.
  • אורן, יוסף. החזון נקבר באדמת המטע. מעריב, ספרות, ט״ז בתמוז תשמ״ח, 1 ביולי 1988, עמ׳ 1 <חזר ונדפס בספרו: ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 69–79>
  • אורן, יוסף. ״רומן רוסי״: רומאן אנטי ציוני. אפיריון, חוב׳ 14 (1989), עמ׳ 8–10.
  • בושס, הדה.רומן ארץ–ישראלי. הארץ, 30 במאי 1988, עמ׳ 16.
  • בחור, יונה.  על הבשר הנרטב ועל הבשר הנרקב. מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 3 (אייר תשמ״ט, מאי 1989), עמ׳ 64–65 <נדפס גם בספרה: רשימות על ספרות (תל–אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳  65–69>
  • בן–דוד, יערה. אל האדמה – וממנה. על המשמר, ט״ו בטבת תשמ״ט, 23 בדצמבר 1988, עמ׳ 17–18.
  • בר–און, יעקב. רומן עכשיו : ראיון עם מאיר שלו. במחנה, גל׳ 40 (15 ביוני 1988), עמ׳ 46.
  • ברתנא, אורציון. ״מאה שנים של בדידות״ לעניים. דבר, ט״ז בתמוז תשמ״ח, 1 ביולי 1988, עמ׳ 20.
  • ברתנא, אורציון. הבל. מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 1 (תשרי–חשון תשנ״ב, ספטמבר–אוקטובר 1991), עמ׳ 20–23 <נדפס גם בספרו שמונים : ספרות ישראלית בעשור האחרון (תל–אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993), עמ׳ 176–186>
  • גולוב, נתנאל. דמות המורה ב״רומן רוסי״ למאיר שלו. הד החינוך, יולי–אוגוסט 1988, עמ׳ 42–43.
  • גיא, כרמית. דונם זקנות במקום דונם בננות. מעריב, סופשבוע, א׳ באב תשמ״ח, 15 ביולי 1988, עמ׳ 36–38.
  • הגורני–גרין, אברהם. נהלל כמשל. בספרו: סיפורת בת–ימינו (תל–אביב : אור–עם, תש״ן 1989), עמ׳ 107–111.
  • הנדלזלץ, מיכאל. רומנים רוסיים. הארץ, 19 באפריל 1988, עמ׳ 12.
  • הראל, שלמה.  ׳רומן רוסי׳ למאיר שלו.  בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה–80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ׳ 61–91.
  • וייס, הלל. רומן שפוי. נקודה, גל׳ 129 (1989), עמ׳ 52–55 <כונס בספרו: עלילה : ספרות הכליון הישראלית (בית–אל : ספרית בית–אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 119–124>
  • חן, גן. השימוש במיתוסים בספרים ״רומן רוסי״ ו״עשיו״ למאיר שלו כאמצעי מעצב וכאמצעי רעיוני. עלון למורה לספרות, גל׳ 15 (תשנ״ד), עמ׳ 138–170
  • יצחקי, ידידיה. מיתולוגיזציה של המיתוס. עתון 77, גל׳ 105 (חשון תשמ״ט, אוקטובר 1988), עמ’ 13.
  • כצמן, אבי. אבות ובנים. כותרת ראשית, גל׳ 285 (18 במאי 1988), עמ׳ 38.
  • לויטס–הלוי, יואב. קיסמו של ״רומן רוסי״. השבוע בקבוץ הארצי, גל׳ 1657 (30 ביוני 1988), עמ׳ 11.
  • מור, גלילה. תצורה ומשמעות בלשונו של מאיר שלו על פי ״רומן רוסי״. לשוננו, כרך 66, חוב׳ 3/4 (תשס״ד 2004), עמ׳ 355–379.
  • מצוב–כהן, עופרה.  הווידוי ככלי שיחני בקבצי פועלים של חברי העלייה השלישית, קהליתנו ומחיינו, מול הווידוי במבדה, רומן רוסי, של מאיר שלו.  מורשת ישראל : כתב–עת ליהדות, לציונות ולארץ ישראל, גל׳ 7 (אב תש״ע, יולי 2010), עמ׳ 135–167.
  • מצוב–כהן, עופרה.  בין הצעקה לרומנייה – הומור בשירות הסאטירה ב״רומן רוסי״ של מאיר שלו. מראה: כתב–עת לספרות, אמנות והגות יהודית, גל׳ 5 (סתיו תשע״א 2010), עמ׳ 101–106.
  • מצוב–כהן, עופרה. ״הזיות, חזיונות אוכלים את נשמתי ...״ : עיצוב השיגעון בדמות החלוצה. בתוך: ספר הכנס ׳משיחיות, שיגעון וחזון׳ : היבטים היסטוריים ותאורטיים בפנייה אל תחומי דעת שונים / עריכה וארגון – פלדמן זיוה (אריאל : המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, תשע״ג 2012), עמ׳ 173–182 <דיון, בין היתר, ב׳גיא אוני׳ ו׳חוות העלמות׳ לשולמית לפיד ו׳רומן רוסי׳ מאת מאיר שלו> <נוסח מקוצר נדפס ב׳הדור׳, השנתון העברי של אמריקה (תשע״ג 2012), עמ׳ 118–123>
  • נבות, אמנון. מדען בחרגולים, מיסטקן בצבועים. מעריב, ספרות, כ״ד באב תשמ״ט, 25 באוגוסט 1989, עמ׳ 5.
  • סרנה, יגאל. הנקמה הכפרית של מאיר שלו. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ה׳ באייר תשמ״ח, 22 באפריל 1988, עמ׳ 14–16 <ראיון ודיון עמו>
  • פרידלנדר, יוסף. פרחים בלי פרי. הצופה, ב׳ בתמוז תשמ״ח, 17 ביוני 1988, עמ׳ 7.
  • צחור, זאב. רומן רוסי על ציפורי צל. על המשמר, חותם, 27 במאי 1988, עמ׳ 3.
  • קמחי, רמי.  בין שני כפרים : הבדלים באופי עיצוב מרחב הכפר ב ערבסקות ו רומן רוסי ומשמעותם.  דפים למחקר בספרות, כרך 19 (תשע״ד 2014), עמ׳ 74–95.
  • רוזנטל, רוביק. אגדת העמק הנרדם. על המשמר, א׳ באב תשמ״ח, 15 ביולי 1988, עמ׳ 15.
  • רז, אביעד אלחנן. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 29 באפריל 1988, עמ׳ ב 7.
  • רז, אביעד אלחנן. מאיר חוזר לאספסת. הארץ, י״ט באייר תשמ״ח, 6 במאי 1988, עמ׳ ב 6.
  • שוב, שרה. הארות לעלילת ״רומן רוסי״. עלי שיח, חוב׳ 26 (1989), עמ׳ 55–57.
  • שיינפלד, אילן. ההומור והקסם של העליה השניה. מעריב, ספרות, כ״ב באב תשמ״ח, 5 באוגוסט 1988, עמ׳ 3.
  • תומרקין, יגאל. על הריח. דבר, דבר השבוע, 23 בספטמבר 1988, עמ׳ 13.
  • Shiffman, Smadar.  On the possibility of impossible worlds : Meir Shalev and the fantastic in Israeli literature.  Proftexts, vol. 13, no. 3 (Sept. 1993), pp. 253–267.
 על ״מיכאל והמפלצת מירושלים״
  • הורוביץ, טליה. ירושלים של זהב: על סונטה אחת ב״מיכאל והמפלצת מירושלים״ למאיר שלו. ספרות ילדים ונוער, כרך כ״ב, חוב׳ א׳ (1995), עמ׳ 1–5.
  • זידמן, יעל. מיפלצת ירושלמית מלמדת היסטוריה. ידיעות אחרונות, כ״ח באייר תשמ״ט, 2 ביוני 1989, עמ׳ 23 <ראיון עם מאיר שלו לרגל הופעת ספרו>
 על ״הכינה נחמה״
  • הגורני–גרין, אברהם.  סוף פרעוש לבוא.  בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן–יהודה : רכס, 1994), עמ׳ 156.
 על ״עשיו״
  • אופיר, עדי. חגיגה עם עשיו. מעריב, השבוע, 13 בספטמבר 1991, עמ׳ 58, 59.
  • אוריין, יהודית. והקול – קול עשו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ז באלול תשנ״א, 6 בספטמבר 1991, עמ׳ 20.
  • אורן, יוסף. רומן פוליטי בשירותו של השמאל הישראלי: סיפורו של האח המנושל. נתיב, כרך ג׳, גל׳ 26 (1992), עמ׳ 55–65 <חזר ונדפס בספרו: העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ״ב 1992), עמ׳ 57–82>
  • אורן, יוסף. ההתרוששות החזונית בספרות הישראלית. רב–קול, חוב׳ 2 (2000), עמ׳ 104–110 <דן בין היתר ב״עשיו״ למאיר שלו>
  • בושס, הדה.מלים ותמונות – שני מסעות. הארץ, 19 בספטמבר 1991, עמ׳ ב 4.
  • ברתנא, אורציון. הבל. מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 1 (תשרי–חשון תשנ״ב, ספטמבר–אוקטובר 1991), עמ׳ 20–23 <נדפס גם בספרו שמונים : ספרות ישראלית בעשור האחרון (תל–אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993), עמ׳ 176–186>
  • גוטקינד, נעמי. הכינו את הקונקורדנציות. הצופה, ג׳ בחשוון תשנ״ב, 11 באוקטובר 1991, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 13 בספטמבר 1991, עמ׳ ב 9 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ׳ 328–330>
  • האן, לאה. לחם מיתי ומטא–לחם. עכשיו, חוב׳ 57 (סתיו–חורף תשנ״ב 1991), עמ׳ 312–314.
  • הגורני–גרין, אברהם.  מחזור חומרים.  בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן יהודה : רכס, 1994), עמ׳ 74–78.
  • הולצמן, אבנר.  שעשועי פסיפס.  בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳  75–77 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳,  ספטמבר 1991>
  • הירשפלד, אריאל. החינוך הסנטימנטלי. הארץ, 22 בנובמבר 1991, עמ׳ ב 8.
  • ויס, הלל. ״עשיו״, ספר הוויתור הגדול. מעריב, השבוע, י״ב בתשרי תשנ״ב, 20 בספטמבר 1991, עמ׳ 56–57 <כונס בספרו: עלילה : ספרות הכליון הישראלית (בית–אל : ספרית בית–אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 125–129>
  • ויסמן, ענת. אותו דבר, אחרת כאילו. דבר, כ״ו בתשרי תשנ״ב, 4 באוקטובר 1991, עמ׳ 24.
  • זיו, נועם. יותר מדי זיעה. דבר, כ״ו בתשרי תשנ״ב, 4 באוקטובר 1991, עמ׳ 24.
  • חן, גן. השימוש במיתוסים בספרים ״רומן רוסי״ ו״עשיו״ למאיר שלו כאמצעי מעצב וכאמצעי רעיוני. עלון למורה לספרות, גל׳ 15 (תשנ״ד), עמ׳ 138–170
  • יעוז, חנה. הדוניזם ו״בסט–סלר״ – על מעשה ההרכבה של הרומן ״עשיו״. עתון 77, גל׳ 141 (חשון תשנ״ב, אוקטובר 1991), עמ׳ 16–17.
  • מלמד, אריאנה. ריח של לחם טרי. חדשות, מוסף, כ׳ באלול תשנ״א, 30 באוגוסט 1991, עמ׳ 55.
  • מצוב–כהן, עופרה.  הדקדנס כמאפיין סטירי בעיצוב ירידת הדורות על–פי ״עשו״ של מאיר שלו.  שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך י״ט (תשע״ד 2014), עמ׳ 117–138.
  • נגב, אילת. יעקב ועשו, 1991. ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ׳ באלול תשנ״א, 30 באוגוסט 1991, עמ׳ 16–18, 94 <חזר ונדפס בספרה: שיחות אינטימיות (תל–אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 367–375>
  • נוה, חנה. ״פה אני עובר ניצב ליד האבן״ : פרטיות ואינטימיות באבל הלאומי. בתוך: דפוסים של הנצחה : אסופת מאמרים / עורכים מתתיהו מייזל, אילנה שמיר (תל–אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תש״ס), עמ׳ 49–76 < על פרשה מהרומן ״עשו״ של מאיר שלו לעומת נוסח האבל הלאומי הישראלי>
  • פרוינד, קובי. על עיסות ונחתומים: אתוס, מיתוס ותת–מודע ב״עשיו״. מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 1 (1992), עמ׳ 36–38.
  • ציפר, בני. החינוך הסנטימנטליסטי. הארץ, ט״ו בכסלו תשנ״ב, 22 בנובמבר 1991, עמ׳ ב 8.
  • שחם, חיה.  בין מקרא לאקטואליה : גילגולי דמותו של יעקב ברומאנים של בנימין תמוז (יעקב) ומאיר שלֵו (עֵשו).  בספרה קרובים רחוקים : בין–טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן–גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 75–91.
  • שיפמן, סמדר. פני יאנוס : בין–טקסטואליות ב״עשיו״ של מאיר שלו. בתוך אדרת לבנימין : ספר היובל לבנימין הרשב / עורכת זיוה בן–פורת (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999), כרך א׳, עמ׳ 170–186 <נוסח מקוצר נדפס בספרה דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 161–181>
  • שלח, יוכי.  שפה ופסטיש : על הרומן  עשו של מאיר שלו.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים–התרבותיים, כרך ו׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל–אביב, 2013), עמ׳ 339–352.
  • שנקמן, יגאל. היפוך תפקידים. על המשמר, י׳ בחשוון תשנ״ב, 18 באוקטובר 1991, עמ׳ 19.
  • שקד, מלכה. פנים חדשות: הרומן העכשווי על תולדות המשפחה. עתון 77, גל׳ 153  (תשרי–חשון תשנ״ג, אוקטובר 1992), עמ׳ 22–27 <כולל דיון על ״מר מאני״ של א.ב. יהושע, ״עשו״ של מאיר שלו ו״מוצרט לא היה יהודי״ מאת גבריאלה אביגור–רותם>
  • Green, Jeffrey M. Zest and yeast.   Modern Hebrew Literature, N.S., nos. 8–9 (Spring/Fall 1992), pp. 70–71.
על ״איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקאבב הרומני״ על ״כימים אחדים״
  • אורן, יוסף. מקרה קיצוני של הונאה ספרותית. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ט, גל׳ 1 (ספטמבר 1994), עמ׳ 51–55 <נוסח מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 120–134>
  • ברטוב, יהודית. הסיפור ממאן להיות בדייה. עתון 77, גל׳ 172 (1994), עמ׳ 18–19, 43.
  • ברתנא, אורציון. מעשייה חדשה של מאיר שלו. על המשמר, כ׳ בניסן תשנ״ד, 1 באפריל 1994, עמ׳ 18, 21.
  • גוטקינד, נעמי. המיתוס החילוני של האיכר הציוני. הצופה, כ׳ בניסן תשנ״ד, 1 באפריל 1994, עמ׳ 6.
  • גלבוע, מנוחה. על ״כימים אחדים״. אפיריון, גל׳ 34 (1994), עמ׳ 40–41.
  • הולצמן, אבנר. מוצר בידורי מבריק. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 123–124 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מאי 1994>
  • זהבי, אלכס. אהבתם של שלושה אבות. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 11 (אלול תשנ״ד, אוגוסט 1994), עמ׳ 14–16.
  • כהנא, אברהם. אהבת שלושה וארבעה. על הפרק: עלון למורים לתנ״ך בבתי הספר הכלליים, גל׳ 10 (1995), עמ׳ 62–70.
  • כץ, אבי. של מי אתה, זיידה? הארץ, ט״ו בתמוז תשנ״ד, 24 ביוני 1994, עמ׳ ב 8.
  • עברון, עדנה. מאיר שלו: ״בכתיבה אני אדם בודד״ : ראיון עם מאיר שלו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ו׳ בניסן תשנ״ד, 18 במארס 1994, עמ׳ 28–29.
  • פרוינד, קובי. ארון הספרים הכפרי – עיון ב״כימים אחדים״ של מאיר שלו כיצירה פסטורלית. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ג, גל׳ 2 (1998), עמ׳ 59–62.
  • ריקין, אירי. וירטואוז וירטואוז אבל... מעריב, ספרות אמנות, כ״ז בניסן תשנ״ד, 8 באפריל 1994, עמ׳ 31.
  • שטיין, אפרת.  סוגי סמיכויות ברומאן ׳כימים אחדים׳ למאיר שלו.  תלפיות: שנתון המכללה, כרך י׳ (תשנ״ח), עמ׳ 422–429.
  • שיפמן, סמדר. סיפור עצוב על סיפורי אהבה. הארץ, מוסף ספרים, 30 במארס 1994, עמ׳ 8 <נוסח מורחב נדפס בספרה דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 182–186>
  • Yudkin, Leon I. Literature.  Israel affairs,  vol. 3, no. 2 (1996), pp. 141.
 על ״מבול, נחש ושתי תבות״
  • נגב, אילת. התנ״ך לפי מאיר שלו. ידיעות אחרונות, זמנים מודרנים, כ״ה בטבת תשנ״ה, 28 בדצמבר 1994, עמ׳ 4–5.
על ״בעיקר על אהבה״
  • פרליס, איזה. על ספרות – באהבה.  הדואר, שנה 75, גל׳ ג׳ (כ״ב בכסלו תשנ״ו, 15 בדצמבר 1995), עמ׳ 22–23.
 על ״בביתו במדבר״
  • אורן, יוסף  התחנה האחרונה לציונות. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 10 (1998), עמ׳ 48–53 <״בביתו במדבר״ הוא רומן כושל, אך לא משום שהוא אלגוריה, אלא משום שהוא ספור אלגורי, מאולץ ואווילי. זהו ספור רעיל מבחינה רעיונית וצחיח מבחינה אמנותית״> <נוסח מורחב נדפס בספרו רבי–מכר ורבי–ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש״ס 2000), עמ׳ 128–146>
  • גולדשטיין, ענת.  בני אור ובני חושך : קריאה נשית ברומן ״בביתו במדבר״ מאת מאיר שלו.  עלי שיח, חוב׳ 42 (חורף תש״ס 1999), עמ׳ 91–108.
  • הולצמן, אבנר. סודות, סמלים וסתתים. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 180–181 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, אפריל 1998>
  • כצמן, רומן.  זיכרון החומר : רומן–המיתוס של מאיר שלו, בביתו במדבר דפים למחקר בספרות, כרך 14–15 (תשס״ו 2005), עמ׳ 269–291.
  • סרנה, יגאל. ללא מגע יד אדם. ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ״ב באדר תשנ״ח, 20 במארס 1998, עמ׳ 44–48 <ראיון עם הסופר מאיר שלו בצאת ספרו ״בביתו במדבר״>
  • שיפמן, סמדר. אורן המתעתע של הגחליליות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 270 (א׳ באייר תשנ״ח, 27 באפריל 1998), עמ׳ 7.
  • שיפמן, סמדר.  על אהבה, ידיעה ועיוורון –– ״בביתו במדבר״ מאת מאיר שלו.  בספרה דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 187–197>
  • שמיר, זיוה. חמש נשים (ועוד אחת) – וגבר.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ב באדר תשנ״ח, 20 במארס 1998, עמ׳ 26.
 על ״סוד אחיזת העיניים״
  • מלצר, יורם. על אהבת הקריאה ועל הוראת הספרות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב׳ בניסן תש״ס, 7 באפריל 2000, עמ׳ 28.
 על ״פונטנלה״
  • אוריין, יהודית. חגיגה של לשון, עושר תזאורוסי. עתון 77, גל׳ 276/277 (2003), עמ׳ 7.
  • אורן, יוסף. ״פונטנלה״ – אלגוריה פוסט–ציונית.  נתיב, שנה 16, גל׳ 6 (95) (כסלו תשס״ד, נובמבר 2003), עמ׳ 79–83. <נוסח מורחב נדפס בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ד 2004), עמ׳ 13–32>
  • גרפינקל, לאה.  ״פונטנלה״ למאיר שלו.  מעגלי קריאה, חוב׳ 29 (2002), עמ׳ 90–96.
  • הולצמן, אבנר. סוד אחיזת העיניים. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 273–275 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, ספטמבר 2002>
  • הופמן, חיה. מיתוס אלטרנטיבי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ה׳ בחשוון תשס״ג, 11 באוקטובר 2002, עמ׳ 26–27.
  • הלפרין, חגית. ״אלה תולדות משפחת יופה״ : המיתוס הארצישראלי של ״פונטנלה״ למאיר שלו. מאזנים, כרך ע״ז, גל׳ 1 (2003), עמ׳ 25–28.
  • מלצר, יורם. זהו. זה הוא, המתבונן באמנותו. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה׳ בחשוון תשס״ג, 11 באוקטובר 2002, עמ׳ 26.
  • שיפמן, סמדר. על מלים, סיפורים, זיכרון ואהבה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 500 (י״ט בתשרי תשס״ג, 25 בספטמבר 2002), עמ׳ 6, 8 <נוסח מורחב נדפס בספרה דברים שרואים מכאן (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007), עמ׳ 198–207>
 על ״רוני ונומי והדב יעקב״
 על ״יונה ונער״ על ״הגשם של סבא אהרן״
  • דר, יעל.  סבא שוב מגשים סיפוריםהארץ, מוסף ספרים, גל׳ 738 (ל׳ בניסן תשס״ז, 17 באפריל 2007), עמ׳ 14.
  • קופפר, רותה. סבא בעננים.  הארץ, גלריה, י׳ בניסן תשס״ז, 29 במארס 2007, עמ׳ 5   <ראיון עם מאיר שלו עם צאת ספרו>
  • רווה, ענבר.  מורידי הגשם.  ארץ אחרת, גל׳ 42 (כסלו–טבת תשס״ח, נובמבר–דצמבר 2007), עמ׳ 72–74.
 על ״הצלחת שמתחת״  על ״ראשית״
  • בראל, נוית.  ראשון לציון.  TimeOut תל אביב, גל׳ 316 (20 עד 27 בנובמבר 2008), עמ׳ 141.
  • בראל, נוית.  ארבעה כוכבים.   עתון 77, גל׳ 336 (טבת–שבט תשס״ט, ינואר–פברואר 2009), עמ׳ 17.
  • גרינפילד, צביה.  כל מלך ממזר.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 814 (כ״ט באלול תשס״ח, 29 בספטמבר 2008), עמ׳ 8.
  • לב–ארי, שירי.  הסיפור עובד.  הארץ, גלריה, ה׳ באלול תשס״ח, 5 בספטמבר 2008, עמ׳ 1, 19 <שיחה עם הסופר עם צאת ספרו>
  • שפריר, משה.  ראשית.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 1 (ניסן–אייר תשס״ט, אפריל 2009), עמ׳ 47–48.
על ״הדבר היה ככה״
על ״וניל על המצח ותות על האף״
על ״שתיים דובים״
על ״קרמר החתול לומד לשחות״ על ״הקטר שרצה לנסוע לרומא״
  • איזיקוביץ, גילי.  עולה על הפסים הנכונים. הארץ, גלריה, י׳ באב תשע״ה, 26 ביולי 2015, עמ׳ 6–7 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו לאור>
על ״ככה זה כשאוהבים״
 

קישורים:

OpenLibrary – OL227047A Wikidata – Q265855 J9U – 987007267961505171 NLI – 000120901 LC – n85074338 VIAF – 79067211
עודכן לאחרונה: 20 בפברואר 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף